מכונית, מהיותה מוצר יקר, מתוכננת לא אחת לעורר אמוציות בקרב הקהל. פשוט מכיוון שקנייה אמוציונלית מתבצעת בדרך כלל בקלות יחסית לרכישה רציונלית. לעתים מדובר בדגם עם הופעה מיוחדת, לעתים עם יכולת יוצאת דופן. ולעיתים בוחרות היצרניות לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה בעזרת דגם בעל שם מוכר מהעבר הדומה מבחינת מראה למקור. פולקסווגן החלה בתהליך הזה בשנות ה-90 עם חיפושית ״החדשה", מהלך שמבחינה מסחרית לפחות, הוכתר כאכזבה ענקית.
ב.מ.וו עם מיני קופר הצליחה הרבה יותר, ופיאט עם ה-500 נאחזה בדגם הבודד הזה כדי שלא לקבוע סופית אל פשיטת רגל. ואיך כל זה קשור לעידן הנוכחי? ובכן החשמל אשם.
מערכות הנעה חשמליות השוטפות את שוק הרכב עם מגוון עצום של דגמים חדשים מזוהות - ובצדק - עם ענייניות פיננסית, לעיתים גם עם אכפתיות סביבתית. רומנטיקה, רגש? אלה פחות קיימים, נעלמו ביחד עם צליל מנוע הבנזין.
ומכיוון שיש צורך באלה, בעיקר על רקע הנחת הייסוד הגורסת שקל יותר למכור מענה לאמוציות, משקיעות היצרניות רבות בעיצוב הרכב. נהנות מהחירות העיצובית שמעניקה להן פלטפורמה ייעודית ובעיקר המנעות מרכיבים תופסי נפח כמו מנוע בעירה פנימית, תמסורת ועוד. הנה מספר דוגמאות מייצגות.
MG עברה הרבה תהפוכות ב-100 שנות חייה, אך ליציבות פיננסית הגיעה רק לאחר שנרכשה על ידי קונצרן SAIC הסיני, וכיום מציעה מגוון מרשים של דגמים חשמליים. למשל הסייברסטר החדשה, ניסיון לחזור למקורות שהביאו ל-MG את עיקר פרסומה עם דגמי רודסטר ייחודיים בשנות ה-60 וה-70 של האלף הקודם, רק עם הנעה חשמלית מודרנית כמובן.
היא לא תהיה רודסטר קלה ובסיסית כמו ה-MGB האייקונית, עם ממדים גדולים משמעותית, משקל עצמי גבוה וסביבת נהג מודרנית לרבות גג נפתח חשמלית.
אך הביצועים יהיו טובים משמעותית בעיקר בגרסה כפולה ההנעה. מה שבעיקר מסקרן היא האם היא תצליח לשמר את היכולות הדינמיות וההנאה מהנהיגה של קודמותיה. מה שבטוח, מבחינת אמינות המכללים היא לבטח תציג קפיצת מדרגה חיובית.
ה-A290 הוא קונספט לדגם חשמלי ראשון של אלפין, חטיבת הביצועים של רנו, על בסיס ה-5 החשמלית שתראה אור בקרוב. זהו סוג של הומאז' ל-5 אלפין המקורית מאמצע שנות ה-70, המכונית הראשונה של רנו לעבור השבחה בסדנת אלפין דאז. לקונספט שהוצג צמד מנועים חשמליים מלפנים, כל אחד מחובר לגלגל הסמוך אליו, סידור שמאפשר חלוקת מומנט משתנה ומסייע להורדת כוח יעילה ביציאה מפניות.
העיצוב קרבי יותר מה-5 עם בתי גלגלים בולטים וצמד כונסי אוויר מדומים מאחור, ספוילר בקצה דלת תא המטען, פגושים אגרסיביים ויחידות תאורה בהשראת דגמי הראלי של שנות ה-80. תא הנוסעים שהוצג בא הטיפוס הכולל שלושה מושבי באקט בדומה למקלארן F1, זה של הנהג מוצב במרכז וצמד מושבים לנוסעים משני צידיו בהסטה קלה לאחור. אלה לא צפויים להגיע לייצור סדרתי.
ID Buzz הוא דגם חשמלי ראשון שניתן להגדירו ׳יורש של אייקון׳, הטרנספורטר הקלאסי המזוהה עם פסטיבל וודסטוק, חופש וילדי הפרחים. הדמיון העיצובי למקור בא לידי ביטוי במבנה מרכב קופסתי עם סרחי עודף קצרים, בחלונות גדולים ובעיקר בעיצוב החרטום המזכיר פנים. וגם בעובדה שהוא מחזיר את המסחרי של פולקסווגן להנעה לגלגלים האחוריים, אחרי שלושה עשורים מאז הופסק ייצור הטרנספורטר T3. הוא גם יחזיר את המסחרי הגרמני לשוק האמריקאי אחרי שלושים שנות היעדרות.
המנטה GSe הוא קונספט שלא צפוי להגיע לייצור סדרתי, אך כזה שמדגים חשיבה מקורית באופל. למעשה מדובר בהסבה לחשמל של המנטה, אחת מהמכוניות הבודדות בתולדות היצרנית הגרמנית שהצליחה להסעיר את הדמיון כבר בהשקתן, והפכו לסוג של קלאסיקה בחלוף השנים.
עם 147 כ"ס, 42 כ"ס יותר ממנוע הבנזין של גרסת המקור מהסבנטיז, בעוד שאר מערכת ההנעה נותר ללא שינוי לרבות תיבת ארבעה הילוכים ידנית והנעה אחורית. מצברי 31 קוט"ש החליפו את מכל הדלק מתחת לתא המטען מאחור ומאפשרים טווח של כ-200 ק"מ, בעוד שקע הטעינה הוצב מאחורי נקודת התדלוק הרגילה.
ה-NSU פרינץ 4 היא קונספט שהציגה אודי בהשראת המכונית שיוצרה לאורך שנות ה-60' וה-70', והייתה מנדבכי תשתית הקמתה המחודשת של אודי. פרינץ 4 היה לאחד הדגמים המוכרים והמתקדמים של NSU אז - ומכונית אחת כזאת, שנמצאה מוזנחת בסביבת המפעל המקורי של NSU בנקרסולם, עברה חידוש והסבה למערכת הנעה חשמלית, עם 240 כ"ס - הספק גבוה פי 8 מגרסת המקור.
פורסם לראשונה ב- 31.07.23
למאמר זה התפרסמו 18 תגובות