האמריקאים תמיד חלמו על מנועי V6, נכון? אז זהו, שמנועי V8 הם אלה שהיו על הפוסטרים. מי שקנה V6 עיקם קודם את הפרצוף והבין שכרגע, כדי לחסוך, הוא יסתפק בעגלה. באירופה, צפופת-הנדל"ן, מוכת עלויות הדלק והמודעת יותר לזיהום אוויר, מנועי שישה צילינדרים, V6 או שישה בשורה, היו פנטזיית החלומות הבזבזנית, אם כי אצלם בעלי הממון נהנו יותר ממנועים מעודנים במיוחד, או כוחניים במיוחד, שבהם כיכבו מנועי 10 ו-12 צילינדרים.
אז למה רוב המכוניות אצלנו הן בנות ארבעה צילינדרים? ולמה אצל כל כך הרבה יצרנים אפשר למצוא עכשיו מנועי שלושה? ולמה לא שניים או אחד? בלאגןןן! טוב, מזל שנפגשנו כאן.
אולי נתחיל בשאלה "מה זה צילינדר?". נאמץ ישר מההתחלה את גישת אמ;לק: הצילינדר, בעברית "גליל", הוא הלב של המנוע. הוא בנוי כצינור קצר ועבה. בתוכו חלל פתוח שבו נעה בוכנה מעלה ומטה, מגדילה ומקטינה את החלל הזה, ובקצוות שלו שסתומים שמאפשרים כניסה של תערובת דלק-אוויר ויציאה של גזי פליטה. בתוך הגליל הזה נשרף הדלק ומעוצמת פיצוצי השריפה, תנועת הבוכנה מעלה-מטה, בעזרת גל הזיזים, הופכת לתנועה סיבובית, זאת שמגיעה בסופו של דבר לגלגלים.
כדי לחשב את נפח המנוע כל שצריך לעשות הוא לחשב את נפח הצילינדר ולהכפיל במספר הצילינדרים.
וכמה דלק צריך כדי שיהיה הפיצוץ בפנים? נניח מנוע 4 צילינדרים, 2500 סל"ד (פיצוץ אחד לכל שני סיבובים), 90 קמ"ש, 15 ק"מ לליטר, 10 דקות/15 ק"מ/1 ליטר/ 25,000 סיבובים/12,500 פיצוצים - פחות מעשירית המיליליטר.
צילינדר אחד
היכן נפוץ: קטנועים, אופנועים קטנים ובינוניים
פעם פעם ניסו את השיטה הזו גם במכוניות, אבל מנועים שבהם הבעירה מתרחשת בתוך צילינדר בודד מקובלים כיום (מאוד) בקטנועים ובאופנועים לא גדולים. כשכל פעילות המנוע מתרחשת באמצעות בוכנה אחת, המערכת קלה ופשוטה לבנייה וקירור, אבל גם יותר קשה לה לצבור כוח במהירות ובהיעדר בוכנות נוספות לאיזון, תנועת הבוכנה בצילינדר יוצרת רעידות וטלטלות גסות יחסית.
2 צילינדרים
היכן נפוץ: אופנועים וקטנועים גדולים, ופה ושם מכוניות קטנות
הידעתם שלא סתם קוראים למנועי ה"טווין אייר" של פיאט בשמם, אלא שהם באמת מסתפקים ב-2 צילינדרים? גם טאטא נאנו כך ועוד מנועים של כלי רכב קטנטנים במקומות שונים בעולם. מנועי 2 בוכנות קטנים וזולים לייצור ותחזוקה יותר מהמנועים הגדולים יותר, ויכולים לייצר הספק נאה (למשל 105 כ"ס בחלק מגרסאות הטווין אייר - למשל באלפא מיטו עם 900 סמ"ק) ביחס לגודלם. החסרונות - הפעולה שלהם מאוזנת פחות ומיטלטלת ורועדת הרבה יותר ממנועים גדולים יותר. הם גם לא תמיד יעילים במיוחד בתצרוכת האנרגיה שלהם. מה שכן, בהחלט אבין את מי שהצליל הייחודי והנוסטלגי שלהם יצית בו ריגוש.
דגמים בולטים: פיאט 500, אלפא רומיאו מיטו, טאטא נאנו.
3 צילינדרים
היכן נפוץ: מגוון גדל והולך בעולם של מכוניות מיני, סופר-מיני ומשפחתיות - ולא רק
מדוע רואים יותר ויותר מנועי 3 צילינדרים בעולם המכוניות? משתי סיבות עיקריות. האחת, באמצעות טכנולוגיה, בעיקר תזמון שסתומים נשלט והגדשות, אפשר לייצר הספקים מכובדים מאוד ממנועים קטנים יותר מ-4 הצילינדרים המקובלים. שנית, מהלך ה"פעימות", פעולות היניקה-דחיסה-בעירה-פליטה, במנועי שלוש בוכנות מייצר את מהלך הפליטה הטוב ביותר עבור הגדשת טורבו, שמבוססת על תהליך הפליטה. מסיבה זו פעולת מנועי 3 צילינדרים נחשבת כיום ליעילה ביותר בשילוב שבין חסכון באנרגיה והספקים גבוהים. עם התפתחות טכנולוגיית 3 הצילינדרים, המנועים הללו עשויים להפוך למיינסטרים של המנועים בשווקים מסוימים, ולא בעוד הרבה זמן.
דגמים בולטים: מיצובישי ספייס סטאר, ניסאן מיקרה, פיג'ו 3008, סקודה אוקטביה, ב.מ.וו סדרה 3
4 צילינדרים
היכן נפוץ: היכן לא
המנועים הנפוצים ביותר כיום בישראל, באירופה ויותר ויותר גם בארה"ב, לא זכו סתם בכבוד. מבחינת מהנדסים ויצרני רכב, מנועי 4 צילינדרים הם האיזון האהוד בין נפח מספיק לייצור פשוט ואמין של הספק גבוה, מבלי להסתבך במערכת מורכבת ויקרה לייצור וטיפול. 4 הצילינדרים מאזנים היטב זה את פעולתו של זה, בין היתר בזכות העובדה שבכל פעימה ופעימה בפעולות המנוע מתרחשת איפשהו הבעירה שמייצרת את עיקר הדחף. כך, בנפח צנוע יחסית, אפשר להשיג איזון טוב יחסית שמעניק גם עידון ונוחות. אחד החסרונות של כל העידון הזה הוא מיעוט "אופי", צלילים ורעידות שמרגשים חובבי נהיגה. רובנו הגדול אינו מציב את רעש האגזוז ותחושת המנוע במקום גבוה ברשימת הקניות, וכך דבר לא עוצר את מנועי 4 הצילינדרים מלהצליח, ובצדק. טוב, כמעט דבר, ע"ע מנועי 3 צילינדרים.
דגמים בולטים: קיה פיקנטו, מאזדה 3, טויוטה קורולה, מיצובישי אאוטלנדר, כמעט כל מכונית אחרת
5 צילינדרים
היכן נפוץ: לא נפוץ, פעם היה נפוץ בקבוצת פולקסווגן ובוולוו
מנוע 5 הצילינדרים נועד לגשר בין מנועי ה-4 וה-6. הרעיון הזה פותח כבר בשנות השלושים אבל מוכר בעיקר בעשרות השנים האחרונות, בתוך עידן הזרקת הדלק. מנוע 5 צילינדרים קומפקטי וזול ממנוע 6 בטור או V6, אבל מאוזן, רציף וחזק יותר ממנוע 4 צילינדרים. זאת היות שיש יותר חפיפה בין הפעימות השונות. פולקסווגן השתמשו בעבר במנוע כזה בתצורת V (בפועל, מנוע ה-VR6 המפורסם שלהם, שהורידו לו צילינדר אחד), אך מקובל מעט יותר הוא מנוע חמישה צילינדרים בשורה. במבחן הזמן, נראה שגשר 5 הצילינדרים לא באמת נדרש והמנועים הללו הולכים ונעלמים מחיינו.
דגמים בולטים: אודי RS3, וולוו V40
6 צילינדרים
היכן נפוץ: מכוניות מיינסטרים באמריקה, מכוניות יוקרה ואפילו פאר באירופה
לולא היה מנוע 6 צילינדרים מסורבל יחסית, מבחינת מערך הרכיבים שמקיפים את המנוע, אזי היה המנוע הזה פחות או יותר אידיאלי. פעולת הבוכנות, שמאפשרת חפיפה מאוזנת וטבעית בין הפעימות, יוצרת עידון ואיזון באופי המנוע. הנפח מאפשר יצירת הספקים גדולים עם כוח זמין בשלב מוקדם. כשכל זה בנוי בתצורת V, אזי המנוע הזה קטן דיו כדי להסתדר, הרבה פעמים, בתאי המנוע של מכוניות שנולדו למנועי 4 צילינדרים. לסיכום, עם שישה צילינדרים אפשר לקבל הרבה כוח, עם צלילים נעימים ואיזון-עידון משובחים, וכל זאת בממדים שאינם דורשים תא מנוע עצום. למי שרוצה קצת יותר כוח ואופי ממנועי 4 צילינדרים, שווה להציץ במחלקת ה-6. כמובן, אלו מנועים גדולים - וצריכת הדלק שלהם גבוהה בהתאם.
דגמים בולטים: שברולט טראוורס, אודי A6, ניסאן מקסימה, קרייזלר גרנד וויאג'ר
8 צילינדרים
היכן נפוץ: מכוניות שרירים וטנדרים אמריקאיים, וגם מכוניות אירופיות יקרות
מכוניות אמריקאיות גדולות וחזקות תמיד התגאו במנועי V8 רבי עוצמה. אפשר לחשוב על מנוע 8 צילינדרים כעל מנוע שמשלב שני מנועי 4 צילינדרים. בתצורת ה-V8 המקובלת כיום, הם פועלים זה לצד זה עם גל הינע מורכב שמשלב בין פעולות כל הבוכנות. בין היתרונות של המנוע הזה, יכולת ליצור נפחים והספקים גדולים במיוחד, באורך דומה מאוד לזה של מנוע 4 צילינדרים, ובאופן הרבה יותר פשוט וזול ממנועי V12. את המנועים האלה אפשר להמשיך למצוא בטנדרים האמריקאים הגדולים ובמכוניות שרירים, או סתם גדולות וחזקות. גם היצרנים הבריטים המפונקים, מבנטלי, דרך אסטון מרטין ויגואר ועד ללנד רובר, אוהבים לפנק את בעלי הממון במנועים הללו, וכך גם מקביליהם בגרמניה.
דגמים בולטים: שברולט סילברדו, ב.מ.וו סדרה 7, מרצדס S קלאס
10 צילינדרים
היכן נפוץ: מכוניות על ומירוץ
מה משותף ללקסוס LFA, דודג' וייפר זצ"ל ולמבורגיני הוראקן? ניחשתם… מנועי 10 צילינדרים הם מהנדירים במנועים, כיוון שהם נחשבים כמי שסובלים מכמה חסרונות בו זמנית - גדולים ומסורבלים מ-8 צילינדרים בלי להשיג יתרונות הספק משמעותיים, אינם חזקים כמו מנועי V12 שהם רק קצת יותר יקרים וגרוע מכל, סובלים מבעיות איזון וריסון. אז מדוע יש מי שמשתמש בהם בכל זאת? כיוון שיש להם יתרון מובהק אחד: תצורת המנוע הזו מאפשרת למנועים לפעול במהירות רבה יותר, עם קו אדום בסל"ד גבוה יותר. כך הם מצליחים להעלות הספקים גדולים לאופי פעולה הרבה יותר אתלטי. מהסיבה הזו, מנועי 10 צילינדרים היו נפוצים בעבר בסדרות של מרוצים, ובראשם בפורמולה 1.
דגמים בולטים: אודי R8, פולקסווגן טוארג, דודג' וייפר
12 צילינדרים
היכן נפוץ: בבוורלי הילס
הם יקרים מאוד, מסובכים מאוד לפיתוח וייצור וצורכים הרבה דלק. ברוכים הבאים למועדון המיליון. מכוניות עם מנועי V12 (או W12) מיועדות למי שכסף אינו שיקול של ממש עבורו ברכישת מכונית. תמורת סכומים כבדים מקבלים מנוע שמייצר שילוב נדיר בין עוצמה אדירה ובין פעולה מעודנת ומאוזנת במיוחד. היות שכך, את המנועים הללו נמצא בדגמי רולס רויס, בגרסאות העל של דגמי פרארי ואסטון מרטין ואפילו אצל מרצדס, ב.מ.וו ואודי.
דגמים בולטים: פרארי 812, אסטון מרטין DB11, מרצדס G65 AMG
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות