קונים רכב מיד שניה? אתר iCar מדריך אתכם בתהליך רכישת רכב משומש עם עצות שימושיות, טיפים וכללי ברזל. אחרי שאנחנו יודעים איזו מכונית לקנות, הגיע הזמן לראות אותה מקרוב
אחרי שרשימת המכוניות המבוקשות הצטמצמה ליחידות בודדות, הגיע הזמן לצוד. זהו השלב הארוך והמייגע ביותר, וכאן חשוב מאוד להצטייד בסבלנות.
בודקים את המודעה
לפני שיוצאים לשטח, אפשר ללמוד פרטים רבים על המכונית והמוכר לפי המוכר. בעידן הדיגיטלי שבו בכל מכשיר סלולרי יש מצלמה, למוכרים קל מאוד להעלות תמונה של המכונית שלהם. במידה ואין תמונה ונתוני המכונית נשמעים מבטיחים מדי, כדאי לנקוט בזהירות רבה יותר. אפשר לבקש מהמוכר תמונה בשיחת הטלפון – יתכן כי הוא מעוניין להצטנע בגלל מצב קוסמטי לא מושלם. לעיתים התמונה שמופיעה היא כלל לא התמונה של המכונית הספציפית, או שאינה עדכנית. לכן כדאי לשאול את המוכר האם התמונה בלוח הרכב היא של המכונית שלו, ואם היא עדכנית.
נסו ללמוד כמה שיותר על המכונית מהתמונה: זה יכול לחסוך לכם כמה שעות טובות מיום העבודה שתבזבזו על ביקור אצל המוכר. אל תתרשמו יותר מדי ממראה מבריק או זוויות צילום מחמיאות – שטיפה קצרה ובחירה נכונה של צילומים יכולה להסתיר הרבה. חפשו מכות, פגמים בצביעה, רכיבים שצבועים בגוון שונה מעט מכלל המכונית (למשל דלת שהוחלפה), גוף לא חלק. בדקו גם את המראה הכללי של תא הנוסעים. כל אלה יכולים להצביע על "חיים קשים" של המכונית או אפילו תאונה שעברה.
פרטים שלא מופיעים במודעה (כמו קילומטרז' או מספר הידיים) יכולים להעיד על רצון של המוכר להסתיר אותם: כמו למשל במקרה של מכונית עם נסועה גבוהה. רשמו את הפרטים שלא מופיעים בפרסום של המוכר, ודאגו לשאול אותו עליהם בשיחת הטלפון.כאן המקום לציין כי נתוני קילומטרז' ו"יד", אינם מהווים בהכרח אינדיקציה למצב הרכב. מכונית שעברה 300 אלף קילומטרים, אשר עברה החלפת מנוע או מכלולים מרכזיים אחרים וטופלה באופן איכותי וקפדני באופן כללי, יכולה להיות במצב טוב יותר ממכונית שעברה את מחצית המרחק עם מחצית תשומת הלב. נוסף על כך, 300 אלף קילומטרים בכבישים בינעירוניים מעוטי פקקים הם לעתים הרבה פחות מ-100 אלף קילומטרים של נסועה עירונית-פרברית מרובת נסיעות קצרות ועומסים בסגנון שרבי-ארצישראלי. כדאי להתייחס לפרמטרים נוספים, מעבר לקילומטרז'.
באותה המידה, מכונית ישנה שעברה ידיים רבות אינה צריכה בהכרח לעורר חשדות רבים. אחרי הכל, מכוניות באות והולכות. מכונית חדשה יחסית שעברה הרבה ידיים דווקא כן צריכה להדליק נורה אדומה. למה נפטרו ממנה שוב ושוב בזמן קצר? לעיתים דווקא המכוניות שנראות כמו "מציאות", עם נתוני קילומטרז' ויד טובים, עלולים להעיד על מכונית בעייתית שאינה מרבה לנסוע ואינה מטופלת מספיק.
הגיע הזמן להסתכל על מספר הטלפון. סוחרים עם מצפון לא נקי נוהגים להסתיר את היותם גוף מסחרי ומתחזים לצרכנים פרטיים המוכרים את רכבם. לפעמים, מאחורי הסתתרות כזאת שוכנת מכונית עם היסטוריה מפוקפקת: תקלות רבות, הזנחה או אפילו תאונת שלדה או הורדה מהכביש (טוטאל לוס). לכן, חפשו את מספר הטלפון באינטרנט עוד לפני השיחה. אם קיימות מודעות למכוניות אחרות עם אותו המספר, לפניכם סוחר, ונקטו במשנה זהירות. קחו בחשבון שלעתים סוחרים כאלה מחזיקים בכמה מספרי טלפון ומחליפים מספרים בקצב מהיר, כדי לטשטש עקבות כאלה.
שיחת הטלפון
בתחילת שיחת הטלפון, הקפידו שלא לציין במפורש על איזו מכונית אתם מדברים ("זה בקשר למודעה"). בדרך כזו ניתן לאמת את היותו של המוכר אדם פרטי, בהנחה שאינו מחזיק במספר טלפון נפרד לכל מודעה. תחקרו את המוכר לגבי המכונית. חשבו על פרטים שרק אדם שחי עם המכונית באופן קבוע יידע להעיד עליהם: שאלו לגבי רמת הגימור, נפח המנוע ושנת היצור, ובאופן כללי השתדלו לאמת את הנתונים המופיעים במודעה. נתונים "כפולים" יכולים להצביע על זיוף או חוסר כנות של המוכר. שאלו גם של מי הרכב המוצע למכירה – בהחלט מקובל להפקיד את תהליך מכירת המכונית בידי קרוב משפחה, אך תשובות כמו "האחיין של הבת החורגת שלי" צריכות לעורר את תשומת לבכם. סוחרים מתחזים אוהבים לדבר על קרובי משפחה מפוברקים ששם המשפחה השונה לא ייראה אצלם חריג (החותנת, בן הדוד). שאלו גם אם המכונית עברה תאונות – ואם כן, אלו – ולאלו טיפולים זכתה לאחרונה. היסטוריית טיפולים מפוארת לא בהכרח מעידה על רכב "לימון", אבל טיפולים שכוללים פתיחת מנוע צריכים לעורר חשד לתקלה רצינית יותר.
הסיבוב הראשוני
את הפגישה לבדיקה הראשונית של המכונית חשוב לקבוע באור יום, ועדיף במקום המגורים של האדם או בסביבת העבודה שלו. עוד יותר טוב: בשעות הבוקר. פגישה מוקדמת מגדילה את הסיכויים לכך שתחזו בהתנעה הראשונה של המכונית לאותו היום (ועל כך בהמשך). כדאי להגיע עם אדם נוסף, שישמש בתור "שומר" ויתן חוות דעת שנייה על התנהגות המוכר ומצב המכונית. אם האדם מבין במכוניות ובמכאניקה שלהן - מה טוב.
אם קבעתם להיפגש עם המוכר והמכונית שלו במקום המגורים או העבודה של המוכר, השתדלו להגיע עשר דקות לפני מועד הפגישה לצורך סיבוב ראשוני – ושקט – סביב המכונית. אם מדובר במקום החנייה הקבוע של המכונית, התכופפו תחתיה וחפשו כתמי שמן טריים, אשר יכולים להצביע על נזילה יקרה לתיקון. בצעו סיבוב סביב המכונית: האם ישנם חלקי פח צבועים בגוון מעט שונה? האם ניתן להבחין בתיקוני צבע? האם אפשר לראות דפיקות או עיקומים חריגים? האם קיימים רכיבי פח שיושבים בצורה עקומה? האם קיימים מרווחים גדולים מהממוצע בין חלק מחלקי הפח? כל אלה יכולים להעיד על תאונה שעברה המכונית. התאונה יכולה להיות קלה יחסית, אבל לפעמים היא עלולה לערב פגיעה בשלדה. פגיעה כזו – בתלות בדרגת החומרה שלה – עלולה להיות מסוכנת, ובכל מקרה חשוב שהמוכר ידווח לכם עליה עוד בשיחת הטלפון.
חפשו גם סימני חלודה אשר עלולים להצביע על נטייה להחלדה. זו עלולה להוות תיקון יקר עד בלתי אפשרי. החלודה יכולה להופיע דווקא באיזורים הנסתרים: מרזבים, דלתות, מתחת לשטיחים ובתחתית המרכב.
בדיקה קצרה ולא מסובכת יכולה לחסוך עוגמת נפש רבה
רישיון הרכב
לאחר שהמוכר מגיע ושיחת החולין תמה, הגיע הזמן לאימות מסמכים. בקשו מהמוכר בנימוס את תעודת הזהות שלו, רישיון הרכב ותעודת ביטוח. ראשית יש לבדוק כי הרישיון עדכני. רישיון הרכב מחודש כל שנה בסמוך למועד הטסט. שתי בדיקות טריוויאליות נוספות, אך חשובות: אימות זהות בעלי הרכב כפי שהם רשומים ברישיון הרכב (מול תעודת הזהות או קרבה משפחתית או אחרת) ואימות מספר הרישוי ברישיון הרכב מול זה שנמצא בלוחית הרישוי.
הנתון הבא שיש לבדוק הוא "יד" של המכונית – כלומר, מספר הבעלים שלה. הנתון הזה מופיע ברישיון הרכב בצורת "בעלים קודמים". רכב שברישיון הרכב שלו מצויין "00 בעלים קודמים" הוא רכב יד ראשונה. רכב שברישיונו מצויין "04 בעלים קודמים" הוא רכב יד חמישית. בהזדמנות הזאת, שימו לב לתאריך העברת הבעלות האחרון. תאריך סמוך למועד מכירת הרכב יכול להעיד על סוחר שהעביר את הרכב על שמו לצורך מכירותו, או על רכב תקול שהמוכר מעוניין להפטר ממנו. במקרים כאלה, כדאי לדרוש מהמוכר הסבר – וכדאי שהוא יהיה משכנע.
שימו לב גם לסעיף "מספר קודם". מכוניות עם רישוי מיוחד – למשל, מוניות, מכוניות צבאיות, משטרתיות או כאלה שנמצאות בשירות משרד הבטחון – חייבות בתיעוד המספר ברישיון הרכב. במידה והמכונית עברה רישוי מחדש, וודאו עם המוכר את עברה. ברוב המקרים מחיר המחירון של המכוניות הללו נמוך דרמאטית מזה של מכוניות פרטיות משנתון ומפרט מקבילים. אם יש לכם חשד בנושא הבעלים הקודמים, ניתן לגשת למשרד הרישוי עם הבעלים הרשום של המכונית ולקבל פירוט מלא על הבעלות הקודמת של המכונית.
בעודכם מחזיקים את רישיון הרכב, חפשו את הכיתוב "הפקדת סוחר" בתחתית הדף. כיתוב זה מעיד על כך שהבעלות על המכונית הועברה לסוחר רכב (מבלי להעלות את היד). מדבקה, כתם או קיפול הן טכניקות פופולריות של סוחרים לא הוגנים להסוואת הכיתוב הזה, ולכן כדאי להזהר.
ספר טיפולים
ספר טיפולים הוא מצרך חשוב בתהליך אימות הזהות של המכונית. בדקו את ספר הטיפולים. העבר הוא המפתח לעתיד גם במקרים של מכוניות משומשות, ועל כן מכונית שחזרה למוסך מספר רב של פעמים בשל אותה התקלה, או שביקרה במוסך לתיקון תקלות גדולות מספר רב של פעמים, עלולה להיות "לימון" עתיר תקלות. בדקו גם מהו המוסך המטפל: לא כולם מטפלים במוסכים מורשים, אבל טיפולים מרכזיים – ובעיקר כאלה שנוגעים לרכיבים רגישים כגון המנוע וסביבתו והגיר – צריכים להתבצע במוסך מוכר ולא במוסך מדרכה. מצד שני, ספר טיפולים ריק עלול להצביע על הזנחה. בדקו גם את רישום הקילומטרז' בין הטיפולים על מנת לוודא שיש הגיון בהתקדמות הנסועה במכונית, וכי זה שרשום במכונית אכן אמיתי.
מה עושים אם אין ספר טיפולים? לא הכל אבוד. במידה והמוכר טיפל במכוניתו במוסך מורשה יבואן, או במוסך רציני ומוכר אחר, אפשר לבקש מהמוכר לגשת למוסך לצורך בדיקת פלט הטיפולים. ומה אם לא ניתן להשיג רישום של הטיפולים? כאן זוהי החלטה שלכם. לפעמים מוכרים מאבדים את ספר הטיפולים או פשוט לא מקפידים על תיעוד הטיפולים. מצד שני, לפעמים ה"אבידה" היא למעשה תרמית.
מתחת לעור
הגיע הזמן לסקור את המכונית עצמה, ולפני שקופצים מתחת למכסה המנוע ומביאים ליפט, חשוב להכנס לתא הנוסעים. תא הנוסעים הוא המקום בו הנהג מבלה שעות שלמות מיומו, והוא מסוגל במידה רבה לבטא את ההשקעה (או אי ההשקעה) ברכב. תא נוסעים מוזנח או מלוכלך, עם חלקים שבורים או סדוקים וכסאות בלויים עלול להצביע על הזנחה מצד המוכר – לא רק בחיצוניות, אלא בכל הקשור לטיפולים השוטפים. מצב המושבים, ההגה ותיבת ההילוכים יכול להעיד גם על הקילומטרז' האמיתי שעברה המכונית: ברכב עם 60,000 קילומטרים על השעון לא יהיו מושבים קרועים, דוושות שחוקות והגה משופשף. לצורך העניין, שווה להציץ מתחת לכיסויי המושבים וההגה, אם קיימים.
כל עוד אתם נמצאים בתא הנוסעים, בדקו את תקינות כל המערכות החשמליות: מראות, חלונות, מערכת סטריאו, מגבים, איתות, צופר ומושבים, למשל. תקלה קטנה במערכת חשמלית יכולה לעלות מאות ואף אלפי שקלים במקרים מסויימים, היות שהיא דורשת לעתים המון זמן עבודה מהטכנאים.
את הבדיקות הטכניות המעמיקות מתחת למכסה המנוע תשאירו למומחים. יחד עם זאת, יש כמה בדיקות בסיסיות שאתם כצרכנים יכולים לבצע בעצמכם, ללא קשר להבנה המוטורית שלכם. באופן כללי, בדקו שאיזור המנוע יבש וכי אין נזילות מלמעלה ומלמטה. פתחו את מכסה מי הקירור: אתם תרצו למצוא שם נוזל צבעוני ולא מי ברז המסוגלים לחמצן את מערכת הקירור ולגרום לחלודה. על חלודה במערכת זו יכול להצביע צבע עכור של נוזל הקירור. בדקו גם את מפלס השמן, ואת איכותו: אם השמן שרוף, סימן שהוא ישן. את הבדיקה הזו חשוב לבצע כאשר המנוע קר.
ם אם אתם לא מכונאים מדופלמים, אפשר לבצע כמה בדיקות חשובות בעצמכם
סיימתם עם סבב הבדיקות החיצוניות. כעת חשוב מאוד לקחת את המכונית לנסיעת מבחן שתעזור לכם ללמוד לא רק על המצב המכני הכללי של המכונית, אלא גם לדעת האם המכונית מתאימה לכם בכלל. במידה והמוכר מסרב לנסיעת מבחן בנימוק כי אין ביטוח על המכונית עבורכם, כדאי להתעקש על הרחבת הפוליסה. חלק מחברות הביטוח מציעות פוליסה לפרקי זמן קצרים – אפילו ליום בודד – שעולות עשרות שקלים בודדים.
רצוי שההתנעה של נסיעת המבחן תתבצע כאשר המנוע קר. התנעה קרה היא הקשה ביותר עבור המנוע, ויכולה להצביע על בעיות עתידיות במכונית. בדקו אם המכונית מתניעה באופן חלק והציבו את חברכם מאחורי המכונית על מנת לבדוק פליטות מהאגזוז. עשן, בעיקר כחלחל או לבן, בתהליך ההתנעה או בלחיצה מתונה על דוושת הגז עלול להצביע על בעיה רצינית במנוע. הדליקו גם את המזגן – על קירור ועל חימום (גם אם עכשיו שרב). חשוב לתת למכונית כמה דקות להתחמם לפני ששופטים את יעילות או תקינות מערכת המיזוג.
במהלך הנהיגה במכונית, בדקו אם נוח וטוב לכם בתוכה: שימו לב לנוחות, יכולות הניהוג והמרווח. אם תיבת ההילוכים ידנית, בדקו אם המצמד מתפקד כראוי ואם מהלכו תקין. "החלקה" של המצמד או בעיה בהכנסת ההילוך יכולות להצביע על מועד החלפה קרוב (ויקר) של המצמד. בתיבת הילוכים אוטומטית, שימו לב לאופן העברת ההילוכים. האם ההילוכים עוברים באופן חלק או שמורגשת מעין "בעיטה" בהעברה? האם לא קיימת השהייה או משיכה מוגזמת של ההילוכים? הפרטים הללו יכולים להעיד על מצבה של תיבת ההילוכים. חשוב לזכור כי רוב מכוני הבדיקה אינם לוקחים אחריות על תיבות העברה אוטומטית, ועל כן במקרה של חשד כלשהו יש לגשת לבדיקה במכון גירים מוסמך.
מעבר לכך, בדקו את תגובת המנוע לדוושה. האם המכונית מקרטעת במקום להאיץ? האם ישנו רעש מופרז מהמנוע? מערכת חשובה נוספת היא מערכת הבלמים. בקשו מהמוכר לערוך בדיקת בלימה למכונית, במגרש חניה ריק. "משיכה" או סטייה של המכונית לצד מסוים בעת בלימה חזקה יכולה להעיד על תקלה – כמו גם יכולת בלימה מוגבלת, ועשן או ריח מהבלמים. בלימה בודדת אינה אמורה לגרום לאיבוד כוח הבלימה או עשן. במקום הזה כדאי גם לתת למכונית לנסוע ישר, ולבדוק אם היא מושכת מעט הצידה תוך כדי תנועה, עדות על חוסר איזון, בגלגלים או חמור מכך - בשלדה.
מחליטים
לאחר שסיימתם לראות את הרכב, כדאי להפרד מהמוכר בנימוס ולא לבצע רכישה אימפולסיבית על סמך תחושות בטן. אם מדובר במכונית נדירה או שעשתה עליכם רושם יוצא דופן ועלולה "להחטף", ניתן להשאיר אצל המוכר מקדמה כספית תמורת הסכמתו לשמור את המכונית עבורכם. בכל אופן, חזרו הביתה והתייעצו עם אדם נוסף שאתם סומכים עליו, או אפילו רק עם עצמכם: מהו הרושם הכללי שקיבלתם מהמכונית ומהמוכר? האם המצב הכללי של המכונית טוב? האם אתם מוכנים להשקיע את הסכום שדרוש ביישור קו למכונית? האם אתם בכלל רוצים אותה?
אם התשובה לשאלות הללו חיובית באופן מוחלט, הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא: לקחת את הרכב למכון בדיקה. אבל לפני כן חשוב מאוד לסכם עם המוכר על התחייבותו לתקינות מכלולים מרכזיים לרכב, כמו למשל היעדר פגיעות שלדה היכולות להעיד על תאונות. במקרה של הפרת ההתחייבות, מקובל שהמוכר משלם את עלות הבדיקה ובידי הקונה אפשרות לקבל בחזרה מקדמה כלשהי ששילם עבור הרכב.
ההסכם הסופי נתון לשיקול הדעת שלכם ושל המוכר, אבל בכל מקרה הקפידו לרשום את התנאים בצורה מסודרת ומפורטת, על גבי טופס שמכיל את פרטי המוכר והקונה עם חתימתכם.
