נהיגה ראשונה - טויוטה מיראי (דור שני)

גם לרכב המימן יש מנוע חשמלי, אבל הוא מפיק את החשמל בעצמו. הוא עושה זאת באמצעות תא דלק המייצר ריאקציה כימית מהמפגש המחודש בין מימן לחמצן, אשר פרי תשוקתם המשותפת לחיבור הוא אנרגיה חשמלית הנטענת לסוללה קטנה, דומה לזו של רכב היברידי, שמספקת את האנרגיה למנוע החשמלי.

לכו תמצאו תחנה

במילים פשוטות, מכונית מימן היא מכונית חשמלית, רק מקור האנרגיה שלה שונה. ובניגוד למכונית חשמלית סטנדרטית, היא כן פולטת, אבל מים, כאלה שיכולים גם לשמש לשתייה אם תתעקשו. את המימן טוענים (מתדלקים) בתחנות ספורות ייעודיות, תוך כחמש דקות בלבד - זמן תדלוק הדומה למכוניות בנזין או דיזל, וקצר בעשרות אחוזים מטעינת המכונית החשמלית המתקדמת ביותר. הבעיה שקשה למצוא תחנת דלק כזו.

ומדוע אין הרבה תחנות מתאימות? המימן מופק באופן חשמלי באמצעות פירוק של מים לשני המרכיבים - מימן וחמצן, בתהליך שנחשב למסובך ויקר יחסית. כך גם במקרה של הובלה ואחסנה של החומר הנדיף. בישראל אין כיום תחנות תדלוק מימן, ואחת אמורה להיפתח במהלך השנה. גם באירופה המצב דומה: בפורטוגל ובפולין אין תחנות כאלו, באיטליה יש אחת ובספרד שלוש. בכל אירופה יש קצת יותר מ־250 תחנות, 105 מהן בגרמניה, 44 בצרפת ו־17 בבריטניה ובהולנד.

אל מול האתגר הלוגיסטי, בטויוטה טוענים כי השקעה בתשתיות לייצור, שינוע ואחסון מימן תשרת לא רק מכוניות פרטיות אלא גם מפעלים, רכבות ואף חימום מבנים. הייצור יוכל להתבצע באמצעות עודפי חשמל שמתבזבזים בשעות השפל, ואם הוא יתבצע בנקודת הטעינה או בסמוך אליה - תיחסך ההובלה המורכבת.

הפריסה המצומצמת של תחנות המימן הובילה את מרבית יצרניות הרכב לתובנה כי דווקא רכב מסחרי ומשאיות יהיו הנהנים העיקריים משימוש בדלק הנקי. הן בשל העובדה שרובם נוסעים במסלולים קבועים יחסית, והן כי הסבת משאיות להנעה חשמלית תפגע בכושר ההעמסה עקב משקל הסוללות. שיספרו את זה לאילון מאסק.

על בסיס לקסוס

בחזרה למיראי. מערכת ההנעה הראשונה שלה הייתה מאוד מתקדמת, אבל מכל בחינה אחרת היא לא שיכנעה - בגלל שהבסיס הגיע מפריוס דור 3. החדשה מבוססת על פלטפורמת ההנעה האחורית GA-L שמשותפת ללקסוס LS. אך ממדיה קטנים משמעותית, ב־26 ס"מ לאורך (497.5 ס"מ) וב־20.5 ס"מ לבסיס הגלגלים (292 ס"מ).

גם העיצוב מזכיר את זה של לקסוס, בעיקר בחרטום עם סבכת שעון החול המזוהה ועם צללית מרשימה הכוללת מכסה מנוע ארוך, מרכב קופה וחישוקי ענק ("20) מרהיבים. אבל היא אינה מכונית מרווחת. למרות הבסיס אותו היא חולקת עם מכונית סאלון גדולה, המכלים שמאכלסים 5.6 ק"ג של מימן תופסים נפח אדיר של 142 ליטר. הם מוצבים בתצורת T לאורך הרכב ומתחת למושב האחורי, ויוצרים תעלת הינע גדולה במיוחד ומגבילים את מרחב המחיה ליושבים שם, בעיקר לנוסע באמצע הספסל.

מושב הנהג משובח ומשלב נוחות ותמיכה טובות עם תנוחת נהיגה מצוינת, בזמן שסביבת הנהג מרשימה ביחס למקובל בטויוטה. הכל נראה סטנדרטי, למעט בורר מצבי הנסיעה הייחודי (לפנים־אחור־חניה) והמתג לריקון מי פליטה. לוח המחוונים הדיגיטלי ("8) קטן ובסיסי, מסך המגע ("12.3) אינו מהאיכותיים, אך אהבנו את צג השליטה הנפרד במערכת המיזוג על משענת היד מאחור. פחות התלהבנו מתא המטען, שמוגבל ל־273 ליטר צנועים מדי.

איך עושים מים?

כפתור ההנעה מעיר את לוח המחוונים, אך השקט נשמר כמו בחשמלית. המנוע מוצב כעת מאחור עם 174 כ"ס, תוספת של 19 כ"ס לעומת הדור היוצא. הסיבה להספק הצנוע יחסית לחשמליות מודרניות, היא שהמערכת הממירה את המימן לאנרגיה מוגבלת בהספק שאליו היא יכולה להגיע, ותוספת תאי דלק הייתה מייקרת את המחיר ובאה על חשבון טווח הנסיעה. אפרופו טווח, הוא עומד באופן רשמי על כ־650 ק"מ, וטויוטה אף הצליחה לשבור שיא גינס למכונית מסוגה עם יותר מ־1,000 ק"מ ללא עצירות תדלוק. זה המקום להזכיר כי עלות תדלוק המימן בהתחשב בטווח הנסיעה, חוסך רק מעט (כ־20 יורו בבלגיה) מהתשלום על בנזין במכונית בגודל דומה.

עבור מי שחושש מרכיבה על פצצת מימן נספר כי בטויוטה טוענים לרמת בטיחות גבוהה במיוחד - כולל ניסוי ירי לעבר מכלי המימן שהסתיים ללא פגע. ובכל מקרה, זה הרבה יותר בטוח מבעירה מתמשכת ובלתי נשלטת בסוללות ליתיום ברכב חשמלי.

התאוצה לא מרשימה במיוחד, גם אם מהירה מהדור הקודם ב־0.6 שניות ל־100 קמ"ש (9 שניות), והיא לינארית כמקובל במנועים חשמליים. מצב "B" משמש להגברת רגנרציה למצברים, אבל העוצמה דומה להיברידיות של טויוטה ולא חזקה כמקובל בחשמליות מודרניות. מערכת ההנעה שקטה כמעט לחלוטין, עם אוושה מסקרנת המזכירה המראת חללית דמיונית בזמן האצה חזקה ומופקת מהרמקולים. אפשר בהחלט לוותר.

אבל מה שבעיקר מרשים כאן הוא תוצר הפליטה של המערכת - מים נקיים. ניתן לבחור בין פיזור אחיד של המים ברסס דק לאורך נתיב הנסיעה, או באגירתם ובשחרור מבוקר בסיום הנסיעה בחניה הביתית, ישירות לגינה. ויש גם טריק. סעפת יניקת אוויר עם מסננים מסייעת לנקות אותו מחלקיקים מזהמים (תחמוצת חנקן, גופרית דו־חמצנית ואמוניה), וצג המידע מדווח לכם באופן שוטף לכמה אנשים הנסיעה שלכם אפשרה אוויר נקי יותר לנשימה. במילים אחרות, לא רק שהיא אינה פולטת מזהמים כמו רכב חשמלי, היא גם מסייעת לניקוי האוויר מזיהום שנפלט על ידי מכוניות שכנות.

המעבר לפלטפורמה המשובחת, סידור מכלי המימן מאחור ומנוע המימן מלפנים, מאפשרים חלוקת משקל אופטימלית בין הצירים וכתוצאה מכך, האיכויות הדינמיות מרשימות עם תחושה מוצקה ובטוחה מאוד מאחורי ההגה. פעולת המתלים משובחת ויש לה יכולת מרשימה לכסות מרחקים גדולים בלי מאמץ, עם בידוד מרשים של רעשי דרך ורוח הודות למערכת נטרול מהרמקולים.

הדבר הבא אחרי החשמל

המיראי היא ללא ספק אחת המכוניות המתקדמות ביותר שמסתובבות על הכביש כיום, עם מערכת הנעה שעשויה להיות הדבר הבא אחרי החשמל. ובזמן שהמתחרות מציגות תוכניות עתידיות מעורפלות להנעת מימן, או חושפות אבות־טיפוס שרחוקים מייצור סדרתי, טויוטה משווקת מכונית כזו במשך כמעט עשור.

ובשונה מהדור הראשון בו הנהיגה הרגישה כאילו מדובר באב־טיפוס של מחלקת המחקר והפיתוח, המיראי החדשה היא מכונית בשלה יותר. בשלה ממש. עכשיו רק נותר לראות עד כמה ישתכנע עולם התחבורה לאמץ את הטכנולוגיה, וכמה מהר תיפרס תשתית מתאימה.

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות