6 מכוניות פורצות דרך של סיטרואן

1934: סיטרואן טרקסיון אוואנט

ה-Traction Avant הגדולה של סיטרואן היתה למכונית הראשונה בייצור סדרתי שהציעה שלדה אחודה, מתלים עצמאיים והנעה קדמית - 3 פיתוחים שמלווים היום כמעט כל מכונית שאתם רואים על הכביש. מכוניות אחרות באותן השנים התבססו על שלדת סולם, מתלה אחורי אחיד והנעה אחורית.

מהנדסי הרכב הוותיקים דגלו בשיטה המוכרת מאחר והיא הייתה זולה לייצור ואחזקה, אך תצורה זו פגעה באיכות הנסיעה ככל שהרכבים התחזקו, השתפרו והפכו כבדים יותר. הודות לאותם עקרונות יסוד הנדסיים, הטראקסיון אוואנט הציבה כבר אז רף חדש של נוחות נסיעה.

1947: סיטרואן Type H

חדשנות במסחריות? למה לא. היום כמעט כולם מכירים את הג'מפי, אבל הסבתא רבתא שלה היא ה-Type H (או H וואן). הפח הגלי ברכב הוא דווקא לא מאפיין עיצובי; בסיטרואן שאלו אותו ממטוסי ה-Junkers הגרמניים של מלחמת העולם הראשונה. הפח הגלי נועד להקנות חוזק מבני גבוה. יחד עם שלדה אחודה והנעה קדמית הם הקנו ל-Type H נפח וכושר ההעמסה גבוהים ללא תוספת מיותרת למשקל הרכב.

במרוצת השנים, גם הברלינגו היתה למכונית פורצת דרך; זו היתה המסחרית הראשונה שהציעה תצורה מקורית ויעילה לרכב מסחרי, ואפשרה נסיעה משפחתית נוחה לצד כושר העמסה גבוה ונפח רב. בעקבותיה באו מסחריות רבות נוספות לעולם במתכון דומה.

1948: סיטרואן דה שבו

אנחנו מכירים אותה כ"דה-שבו", אך שמה המלא הוא deux chevaux-vapeur (שני כוחות סוס), או במינוח המוכר - 2CV. לא מדובר על ההספק של המנוע; השם נועד לרמז על כך שמדובר במכונית זולה לרכישה שאינה מצריכה תשלום מס גבוה, עקב המצב הכלכלי הקשה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה.

הסיפור של הדה-שבו מתחיל כמה שנים לפני המלחמה. כבר באמצע שנות ה-30 הציבה סיטרואן מטרה לפתח מכונית קטנה, שימושית ונוחה, שתהיה חסכונית וקלה לתחזוקה. פרויקט הפיתוח זכה לשם TPV שמשמעו בצרפתית Toute Petite Voiture (מכונית קטנה מאוד).

באמצע 1939 יוצרו כבר 250 מכוניות ובסוף חודש אוגוסט של אותה השנה התקבל האישור הרשמי לתחילת השיווק, אך כשבוע לאחר מכן הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה הנאצית והייצור נעצר.

ההשקה הרשמית נדחתה עד לתערוכת פריז 1948. המנוע דאז, בעל שני צילינדרים בנפח 375 סמ"ק, סיפק 9 כ"ס והביא את הדה-שבו הקטנה למהירות מקסימלית של 65 קמ"ש. הדה-שבו הפגינה נוחות מרשימה (ומהלך מתלה ארוך במיוחד), מתוך מחשבה על האיכר שצריך להוביל תבניות ביצים בשדה חרוש ללא חשש שמא הן ישברו. אגב, הגג הנפתח נועד בראשונה לטובת יכולת העמסת פריטים גדולים ולא תוכנן במקור כאביזר עיצובי.

בהמשך דרכה של הדה-שבו הוצעו גרסאות נוספות כגון מסחרית סגורה, טנדר פתוח וכמובן גרסת ה"סהרה" בעלת הנעה כפולה משני מנועים שונים – האחד קדמי והשני אחורי בעלי 12 כ"ס כל אחד עם שני מיכלי דלק נפרדים. המהירות המירבית עם שני המנועים עמדה על 105 קמ"ש.

1955: סיטרואן DS

אחת מהמכוניות פורצות הדרך של סיטרואן, ושל עולם הרכב בכלל, היא ה"אלה" (DS בצרפתית נשמע כמו DÉESSE, שפירשו אלה). סיטרואן DS הייתה למכונית הראשונה בייצור סדרתי שהציעה מתלים הידרופניאומטיים (שילוב של נוזל וגז) בעלי יכולת איזון עצמאית. הנוחות הייתה מרשימה במיוחד והמתלים המתקדמים גם אפשרו להנמיך או להגביה את הרכב בהתאם לתנאי הדרך (לצורך מעבר מים למשל). המתלים החדשניים לא נשארו רק בצרפת והם הותקנו באישור סיטרואן גם ברולס-רויס ובמזראטי.

ה-DS זכתה להיות המכונית הסדרתית הראשונה בעולם שצוידה בבלמי דיסק וגם הציעה פנסים עוקבי פנייה, פריט שעד היום לא נמצא בכל מכונית. יחידות התאורה של ה-DS קושרו באופן ישיר אל גלגל ההגה באמצעות כבל וכך אפשרו לנהג לראות "מעבר לפינה". זוהי לא הייתה הפעם הראשונה שפיצ'ר שכזה הוצע ברכב: ל-Tucker '48 האמריקאית היה פנס נוסף ויחיד במרכז חזית הרכב שהאיר את הפנייה, אך סיטרואן DS הייתה הראשונה להציע זאת בייצור סדרתי כחלק מובנה מיחידות התאורה הראשיות.

2014: סיטרואן C4 קקטוס

הקקטוס החלה דרכה כרכב קונספט בתערוכת פרנקפורט 2013 אך כבר בתערוכת ז'נבה בשנת 2014 הוצגה המכונית הסדרתית שלא הייתה רחוקה כלל מדגם הקונספט. פרט לשפת העיצוב החדשה של המותג, הגיעו לייצור גם כמה מאפיינים ייחודיים.

כריות ההגנה, ה-Airbump שהותקנו מסביב לרכב, הקנו לרכב הפנאי הקטן מראה קשוח וגם העניקו לו שכבת הגנה מפני דלתות נפתחות בחניונים. פיצ'ר מקורי נוסף הוא התקנת כרית האוויר של הנוסע בתקרה לטובת יצירת מרחב פנימי עדיף ותאי אחסון נוספים - ובראשם תא כפפות בצורת מזוודה שנפתח כלפי מעלה.

2018: סיטרואן C5 איירקרוס

זהו רכב הפנאי הקומפקטי הראשון מפיתוח של סיטרואן (לעומת ה-C-crosser שהתבסס על מיצובישי אאוטלנדר), וכמו קודמיו ברשימה - הוא ממשיך לחדש בתחום הנוחות. לאחר תום העידן של מערכת המתלים ההידרופניאומטית, הציגה סיטרואן את מערכת המתלים הפרוגרסיביים. מדובר במערכת פשוטה יחסית: בתוך בולם הזעזועים הראשי של הרכב ישנם שני בולמים נוספים המשככים את תנועת הבולם הראשי ויוצרים רמת נוחות גבוהה במיוחד.

הנוחות של ה-C5 איירקרוס באה לידי ביטוי לא רק בבולמי הזעזועים: למושבים עצמם יש לא פחות מ-3 שכבות שונות. השכבה הראשונה עבה במיוחד ועשויה קצף דחוס, השניה היא שכבת קצף רכה שעבה ב-2 עד 15 מ"מ לעומת מושבים אחרים והשלישית היא שכבת הריפוד עצמו שגם היא עבה יותר מהמקובל. יחד מתקבלת מכונית עם רמת נוחות יוצאת דופן, שמצליחה לבודד את הנוסעים ממרבית פגעי הכביש באופן מרשים במיוחד.

הכתבה בשיתוף סיטרואן

למאמר זה התפרסמו 14 תגובות