נהיגה ראשונה - מזראטי גרקאלה

מזראטי, יצרנית ספורט-יוקרה איטלקיה בת כמעט 110 שנים, עדיין מחפשת את דרכה. במרבית שנותיה היא התמקדה במכוניות ספורט טהורות, בעשורים האחרונים הגיעה גם לקטגוריות הסאלון, אבל מהר מאוד גילתה שזה לא ממש מספיק. אז לפני 8 שנים היא סימנה יעד חדש והציגה את הלבנטה, רכב פנאי ראשון, שכעת זוכה לאח קטן בשם מזראטי גרקאלה. ועם דגם כזה - הגם שמחירו מתחיל ב-570 אלף שקלים - יש לה סיכוי טוב מבעבר לאיים על פורשה, ולהפיח רוח חדשה במפרשי המותג הותיק.

מזראטי גרקאלה יתמודד מול פורשה מקאן, ובדומה לו הוא יוצע בעתיד גם בגרסה חשמלית המכונה פולגורה (Folgore, "מכת ברק" באיטלקית), שם שמזראטי תצמיד מעתה לכל הגרסאות החשמליות של דגמיה, כולל ה-MC20, גראן טוריזמו וגראן קבריו. עד שזה יקרה נהגנו בגרסת GT הבסיסית עם מנוע בנזין כדי לבדוק האם בדומה לנמסיס הגרמנית שלה, מזראטי הצליחה לשלב כאן אופי דינמי, ייחודי ושונה ברכב פנאי משפחתי.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: מזראטי גרקאלה

עיצוב וסגנון

לגרקאלה חרטום מרשים, עם הסבכה המוכרת של היצרנית וסמל קילשון גדול במרכזה, וגם הפרופיל נאה. האחוריים לעומת זאת סתמיים למראה, למעט המופע של רביעיית המפלטים האמיתיים.

אהבנו את ההגה שלוש הצלעות הבשרני שעליו מוקמו מתג ההנעה ובורר מצבי הנהיגה עם מנופי שליטה ידנית גדולים להילוכים מאחוריו. איכות החומרים ודיפוני העור גבוהה והשעון הדיגיטלי בעיצוב אנלוגי מרשים ומאפשר גם תצוגת מצפן או מד G.

אבזור ותפעול

סביבת הנהג כוללת לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) וצמד מסכי מגע בקונסולה המרכזית - עליון ("12.3) למרבית המערכות ותחתון ("8.8) לבקרת האקלים, סידור המאפשר מיעוט מתגים, אך התפעול והמעבר בין התפריטים השונים מצריך הסתגלות. במרכז הקונסולה מוצבת סוללת מתגים לבחירת ההילוך המפנה מקום לתאי אחסון גדולים, אבל המעבר ביניהם מחייב לחיצה "בריאה" על המתג הייעודי וזה כבר פחות נוח. חוסר הנוחות מתבטא גם בבחירה במתגים במקום בידיות לפתיחת הדלתות שמרגישים כמו הצטעצעות מיותרת.

רשימת האבזור כוללת כציוד תקני ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, משטח טעינה אלחוטי, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת ותאורת מטריקס לד.

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים מציעים נוחות טובה ותמיכה יוצאת דופן אבל שדה הראייה מוגבל בגלל שטחי חלונות צד קטנים וקורה A עבה הגורמת לשטח מת גדול בפניות שמאלה.

הגרקאלה חולק את פלטפורמת ג'ורג'יו עם אלפא רומיאו סטלביו, שמיוצר לצידו במפעל בקאסינו. בהשוואה לסטלביו הוא ארוך ב-16 ס"מ (484.5 ס"מ), עם בסיס גלגלים ארוך ב-8 ס"מ (290 ס"מ). בהתאם, מרחב המחיה לשני נוסעים מאחור טוב מאשר באלפא, אבל נוסע שלישי במרכז יסבול מתעלה גבוהה לגל ההינע. גם תא המטען בנפח 535 ליטר גדול במעט מזה שיש לסטלביו (כ-35 ליטר יותר).

נוחות נסיעה

רכב המבחן צויד בבולמי זעזועים אדפטיביים אופציונליים (תוספת של 12 אלף שקל), אבל אלו לא מצליחים להביא לנוחות נסיעה גבוהה. התחושה קופצנית והגרקאלה מתקשה לבודד את תחלואי הסלילה העירוניים. הנוחות משתפרת ככל שעולה המהירות, אבל רעשי דרך ורוח מצליחים לחדור אל התא.

יחידת הנעה

עד שתגיע הגרסה החשמלית, היצע המנועים בגרקאלה כולל כיום בנזין בלבד. V6 בנפח 3.0 ליטר כפול מגדשים המוכר מה-MC20 עם 530 כ"ס בגרסת טרופאו הבכירה או ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטר עם מערכת היברידית קלה (48V) ו-330 כ"ס במודנה או 300 כ"ס ב-GT הבסיסי שבו נהגנו. כל המנועים מחוברים לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה קבועה.

למרות שמדובר בגרסת הבסיס, הביצועים טובים מאוד. גם הזינוק הראשוני מהמקום - 5.6 שניות ל-100 קמ"ש, 0.8 שניות פחות מפורשה מקאן בסיסי. גם תאוצות הביניים טובות הודות לתחושה של אספקת כוח מיידית, שמאפשר המגדש הנעזר גם במנוע החשמלי המוצמד לו ומצמצם את השהיית הטורבו המוכרת, בשילוב תיבת ההילוכים מהירת התגובה. והוא עושה זאת בליווי צליל ערב לאוזן, שאם לא היו מגלים לנו, לא היינו חושדים שהוא מזויף ושהוא בוקע מהרמקולים. התשלום על הביצועים הוא בצריכת דלק גבוהה יחסית - 7.3 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

לגרקאלה איכויות דינמיות גבוהות, מהמשובחות ביותר בקטגוריה וכאלה שעשויות להשתוות ואולי אף להעפיל על פורשה מקאן. עם אופי איטלקי המשלב הגה סופר מהיר (שני סיבובים מקצה לקצה) שאחראי גם לתגובות המיידיות של החרטום לשינויי כיוון בכניסה לפניה. מערכת ההנעה מתעדפת את הכוח לגלגלים האחוריים ויחד עם דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה מתאפשרת - לאחר הוויתור על האלקטרוניקה - גם החלקת אחוריים קלה ביציאה מהפניה. גם מערכת הבלימה מדויקת עם עמידות טובה בפני דעיכה.

סיכום

עם הגרקאלה מזראטי הצליחה לשלב את האופי הדינמי הייחודי שלה במרכב פנאי, בצורה טובה בהרבה מאשר בניסיון הראשון שלה עם הלבנטה, והוא בהחלט יכול להתמודד - וללא כל רגשי נחיתות - מול המתחרה הישיר והוותיק שלו משטוטגרט. הוא לא חף מביקורת, לרבות תפעול שיש להסתגל אליו ונוחות נסיעה שאינה מבריקה בעיר. ואם לא די באלו, תג המחיר הגבוה - בדומה לפורשה - מציב את גרסת הבסיס של הגרקאלה מול גרסאות הקצה של ב.מ.וו X3 ואודי Q5.

אם אתם מחפשים רכב פנאי או אופי דינמי וסמל נחשק יותר מאלו של המותגים הגרמניים הגרקאלה הוא אופציה טובה. ואם מזראטי תצליח לשמור על היכולות הגבוהות האלו גם בגרסה החשמלית בעתיד, יש לה אפשרות להפוך מאלטרנטיבה לאמת מידה.


לצפיה בכל דגמי מזראטי בישראל