כחלק ממגמת המעבר לרכבים חשמליים, עולם הרכב מתחלק לשניים: יש דגמים חדשים שמגיעים בתצורה חשמלית בלבד, כמו למשל רנו זואי או ניסאן ליף, ויש כאלו שמביאים את הבשורה החשמלית לדגמים מוכרים - בהם ניתן למנות את יונדאי איוניק או פיג'ו 208. אופל קורסה משתייכת לקבוצה השניה: זהו דגם ותיק מאוד, עם מוניטין של עשרות שנים ולא מעט דורות, וכיום ניתן לרכוש אותו בגרסת בנזין או בגרסה חשמלית מלאה. הפער ביניהן עומד על עשרות אלפי שקלים, וההבדלים מתבטאים בלא מעט נקודות.
לקחנו את אופל קורסה e למבחן, כזה שיוצא מגבולות בית-עבודה-בית וגם אתגרנו אותה בכביש מפותל במיוחד. איך היא כרכב ליום-יום? מה יחידת ההנעה עושה להתנהגות הכביש? ומה עשינו עם הטעינה? שקע ותקע, Here We Come.
עיצוב
העיצוב החיצוני תואם לזה של הקורסה הרגילה. כלומר לא חדשני כמו זה של האחות פיג'ו 208, אלא עדיין אלגנטי ועם טאץ' מגניב. זו החשמלית נהנית מכמה תוספת כמו צביעה דו-גוונית שתורמת למראה הצעיר, ג'אנטים מעוצבים (עם חלקי פלסטיק. למה?) בקוטר 17 אינץ' וכמובן תגיות e מאחור ועל הקורה האמצעית.
מבפנים גם כן לא תמצאו את העיצוב העתידני של ה-208 אלא קו אלגנטי שתואם לשאר דגמי אופל עם שילוב חומרים שונים ונגיעות כסופות. בגרסה החשמלית יש מסך מולטימדיה גדול יותר ואילו לוח המחוונים הדיגיטלי לא תלת-מימדי כמו בצרפתיה, אך הוא ברור, יעיל וקל לתפעול.
תא הנוסעים
הכניסה לעמדת הנהג נוחה. לכסא טווח כוונון רחב וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה. המרווח טוב ביחס לקטגוריה והגג הפנוראמי לא גוזל המון מקום ממרווח הראש.
הנדסת האנוש טובה וזה מתחיל כמובן בפקדי מיזוג האוויר שיצאו אל מחוץ למסך המולטימדיה. באופן מוזר ישנן שתי גלגלות טמפרטורה, למרות שבקרת האקלים אינה מפוצלת.
שדה הראיה לא מצטיין. קורות A רחבות יחסית והשמשה האחורית צרה. מצד שני כושר התמרון העירוני נהדר, ישנם חיישני חניה קדמיים ואחוריים ומצלמת רוורס עם מבט על.
הכניסה למושב האחורי פחות נוחה. מפתח הדלת לא רחב במיוחד והמושב יספק נוחות טובה לשני מבוגרים לא גבוהים, אך לשלושה יהיה צפוף, והאווירה עוטפת משהו. מצד שני, הגג הפנוראמי מכניס אור ויוצר תחושה אוורירית יותר וגם ישנם שני שקעי USB.
אופל קורסה e משווקת ברמת גימור אחת בשם "אלגנס", אך היא מעט יותר נדיבה מהגרסה המקבילה שמונעת בבנזין. ההבדל הראשון הוא מסך המולטימדיה בגודל 10 אינץ', לעומת 7" בשאר הגרסאות, ויש גם משטח טעינה אלחוטית. בנוסף יש גג פנוראמי (קבוע) וצביעה דו-גונית שקיימים רק ב-GS ליין הבכירה. שווה. להשוואה בין הגרסאות >>>
בנוסף נמצא כאמור את בקרת האקלים, חיישני החנייה ומצלמת הרוורס שהוזכרו קודם וכן ריפודים משולבי עור, תאורת לד, כניסה והנעה ללא מפתח (כזו שדורשת נגיעה בידית ולא כחיישן קרבה כמו ב-208), מראות צד מתקפלות חשמלית, חיישני גשם ותאורה, מראה פנימית נגד סנוור ובלם יד חשמלי (ללא פונקציית אוטו-הולד).
בתחום הבטיחות ישנה בלימת חירום אוטונומית כולל זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב, התרעת עייפות, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים, התרעת רכב בשטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית כולל אפשרות התאמת המהירות בהתאם למערכת זיהוי התמרורים. מערכות הבטיחות פעלו בצורה טובה וכך גם בקרת השיוט האדפטיבית, שרק אם נהג סורר נדחף ממש אל נתיב הנסיעה, הגיבה בבלימה חזקה יותר – Better be safe than sorry.
איכות החומרים וההרכבה טובה. הדשבורד עשוי גומי עבה בחלקו העליון, ובדלתות ובמשענות היד ישנם דיפוני עור. שאר הפלסטיקה פשוטה יחסית כמקובל בקטגוריה.
המפרט של היצרנית מדווח כי בקורסה החשמלית יש תא מטען זהה לזה של גרסת הבנזין, עם נפח של 309 ליטרים. המפרט הישראלי אמנם מציג נפח שונה לחשמלית, רק 267 ליטרים, אך מבדיקה שערכנו נראה כי תאי המטען זהים לגמרי. כך או אחרת מדובר בתא מטען סביר בהחלט לקטגוריה ויספיק למרבית השימושים של משפחות צעירות.
נוחות נסיעה
אופל קורסה e מבוססת כאמור על הקורסה הרגילה, כך שהנוחות הכללית טובה בסך הכל. הגרסה החשמלית כבדה בקצת פחות מ-300 ק"ג מגרסאות הבנזין עם 130 כ"ס וכמותן גם היא מצויידת בחישוקי 17 אינץ' גדולים יחסית לקטגוריה.
שני הפרמטרים האלו אתגרו את כיול המתלים, אך הוא מוצלח למדי והקורסה e למרות נוקשות מסויימת, מצליחה להתמודד בצורה טובה עם כביש ישראלי עירוני מצוי. מצד שני, אם ישנם שיבושים משמעותיים יותר, כאלה שתמצאו בעיקר באיזורי תעשיה למשל, היא כבר תנוע בחוסר נוחות.
בכביש מהיר הנוחות משתפרת. הקורסה החשמלית מרוסנת ובידוד הרעשים טוב מאוד כשרק רחשי הצמיגים הרחבים נשמעים, וגם הם בצורה מקובלת לחלוטין.
מנוע ותיבת הילוכים
לקורסה e יחידת ההנעה החשמלית המוכרת של קונצרן PSA, כלומר מנוע חשמלי המספק 136 כ"ס ונתון מומנט מכובד לסופר מיני של 26.5 קג"מ שזמינים מ-300 סל"ד (וזו לא טעות). כשחושבים על זה שמנועים חשמליים פועלים בעשרות אלפי סל"ד, זמינות הכוח ממש מיידית.
למנוע תמסורת ישירה, כלומר הילוך אחד אם תרצו, ואפשרות להעביר ממצב D למצב B בו הבלימה המטעינה מוחשית יותר ומאפשרת נהיגה בדוושה אחת.
ההאצה ל-100 קמ"ש קצרה ב-6 עשיריות השניה מגרסת הבנזין החזקה ועומדת על 8.1 שניות ריאליות למדי. אבל החוויה האמיתית באה לידי ביטוי בהעברה למצב "ספורט", במעיכה של הדוושה ביציאה מהמקום - אז הצמיגים מתקשים קצת להעביר את כל הכוח לאספלט ויש פרפור קל, אבל היציאה נחושה מאוד מהמקום והקורסה e תשאיר לא מעט מכוניות מאחור.
הסוללה בגודל 50 קווט"ש מאפשרת טווח מוצהר של 335 ק"מ. זהו נתון ריאלי, אבל רק יחסית. נסביר.
את היום התחלנו בחניון קבוצת לובינסקי עם סוללה טעונה ב-80%. לא רע, אבל הטווח שהוצג הצביע על 190 ק"מ בלבד ולי עוד הייתה צפויה נסיעה למערכת, הביתה ולמשפחה בצפון לסופ"ש. מה עושים? קודם כל מחברים לטעינה בבניין המערכת.
לאחר טעינה מלאה, הטווח כבר הראה 240 ק"מ ואחרי 15 ק"מ של נסיעה משולבת לא ירד אפילו ק"מ אחד. לא מדובר בתקלה כי אם בחישוב הטווח האפשרי עפ"י סגנון הנהיגה.
למחרת יצאנו צפונה, מהשפלה ועד הגליל, מרחק של כ-160 ק"מ שבסיומו נותרנו עם כמחצית הסוללה. חשוב לציין שהנסיעה בוצעה עם רכב מלא, מזגן פועל ורובה על כביש 6 ולמרות זאת טווח הנסיעה הרשמי של 335 ק"מ לא נראה כמו חלום רחוק.
לאחר כ-180 ק"מ צריכת החשמל עמדה על 152 וואט שעה לק"מ, טובה יותר מהנתון המוצהר של 166 וואט"ש לק"מ. לאחר סשן דינאמי לא ארוך, עלתה צריכת החשמל ל-170 וואט"ש לק"מ.
