את המפגש הראשון שלי עם מכונית אינפיניטי בארץ לא אשכח מהר כל כך. נעצרתי חרטום לצד חרטום ושאלתי את הנהג בצבריות אותנטית, למרות שידעתי, "תגיד, מה זה האוטו הזה?" "זה?, תיכף תראה" הוא ענה. הרמזור הפך כתום והחיה שוגרה מן המקום. עבר רגע ואחריה דלקה לה סובארו B4 מהבהבת אדום-כחול אשר עצרה את המכונית מלהמריא צפונה מכביש החוף.
התקופה היא שלהי שנת 2004 והאינפינטי FX35 ,FX45 מככבת בנישת הייבוא האישי. חמש שנים חלפו, ה-FX עברה כעת את עדכון מחצית החיים ונמכרת בישראל, לצד יתר צי המכוניות של אינפינטי וניסאן ע"י חברת קרסו בייבוא סדיר.
אינפינטי היא חטיבת העל של ניסאן, מקבילה ללקסוס בטויוטה. מותגים אשר הוקמו על-מנת לנגוס בפלח השוק האמריקאי, לתת תשובה לרכב הגרמני ולצורך העלאת תדמית היוקרה של היצרניות היפניות. לאחרונה הרחיבו פעילות גם לאירופה.
אינפיניטי FX, לעומת זאת, מיועדת באופן מובהק לשוק הרכב האמריקאי. נראה כי באינפיניטי חילקו טפסים ליאנקים ובהתאם לסימוני האיקסים הגיחה מכונית שאינה משתייכת לאף קטגוריה באופן מלא: "שתהיה רחבה כמו האמר עם תאוצה של מוסטאנג", כנראה. זוהי מכונית בעלת מרכב גבוה אך בעלת אלמנטים ספורטיביים מובהקים. שלא בדומה לרכבי שטח-פאר תוצרת גרמניה, אינפיניטי FX לא תגלה טיפת חוש הומור לגבי מפגש עם משטחים מחוץ לאספלט טהור.
האביר השחור FX
האינפינטי FX50S אינה, איך לומר, נטמעת בנוף. תשומת לב זהו שם המשחק כאן. צמיגי ענק עטופים בקשתות כנף רחבות וחופנים חישוקים קלים עצומים (בקוטר 21 אינץ'!) ופנסי קסנון רבי עוצמה אשר צובעים את הדרך בכחול-סגלגל. מאחור, ניתן להבחין בנוריות לד רבות כבמסלול נחיתה וצמד מפלטי ענק רועשים. החלונות צרים וברקע צליל - או יש אולי לומר שאגה - של המנוע, ונותר רק להמתין לבאטמן בעצמו. מופע אור-קולי של ממש.
חגרו חגורות, ממריאים
נעצרתי ברמזור בכביש החוף. "מה זה האוטו הזה?" שאל הבחור במאזדה 3. "זה?, תיכף תראה". החיים לפעמים סוגרים לנו מעגלים מעניינים. אוקי, מספיק עם הפילוסופיה. הרמזור הפך לכתום ו -390 הסוסים בעטו את 2 הטונות למאה קמ"ש תוך פחות משש שניות. המתלים נוקשים, תגובת ההגה טובה ובאופן מפליא התחושה המתקבלת היא ספורטיבית וחדה. איפה המשטרה?
ברמזור לאחר מכן לא הבנתי מדוע הבחור ליד צופר. שוב צריך להדגים? "מכסה המנוע שלך פתוח", אמר. הייתכן? עצרתי בצד הדרך ולתדהמתי נוכחתי לדעת שצדק. מסתבר שבמקום לשחרר את בלם הרגל פתחתי את מכסה המנוע. טעות שלי. אינפינטי FX50S מצוידת במצלמות מלפנים, מאחור וגם בצדדים, בחימום וגם קירור מושבים (ושכשקמים מהם, מזילים דמעה נוכח הפרידה), תאורה פנימית רומנטית והרשימה ממשיכה ולא נגמרת. בהתחשב בכמה שהמכונית הזו מוקפדת, ראוי היה למקם חיישן קטן אשר היה מונע מבוכה זו.
ברוח המשבר הכלכלי
לאינפינטי FX50S אין מתחרות של ממש. אלה שיתאהבו בה, לא יוותרו עליה בשום מחיר. קשה לומר שיש טובות ממנה כי אין ממש כמוה. ישנן אפשרויות נוספות. מרצדס ML500 למשל קרובה מאוד במחיר וגם פורשה קאיין אך שתי אלו לא יספקו את אותו "גוד פאן". ריינג' רובר ספורט וגרסאות M של ב.מ.וו X6, ב.מ.וו X5 משתוות אמנם בביצועים אך מחירם עולה על של ה- FX50S בהרבה. על אף הרוחב וקוטר הסיבוב הבעייתי, החיבה לבנזין, שדה הראייה המוגבל, העובדה הזעומה שבישראל 600 אלף שקל ממקמים אותה בראש טבלת המחירים של אינפינטי, נראה שזו, איך אומרים, חבילה טובה.
