דאצ'יה דאסטר אוט' - מבחן וידאו

עיצוב

העיצוב רחוק מלהיות "לואו קוסט", בטח בגרסת המבחן "פרסטיז'", שעטורה בגימורי כרום מבריקים על מסילות הגג, בגלגלים ובעוד מקומות ובתוספת של צבע מטאלי כתום, שלא יאפשר לאף רכב ליסינג בסביבה לקבל מבט משלו.

דאצ'יה דאסטר מייצר נוכחות מאוד ברורה. הוא לא מנסה להיראות כגרסה גבוהה של מכונית כביש, שתתאים לכולם, אלא כרכב שטח בולט שהצניעות ממנו והלאה. הוא מלוטש, חתיכי והפנסים - הם זכו לעבודת עיצוב של מכוניות יקרות, הן באווירה ההנדסית של האחוריים והן באופי ההייטקי של הקדמיים.

העיצוב של תא הנוסעים נעדר את כל הרעש והצלצולים של העיצוב החיצוני. כאן הגוונים כהים והאופי קצת מיושן, אם כי לא ברמה מטרידה. הנדסת האנוש די טובה וברוב המקרים, מקומם של הכפתורים והחוגות הגיוני ופשוט. מה שכן, למרות שרמת החומרים וההרכבה אינם בקצה העליון של הקבוצה, ניכרת כאן קפיצת מדרגה אמיתית. דאצ'יה דאסטר מבפנים, השאיר מאחור את האווירה הלא איכותית וכעת ישנם חומרים בינוניים, אבל לא מעט חומרים איכותיים ופה ושם אפילו חוגות ומשטחים שמעניקים תחושה כמעט יוקרתית.

תא הנוסעים

האיכות השתפרה מהותית, אבל מיצובו של דאצ'יה דאסטר כרכב פנאי שאינו מהבטיחותיים, נשמר. לצד תוצאות נמוכות למדי במבדקי הבטיחות של איגוד יורו NCAP (שלושה כוכבים מתוך חמישה אפשריים), הרכב אינו מצויד במערכות בטיחות אקטיביות מהעידן החדש, בסגנון של בלימה אוטונומית או היגוי אקטיבי נגד סטייה מנתיב. הוא כן מצויד בהתרעות על סטייה מנתיב ובמצלמת נסיעה לאחור. גרסת המבחן צוידה גם בהתרעות על רכב בשטח מת.

מלבד זאת, רמת האבזור מפנקת יותר מכפי שתג המחיר רומז. בכל הגרסאות יש מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל 7 אינץ'. הפונקציות השונות מוצגות גם בעברית והמולטימדיה מצוידת במערכת ניווט. גרסת הפרסטיז' מצוידת, לצד בקרת אקלים, במערכות שמעניקות תחושה יוקרתית: מסגרות ניקל בתוך תא הנוסעים, המילה "דאסטר" מוארת בתוך מסגרות הדלתות הקדמיות, נעילת רכב ופתיחה אוטומטיות בלי צורך לגעת בשום כפתור או לשלוף כרטיס מהכיס והכי נחמד - ארבע מצלמות חיצוניות, שמראות את החלק החיצוני של הרכב בארבע נקודות שונות (מלפנים, מאחור ומהצדדים), מערכת בסגנון רכבי השטח האובר-יקרים של ריינג' רובר.

המושבים הקדמיים במכונית רכים ונוחים. הם גם תומכים יפה בצדי הגוף, אבל לא בגב התחתון, דבר שהפריע מעט אחרי נסיעה ממושכת. להבדיל מאשר בדור הקודם, כעת אפשר למשוך את ההגה החוצה או לדחוף אותו פנימה, וכך לקבל תנוחת נהיגה מדויקת יותר. עם זאת, היינו שמחים לו היה נשלף רחוק יותר החוצה.

גם המושבים האחוריים נוחים ביותר. אין כאן פתחי מיזוג או משענת בין המושבים, אבל המרחב כאן מצוין לשני מבוגרים. בסיטואציות של צורך, גם שלושה יסתדרו. המושב רחב ונוח לחגירת מושבי בטיחות של ילדים.

תא המטען של הדאסטר מרווח וגדול. הוא בנוי מעט צר ועמוק, אבל עם הדלת הגדולה אפשר להגיע הרחק פנימה ובצדי התא אפשר לתלות שקיות ותיקים. הדיפון בתחתית ובצדי התא אינו מהאיכותיים.

נוחות נסיעה

תמרון הדאסטר בעיר קל ויעיל בדרך כלל. זאת מכמה סיבות: ההגה מסתובב בקלות, תנוחת הנהיגה גבוהה, המצלמות החיצוניות בפרסטיז' מסייעות להבין עד כמה אנו רחוקים מהמדרכה וקוטר הסיבוב של הרכב קטן (לפחות בגרסת ההנעה הקדמית), דבר שמאפשר סיבובי פרסה הדוקים או הידחסות לחניות קטנות.

נוחות הנסיעה בעיר טובה מאוד. אופי הנוחות כאן הוא מהסוג הישן - לא ריסון מושלם של תנודות הגוף, אלא ריכוך נינוח, יותר מזכיר כרית פוך של פעם מאשר כרית ויסקו קשיחה שמסתדרת בדיוק לפי מבנה הראש. פסי האטה הדאסטר כובש כמו גיבור; כבישים שבורים מרגישים די טוב, אבל לא באופן מטריד מדי.

מחוץ לעיר רמת הנוחות שמספקים המתלים טובה עוד יותר. כאן מרגישים באופן ניכר יותר רעשי דרך ורוח, וגם המזגן, שמתאמץ לצנן אותנו בקיץ הישראלי, רועש יחסית.

מנוע ותיבת הילוכים

כבר ציינו שהפריט הכי מבוקש ברכב הזה הוא תיבת ההילוכים האוטומטית. מדובר בגיר בטכנולוגיה של העברת הילוכים רובוטית עם צמד מצמדים. לא מדובר באחת המערכות המלוטשות שפגשנו, דבר שמורגש בעיקר ביציאה מהמקום: לוקח לגיר מעט זמן להגיב ללחיצה, גם נחושה, על דוושת ההאצה. במהלך הנסיעה הפעולה חלקה ונעימה יותר, ואין צורך בהתרגלות ממושכת מדי לגיר.

את הגיר האוטומטי הזה אפשר לקבל אך ורק בגרסה עם ההנעה הקדמית ועם מנוע הטורבו-דיזל (גרסת ה-4X4 צמודה לאותו מנוע עם גיר ידני וגרסת הבנזין ידנית בלבד). המנוע מייצר 109 כ"ס, הספק לא גדול במיוחד וזה ניכר בנסיעה, אבל רק למי שמחפש ביצועים חזקים. הדאסטר מספיק והותר לשמור על קצב נסיעה יומיומי טוב.

כשהדיזל קר, על הבוקר, הוא קצת רועש ורוטט, אבל מהר מאוד הרעידות נגמרות והבידוד מצטרף להרחיק מאוזני הנוסעים את קיומו. אם תשאלו אנשים איזה סוג של מנוע נמצא מלפנים, הם לא יגידו "חשמלי", אבל לא בהכרח יבחינו אם זה בנזין או דיזל.

היתרון הגדול של המנוע הזה מתגלה כשמגיעים למשאבת הדלק בתחנה. צריכת הדלק במהלך המבחן היתה כ-16 ק"מ לליטר. היות שהמבחן לא היה אמנם תובעני מדי, אבל כן כלל לא מעט מאמץ, מדובר בצריכת דלק מצוינת, שעשויה אפילו להשתפר בחיי היומיום עם הדאסטר. יפה.

התנהגות כביש

רוב יצרני רכבי הפנאי החדשים והפופולריים, מבינים שלקוחותיהם רוצים בפועל מכונית כביש, רק שתהיה יפה וגבוהה. כך התנהגות הכביש של כלי הרכב ההם חייבת להיות קרובה ככל האפשר למכונית, ובכן, כביש. הדאסטר בכלל לא נמצא שם. זהו רכב שטח וההתנהגות שלו מזכירה יותר טויוטה לנד קרוזר מאשר ראב4. ביציאה מהמקום הרכב 'נשען' לאחור ובבלימה - לפנים. בעיקולים מהירים הוא רוכן לצדדים ובאופן כללי לא מייצר איזון ספורטיבי.

מצד שני, הדאסטר מפתיע שוב ושוב בעוצמת אחיזת הכביש שלו. רוכן רוכן, אבל לא עוזב את האספלט. מדובר ברכב עם התנהגות כביש בטיחותית מאוד. ההגה אמנם מעט קל מדי, אבל הוא מאפשר לדעת לא מעט ממה שקורה למטה, וגם זה לא מובן מאליו בכלי רכב כאלה.

שטח

אז מה, דאצ'יה דאסטר עם הנעה קדמית בלבד הוא רכב שטח אמיתי? התשובה היא "לא", אבל מסויג. מצד אחד, למעט יוצאים מהכלל (כמו כמה טרקטורונים, למשל), כלי רכב שאין בהם הנעה קדמית ואחורית, אינם רכבי שטח ממש. הסיבה היא שבשטח ישנן לא מעט הפתעות אחיזה אפשריות, משביל חצץ או בוץ ועד לאבנים וסלעים שצריך לטפס עליהם. בלי שאפשר לחלק את הכוח לפי הצורך בין צירי הגלגלים, אי אפשר באמת לסמוך על רכב שינהיג אותנו בתנאים מורכבים.

אז מדוע אנחנו מסויגים? כיוון שמצד שני דאצ'יה דאסטר הוא אחד מרכבי הפנאי-הנעה-קדמית הכי טובים בשטח. המרחק שלו מהרצפה הוא 21 ס"מ וזוויות המרכב שלו מקלות על התמודדות עם גישה ונטישה של שבילים תלולים או סלעים. מערכת המצלמות מבהירה לנו אם יש סלע או תהום ליד הגלגל, שזה גם נחמד מאוד. 

עם הדאסטר 2X4 אפשר להגיע יותר רחוק מרוב רכבי הפנאי הקלים (ללא 4X4), אבל אם אתם באמת בעניין של שטח, נמליץ לכם לוותר על הגיר האוטומטי ולהצטייד בגרסת השטח שלו. כבונוס, תוכלו לאבזר אותו במחיר זול יחסית במיגוני ואביזרי שטח.

סיכום

בימיו הראשונים של דאצ'יה בישראל, רבים אמרו "הוא רק ידני, אבל זול". כעת, עם תיבת הילוכים אוטומטית שאינה מזניקה את המחיר למחוזות בעייתיים, ועם הדור השני שמשפר משמעותית את תחושת האיכות, נולדה סיבה משמעותית לישראלים רבים לרכוש לעצמם דאצ'יה. הדאסטר האוטומטי אינו מגיע בגרסת הנעה לכל הגלגלים, שתיקח אותו לעומק השטח, אבל המרחב השימושי, המנוע החסכוני והעיצוב החזק, נמצאים שם בכל ליבם. בלא מעט מקומות בחו"ל הדאסטר יותר זול מאשר בישראל, גם יחסית לכלי רכב אחרים, אבל עדיין מדובר בדוגמא קלאסית לרכב לואו-קוסט, שהמחיר האלטרנטיבי בו אינו גבוה בכלל.

מבחינתנו, דאצ'יה דאסטר, גם בדור השני, הוא אייקון.

לדגמי דאצ'יה בישראל - דאצ'יה

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות