על כריכת ספר ההוראות לייצור מכונית סאלון, אם קיים כזה, מופיעה כנראה תמונתה של אודי A6. הסאלונית של אודי נודעה מאז ומתמיד כמכונית אלגנטית וסולידית, יוקרתית אך לא מוחצנת מדי - רכב קלאסי של שרים בממשלה. אם על ה-A8 הגדולה אמרו בעבר שהיא מזכירה יותר מדי את אחותה הקטנה, ועל ה-A4 אמרו שהיא רצינית ומופנמת מדי - על ה-A6 קשה לבוא בטענות. היא בהחלט הולמת את מעמדה.
אבל עם כל הכבוד לסולידיות המאופקת של אודי A6 בפרט וקבוצת מכוניות הסאלון בכלל, לב.מ.וו, מרצדס, יגואר ואחרים יש בהיצע מכוניות מרגשות הרבה יותר שמהוות גיוון מבוקש בקבוצת הסאלון. בתגובה למתחרות האלו הציגה אודי את ה-A7, שלוקחת את הבסיס המוצלח של ה-A6 ומוסיפה לו מימד של עיצוב ספורטיבי עם המון נוכחות. ספורט-סאלון, אם תרצו.
4 שנים חלפו מאז הוצגו השתיים, ולקראת סוף שנת 2014 עברו הסאלוניות של אודי מתיחת פנים. לקחנו את הצמד למבחן משותף, ובדקנו מה השתנה - והאם יש הבדלים בין השתיים מלבד בסעיף העיצוב.
עיצובטוב, קשה פה לפספס: מדובר במכוניות מרשימות. במסגרת מתיחת הפנים קיבלו השתיים גריל טרפזי וקווים מחודדים יותר בחרטום, וכן מערך של פנסי לד. הפנסים האלו מעניקים לעיצוב מימד נוסף של חדשנות טכנולוגית, ומקנים לרכב נראות גבוהה יותר. ב-A6 הפנסים סטטיים ומרשימים, וב-A7 יש מערך משודרג של תאורת בלמים רחבה יותר ופנסי איתות שנדלקים בהדרגה ונראים פשוט מעולה - צפו בסרטון ותבינו מיד.
בפרופיל ומאחור, ה-A6 מתחילה כבר לגלות סימני זקנה - הקווים שמרניים מדי. ה-A7, לעומתה, נראית שרירית ודינאמית, מוכנה לזינוק, ומושכת המון תשומת לב. לאודי A7 יש זהות ייחודית משלה.
תא הנוסעים זהה בשני הדגמים, וכאן נשמר קו העיצוב המוצלח: הרבה עור וקצת עץ, קווים רוחביים שמדגישים את המרחב, ומסכים ותאורות שהופכים את הסביבה למתקדמת יותר.
תא הנוסעיםאחד מהדברים החשובים ביותר במכונית יוקרה, עניין שלא מופיע במפרט הטכני, הוא זה שמבדיל בינה לבין רכב עממי: הדרך שבה עושים את הדברים. חלונות חשמליים יש לכולם, אבל במכוניות יוקרה הכפתור נעים יותר למגע, מחזיר תחושה רכה יותר בלחיצה, ועשוי פלסטיק נעים שבקצהו מתכת איכותית. אודי A6 ואודי A7 מפגינות הצטיינות יתרה בפרטים האלו: אם זה בכפתורים ובפקדים השונים, במגע ההגה מצופה העור, בתא האחסון שנפתח בצורה מעודנת ותחתיתו מצופה בד נעים, או בטריקת הדלת ש"משתיקה" את העולם שבחוץ. מסוג הדברים שגם סרטון וידאו מתקשה להמחיש.
בכל הגרסאות מציעה אודי אבזור עשיר, וזה לא משהו מובן מאליו בסגמנט מכוניות הסאלון. לא ניכנס כאן למפרטים המלאים, אך כן נעביר ביקורת על מערכת המולטימדיה - שגם לאחר מספר דורות לא מצליחה להיות מספיק אינטואיטיבית ופשוטה לתפעול. נציין לטובה את משטח המגע שמאפשר כיתוב של ספרות ואותיות, גם אם רק בשפה האנגלית.
המושב האחורי, במיוחד באודי A6, מציע מרווח טוב מאוד - אבל לא כזה שיעניק תחושת "וואו" כמו זו של סקודה סופרב, למשל. זו אולי הסיבה שמרבית שרי הממשלה היוצאת בחרו בסקודה - הם הרי לא צריכים לנהוג. שני נוסעים יתמקמו בנוחות מאחור, נוסע שלישי יתקל בתעלת הינע גדולה מאוד, אך בכל מקרה - זה לא רכב שקונים אלו שיושבים מאחור. כאן הרכב מופנה לנהג, ואילו המושב האחורי נועד לאורחים מזדמנים.
ב-A7, לעומת זאת, יש כבר בעיה של ממש: העיצוב הדרמטי מכתיב משקוף נמוך שמקשה על הכניסה לאחור, והגג המשתפל פוגע במרווח הראש. אם אתם מסיעים אורחים באופן קבוע, קחו זאת בחשבון.
תא המטען של השתיים ענק, אך מול ה-A6 שתבלע בקלות זוג מזוודות גדולות בדרך לטרמינל - ה-A7 תעשה זאת עם הרבה יותר רושם, בזכות מפתח עצום לדלת הבגאז' - מה שגם מקל על הוצאה והכנסה של חפצים.
נוחות נסיעהאם אתם מצפים לרכוש מכונית סאלון ובאותו הרגע לשכוח משברי האספלט ושאר נפלאות מע"צ - כדאי שתשקלו להגדיל את התקציב למכונית פאר. מכוניות הסאלון, כפי שנוכחנו במבחן ההשוואתי שערכנו לקטגוריה, מספקות נוחות טובה בדרך כלל - אך סכום של חצי מיליון שקלים לא תמיד מספיק כדי להשיג נוחות מעולה - לפחות לא בתחום מכוניות הסאלון.
אודי A6, כך נדמה לנו, עברה ריכוך מסוים במסגרת מתיחת הפנים. בגרסה הבסיסית אותה בחנו, שמצוידת בחישוקים גבוהי חתך, ספיגת השיבושים בעיר סבירה - אך המתלים מרגישים "עסוקים", הספיגה לא מספיק מרוסנת ומשככת, וגם מחוץ לעיר ה-A6 לא נינוחה כפי שהיינו יכולים לצפות. ועדיין, אם אתם מגיעים ממאזדה 6, למשל - צפו לשיפור משמעותי באיכות החיים.
באודי A7, שכנראה הוקשחה מעט וגם נעלה צמיגים מעוטי-גומי במכונית המבחן, ההתמודדות עם השברים במהירויות נמוכות היתה פחות מושלמת - אך מחוץ לעיר היא החזירה בריסון מופלא ובנוחות נסיעה שמתקרבת לשלמות. בידוד הרעשים מצוין בשתי המכוניות.
מנוע ותיבת הילוכיםבקיץ האחרון, כשפגשנו את אודי A6 במסגרת מבחן השוואתי, לקחנו אותה עם יחידת ההנעה הבסיסית בנפח 2,000 סמ"ק. מאז המנוע הבסיסי עבר דיאטה וירד ל-1,800 סמ"ק בלבד, אך התחושות מאחורי ההגה דווקא השתפרו: המנוע הבסיסי של ה-A6 מספק ביצועים מצוינים, עם 190 כ"ס בלבד. מצד אחד, הוא עובד באופן חלק לחלוטין ונעים מאוד בתנאי יום-יום, ולא מורגשת השהיית טורבו משמעותית; מצד שני, כשלוחצים אותו וסוחטים ביצועים, מגלים פריכות נעימה והתמסרות לעבודה בסל"ד הגבוה, מבלי לאבד אוויר בשום שלב. יחידת הנעה פשוט מצוינת, שחבל שלא נמצאת עדיין ב-A7.
את אודי A7 קיבלנו עם מנוע 2,000 סמ"ק, בהספק של 252 כ"ס - וגם כאן יש לנו בעיקר מחמאות. יחידת ההנעה הזו מפגינה ביצועים טובים יותר, ובעיקר מדרבנת את הנהג ללחוץ על הדוושה הימנית ולהתקדם בקצב מהיר. זה מנוע עם קצת יותר פלפל, שאוהב את הסל"ד הגבוה. מנוע שהיה יכול להתאים מאוד גם בגולף GTI, למשל.
אחרי נסיונות מעט חריגים עם תיבת הילוכים רציפה, ה-A6 וה-A7 מקבלות את ה-DSG כפולת המצמדים - או S-Tronic, בשפתה של אודי. התיבה הזו, כהרגלה, מתמודדת טוב יותר עם מנועים בנפח גבוה יחסית - אך למרות זאת היא לא היתה חלקה לחלוטין בתנועה עירונית צפופה, בין היתר בשל השילוב המעיק של בלם יד חשמלי, מערכת "עצור וסע", מגדש טורבו ותיבה כפולת מצמד - שצריכים כולם להיכנס יחד לפעולה בשניות הראשונות של התאוצה. במהירויות הגבוהות יותר תפקדה התיבה ללא דופי.
צריכת הדלק שהשגנו עמדה על 10 ק"מ לליטר בממוצע לגרסת ה-1,800 סמ"ק של אודי A6, ובשיוט בין עירוני רגוע מדדנו אפילו 12 ק"מ לליטר. ה-A7 עם מנוע ה-2.0 ליטר, לעומת זאת, השיגה בערך 8.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כבישלמשקל יש משקל משמעותי כשמדובר בהתנהגות כביש - וזה לא רק משחק מילים. שלדת אלומיניום מסוגלת להפוך גם מכונית גדולה ומגושמת לזריזה ואתלטית, וכשדוחקים את אודי A6 ואודי A7 לקצה - הן בהחלט מרגישות כאלו. אחיזת הכביש טובה כבר בגרסאות ההנעה הקדמית, ותשתפר מאוד עם ההנעה הכפולה (קוואטרו); התקשורת עם השלדה בסדר גמור, וברצף מאתגר של פניות חדות יש תחושה של רכב קטן יותר, נשלט ומתמסר.
זו אולי לא מכונת נהיגה כמו מזראטי גיבלי, וגם לא מכונית סאלון לנהג כמו ב.מ.וו סדרה 5; הסאלוניות של אודי פשוט מעניקות תחושת בטחון גבוהה, ומאפשרות להתקדם בקצב מהיר בכל מצב. זאת כנראה לא ההגדרה ליכולת ספורטיבית, אבל זה בהחלט מהנה.
סיכוםמתיחת הפנים של אודי A6 ואודי A7 שינתה רק מעט, וטוב שכך. צמד מכוניות הסאלון הגרמניות ידעו את העבודה גם קודם, והן ממשיכות להפגין יכולת גבוהה. העיצוב האלגנטי קיבל את זריקת הרענון המתבקשת, המנועים עשו את קפיצת הדרך המתאימה, וללקוח יש פה בחירה די פשוטה: לקוחות סולידיים שמחפשים איכות מאופקת יבחרו באודי A6, אלה שמעדיפים את הסגנון הספורטיבי והמוחצן יעדיפו את ה-A7. אף אחד מהם לא יתאכזב.
אודי A6, טורבו-בנזין 1.8 ליטר, כפולת מצמדים, 190 כ"ס, החל מ-389,900 שקל |
יתרונות | חסרונות |
תא נוסעים יוקרתי | נוחות נסיעה |
יחידת הנעה | עיצוב סולידי |
אבזור | תיבת הילוכים בעיר |
אודי A7, טורבו-בנזין 2.0 ליטר, כפולת מצמדים, 252 כ"ס, החל מ-484,900 שקל |
יתרונות | חסרונות |
עיצוב דרמטי | מושב אחורי |
נוחות נסיעה בין עירונית | נוחות נסיעה בעיר |
תא מטען | תיבת הילוכים בעיר |
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות