האם הונדה אקורד דיזל היא מכונית מתאימה למנהל המכסה מרחקים גדולים בשנה? האם היא ספורטיבית וחדה למרות המנוע? ואילו מחשבות היא מעוררת? כל התשובות במבחן דרכים
9:00 בבוקר אני ברכבת לתל אביב, הכרוז מודיע על איחור עקב מפגש רכבות. סיפור חיי,אני חושב לעצמי, פגישות אף פעם לא עשו לי טוב. הקרון כמעט ריק מאדם רק חייל שנאבק בקורי השינה ונוגח בחלון המסכן ואני שבוהה בנוף. פתאום משום מקום הופיעה מחשבה, "מחשבה?" אני שואל, "כן, היא אומרת, התעכבתי קצת עקב פקקים אצלך בראש".
הונדה אקורד. מעוררת מחשבות? / צילומים: אלעד שלו
תקשיב, היא אומרת לי. "בדרך אל המודע שלך עברתי דרך התת-מודע וראיתי שם רגשות, זיכרונות וחוויות שצברת על מכונית המבחן". הורדתי מיד את השעון מפרק היד והתחלתי בהיפנוזה עצמית, רציתי להגיע כמה שיותר עמוק אל התת-מודע, להציף אל המודע כמה שיותר חלקים. ופתאום זה הכה בי, הסתכלתי על השעון ושמתי לב שאם הרכבת מאחרת בעוד חמש דקות אני יכול לקבל זיכוי על הנסיעה.
נתחיל במנוע, הרי לשם כך התכנסנו פה היום, טורבו דיזל 2.2 ליטר המספק 150 כ”ס ו– 35 קג”מ. המשודך לתיבה אוטומטית מחומשת הילוכים. "אלו זיכרונות, חוויות או רגשות מצאת אצלי בתת-מודע בנוגע למנוע דיזל?" אני שואל את המחשבה, "בוא נראה, רועש, מרעיד, כוחני וחסכוני בדלק" היא אומרת. ברגע ההתנעה המנוע משמיע טרטור של מונית אבל אחרי כמה דקות של נסיעה, אם מתאמצים טיפה אפשר לשמוע את השקט, עם בוא השקט נעלמו גם הרעידות.
הונדה אקורד דיזל. לאחר תחילת הנסיעה השקט מגיע
"האם הלב שלך בנוי למנוע הזה?" שואלת המחשבה, גם בלי לחבר לחזה שלי מכונת א.ק.ג אפשר לומר בוודאות שכן, לחיצה הגונה על דוושת התאוצה ומרגישים את הכוח המושג בסל"ד נמוך, יש כוח אבל תמיד יש ציפייה ליותר וזה פשוט לא בא. צריכת הדלק טובה אבל לא מצוינת, 8.6 ליטר ל- 100 ק"מ.
כדי להבין כמה מנועי דיזל הם תופעה זניחה בארץ מספיק להיכנס לתחנת דלק בדרום ולחפש את המשאבה עם הסולר, אחרי חיפושים ושאלות טורדניות למתדלק נמצאה המשאבה, בקצה תחנת הדלק, מעלה אבק, אם היו שמים על המשאבה כמה מסמרים אפשר היה להציג את המשאבה בגלריית גורדון כפסל של תומרקין.
"אני רואה שאת ההונדה אקורד ראית לראשונה לפני שנתיים בתערוכת ז'נבה, וכבר אז אהבת את העיצוב", נכון, אני עונה למחשבה. (לא קורה לכם לפעמים שאתם מדברים עם עצמכם?, גם אני לפעמים מתקשר עם ישות עליונה).
הונדה אקורד דיזל. עיצוב מוצלח
במבט ראשון על הצללית של ההונדה אקורד קשה להבחין בהבדלים בין הגרסה הישנה לחדשה, ככל שהתקרבתי נתגלו הקווים החדים והאגרסיביים, המשווים להונדה מראה יותר ספורטיבי.
האקורד דיזל משווקת רק ברמת גימור Executive, האבזור הסטנדרטי כולל: מושבי עור, מחשב דרך, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חיישני חנייה, גג נפתח, חימום מושבים קדמיים ומתיזים לפנסי הקדמיים.
איכות החומרים בתא הנוסעים טובה מאוד וגם נעימה למגע, ברמת הגימור של מכונית המבחן התחושה ממושב הנהג יוקרתית ומפנקת, הנדסת האנוש טובה, למעט אזור מערכת השמע ובקרת האקלים הדורשת התעמקות בקריאת ספר הרכב להבנת תפקודם של כל המתגים.
תנוחת הנהיגה נמוכה מעט, כניסה למשוב הנהג דורשת מעט התמתחויות אך המושב נוח מאוד. מאחור המצב קצת שונה, מרחב הרגליים לנוסעים מאחור קטן ואין הרבה מקום לפדחת לאלו שניחנו בגובה מעל הממוצע.
הונדה אקורד דיזל. מאובזרת אך צפופה מאחור
אני והמחשבה שלי שועטים לנו בכבישי הדרום, "ספורטיבי?" שואלת מחשבתי ממעמקי התת-מודע.
ההגה ומתלים קצת נוקשים בנסיעה עירונית, מצד שני מהווים יתרון בנסיעה קצת מפותלת, השלדה משדרת ביטחון בפניות והמכונית אינה רוכנת ושומרת על קו הנסיעה, אבל האם הנהיגה היא ספורטיבית?, למרות המהירות הגבוה שניתן להגיע עם האקורד בכבישים מפותלים זו עדיין לא נהיגה ספורטיבית, ניתן לשפר מעט את העברת ההילוכים הארוכה של התיבה האוטומטית עם משחק במנופי ההילוכים מאחורי ההגה אבל השיפור הוא מזערי.
קשה לי להתחשב במחשבה של היבואן לייבא הונדה אקורד דיזל עם תג מחיר של 266 אלף שקל, כאשר על אותה הבלטה יושבים פולקסווגן פאסאט TDI2.0 ברמת גימור Highline הגבוהה ביותר עם תג מחיר של 253 אלף שקל וסקודה סופרב TDI2.0, המגיע עם מנוע המפיק 170 כ"ס ומשודך לתיבת אוטומטית עם המצמד הכפול (DSG) בעלת שישה הילוכים שעולה 242 אלף שקל.