את המבחן סיימנו עם מעל 430 ק"מ (רובם בדרך מהירה) וצריכת חשמל ממוצעת של 154 וואט שעה לק"מ, מה שמקנה טווח נסיעה ריאלי של כ-325 ק"מ. מי שאופי הנסיעה שלו יותר עירוני/פרברי (אז השימוש בבלימה המטעינה גבוה יותר ונצילות המנוע החשמלי טובה יותר) יוכל אף לשפר את התוצאה.
וקצת על הטעינה. טעינה מלאה בעמדה ביתית 32 אמפר אורכת כ-7.5 שעות. טעינה מהירה (0-80%) אורכת כחצי שעה בעמדת 100 kW או כ-55 דקות בעמדת 50 kW. במהלך המבחן טענו את הקורסה החשמלית פעמיים, פעם אחת בעמדה רגילה ופעם נוספת בעמדה מהירה 50 קילוואט. נציין כי בעמדה המהירה עד כ-85% סוללה קצב הטעינה מהיר, אך משם והלאה הקצב פוחת משמעותית, בעיקר כדי לשמור על הסוללה. ל-e מטען פנימי 7 קילוואט, לעומת אפשרות למטען פנימי 11 קילוואט ב-208, כך שבפועל הטעינה הרגילה איטית במעט מזו של ה-208 החשמלית הבכירה.
התנהגות כביש
נפתח בסייג - לא מדובר במכונית ספורטיבית, גם לא בכזו שמתיימרת להיות, אבל אחרי שחווינו את האחות לבית פיג'ו בגרסתה לוגמת הבנזין מול זו החשמלית, גילינו מהר מאוד שיכולתה הדינאמית של המחושלמת טובה למדי. הפעם החלטנו לאתגר את הסופר מיני הקטנה לבית אופל קצת יותר ולהבין עוד יותר למה היא מסוגלת.
פלטפורמת CMP תוכננה לאכלס גם מנועי בעירה פנימית וגם מנועים חשמליים כך שמיקום הסוללות נפרס ברצפת הרכב. הן לא מרוכזות בתא המטען או רק מתחת למושבים האחוריים או הקדמיים, מה שאומר שחלוקת המשקל טובה ובנוסף מרכז הכובד נמוך.
הפלטפורמה המוצלחת יחד עם תכנון מיקום הסוללה מסייעים לחשמלית הקטנה של אופל לספק תגובות שלדה טובות מאוד עם נכונות להיכנס לפניות ולהגיב להעברות משקל. חזרה ל"גז" וזמינות הכוח המיידית מוציאה אותה מפניות באופן משכנע. ההגה מדויק ומגיב לכל פקודה של הנהג, אך מרגיש פחות ספורטיבי מזה הקטנטן של ה-208, וכמותו גם פחות מתקשר.
מצד שני, בנהיגה דינאמית משתמשים לא מעט בבלמים, להעברות משקל לטובת הידוק פניה למשל, וכן, גם כדי לחתוך את המהירות. בצד החיובי הם מבצעים עבודתם נאמנה ויודעים להאט את הקורסה בצורה טובה, וגם לאחר סשן דינאמי היכולת הטובה נשמרה. אך צריך לזכור שחלק מאותה עבודה נאמנה היא גם לדאוג לטעינת הסוללות, מה שמסביר את הפידבק המעורפל מהדוושה. התחושה הזו מקשה למנן את עוצמת הבלימה בכניסה לסיבוב למשל והערפול בולט עוד יותר אם רוצים להדק את הפניה על ידי העברת משקל קדימה, אז עלולים לחוות תגובה חדה מידי שתשחרר את הזנב השמח של הקורסה.
סיכום
אופל קורסה e היא התשובה של אופל בסגמנט הסופר-מיני המתחשמל. היא עושה את זה עם המון חן - הופעה אלגנטית וצעירה, אבזור עשיר, ביצועים מצוינים, רמת בטיחות גבוהה והתנהגות כביש שתנטרל כל סטיגמה על חשמליות כבדות משקל.
החסרון הבולט שלה נמצא במרווח מאחור, אך זוהי מגמה נרחבת בעולמות הסופר-מיני שלא מאפיינת רק את הקורסה. גם מחיר הרכישה הוא כמובן אתגר משמעותי לגרסה הזו, אך בחישוב של עלויות החשמל הוא עשוי להתגלות כמשתלם לאורך השנים. המחיר הנמוך ביחס לפיג'ו 208 החשמלית ו-4 שנות האחריות המלאה (יחד עם 8 שנות אחריות על הסוללה) עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה של הקורסה החשמלית.
לצפייה בכל דגמי אופל בישראל
פורסם לראשונה ב- 08.11.20
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות