בטר פלייס: זה באמת קורה

במסיבת עיתונאים גרנדיוזית חשפה אתמול חברת בטר פלייס, המייצרת תשתית טעינה ושינוע למכוניות חשמליות, את מרכז המבקרים החדש שלה בפי גלילות. ההשקה, שלוותה בתיעוד של התקשורת הבינלאומית, היא לא סתם השקה של ביניין. עבור בטר פלייס, מהווה מרכז המבקרים פתיחה של שלב שיווק המכונית ישירות ללקוחות, ונראה כי בשלב זה חלק ניכר מהרעיון של מרכז המבקרים הוא להרגיל את המבקרים לפתרון החשמלי.

מרכז המבקרים עצמו - באופן אירוני (ומכוון) - הוקם בתוך אחד מהמיכלים האחרונים לאחסון דלק במסוף האנרגיה לשעבר בפי גלילות. בבטר פלייס מדברים על תשומת לב רבה לאיכות הסביבה בתהליך הבנייה הקדחתני שנמשך פחות מ-4 חודשים. לבד מהתצוגה הסטטית, הכוללת אולם קולנוע המאובזר בכסאות ישנים של מכוניות ומקרין סרטים תדמיתיים של החברה כמו גם תצוגות הממחישות את הפתרון החשמלי בישראל ובעולם, יש גם הפתעה מעניינת (ונעימה): לכל מבקר תנתן האפשרות לנהוג במכונית חשמלית אמיתית.


רנו לגונה החשמלית של בטר פלייס / צילומים: טל ברונפר

אמיתית? במחשבה שנייה, אולי לא כל כך. מכוניות המבחן בשלב זה הן מדגם רנו לגונה, דגם שאינו משווק בישראל ולא ישמש חלק מההיצע החשמלי של רנו. באירוע ההשקה נכחה רנו פלואנס Z.E אחת, בעלת לוחיות חוץ, בתפקיד התצוגה הסטטית. הפלואנס היא המכונית החשמלית ה"אמיתית" שתנוע בכבישי ישראל. הלגונות הבודדות שיועמדו לרשות הציבור במסגרת מרכז המבקרים הוסבו למערכת הנעה חשמלית על ידי חברת FEV האמריקאית בתהליך יקר שכלל רישוי אירופאי מיוחד.

מהנהיגה הקצרה במסלול המיוחד במתחם בטר פלייס, באורך כולל של 1.5 קילומטרים, גילינו כי המכונית החשמלית בעיקר שונה מהמוכר לנו, אך אינה גוררת פשרות בכל הקשור לשימוש היומיומי. אם המכונית החשמלית העירונית המוכרת דורשת מהנהג הקרבה של מרווח פנים ומזגן, הרי שכאן יש שפע של מקום לחמישה נוסעים (או ארבעה כתבים עם הרבה ציוד צילום) ומזגן מקפיא.

תא הנוסעים של הלגונה נותר כמות שהוא - מושבי הקטיפה הנוחים ותנוחת הישיבה הטובה עדיין כאן, אך את מקום תיבת ההילוכים המסורתית תופסים ארבעה כפתורים מוכרים מאוד לצרכן הישראלי: P, R, D ו-N. הילוך נייטרלי? במכונית חשמלית? גם אנחנו לא הבנו. את מקום מד הסל"ד תופס מד הספק עם לוגו של החברה, ביחידות קילווואט לשעה.


לרשות המבקרים במתחם יעמדו מכוניות לנסיעת מבחן במסלול יעודי

לחיצה על דוושת הגז (אין כאן "זחילה") מגלה תגובה ערה, אם כי לא דרמטית במיוחד תודות לשקט המופתי בתא הנוסעים המופרע רק על ידי רעשי צמיגים ורוח ושאון מדחס המזגן. המכונית צוברת מהירות בצורה משכנעת - בעיקר תודות לשקט המדובר שגורם להגעה מוקדמת מהצפוי למהירויות שיוט. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הלגונה החשמלית מצויידת במערכת הינע חזקה משמעותית (בקנה מידה של עשרות כוחות סוס) מזו שתמצא בפלואנס Z.E הסדרתית, לה יהיו 95 כוחות סוס.

לחובת הרנו החשמלית נציין בעיה בתחום הנוחות וההתנהגות: 250 קילוגרם הסוללות בתא המטען אינם ניתנים להסתרה (ולא רק בגלל שנציג החברה סירב לפתוח אותו) למרות כיולי המתלים שעברה המכונית. תוספת המשקל, ובעיקר חלוקת המשקל הפגומה, ניכרים היטב במכונית בפניות ובהיזון החוזר של המתלים בטיפול במהמורות הבודדות במסלול של בטר פלייס.

הבלימה מתבצעת באמצעות מערכת בלימה רגנטיבית המלווה בבלמי דיסק מסורתיים: כאשר עוזבים את דוושת הגז, מערכת הבלימה הרגנטיבית מחקה את תהליך בלימת המנוע ומורידה את המהירות. ליד תיבת ההילוכים היה גם מתג השולט כנראה על עוצמת הבלימה הזו - אותו לא ניסינו. לחיצה על דוושת הבלם גוררת בלימה על ידי האמצעי המסורתי: פליטת חום. החסרון הבולט בתצורה זו הוא שנהגים שאינם מורגלים למערכת הרגנטיבית ימצאו עצמם נעזרים יותר בבלמים הקונבנציונליים, עובדה שתקטין משמעותית את טווח הנסיעה של המכונית.

האם התרשמנו לטובה מהמכונית? התשובה היא כן, אך חשוב לזכור כי היא, תיאורתית, אינה מחדשת דבר. החידוש האמיתי צפוי להיות בפתרון הטעינה והתשתית של בטר פלייס, המתבסס על מודל החברות הסלולריות המוכרות "דקות" ומעניקות ללקוח מכשיר (ובמקרה של בטר פלייס, חברה המעניקה סוללה ומוכרת קילומטרים), אשר עדיין זקוק לענות על שאלות מהותיות בנוגע לטווחי נסיעה וכשירות הסוללה לעמוד לטווח ארוך. מכוניות הפלואנס ה"אמיתיות" יגיעו למתחם בקרוב, כך החברה.


אב הטיפוס של רנו פלואנס Z.E, המכונית שתשווק אצלנו ב-2011

החלק המהותי יותר של מסיבת העיתונאים כלל, באופן לא אופייני לבטר פלייס, ערב רב של מספרים ונתונים בנוגע לפרוייקט השאפתני. נציגי החברה בחרו לנצל את ההזדמנות ולהכריז על הצטרפות החברות מוטורולה, CA, שטראוס וחברת נטוויז'ן לחוג "חברי החזון של בטר פלייס", העומד על 92 חברות בישראל. במילים אחרות: "חברי החזון" התחייבו בפני החברה להחליף חלק מצי הרכב שלהן (העומד על 45,000 מכוניות בסך הכל - יותר משליש מכל המכוניות שנמכרו בישראל בשנת 2009) למכוניות חשמליות הנעזרות בפתרון של החברה.

מנכ"ל בטר פלייס ישראל, משה קפלינסקי, סיפר על שותפה חדשה ומפתיעה של בטר פלייס - חברת דור אלון, המפעילה תחנות דלק ברחבי הארץ. במסגרת השותפות, תאפשר דור אלון לחברה להתקין תחנות החלפת סוללות בשטחי תחנות הדלק של החברה. מספר תחנות ההחלפה האלה, אשר יאפשרו החלפת סוללה משומשת לסוללה "מלאה" וליצור, תיאורתית, טווח נסיעה בלתי מוגבל. 5-10 תחנות כאלה יוצבו ברחבי הארץ עד סוף 2010, כך קפלינסקי, כאשר בסוף 2011 צופה החברה כ-100 תחנות, אשר יוצבו ברובן בשטחי תחנות הדלק של דור אלון ושותפות עתידיות נוספות. בנוסף סיפר קפלינסקי על 17 רשויות שחתמו על חוזה שיתוף פעולה עם בטר פלייס.

שי אגסי, מנכ"ל ומייסד בטר פלייס העולמית, סיפר כי פיילוט המוני, אשר יכלול כמה מאות כלי רכב שימסרו בעיקר לציי רכב, יערך בישראל בספטמבר 2010. יצורה ההמוני של רנו פלואנס Z.E יחל במפעל של רנו בבורסה, טורקיה, באמצע שנת 2011. לקראת סוף השנה הזו צפויות המכוניות להיות משווקות באופן סדיר בישראל. את תג המחיר המדויק מסרב אגסי למסור, אך מהכרזות עבר וספקולציות שונות המסתובבות ברשת האינטרנט, נובע כי מחירה צפוי לעמוד על כ-85,000 שקלים ללא הסוללה, שתמכר בנפרד ועל בסיס מנוי חודשי.

אגסי דיבר גם על מיתוג החברה, והודה כי הוא שואף להפוך את הלוגו של בטר פלייס, אותו הוא מכנה "switch", למוכר כמו סמלים מסחריים מפורסמים אחרים, דוגמת זה של חברת אפל. האנלוגיה ליצרנית האייפוד והאייפון חזרה בהמשך מסיבת העיתונאים, כאשר אגסי השווה בין השקעת רנו במכונית החשמלית לבין השקעת אפל בפיתוח האייפוד המקורי.


השלישייה המאושרת - מימין: משה קפלינסקי, עידן עופר ושי אגסי

תוכניות לעתיד, מתברר, יש לחברה בשפע: אגסי סיפר על מגעים עם יצרניות רכב נוספות פרט לרנו, שלטענתו הואטו עקב המשבר הכלכלי, ודיווח קצרות על היצע המכוניות העתידי של החברה הצרפתית, אשר יכלול 9 דגמים חשמליים שונים לטעמים וקטגוריות שונות. מנכ"ל החברה רמז גם על הופעת דגם חשמלי ספורטיבי בעתיד: "לא כל המכוניות הללו יחייבו אתכם להיות ירוקים", אמר. עידן עופר, יו"ר החברה לישראל, המשמש כיו"ר דירקטוריון המנהלים בחברה, סיפר על מגעים עם חברת צ'רי-קוואנטום שבבעלותו החלקית, לייצור מכוניות חשמליות בעלות מנגנון החלפת סוללה.

בסוגיית טווח הסוללה, טען אגסי כי סוללה אחת תספיק לכמיליון קילומטרים בטרם תוחזר לחברה למחזור. הוא דחה את טענות העיתונאים בדבר טווח מוקטן עקב "התעייפות" הסוללה, וסיפר על שלושה "מחזורי טעינה" אשר יגררו ירידה מדודה והדרגתית בטווח הנסיעה. במקביל, אמר אגסי כי בימים אלה ממש מתבצע פיילוט של החברה בטוקיו, יפן, במסגרתו תפעיל ארבע מוניות חשמליות הנוסעות כ-30,000 קילומטרים בשנה, כאשר בסופו של הניסוי שואפת החברה להוכיח את יעילות הפתרון החשמלי בחיים היומיומיים.


תא הנוסעים של המכונית החשמלית של בטר פלייס

כמו כן, הצהיר אגסי כי בטר פלייס תשמח לשתף פעולה עם מתחרים חדשים בתחום ואף טען כי הצטרפות המתחרים תתרום לפעילות החברה.

בסופו של יום, נוכחנו לראות כי הפתרון של בטר פלייס ניגש צעד אחד קדימה לפריסת התשתית וההבטחות של החברה בדבר עתיד ירוק. כמה ירוק? עדיין לא ברור. למרות הנצילות הגבוהה יותר של מנועי החשמל ביחס למנועי בעירה פנימית מסורתיים, רוב החשמל בישראל עדיין מופק מפחם מזהם, וסוגיית העומס על מערכת החשמל עדיין אינה ברורה - למרות שאגסי טוען כי רשת המכוניות תיצור עומס הקרוב לאפס על המערכת, בזכות טעינה בשעות השפל. השאלות העקרוניות עליהן דיברנו עדיין נשאלות, ואת התשובות האמיתיות אליהן נוכל לגלות רק במציאות הישראלית עם שיווקן הסדרתי של המכוניות בארץ.