נהיגה ראשונה - ריביאן R1T

אין שוק רכב שבו הטנדרים זוכים לפופולריות אדירה כמו באמריקה. מגוון הדגמים רחב: החל מבסיסיים, המבוססים למעשה על מכוניות משפחתיות (הונדה רידג'ליין, יונדאי סנטה קרוז ופורד מאבריק), ועד לדגמי קצה פסיכיים שהם פחות או יותר רכבי מרוצי באחה עם רישיון לכביש (פורד F-150 ראפטור וראם TRX). ויש גם חשמליים. את יריית הפתיחה לעניין הטנדר-חשמל ירה כצפוי אילון מאסק, עם הסייבר טראק הבלתי הגיוני למראה שהציג, והבטיח. וכהרגלו בקודש, דחה שוב, ושוב, ושוב. אז אחרים הקדימו אותו.

כמו ריביאן. עד לפני כמה שנים חברה לא מוכרת, אבל זו שהציגה בסוף 2018 קונספט מרהיב תחת השם R1T, שסידר לה תשומת לב אדירה. שלוש שנים אחרי הוא כבר הבשיל לדגם סדרתי שנמסר ללקוחות ראשונים, תוך שהוא הופך לטנדר החשמלי הראשון על כבישי ארצות הברית שהשיג לא רק את ההבטחות של מאסק, אלא גם ענקיות כפורד, שברולט וראם, שנהנות מתקציבי פיתוח גדולים עשרות מונים.

 

מקדם הגרירה

ולמה בעצם לוקח לכולן יותר זמן לפתח רכב בסיסי יחסית על חשמל, מהזמן שנדרש לפיתוח מכונית משפחתית? התשובה פשוטה. טנדר אמור לעמוד בעומסי עבודה גבוהים, כולל גרירה ונסיעת שטח, ושילובם במערכת הנעה חשמלית היא משימה מורכבת בהרבה. חשבו רק על התנאים הסביבתיים המאתגרים יותר חיבורי חשמל, וזכרו שיכולת הגרירה של רכבי פנאי חשמליים נמוכה למדי. גם פורד הצליחה להעלות טנדר חשמלי לכביש, אבל זה קרה מכיוון שהיו לה מניות של ריביאן בהיקף של חצי מיליארד דולר, שהעניקו לה גישה לתהליכי פיתוח וייצור של מערכות הנעה נקיות מזיהום. מההשקעות הטובות שעשתה.

לפני שניגש לנסיעת המבחן הייחודית הזו, נזכיר שחלק לא מבוטל מהעניין הציבורי ב-R1T מגיע הודות לסרטוני ניסויי נהיגה מסעירים של אבות הטיפוס. גם ההשתתפות המאוד מתוקשרת של הטנדר במסע "כל הדרך למעלה", עם צמד הרוכבים-כוכבים יואן מקגרגור וצ'רלי בורמן. מסע שהחל באושואיה שבארגנטינה, העיר הדרומית ביותר בעולם, ועלה צפונה לאורך החוף המערבי עד לקו הסיום בלוס אנג'לס. כשלושה חודשים, יותר מ-20 אלף ק"מ בתנאי שטח קשים, 13 מדינות וחציית האנדים. בטנדר חשמלי שמצריך טעינה בחורים הנידחים ביותר בעולם. חתיכת פרומו.

 

ידידותי לסביבה

ה-R1T נראה בדיוק כפי שטנדר חשמלי צריך להיראות. לא קריקטורי-הזוי-פוטוריסטי שצורח "תראו אותי" כמו טסלה סייברטראק, ולא שמרני-משעמם-מפוהק שמתנצל על נטישת הבנזין כמו פורד F-150 לייטנינג. אלא אחר, עם חרטום מקורי מאוד (למשל יחידות התאורה העגולות), הכולל פס אופקי מואר שמחבר אותן ומתחלף לירוק בזמן טעינה.

סביבת הנהג מרשימה לא פחות. איכות החומרים גבוהה, עם משטחים דמויי עץ ועור שנראים כמו הדבר האמיתי, למרות שהם ממוחזרים ונחשבים ל"ידידותיים לסביבה". לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) מציג גם את משתמשי הדרך מלפנים (כלי רכב והולכי רגל) בדומה למקובל בטסלה, ומסך מגע ענק ("15.6) וסופר איכותי אחראי על תפעול המערכות השונות.

אין סוללות מתגים ומבחינה זו ריביאן משיגה את האפקט העתידני. ובניגוד לחלק מהיצרניות האירופיות, היא הצליחה להסיט את הנהג לכיוון המסך מבלי לפגום יותר מדי בנוחות התפעול, עם מערכת נוחה וידידותית למדי. כולל מערכת ניווט מרשימה עם אפשרות לתצוגת תמונת לוויין.

 

כמו בטסלה

אבל יש גם מינוסים. כיוון זרימת האוויר מפתחי המיזוג מתבצע - כמו בטסלה - רק ממסך המגע. לא נוח. כיוון ההגה והמראות מתבצעים באמצעות מתגי שליטה על ההגה - כמו אתם יודעים אצל מי - וכמו שם, זה סידור שרחוק מלהיות נוח. ובדומה ל... נו, כבר הבנתם לבד. גם כאן הסמארטפון משמש כמפתח לרכב ומגלה היכן הטנדר חונה, מה מצב הסוללה וטווח הנסיעה, מאתר עמדות טעינה בסביבה ומאפשר להפעיל את בקרת האקלים מרחוק לפני הגעה לרכב. וכמו בט', יש מערכת מצלמות היקפיות, המזהה אנשים המתקרבים לטנדר ומתעדת אותם אם הם מנסים לפרוץ לתוכו או להשחית אותו.

המושבים הקדמיים נוחים ותומכים היטב, עם שדה ראייה משובח הודות לתנוחת נהיגה גבוהה יחסית. יש חלון שמש קבוע, שהוא נחמד במזג האוויר החורפי של ג'ורג'יה, אבל לא בטוח שהמצב יהיה דומה בשמש מזרח תיכונית. תאי אחסון לא חסרים כצפוי, כולל אחד ענק בין הנוסעים מלפנים ואחד מתחת לספסל האחורי. יש גם רעיונות נחמדים, כמו פנס נשלף בדלת הנהג ורמקול נייד מתחת למשענת היד.

גם מאחור המצב מצוין. מרחב המחיה נדיב משמעותית מזה שיש בטנדרים יפניים כאיסוזו דימקס וטויוטה היילקס, כולל צג מגע ("6.8) לשליטה במיזוג וארבעה שקעי USB. הארגז קטן יחסית, אך מנגנון הדלת (חשמלי לפתיחה, ידני לסגירה) מאפשר הארכה משמעותית (בכ-75 ס"מ ל-212 ס"מ) ואין לו בעיה להכיל טרקטורון או צמד אופנועי שטח. יש לו גם כיסוי נגלל וקשיח לחלק העליון של הארגז, צמד שקעי חשמל (120V) וקומפרסור לניפוח הגלגלים אחרי שעשועי דיונות. גלגל חלופי בגודל מלא ממוקם מתחת לרצפת הארגז במעין תא אחסון גדול נוסף.

יש גם תא מטען קדמי (314 ליטר) כמקובל בחשמליות, וגם מין תעלת מטען (331 ליטר) הנמצאת מאחורי המושבים האחוריים, שהגישה אליה מתבצעת דרך צמד פתחים מצידי הטנדר, וגם בה יש שקע חשמל (120V). ריביאן מציעה שם מטבח נשלף עם כיריים חשמליים, כיור עם ברז, משטח עבודה ומגירות לכלי בישול. ויש גם צמד פסי רוחב לטובת הצבת אוהל על הגג.

אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטחים מתים, וגם נהיגה אוטונומית ברמה 2.5 בכבישים מהירים מוגדרים בצפון אמריקה.

 

פי ארבעה

מערכת ההנעה הכפולה מתבצעת באמצעות ארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, סידור ייחודי בתעשייה שבינתיים מלבד ריביאן מוצע רק במכונית העל החשמלית של רימאק. עם הספק משולב של 835 כ"ס ה-R1T יזנק למהירות תלת ספרתית בכ-3 שניות, עם תחושת תאוצה שלא מצויה בלקסיקון של רכב ששוקל שלושה טון. כזו שתאפשר לכם להעניק לנהג הפורשה 911 GT3 העומד לצידכם ברמזור, מבט בארגז המתרחק כשהאור מתחלף לירוק.

עם כמות הכוח הזו לא תהיה לריביאן כל בעיה לטפס לרמת הגולן בקלילות גם כשהוא במשקל העמסה (800 ק"ג) וגרירה (5 טון) מרביים. יש גם מצב ייעודי לגרירה בבורר הנהיגה המתאים את מערכת ההנעה ואת טווח הנסיעה הצפוי המוצג על מחשב הדרך.