דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מבחן: הטווח האמיתי של הרכבים החשמליים

Getting your Trinity Audio player ready...

צילום וידאו: שלו שטיינבאום, עמרי מסיקה

צילומי סטילס: עמרי מסיקה, רן סגל, נועם ריין

עריכת וידאו: שלו שטיינבאום

השתתפו במבחן: רן סגל, יתיר דוידוביץ, מולי גומא, אילן אופיר, ניר מור, עומר פרלמן ורמי שריד

שאלת הטווח היא אחת הנקודות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע לרכבים חשמליים. בעיית הטווח המוגבל הולידה את "בטר פלייס" לפני כעשור, הזניקה את טסלה בשנים האחרונות והיא למעשה זו שתקבע אם ומתי יהפכו רכבים חשמליים לנחלת הכלל. זה לא בגלל שהטווח עצמו כל כך חשוב; הרי גם לרכבים מונעי בנזין יש מרחק מוגבל שאותו ניתן לעבור עם מיכל דלק אחד. אלא שבעוד מכונית עם מנוע בעירה פנימית אפשר לתדלק מחדש בתוך דקות ספורות באחת מ-600 תחנות דלק ברחבי הארץ, הרי שרכב חשמלי נדרש לטעינה ממושכת יחסית ובארץ יש כרגע רק כ-40 עמדות לטעינה מהירה (30-60 דקות לסוללה מלאה), וכמה מאות עמדות ציבוריות לטעינה איטית (4-6 שעות). מה שמציב את שאלת המרחק שניתן לגמוע עם הרכב בטעינה בודדת, כאחת החשובות ביותר בהחלטה אם לרכוש רכב חשמלי, ובאיזה לבחור.

צפייה בתוכן מבחן: הטווח האמיתי של הרכבים החשמליים

 

כמו שאנחנו מכירים מנתוני צריכת הדלק, גם בתחום החשמל יצרני הרכב מציגים את נתון הטווח כפי שנבדק בתנאי מעבדה סטריליים. לאחרונה נכנס לשימוש תקן ה-WLTP החדש, שאמור לספק תמונת מצב מציאותית יותר; אבל האם הנתונים העדכניים תואמים למה שניתן להשיג במציאות?

כדי לענות על השאלה הזו, יצאנו למבחן עם 7 רכבים חשמליים לבדיקת טווח אבסולוטית. בפעם הראשונה בישראל, בדקנו מה המרחק האמיתי שאותו ניתן לעבור עם הרכבים החשמליים, מה קורה כשמתרוקנת הסוללה והאם תצוגת הטווח על מחשב הדרך באמת מספקת מידע אמין לנהג.

אל המבחן הוזמנו כל הרכבים החשמליים העממיים (כלומר, לא יוקרתיים) שניתן לרכוש בישראל, נכון למועד ביצוע המבחן: רנו זואי ואופל קורסה מקטגוריית הסופר מיני, האחרונה היא למעשה תאומה זהה של פיג'ו 208; את סגמנט המשפחתיות מייצגות כאן ניסאן ליף ויונדאי איוניק, ואילו תחום הג'יפונים הלוהט זוכה כאן לשלושה נציגים - פיג'ו 2008, GAC GE3 ו-MG ZS. טווח המחירים של הרכבים במבחן נע 129,000 ל-165,000 שקלים, סכומים שמציבים אותם בליבה של שוק הרכב הישראלי. דגמי טסלה ואייוייז שהושקו לאחרונה לא היו זמינים עבורנו בעת ביצוע המבחן, אך נציין כי בעוד הראשונה הולכת ומתייקרת בשבועות האחרונים, ומתרחקת מהישג ידם של הלקוחות, איווייז דווקא מציגה תמחור אטרקטיבי לרכב פנאי עם טווח נדיב - כך שכדאי בהחלט לשקול אותה בחשבון, על אף שאיננה מופיע כאן. בכל מקרה, בשנים הקרובות יצטרפו אליהם דגמים נוספים רבים, אך הטווח של כולם נמדד באותו התקן, כך שהמסקנות שיופקו במבחן הזה אמורות להיות רלוונטיות גם להמשך.


