אופל אסטרה - מבחן וידאו

מה שמצחיק בסיפור הזה, הוא שהאסטרה הקודמת גם היא לא הייתה מכוערת. להיפך, היא הייתה מכונית נאה ונעימה מאוד לעין. אבל זו החדשה מצליחה לעלות על אותה נאה ונעימה ולהוסיף גם אתלטיות ואפילו קמצוץ ספורטיביות לתמהיל.

תא הנוסעים

כמו שהשינוי גדול בחוץ, כך הוא ענקי בפנים. מקונסולה שהייתה בדור הקודם עמוסה בהמון כפתורים, עברו באופל לעיצוב נקי ומהוקצע פי כמה וכמה, עם איכות חומרים מהטובות בקטגוריה ומסך מגע גדול וקריא מאוד שמרכז לתוכו את השליטה על רוב המערכות. ובכלל, כל התחושה בישיבה באסטרה היא של מכונית מרמה אחת גבוהה יותר מהמשפחתית הממוצעת.

שתי נקודות לחובתה של אופל אסטרה הן בנושא השימושיות והמרווח. החלק הראשון מסתפק במעט תאי אחסון, אך אלה שקיימים נגישים ונוחים, וגם - אופל שילבו חריץ קטן במיוחד בשביל למקם בו את הטלפון. אותו תראו בוידאו.



באשר למרווח, המצב לא רע, אבל גם לא מאוד טוב. מלפנים המצב בסדר גמור, אם כי תנוחת הישיבה עשויה להיות מעט נמוכה מדי למי שלא מתחבר לסגנון הזה. מאחור שני מבוגרים או שלושה ילדים קטנים יסתדרו, אך מבוגר שלישי כבר יהפוך לחבר ממש קרוב - תרתי משמע - של השניים האחרים בסוף הנסיעה.

אופל אסטרה משווקת בשתי גרסאות ובעתיד הקרוב צפויה להצטרף גרסה בכירה נוספת. גרסת הבסיס, אנג'וי, מציעה מערכת מולטימדיה עם מסך 7 אינץ', דיבורית' בלוטות, בקרת אקלים, חיישני גשם ותאורה, מראת פנים נגד סנוור ועוד.



גרסת אנג'וי פלוס מוסיפה חיישני חניה קדמיים ואחוריים יחד עם מצלמת רוורס, מגדילה את מסך מערכת המולטימדיה באינץ' אחד ומשלבת בה גם מערכת ניווט. אבל ההבדל הגדול ביותר הוא מערכת אופל איי - מערכת בטיחות אקטיבית שהיא למעשה גרסה אינטגרלית ואקטיבית של מערכת המובילאיי המוכרת. המערכת כוללת תיקון סטיה מנתיב, אזהרת אי שמירת מרחק, בלימת חירום במהירות של עד 39 קמ"ש ומערכת זיהוי תמרורים, שחדי העין מבינכם בטח ראו שלא מופיעה בסרטון, כי היא הייתה כבויה ברכב המבחן, ולמרות לא מעט נסיונות וקריאה של ספר הרכב, לא הצלחנו להבין איך להפעיל אותה ולבסוף היא הופעלה ע"י הצוות הטכני של אופל רק אחרי שהחזרנו את המכונית.

גרסת הקצה, שתיקרא אינוביישן, מוסיפה גג שמש חשמלי, חישוקים קלים, חיישני חניה צדיים ומערכת חניה אוטומטית, בלם יד חשמלי, ריפודים משולבים וניטור שטחים מתים במראות הצד.

תא המטען הוא לא נקודת החוזקה של האסטרה. יש כמה טבעות לעיגון וגם ווים לשקיות, אבל עם 335 ליטר הוא אחד הקטנים בקטגוריה. לתא מטען גדול, כדאי שתבחרו את דגם הסטיישן.

נוחות נסיעה

המתחרה הגדולה ביותר של אופל אסטרה, ושל פחות או יותר כל משפחתית האצ'בק, היא פולקסווגן גולף, ונראה שמהנדסי אופל החליטו לכוון בדיוק למרכז הגזרה של הגולף. התוצאה - מכונית קשיחה, מוצקה ומהודקת מאוד, אך כזאת שמסוגלת גם לסנן מספיק מפגעי סלילה מהנוסעים.

גם בעיר, וגם בכבישים מהירים מצליחה האסטרה להיות מאוד נעימה. היא אמנם לא מצליחה לבודד לחלוטין את הכביש, אבל רעשי דרך וצמיגים כמעט ולא נשמעים וההרגשה הכללית היא יציבה אך עדיין "מחוברת לכביש".

כישורי התמרון של האסטרה בתוך העיר מצויינים, במיוחד בגרסה הבכירה שנבחנה. חיישני החניה הצדדים, מערכת החניה החצי-אוטומטית (מסובבת את ההגה לבד אך לא בולמת או מעבירה מהילוך קדמי לאחורי) וההגה הקל הופכים תמרונים מסובכים לעניין של מה בכך, זאת למרות ששדה הראיה לצדדים הוא לא מהטובים שפגשנו.

מנוע ותיבת הילוכים

יין וייאנג, שחור ולבן, מעולה ו...קצת פחות מעולה. מנוע ה-1.4 ליטר מוגדש הטורבו של האסטרה הוא חדש לחלוטין, למרות שנפחו נותר ללא שינוי וההספק צמח ב-10 כ"ס צנועים ל-150 בסך הכל. המנוע מרגיש נמרץ וזריז מאוד. מטפס במעלה הסל"ד בלי מאמץ, ולמרות שכאשר מביאים אותו לסל"ד גבוה הוא קצת "מאבד אוויר" ומפיק פחות דחף מאשר בסל"ד נמוך עד בינוני, בכל שאר הזמן (שזה, אם להיות כנים, האיזור בו הוא יבלה את רוב זמנו) הוא מושך נהדר ומצליח לגרום לאסטרה הקלה גם ככה, להרגיש קלה עוד יותר.

יחידת ההנעה של האסטרה החדשה היתה יכולה להיות אחת הטובות - אם לא הטובה ביותר - בקבוצה, אילולא תיבת ההילוכים, שבניגוד למנוע, נותרה ללא כל שינויים. זוהי אותה תיבת שישה הילוכים אוטומטית, ואופי הפעולה שלה מכויל באופן מובהק לנהגים רגועים. היא מאוד איטית, ואני יכול להישבע שלפעמים, אחרי לחיצה בריאה על הדוושה הימנית, יכולתי לשמוע אותה חושבת על מה היא אמורה לעשות עם המידע הזה שהיא בדיוק קיבלה. אחרי שניה וחצי, או לפעמים אפילו יותר, היא נזכרה והורידה הילוך.

לזכותה יאמר שבזכות הכיול האדיש משהו, היא מצליחה להעביר הילוכים בצורה חלקה מאוד וכמעט בלתי מורגשת. אז אם הנהיגה שלכם משופעת ב"קיק-דאונים", או שאתם מחובבי מעיכת הדוושה ביציאה מפניות, המלצתנו היא לעשות נסיעת מבחן ולראות עד כמה האיטיות מפריעה, אם לא, תשכחו מכל מה שקראתם בשתי הפסקאות האחרונות.

בסוף המבחן, שכלל לא מעט עמידה עם מנוע פועל (צילומי מבחן הוידאו) ונסיעה עירונית מרובה, צריכת הדלק עמדה על כ-11 ק"מ לליטר סבירים. אם תשלבו יותר קילומטרים בינעירוניים בנסיעה שלכם, לא מן הנמנע שתראו מספרים טובים יותר.

התנהגות כביש

האסטרה החדשה קטנה מעט במידותיה החיצוניות מזו היוצאת, וקלה בכמעט 100 ק"ג, והמקום שבו זה בא לידי ביטוי בצורה הכי מורגשת הוא הכביש המפותל. היא מצליחה להיות זריזה מאוד, עם תגובות מהירות להפליא להפניית ההגה, שכאן, בניגוד לעיר, דווקא הרגיש פחות טוב וקל מדי. היא משרה המון בטחון לנהג הממהר, ומצליחה להיות פרטנרית טובה ו"זורמת" מאוד בכבישים צדדים.

אבל כשעוברים את גבול הטעם הטוב, היא מתחילה קצת להתפזר. בקרת האחיזה נכנסת לפעולה באופן גס מדי ובולמת באגרסיביות את הגלגל שאיבד אחיזה, כאשר לרוב זה יהיה אחד מהשניים הקדמיים. הבעיה היא שאם מתקנים בהתלהבות יתר, היא תוציא גם את הזנב לפסיעה זריזה הצידה, וזה - עם כל הכיף הפוטנציאלי - קצת הפתיע אותנו.

בקיצור, תשמרו על קצב סביר והכל יהיה מצוין. אם תגזימו, היא כבר תדאג להגיד לכם.

סיכום

אופל אסטרה היא מכונית שיוצרת תחושת אמביוולנטיות חזקה. היא מצליחה לשלב הרבה דברים טובים, אבל גם "אמיצה" מספיק כדי לוותר בגלוי על דברים אחרים. אופל יודעים טוב מאוד מי הן המתחרות של האסטרה, והיא משחקת בדיוק על אותן חוזקות. היא איכותית להפליא, מאובזרת מצוין, נעימה לשיוט ושהיה, באופן כללי נותנת תחושה של מכונית יקרה יותר ממה שהיא באמת.

מצד שני, אנחנו בישראל מסתכלים עליה כ"משפחתית", ובדיוק שם היא לא מצליחה לזהור. אם זה המושב האחורי הצפוף, קו החלונות הגבוה שיאלץ עוללים למתוח את צווארם לדעת, החוסר בתאי האחסון וגם תא המטען הקטן.

ולגבי השאלה של מכונית השנה? "יש מצב" זאת בהחלט דרך קצרה וקולעת לסגור את הפינה הזאת, אבל אפשר להגיד שבתור מה שהיא אמורה לתת - פתרון נעים והגיוני למשפחה האירופאית על 2.9 הנפשות הממוצעות שלה, היא עושה עבודה נפלאה. אז... כן, יש מצב.

לדגמי אופל בישראל - אופל

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות