דאצ'יה לודג'י - מבחן וידאו

המושבים הקדמיים די נוחים, אם כי רמת התמיכה שלהם מעט נמוכה. נוסף על כך, חסרות לנו אפשרויות הגבהה והנמכה של המושבים, וגם כוונון של ההגה פנימה או החוצה. הדבר פוגם באפשרות להתאים תנוחת נהיגה אופטימלית.
המושב האמצעי בשורה האמצעית מעט פחות מרווח, ומעט פחות נוח לרגליים, אבל גם שם יסתדר אדם מבוגר. השורה השנייה כוללת כיסים בגב המושבים ותאים בדלתות.



בשורה השלישית הישיבה תהיה אמנם לא מאוד טבעית (זקופה עם רגליים מעט מקופלות), אבל המרחב יהיה מספק אפילו שם. גם הגישה אל המושב האחורי נוחה ופשוטה, גם עבור ההוא עם המטר-תשעים גובה. בשורה הזו אין תאורה וחמור מכך - אין פתחי מיזוג, דבר שעשוי לא להיות אידיאלי בנסיעה משפחתית קיצית. מצד שני, היושבים כאן נהנים ממושבים נוחים וגם מתאי אחסון יעילים ואפילו מחזיקי כוסות.

תא המטען אינו ענק, אבל הוא יעיל ומרווח יותר מכמה תאי מטען של מיניוואנים שעולים 60,000 שקלים יותר. פתח הגישה רחב ורף ההעמסה נמוך מאוד, כלומר - קל מאוד להעמיס את התא ומשפחה תסתדר איתו היטב, בעיקר אם היא תשתמש בתיקים, ולא במזוודות שמנות. אם אפשר לוותר על מושב אחד, אזי המשתמשים ייהנו מהאופציה להשכיב את אחד משני המושבים בשורה האחורית (או לקפל - ואפילו להסיר - את כל השורה כולה) וכך להגדיל משמעותית את נפח תא המטען. אם מקפלים גם את שורת המושבים האמצעית, מתקבל נפח כמעט ברמה של טנדרון. שנזכיר שמדובר בכלי רכב שמחירו מסתפק ב-5 ספרות?



האם המחיר הנמוך יתנקם בנו ברשימת האבזור? ובכן, ברמה הבטיחותית הלודג'י אינו עשיר באביזרים - יש כאן ארבע כריות אוויר (ולא 6-7 כמו אצל מתחרים יקרים) ולא הותקנו כמה מהמערכות המדוברות של השנים האחרונות - בקרת סטייה מנתיב, בלימת חירום וכדומה. מצד שני, ברמת אביזרי הפינוק, להפתעתנו הרשימה דווקא מכובדת: יש כאן מחשב דרך, מערכת מולטימדיה עם מסך מגע, ללא חיבור בלוטות' אבל עם שליטה טובה מההגה, מערכת בקרת שיוט וארבעה חלונות חשמליים.



נוחות נסיעה
כשהוא ריק יש לדאצ'יה לודג'י נטייה לנוקשות מסוימת, כזאת שמעבירה את פני הכביש לתא הנוסעים. הוא לא מרסן את הפגמים הקטנים הללו באופן חלק, אבל על הפגמים המשמעותיים הוא פוסח גם פוסח. המתלים העמידים מיועדים לשאת משקל רב יותר וגם להתמודד עם פסי האטה בולטים, בורות ומאפיינים אחרים של תנאים קשים. את כל המורכבויות האלה סופגים מתלי הלודג'י בקלילות ראויה לציון. קחו אתכם את כל המשפחה, או את כל חבריכם לעבודה.

בתנאים בינעירוניים ממשיכים להרגיש את הפגמים הקטנים, והמתלים מעט עסוקים באופן קבוע. מאידך, בלימת הזעזועים הכללית טובה מאוד וגם הטיפול ברעש טוב. הבידוד מרעשי כביש מצוין. את רעשי הרוח שומעים מעט במהירויות בינעירוניות גבוהות - אם כי לא באופן מטריד, וכך גם את רעשי מנוע הדיזל, שאינו מהמעודנים לאוזן.



מנוע ותיבת הילוכים
הרכב שהועמד למבחן הוא הלודג'י בעל מנוע הטורבו-דיזל המוכר של קבוצת רנו-ניסאן. אותו מנוע ממש, אגב, משמש גם כמה מדגמי מרצדס. המנוע הוא בנפח של כ-1,500 סמ"ק, הוא מייצר 109 כ"ס והמון מומנט (כוח זמין - 24.5 קג"מ ב-1,750 סל"ד). בפועל, הוא אינו מספק כוח ניכר ביציאה מהמקום, אבל בשלבי הביניים, איפשהו בין 2,500 ל-4,000 סל"ד בערך, הוא חזק מאוד. כדי לייצר ביצועים רציניים צריך קצת יותר עבודה בתיבת ההילוכים הידנית, אבל יש תמורה. המנוע עצמו אינו מהדיזלים הכי חלקים ומעודנים, ורטט הדיזל המפורסם נשמע פה ושם, בעיקר כשהמנוע קר ובעמידה. תוך כדי תנועה הוא חלק ונעים הרבה יותר.

מנוע נוסף שעמו נמכר דאצ'יה לודג'י הוא לוגם בנזין. הנפח הוא 1,200 סמ"ק. ההספק מעט גבוה יותר (115 כ"ס) והמומנט פחות (19.4 קג"מ ב-2,000 סמ"ק). המנוע הזה צפוי להיות מעט יותר ביצועיסטי בהאצות מהמקום, אבל מעט פחות חזק בהאצות ביניים ובעקיפות.

תיבת ההילוכים ידנית. יכולים להסתדר עם זה? בגרסת הדיזל, בשל המומנט הרב, אין צורך להעביר המוני הילוכים (שוב, אלא אם רוצים ביצועים חזקים). חלוקת הכוח בין ההילוכים טובה מאוד. ההעברה עצמה לא מאוד מדויקת וחלקה ולא מאוד מיידית, אבל לא ברמה שפוגעת מדי בחוויית השימוש.

צריכת הדלק במבחן על הדיזל הוכיחה שהגרסה הזו קלה במיוחד על הכיס. צריכת הדלק היתה בסביבת 14 ק"מ לליטר, ונזכיר שוב שמדובר במיניוואן מרווח לשבע נפשות. גרסת הבנזין צפויה להיות חסכונית פחות.



התנהגות כביש
שילוב של תנוחת נהיגה שאינה מהטובות, עם רכב גבוה ומתלים לא מאוד מהוקצעים לנהיגה חווייתית, עושים את התנהגות הכביש של דאצ'יה לודג'י ללא מהנה. הרכינה בעיקולים משמעותית, ההגה ארוך מדי לפעולה ואינו מעביר תחושות של מה שקורה למטה.

מצד שני, מבחינה בטיחותית התנהגות הכביש של דאצ'יה לודג'י מצוינת. הוא צפוי מאוד, אחיזת הכביש גבוהה ולמרות רכינת המרכב, אין בעיה להתנהל איתו בקצב מהיר בלי חשש.



סיכום
היו לנו לא מעט ביקורות על דאצ'יה לודג'י במהלך המבחן, אבל כשקיבלנו את החשבון, כמעט כל התלונות התפוגגו ואינן. יחסית לכלי רכב שעולים 160, 180 או 200 אלף שקלים, יש בלודג'י לא מעט מה לשפר. אבל ב-100 או ב-114 אלף שקלים? מדובר, רבותי, במציאה.

אנחנו לא חושבים שיש קאץ'. המיניוואן הזה משתמש במכלולים מוכרים ואמינים של אחת מקבוצות הרכב הגדולות והמשמעותיות בעולם. הנדסה וטכנולוגיה פשוטות יחסית אינן מפנקות במיוחד את המשתמשים, אבל חוסכות לא מעט פתחים אפשריים לבעיות. אין כאן חדשנות, פינוקים רכים או חומרים איכותיים, ואלו מחירים שאנחנו יכולים בהחלט להבין את מי שיעדיף שלא לשלם אותם. המרחב כאן הוא ברמות אחרות, הוא חסכוני וצפוי להיות גם זול לתחזוקה. באופן מפתיע, הרכב אינו נופל גם במקומות שיכול היה ליפול בהם - נוחות נסיעה, שימושיות ואפילו אבזור.

כשאנחנו נזכרים במוטו השיווקי של דאצ'יה, לא בכל הדגמים שלהם היינו אומרים זאת, אבל במקרה של הלודג'י, נאמר בפה מלא: "זול עד כדי הפתעה גמורה".


לדגמי דאצ'יה בישראל - דאצ'יה

למאמר זה התפרסמו 14 תגובות