טעינה בלילה קר

בלילה שלפני המבחן חיברנו את כל הרכבים לטעינה בעמדות שמפוזרות ברחבי "מרכז עינב" בפאתי העיר מודיעין, שמוכר יותר בשם "ישפרו סנטר", שם יש לא פחות מ-9 עמדות טעינה של מספר חברות שונות. עמדה נוספת מותקנת בבניין המערכת של iCar שנמצא גם הוא בסמוך. עם אור ראשון יצאנו למסע לכיוון אילת, מרחק של 334 קילומטרים ממודיעין. מכיוון שהרכבים המשתתפים במבחן מציגים טווח מוצהר שנע בין 263 ל-335 קילומטרים (ראו טבלה), הנחנו שרובם לא יגיעו אל היעד ולכן צירפנו לשיירה גם את צוותי החילוץ והגרירה של "שגריר", כדי לשנע את המכוניות המרוקנות מחשמל אל עמדת הטעינה הקרובה.


ביום המבחן, שנקבע זמן מראש, חיכה לנו מזג אוויר סוער וקר במיוחד: רוחות עזות נשבו והטמפרטורות במהלך הנסיעה נעו בין 6 ל-9 מעלות צלזיוס. בתנאים אלו תפוקת הסוללות איננה אופטימלית. מחקרים שבוצעו בעולם מצביעים על ירידה של עשרות קילומטרים בטווח הנסיעה במזג אוויר קר מהרגיל. במטרה למזער את השפעות מזג האוויר, בחרנו לנהוג ללא מערכות מיזוג או חימום למושבים. הבוחנים אמנם נקשו שיניים והתעטפו במעילים ובכובעים, אבל מה לא עושים למען המטרה.

המסלול התחיל בכביש 1 לכיוון מחלף לטרון, משם הדרמנו על כביש 3 והתחברנו לכביש 6 במחלף שורק. חלפנו על פני באר שבע, עצרנו להתרעננות בדימונה וירדנו לכיוון צומת הערבה - ומשם המשכנו דרומה על כביש 90 בדרך אל בירת הנופש הדרומית. הקצב היה מתון: באף שלב לא עברנו את המהירות המותרת, ובקטעים רבים שמרנו על מהירות נמוכה יחסית של 80-90 קמ"ש. על אף מזג האוויר, ולאור ניסיון העבר שלנו עם חלק מהדגמים, הערכנו בתחילת היום שנוכל בהחלט להתקרב אל היעד, גם אם לא להגיע אליו ממש.

מבחן טווח רכבים חשמליים

מרוקנים סוללות

בהגעה לדימונה, שם עצרנו לקפה ורענון, התחילו החששות. למרות שעברנו מרחק של 129 קילומטרים בלבד מתחילת המבחן, 5 מתוך 7 רכבים כבר הציגו טווח שנמוך מ-100 קילומטרים: ניסאן ליף היתה הפסימית מכולם עם 44 קילומטרים שנותרו על השעון, רנו זואי הציגה טווח של 62 קילומטרים, ואילו ה-MG, האופל והפיג'ו נעו בין 84 ל-92 קילומטרים. עם נתונים כאלו לא היינו בטוחים שנגיע אפילו לחצבה, אך הירידות לכיוון ים המלח אמורות לספק כמה עשרות קילומטרים של חסכון בחשמל, ואפילו להעניק טעינה מסוימת לרכבים הודות לבלימה הרגנרטיבית. יונדאי איוניק ו-GAC GE3 היו אופטימיות יותר, עם טווחים של 116-119 קילומטרים שנותרו על הצג.

בעצירה הבאה שנערכה בצומת הערבה, אחרי כ-15 קילומטרים של ירידות תלולות שאפשרו לרכבים למלא מצברים, היינו קצת מבולבלים. חלק ממחשבי הדרך מציגים את טווח הנסיעה על פי חישוב שמשקלל את מאפייני הנהיגה מהרגעים האחרונים, ולוקחים בחשבון המשך נהיגה בתוואי דומה. כך למשל מחשבי הדרך של האופל והפיג'ו דיווחו על תוספת טווח מרשימה של כ-60 קילומטרים בזכות הנהיגה במורד, בעוד רכבים אחרים הוסיפו לעצמם 10-20 קילומטרים בלבד. 

מבחן טווח רכבים חשמליים

כך או אחרת, האופטימיות החזיקה מעמד לזמן קצר בלבד. ניסאן ליף היתה הראשונה שהרימה ידיים, והדליקה נורת אזהרה כשנותרו 8% מקיבולת הסוללה. הליף הצליחה למשוך עוד כ-15 קילומטרים אחרי שמד הטווח הראה "אפס", אך היתה הראשונה שנעצרה - אחרי שעברה מרחק של 208 קילומטרים. להזכירכם, נתון היצרן מבטיח טווח נסיעה של 270 קילומטרים, נתון שנשען על סוללת 40 קילוואט-שעה בסך הכל. לחלק מהמתחרות כאן יש סוללות של 50 ואפילו 55 קוט"ש. נהג הגרר המפוהק נקרא סוף סוף לדגל ולקח את הליף להיות הראשונה שתזכה לטעינה, בעמדה המהירה של אפקון בכניסה ליישוב צוקים.

 מבחן טווח רכבים חשמליים

השניה שהרימה ידיים היתה MG ZS, שנעצרה אחרי 224 קילומטרים. למרות שהסוללה שלה התרוקנה מוקדם לעומת האחרות, צריך לזכור שמדובר במכונית עם הטווח הנמוך במבחן הזה - רק 263 קילומטרים, כך שלמעשה היא היתה הקרובה מכולן לנתון המובטח, והשיגה 85% ממנו.


רנו זואי הדליקה את "נורת הדלק" כשנותרו 17 קילומטרים על השעון, ו-6 קילומטרים מאוחר יותר השמיעה צפצוף קולני למשך דקה, במטרה להזכיר לנהג לעצור לטעינה בהקדם. אנחנו כמובן התעלמנו באלגנטיות משפע ההתרעות, ואחרי שהמהירות המירבית הוגבלה - נעצרנו סופית אחרי 237 קילומטרים. כמה מאות מטרים אחר כך נעמדה סופית גם ה-GAC, אחרי שדשדשה בשוליים במהירות של 30 קמ"ש בקילומטרים האחרונים. לא מפתיע שהשתיים סיימו יחד את המבחן, לאור העובדה ששתיהן מציגות נתוני יצרן כמעט זהים. אלו גם שתי המכוניות היחידות במבחן שלא תומכות בטעינת DC מהירה בתקן הסטנדרטי: ל-GAC תמיכה בחיבור מהיר בתקן משלה, בשלב זה עם מספר עמדות בודדות שמותקנות ברחבי הארץ, בעוד הרנו מותאמת לטעינת AC בלבד. כדי לחסוך בוחן קפוא שמביט בייאוש במכונת הטעינה בתחנת דלק שכוחת אל, שתיהן שבו למרכז על גבי גרר.

מבחן טווח רכבים חשמליים

הישרדות כביש 90

בשלב הזה החלה גם הפיג'ו להוריד קצב, בהתחלה לסביבות ה-80 קמ"ש ובהמשך עד למהירות זחילה של 10 קמ"ש. כאשר מחשב הדרך הראה טווח נותר של 2 קילומטרים, הצלחנו למשוך עוד 8 קילומטרים נוספים עד שנעצרנו בצד הדרך אחרי 247 קילומטרים, לא רחוק מפונדק הק"מ ה-101 המפורסם. לשם היא גם נגררה לטובת טעינה מהירה שתאפשר לה לשוב הביתה בכוחות עצמה.


יונדאי איוניק סיימה את דרכה לאחר 257 קילומטרים - נתון מכובד מאוד בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב עם הסוללה הקטנה ביותר במבחן הזה, רק 38 קילוואט שעה. האיוניק רשמה את ההישג בזכות צריכת חשמל נמוכה של 14.7 קוט"ש ל-100 ק"מ (לעומת נתון של 18.2 קוט"ש ל-100 ק"מ ב-MG, למשל). החסכון בחשמל משפיע לטובה לא רק על טווח הנסיעה, אלא גם על קצב הטעינה ועלות החשמל: קילומטר של נסיעה באיוניק יעלה רק 7 אגורות, לעומת עלות של 10 אגורות לקילומטר בפיג'ו, למשל. הפער הזה יכול להצטבר לסכום משמעותי בחישוב שנתי.

מבחן טווח רכבים חשמליים

בעוד הצוות באיוניק מתמקם בשולי הכביש וממתין לגרר, הקורסה הקטנה המשיכה עוד 8 קילומטרים עד שנעצרה סופית לאחר 265 קילומטרים - מרחק של 75 קילומטרים מהעיר אילת. עם טווח מוצהר של 335 קילומטרים, הקורסה היתה היחידה שהיתה אמורה להגיע לאילת, לפחות לפי הבטחות היצרן; אך למרות שהיא הגיעה למרחק הגדול ביותר, היא הצליחה להשיג פחות מ-80 אחוזים מהנתון המובטח. 

מבחן טווח רכבים חשמליים

זמן סיכומים

בסופו של יום, הפערים בין הרכבים לא היו גדולים: כל המכוניות במבחן השיגו בין 77 ל-85 אחוז מנתוני היצרן, נתונים סבירים בהתחשב במזג האוויר החורפי של יום המבחן. עם זאת, צריך לזכור שלא נסענו מהר, שבכל רכב היה אדם אחד ולא משפחה עמוסה, ושבחיים האמיתיים אף נהג לא ירצה לסחוט את הסוללה עד תום ולהגיע לעמדת הטעינה על "אדי החשמל" האחרונים, כך שבפועל טווח הנסיעה השימושי נמוך בכמה עשרות קילומטרים מהנתונים שהשגנו במבחן. 

כל המכוניות סיפקו התרעה ברורה לכך שהחשמל עומד לאזול, וכולן נסעו קצת יותר מהטווח שהופיע על הצג, מה שיכול בעת משבר טעינה להיות ההבדל בין תקיעה לבין הזדחלות לעמדת טעינה קרובה.

האם היינו יכולים להגיע לאילת? בוודאי, רק תוך עצירה לטעינה אחת בדרך. בבאר שבע יש כבר שלוש עמדות טעינה מהירה, בחלקו הדרומי של כביש הערבה יש שלוש, ואחת ממוקמת בכביש 40, בשדה בוקר. אבל לא בטוח שזה יספיק בעוד שנה-שנתיים בשיאה של עונת הנופשים באילת, כשבארץ יהיו יותר מ-10,000 חשמליות.

לכל אחת מהמכוניות שמותאמות לטעינה מהירה רגילה הייתה מספיקה כחצי שעה כדי לצבור מספיק חשמל כדי להגיע לאילת, שבה יש עמדה מהירה נוספת, ואחרות בדרך. ל-GAC הייתה מספיקה טעינה דומה בעמדת הטעינה המהירה הייעודית לה שמוקמת בימים אלו בבאר שבע. הרנו הייתה נזקקת לטעינה של שעה בעמדת AC כדי להגיע בשלום. כמעט בכל מקום שיש עמדה מהירה יש גם עמדה איטית, ועמדות מהסוג האחרון נפוץ יותר במרכזי קניות.

כל זה אומר שרכבים חשמליים, לפחות בשלב הזה של הטכנולוגיה, הם פתרון שימושי בעיקר עבור עבור מי שנוסע למרחקים קבועים ולא ארוכים מדי, או מוכן לשלב תכנון טעינות קפדני בכל נסיעה ארוכה, עם בדיקה תוך כדי תנועה לגבי מצבן של העמדות בהמשך הדרך (פנויה או תקולה), והשלמה עם כך שאתם עשויים להידרש להמתין לעמדה שנתפסה עד שתתפנה. לפי נתוני חברות הטעינה, רוב הנהגים לא טוענים יותר מ-15-20 דקות בעמדות המהירות, עוזבים אותן ברגע שטענו מספיק חשמל כדי להגיע ליעדם, ולא עד למילוי 100% מהסוללה.

מבחן טווח רכבים חשמליים

לפחות בחלק מהדגמים, גם נסיעה מחיפה לתל אביב ובחזרה שתתבצע עם הפעלת מיזוג ובקצב נהיגה מהיר יחסית של 110-120 קמ"ש, יכולה להוות אתגר לא פשוט לטווח הנסיעה.

עם זאת, צריך גם לזכור שכיום יותר ויותר משפחות מחזיקות בשני רכבים לפחות. עבור תפקיד "הרכב השני במשפחה", זה שמשמש בעיקר לנסיעות למקום העבודה ואולי גם לפיזור הילדים בחוגים של אחר הצהריים וגם מעבר לזה, מכוניות חשמליות הן פתרון יוצא מן הכלל. בעוד כמה שנים ניתן בהחלט להעריך שהן יהיו פתרון לכל נהג גם עבור משימות מאתגרות יותר.

פורסם לראשונה ב- 26.03.21

למאמר זה התפרסמו 19 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

צור קשר בוואטסאפ חזור למעלה