בימים אלו מתחילה GAC, יצרנית הענק הסינית, את פעילותה בישראל. במהלך השנה הקרובה צפויים לעלות על הכבישים בארץ כמה מאות רכבים חשמליים מתוצרת GAC, במה שצפוי להיות קדימון לאחד המהלכים המשמעותיים של תעשיית הרכב הסינית - החדירה למערב. למה זה קורה דווקא עכשיו? מתי בפעם האחרונה הגיעו לישראל מותגי רכב חדשים? מי זו GAC ולמה זה קורה דווקא עם כלי
כידוע, מרבית מותגי הרכב שנמכרים בישראל נמצאים איתנו כבר לא מעט שנים. המותגים האירופאיים והאמריקאיים הבולטים - רנו, פורד, פיג'ו, פיאט, אופל, פולקסווגן ואחרים - נמצאים איתנו עוד מראשית ימיה של המדינה, ובמועדוני האספנות השונים אלה בדרך כלל המותגים שיככבו. לא תתקשו למצוא כיום על כבישי ישראל חיפושית, פיאט 124 או פורד אנגליה מהעשורים הראשונים של המדינה.
בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 התחיל ההיצע להתרחב עם גל קצר של מותגים יפניים שהגיעו לישראל, ובהם סובארו, סוזוקי ודייהטסו, ואילו בתחילת שנות התשעים שברו מותגים יפניים נוספים את החרם הערבי ויצרנים כמו מאזדה, טויוטה, הונדה, ניסאן ומיצובישי עשו את דרכם ארצה.
גל נוסף של מותגים חדשים הגיע באמצע שנות התשעים, כאשר פגשנו בישראל את יצרני הרכב הדרום קוריאניים - יונדאי, קיה ודייהו. מאז נרשמה רגיעה יחסית. בעשור הראשון של שנות ה-2000 הגיעו לישראל מספר מותגי יוקרה, כאלו שנהנים מדומיננטיות בשוק האמריקאי - לקסוס, אינפיניטי והאמר; בעשור השני של המילניום פגשנו בעיקר מותגי קצה יוקרתיים כמו פרארי, מזראטי, אסטון מרטין ובנטלי, לצד תתי-מותגים של יצרניות רכב מוכרות - דאצ'יה בעולמות הלואו-קוסט, DS בעולמות היוקרה ואבארט וקופרה בעולמות הספורט.
במהלך העשור הקודם נעשו כמה נסיונות חדירה ראשוניים של מותגים סיניים שלא צלחו, כמו מכונית המנהלים MG550 ולאחר מכן המשפחתית MG350. בשני המקרים השיווק הופסק עקב קשיי תקינה.
גם "חברת המזרח", יבואנית לנדרובר, ביצעה ניסיון לשווק בישראל רכבים סיניים מבית המותג גרייט וול, אך גם במקרה הזה התקינה לא אפשרה את המשך הפעילות.
בעוד יצרני הרכב המערביים מסוגלים לשווק בישראל כמעט כל מכונית שירצו, מותגי הרכב הסיניים התקשו עד כה לעבור את חומות התקינה של אירופה וארה"ב. מלבד שני המקרים שהזכרנו, ישנם גורמים ישראליים נוספים המחזיקים בזכיון למותגים סיניים ועד כה לא יבאו כלי רכב בשל אותם קשיי תקינה. לחברת חלפי הרכב "כדורי" ישנו זכיון של יצרן הרכב הסיני "צ'רי", "אוטו חן" מחזיקה בזכיון של מותג הרכב "בריליאנס" ואילו "כלמוביל" המוכרת מחזיקה בזכיון של יצרנית הענק "ג'ילי".
כדי לעבור את אותן חומות תקינה גבוהות, שמחמירות בדרישות הזיהום וכפועל יוצא מגנות על תעשיית הרכב המקומית של אירופה וארה"ב, החליטו הסינים לבצע מעקף ולבחור במסלול שונה: הרכב החשמלי.
עד לאחרונה, חייבים לציין, יצרני הרכב הסינים לא הביעו שאיפות להתפשטות מערבה. שוק הרכב הסיני חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות ובתוך עשור עלו המכירות מ-2 מיליון ליותר מ-20 מיליון כלי רכב, כך שמרבית המשאבים הופנו לצמיחה המקומית. כשהשאיפות לייצוא התחזקו, בחרו הסינים במסלול "עוקף תקינה" והחלו לפתח טכנולוגיות בתחום הרכב החשמלי.
הרכב החשמלי, עם אפס פליטות, מצליח לדלג בקלילות מעל משוכות התקינה - וכל זה עם טכנולוגיה יחסית פשוטה, שלא שונה בהרבה מזו שקיימת במכונת הכביסה הביתית. מנוע חשמלי הוא אחד הרכיבים הפשוטים ביותר לייצור, וגם עלויות האחזקה שלו נמוכות מאוד בהתאם. האתגר העיקרי שבכל זאת קיים ברכב החשמלי הוא הסוללה, שכן הקיבולת שלה קובעת את טווח הנסיעה של הרכב, וכפועל יוצא גם את היכולת שלו להתחרות ברכבים עם מנועי בעירה פנימית.
מתוך ההבנה הזו החלה ממשלת סין במאמצים לכיבוש תעשיית סוללות הרכב העולמית. מרבית חומרי הגלם הנדרשים לייצור סוללות, ובהם ניקל, קובלט וליתיום, נמצאים כיום בבעלות סינית; חברת הענק CATL, גם היא בבעלות סינית כמובן, מייצרת את הסוללות לדגמים היברידיים וחשמליים של פיג'ו-סיטרואן, הונדה, יונדאי-קיה, ב.מ.וו וכמובן שגם ליצרניות הסיניות. עם הטכנולוגיה החשמלית הזו, שנהנית מיתרון משמעותי בעלויות הפיתוח והייצור לעומת רכבים חשמליים מערביים, מתכננים יצרני הרכב הסיניים לחדור לשווקי אירופה וארה"ב.
ומה מביא את GAC לישראל?2020 מסתמנת כשנת הפריצה של הרכב החשמלי-סיני, לישראל בפרט ולשווקי המערב בכלל. הסנונית הראשונה היא MG ZS החשמלית, שהגיעה ארצה לפני זמן קצר וכבר הספיקה להיבחן אצלנו ב-iCar. אבל MG היא לא מקרה קלאסי של חדירה סינית חשמלית, שכן זהו מותג עם שורשים בריטיים שמוכר באירופה גם דגמים אחרים.
בימים אלו מצטרפת אליה יצרנית הרכב GAC, שבימים אלו ממש עושה את צעדיה הראשונים בשוק הרכב הישראלי. מדובר באחת מחמש ענקיות הרכב של סין, ובחברה שהתברגה למקום ה-189 בדירוג 500 החברות הגדולות בעולם של Fortune Global.
מכירותיה של GAC בסין הסתכמו בשנה האחרונה ב-388,000 כלי רכב - הרבה יותר מיצרנים כמו קיה, סקודה, פורד ומאזדה. עם זאת, סך הייצור של GAC עומד על כ-2.5 מיליון כלי רכב בשנה, זאת מכיוון ש-GAC מייצרת לא רק את המכוניות "שלה": מפסי הייצור של החברה בגוואנגז'ו יורדים גם כלי רכב של טויוטה, הונדה, מיצובישי וחברות אחרות, והמספרים האלו מאפשרים לה להתברג בתוך החמישיה המובילה של תעשיית הרכב הסינית.
בשלב זה GAC מוכרת רכבים בכ-25 מדינות ברחבי העולם, אך עדיין לא בארה"ב או באירופה. שווקים אלו נמצאים בהחלט בתוכניות העבודה של היצרנית לשנים הקרובות. בנוסף, GAC נהנית משת"פ ארוך שנים עם ספקיות חלפים מערביות כמו בוש (גרמניה), קונטיננטל (גרמניה), דנסו (יפן), מישלן (צרפת) ואחרות.
הרכב הראשון שתשיק GAC בישראל הוא ה-GE3, רכב פנאי קטן שיתחרה ב-ZS החשמלי וגם בדגמים כמו סקודה קאמיק, סוזוקי קרוסאובר, מיצובישי ASX, קיה נירו ואחרים. היתרונות שלו צפויים להיות בעיקר בתחומי הביצועים והאבזור: המנוע החשמלי של ה-GE3 מייצר 177 כ"ס ומשיג תאוצה של 8.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. וכמובן, בהשוואה לדגמי הבנזין המסורתיים - נהנה ה-GE3 מעלויות שוטפות נמוכות בהרבה.
ברשימת האבזור אמנם אין כרגע מערכות בטיחות אקטיביות, אך המפרט של הרכב צפוי לכלול פריטים כמו תאורת לד מלאה, חישוקי "18, חלון שמש, כניסה והנעה ללא מפתח, מושבי עור עם כוונון חשמלי וחימום, טעינה אלחוטית, מצלמת 360 מעלות ועוד.
טווח הנסיעה של ה-GE3 עומד על 309 קילומטרים על פי תקן ה-WLTP העדכני - הטווח הטוב ביותר כיום למכונית חשמלית בישראל, למעט כמובן רכבי היוקרה של יגואר ואודי.
מהלך החדירה של GAC לישראל, באמצעות היבואנית "אוריון מוביליטי" מבית "יוניון מוטורס" (יבואנית טויוטה), נועד לקדם כמה תחומים - מלבד, כמובן, מכירת המכוניות עצמן - שבשלב זה תוגבל לכמה מאות יחידות בשנה מכל דגם. עבור היבואנית זהו מבחן מעניין שיבדוק את מוכנות הקהל הישראלי לכלי רכב חשמליים, כמה שנים לפני שטויוטה עצמה תתחיל לשווק כלי רכב כאלו. זהו גם אתגר מסקרן עבור חברת תשתיות הטעינה EV-Edge, גם היא מבית יוניון מוטורס, שתצטרך לספק חשמל ללא מעט לקוחות.
עבור היצרנית GAC, כמו גם יצרניות סיניות אחרות, ישראל היא מקרה בוחן חשוב לקראת כניסה לשווקים מערביים. הכמויות שנדרשות לשיווק בישראל אינן גדולות, טעמי הלקוחות מזכירים את אלו של אירופה והשוק "סגור" ורכבים שימכרו כאן לא יזלגו למדינות סמוכות - כך שכל הסיבות האלו מאפשרות לקיים כאן את ניצני החדירה של תעשיית הרכב הסינית לשווקי המערב, לקראת מה שעשוי להיות בשנים הקרובות מהפכה של ממש. יהיה מעניין.
הצילומים בכתבה: אסף בר-שי, GAC, Linc Xuan Ma
למאמר זה התפרסמו 15 תגובות
