שברולט קורבט ZO6 (נהיגה ראשונה) - לכבוש את ההר

חיפשנו כביש מיוחד כדי לבחון בו את הקורבט ZO6 החדשה, ומצאנו אותו בדרך המטפסת לפסגה הגבוהה ביותר באיחוד האמירויות

מאת: רם לנדס
עודכן 25.03.24 10:02

Getting your Trinity Audio player ready...

במה נהגנו: שברולט קורבט ZO6
מתחרים: פורשה 911 GT3, למבורגיני הורקאן טכניקה
מתי אצלנו: במהלך 2024
מחיר משוער: 950 אלף שקל

בעד: יכולת דינמית, מנוע, מחיר
נגד: עיצוב מוחצן, סביבת נהג

בקיץ די חם בחצי האי ערב, ולכן השייח' סעוד בן סאקר בן מוחמד אל-קאסימי, מושל האמירות ראס אל-ח'ימה, החליט לבנות את ביתו בג'אבל ג'ייס: 1,900 מטר מעל לפני הים. ואיך יגיע הראיס לקצה האוהל, אל הפסגה הכי גבוהה באמירויות, במטוס או מסוק? הוא יגיע לשם במכונית. אבל מדובר בהר גבוה עם צוקים תלולים, לצד ואדיות עמוקים ודרך אין.

שבעה עשורים, שמונה דורות: קווים לדמותה של קורבט

אז מה עושים? סוללים כמובן. כביש צר, משובש, ללא שולי ביטחון כמו שהגיוני להניח בהתחשב בעומס התנועה הצפוי של מכונית אחת ביום? הצחקתם את השייח'. 300 מיליון דרהאם (שזה 300 מיליון שקל) הושקעו בסלילת הכביש לבית המנהיג. 20 ק"מ של אחד מכבישי הנהיגה הטובים בעולם. שלושה נתיבים רחבים, עם שולי ביטחון, אספלט מהוקצע כמו שיש קררה איטלקי, כל סוגי העקומות האפשריות בשילוב קטעים מהירים שאפשר להגיע בהם ליותר מ-200 קמ"ש - אם במקרה אתם נוהגים במכונה מרגשת שקוראים לה שברולט קורבט ZO6. לא הגרסה הרגילה עם מנוע מרכזי ו-495 כ"ס. זה לחלשים. כאן יש מנוע חדש שדוחף 670 כ"ס לגלגלים האחוריים.

לקום לפנות בוקר

כל הטוב הזה התחיל מאכזב משהו. להודעה כי אני נוסע לבחון את גרסת הקצה לדור השמיני של אייקון הביצועים האמריקאי, מכונית שעברה שדרוג מקיף ומביטה לפרארי בעיניים ולא ברור מי מהשתיים תשפיל מבט, הצטרפה באופן טבעי ההנחה כי האירוע המשמח עומד להתרחש בארה"ב, בקליפורניה אם אפשר, אולי אפילו במסלול לגונה סקה, מי יודע.

ואז מצאתי את עצמי בדרך לדובאי. לא נורא, נתרום קצת ליחסים הבילטראליים של ישראל. אחרי הכל, אם נציג GM בדובאי מוכן להפקיד בידי ישראלי את הקורבט החזקה והיקרה ביותר שלו זה בטח סימן חיובי ליחסים שבין המדינות. ובימים האלה, כל סימן חיובי הוא כמו מים במדבר.

עם כרטיס הטיסה קיבלתי גם סט הוראות ואזהרות: המקום היחיד שאפשר באמת לנהוג בה הוא באיזה ג'אבל, מרחק של יותר משעתיים נסיעה באוטוסטרדה מדובאי. ודיר באלק לעבור בדרך את המהירות המותרת כי בכל מטר יש מצלמה ויש קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים. והכי כואב, צריך לצאת ב-4:00 (2:00 לפי שעון ישראל) כי בצהריים יהיה כל כך חם שיש חשש שבנהיגה חזקה מנוע המכונית יתחמם ויגרם לה נזק.

בדיעבד אני מגלה שגם ב-40 ומשהו מעלות צלזיוס וגם בפול גז, מערכת הקירור של מנוע הקורבט, עם מסיטי אוויר בחזית וכונסי אוויר בצדדים וסט מאווררים ענק שמשמיע רעש של מנוע מטוס, שומרת את חום השמן תמיד, אבל תמיד, מתחת ל-90 מעלות. המנוע של המכונית הזאת לא מתחמם בשום מצב. זה כל כך מפתיע שאני מתקשר לבדוק האם מדובר בגרסה משודרגת במיוחד לדובאי והתשובה היא לא, זו מערכת סטנדרטית. מה שאומר שהקורבט ZO6 מוכנה לגמרי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית.

מאיפה נולד סיפור היציאה בשעת חלומות כדי למנוע את התחממות המנוע? לנבל שאחראי לזה קוראים ג'יימס והוא צלם, שחשב שכדאי לצלם את המכונית על הג'אבל ההוא בדיוק בזריחה, שמתרחשת ב-6:00. לך תסמוך על בחור מצפון אירלנד שגר עשר שנים בדובאי והפסיק לשתות אלכוהול.

כמו מטוס קרב

המכונית מגיעה אליי לילה קודם. החנייה הרגילה היא במרתף, אך אנשי המלון מציבים את הקורבט בכניסה ללובי, לצד מרצדס G קלאס AMG, פרארי ולמבורגיני. את מבחן היוקרה של אנשי הוולה פרקינג בדובאי היא עוברת בקלות. הנהג השאיר לי את המפתח ונעלם. אני מביט בקורבט החדשה. המנוע שממוקם עכשיו מאחורי הנהג ולפני הסרן האחורי - כמו במכוניות על אחרות - מאפשר למעצבים לקצר את חלקה הקדמי ולקבל פרופורציות מושלמות. הייתי מוותר על כמה זוויות חדות שמיותרות לטעמי, אבל אין ספק שה-ZO6 היא מכונית יפה. יש לה לוק אגרסיבי ובצבע האפור ירקרק איתו הגיעה היא מתכתבת עם המראה של F35.

"מטוס קרב" היה כנראה גם הדימוי שהופיע בבריף של מי שעיצב את החלל הפנימי. המסכים עוטפים את הנהג כמו בתא טייס וגם כמות המתגים נועדה לתת תחושה של קוקפיט. בין שני המושבים יש סוללת מתגים ארוכה, לא פחות מ-16 מהם, שנועדו רק לשליטה בבקרת האקלים ובחימום המושבים.

בכלל, יש הרבה משטחי עור מיותרים שמהדהדים את העיצוב החיצוני והרבה יותר מדי מתגים שמפוזרים בתא הנהג. מזל שיש לי מחר לפחות שעתיים של נסיעה במהירות המותרת כדי ללמוד מה כל כפתור מפעיל.

כבר מאוחר, מחר קמים מוקדם, זמן לישון. אני מנסה לפתוח את הדלת, ומגלה שאין ידית. איפה היא לעזאזל ואיך יוצאים מהמכונית הזו? קצת מלחיץ. אני מנסה להירגע ולוחץ על כפתור ההתנעה. הסאונד נפלא, אבל אני מחפש ידית. מוריד את החלון ומנסה להגיע ללא הצלחה אל הידית שמחוץ לדלת, רק כדי לגלות כפתור חשמלי קטנטן שלחיצה ארוכה עליו פותחת את הדלת מבפנים. אני מתקשר לנציג GM בדובאי ושואל אותו אם באמת צריך מתח חשמלי כדי לפתוח דלת. אם מחר אני עף לאיזה ואדי והסוללה מתנתקת, אני נשאר לכוד במכונית? "יש מנוף חירום ברצפה שפותח את הדלת בלי חשמל", הוא אומר. הבנתי. במקום ידית אינטואיטיבית רגילה יש כפתור חשמלי, ואז יש מנוף חירום. למה לסבך דברים שאמורים להיות פשוטים? אני הולך לישון כשהיחסים שלי עם המכונית הזאת כבר די מורכבים.

היחסים מתחממים

ב-4:00 בבוקר אני פוגש את השעון המעורר שהוא ג'יימס הצלם, שמתברר כבחור די נחמד. ובאיזו מכונית צלם בדובאי מגיע לעבודת יומו? ובכן, בפורשה קאיין טורבו S. בחיי.

בכביש המהיר, כשהוויז מקפיץ לי "התרעת מצלמה" כל דקה, אני מתחיל להתרגל אל המפלצת ומשתעשע במצבי הנהיגה השונים. בניגוד לכפתור החשמלי המיותר שפותח את הדלת, ובניגוד לבלם החניה שמופעל גם הוא בכפתור חשמלי קטן בגודל של שקל וחבוי מתחת ללוח המחוונים, כל מה שקשור לנהיגה עצמה הוא מאוד אינטואיטיבי וקל לתפעול.

המעברים בין מצבי הנהיגה השונים - "טורינג", "ספורט" ו"מסלול" - מתבצעים באמצעות חוגה גדולה שצמודה לכפתורים שמחליפים את מוט ההילוכים. האינפורמציה במסכים הגדולים משתנה לפי מצב הנהיגה והיא ברורה וקלה להבנה. גם התצוגה העילית שמרחפת מעל למכסה המנוע, סטייל קסדה של מטוס קרב, מתחלפת בהתאם למצב הנהיגה. הכול מאוד ידידותי.

ב-140 קמ"ש (ג'יימס טוען שבדובאי מותר לנסוע 20 קמ"ש מעל להגבלה שרשומה בשלטים), במצב "טורינג", המכונית מגרגרת ב-2,500 סל"ד והכל די רגוע. מעביר ל"ספורט", סיבובי המנוע עולים, ההגה מתקשח, והמכונית כאילו אוספת את עצמה על המתלים האדפטיביים שלה והסאונד של המנוע הופך לקונצרט. מעביר למצב "מסלול", אותו הדבר רק הרבה יותר מהכול. אפשר להגיד שהיחסים ביני ובין המכונית הזאת הולכים ומתחממים.

תדלוק אחרון ואנחנו מגיעים לג'אבל ג'ייס. וואו.

השראה מפרארי ומקלארן

בשברולט לא מתביישים לספר שהם פירקו לגורמים פרארי 458 ומקלארן MP4 לפני שהם התיישבו לתכנן את ה-ZO6 החדשה. ואכן, הקורבט דור שמונה היא לא רפורמה, אלא מהפכה. בראש ובראשונה המעבר לתצורה של מנוע מרכזי, בנוסף לשלדת אלומיניום חדשה, בלמים, מתלים וניהול אלקטרוני ברמה הגבוהה ביותר, מהווים בסיס מעולה.

ועדיין, המהנדסים הרגישו שהם זקוקים לאיזה שפיץ, משהו ייחודי. הפתרון נמצא בדמותו של מנוע V8 אטמוספרי חדש, שגרסאות מוקדמות שלו פותחו עבור קבוצות המרוץ של הקורבט. המנוע בנפח 5.5 ליטר מטפס בקלילות ל-8,500 סל"ד ומספק ללא שום מגדש טורבו 670 כ"ס לגלגלים האחוריים, עם צמיגי מישלן ברוחב 37.5 ס"מ (כל אחד, כן?). איך כל היופי הזה עובד? עובד פצצה.

הלג הראשון עם הזריחה נועד לצילומים ולהיכרות ראשונה ואיטית עם 20 הק"מ של הכביש. עולים עד למחסום בגובה 1,700 מטר, שם יש ש"ג שלא נותן להמשיך בטיפוס לפני 8:00 בבוקר. כדי שהרעש לא יפריע למנוחת השייח', כמובן. נגמרים הצילומים ונפתחים שערי גן עדן של נהיגה. בחורף יש אולי תיירים שמגיעים לאטרקציות של ג'אבל ג'ייס, אבל בקיץ אין כאן נפש חיה, למעט כמה עיזים רזות שמגיחות מדי פעם לכביש, ללא צלצול פעמונים, ובודקות את הערנות של הנהג ואת כושר הבלימה של המכונית.

הקורבט כרגע במוד "מסלול", כלומר, מערכות ההגנה האלקטרוניות פועלות, אבל הן מתערבות רק ממש לפני האסון. מעל 3,500 סל"ד המנוע מגיב בעוצמה אדירה לכל נגיעה בדוושה. הסאונד של המנוע המרכזי וארבעת המפלטים מדהים. הורדת ההילוכים העצמאית, כמו גם השילוב הידני בעזרת מנופי ההגה, מלווה בגז ביניים מגניב. חלוקת משקל אופטימלית בשילוב מערכות הגנה ליברליות, מאפשרות לשחק עם המכונית בצורה מאוד נשלטת.

ההיגוי מדויק מאוד וגז חזק ביציאה מפנייה יוליד החלקה בהיגוי יתר שמרוסנת על ידי הגמדים האלקטרוניים. נקודת החולשה היחידה היא ההיזון החוזר שמתקבל מדוושת הבלימה. יצאתי מג'אבל ג'ייס רק כשמד הדלק התחיל לאותת.

יש תמורה

בדרך חזרה החלטתי להסתובב קצת עם המכונית בדובאי. מין עיר משונה שמחולקת למקבצים של גורדי שחקים וביניהם כבישים מהירים (ומצולמים). זאת שעת אחר הצהריים ויש פקקים. ממש סימולציה של נהיגה בקורבט ZO6 בתנאים של נתיבי איילון. האמת, די נחמד. המכונית במוד "טורינג", המנוע שקט יחסית, הסאונד של מערכת השמע מעולה, המראה הפנימית היא בעצם המסך של המצלמה האחורית (יש גם מצלמה קדמית) ומראות הצד מאותתות כשרכב אחר מסכן את קווי המתאר של הקורבט.

בשלב הזה היחסים שלנו כבר התחממו לגמרי ורק הבדלי מעמדות כלכליים מנעו חתונה. בישראל טרם נקבע המחיר של ה-ZO6 (בארה"ב הוא מתחיל ב-108 אלף דולר). המחיר בארה"ב של פרארי 296 הוא כ-340 אלף דולר. פורשה GT3 911 תעלה שם 180 אלף דולר. כלומר, מי שיכול להרשות לעצמו את הקורבט ZO6 יקבל ממנה הרבה מאוד ביצועים עבור כל שקל.