הונדה סיוויק 2017 - מבחן וידאו

עיצוב

הונדה סיוויק החדשה היא אחת מאותן מכוניות שאפשר מאוד לאהוב אותן או מאוד להירתע מהן, אבל אי אפשר להתעלם מהן. היפנים הוסיפו לה אינספור הבלטות, ניפוחים, זוויות וגוונים - כדי שגם בצבע לבן ובשכונות הכי רדומות של פתח תקווה היא תיראה כמו טייפ R אגרסיבית. זה הכי בולט בחרטום כמובן, שם יש גריל חלק ומושחר, צמד כונסי אוויר ענקיים ומכסה מנוע שיורד נמוך ונותן תחושה של רכב ספורטיבי ומאיים.

מאחור הסיוויק יותר רובוטריקית ומתוחכמת, עם הפנסים המפוסלים, כונסי האוויר והספוילר הגדול. מראה החצי-האצ'בק חצי ליפטבק, שפגשנו גם ביונדאי איוניק, עושה טוב לתצורה המשפחתית הקלאסית.

תא הנוסעים

גם מבפנים הסיוויק מעניינת, אבל היא לבטח הרבה פחות מרגשת ומיוחדת ביחס למה שראינו בחוץ. הצבעים כהים, והפלסטיק דמוי הקרבון לא מציל את המצב. להיפך: מרבית החומרים מרגישים פשוטים ומחוספסים ביחס למקובל כיום בקטגוריה, ואפילו על ההגה - שם לדעתנו צריכים להימצא החומרים המשובחים ביותר, מכיוון ששם נמצאות הידיים תמיד - בחרה הונדה בפלסטיק פשוט, מחוספס ולא נעים למגע. חבל. הכפתורים על גלגל ההגה עשויים פלסטיק פשוט עם קצוות חדים, שקצת "שורטים" את האצבעות ולא מזמינים לחיצה נוספת. איכות ההרכבה, מנגד, טובה מאוד.

מבחינה פרקטית הסיוויק מצטיינת. בסרטון הוידאו תוכלו לראות את מגוון תאי האחסון, והחשוב שבהם הוא התא השימושי לסמארטפון עם התופסנים של כבלי הטעינה. חבל רק שהשקעים עצמם ממוקמים נמוך בנקודה לא נגישה.

לוח השעונים של הסיוויק פחות מופרע מזה של הדור הקודם, אך גם הוא מציג עושר של תצוגות בצבעים שונים. לטעמנו מדובר בסגנוון עמוס ולעיתים קצת מבלבל. המעבר בין התפריטים לא נוח.

בראש רשימת האבזור של הסיוויק ניצבות מערכות הבטיחות. אלה עומדות בפסגת הסטנדרט המקובל כיום בקטגוריה, ומעניקות רשת בטחון מרגיעה לנהג. בין המערכות ניתן למנות בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב וזיהוי תמרורים. כולן פועלות היטב מבלי להציק לנהג.



יתר המפרט מרשים פחות: יש אמנם מולטימדיה כסטנדרט, אך זו מורכבת בהתקנה מקומית ואיננה איכותית במיוחד. המפתח הוא רגיל (התרגלנו לכפתור התנעה), ואין גם פתחי מיזוג מאחור, מראה מתכהה או גג שמש. גרסת הקומפורט, שהיא היחידה שזמינה עם מנוע ה-1,000 סמ"ק, כוללת בקרת אקלים, חימום למושבים, מצלמת רוורס, חיישני תאורה ובלם יד חשמלי עם פונקציית "Auto Hold" מצוינת.

המושבים הקדמיים נוחים למדי וקל למצוא בהם תנוחת ישיבה מתאימה. מאחור הדלת גדולה והכניסה פנימה קלה, וכך גם חגירת ילדים במושבי בטיחות. המרווח לרגליים מעולה, ועדיף על זה שמוצע במשפחתיות רבות. עם זאת, נוסעים גבוהים ממני (175 ס"מ) עלולים לסבול ממרווח ראש מצומצם. נוסע שלישי יתקל בקושי מסוים בשל תעלת הינע בולטת.

תא המטען של הונדה סיוויק אמור לסתום סופית את הגולל בדיון של "האצ'בק או סדאן". מבחינת הנפח, הוא לא נופל ממשפחתיות סדאן רבות; מבחינת הנגישות והשימושיות, הוא עולה על כולן. הבגאז' של הסיוויק יספיק בקלות למשפחה על כל צרכיה, ובסרטון תראו גם למה אהבנו את המדף הנגלל.

נוחות נסיעה

הונדה סיוויק היא מכונית נוחה. זה קצת מפתיע כי קודמתה לא הצטיינה בכך, ובכלל - מכוניות עם יומרות ספורטיבית לא תמיד מפגינות נוחות גבוהה. אבל בהונדה סיוויק החדשה יש מתלה רב-חיבורי מאחור, שמצליח לספוג רבים משיבושי הכביש ובמקביל לשמור על ריסון מרכב לא רע בכלל. היא אמנם לא משככת הכל, וגם רעשי מתלים נשמעים פה ושם, אבל בשורה התחתונה הסיוויק נהנית מנוחות מצוינת.

בידוד הרעשים, מנגד, לא הצליח להרשים. בכל מהירות נשמעים רעשי המתלים, ובמהירות שיוט בין עירונית נשמעים רעשי כביש רבים. זה, יחד עם איכות השמע הבינונית של הדיבורית, יצר קושי מסוים בניהול שיחות טלפון בנהיגה.

מנוע ותיבת הילוכים

מגמת הדאון-סייזינג, הקטנת המנועים, היתה תהליך הדרגתי אצל מרבית יצרני הרכב. אצל פולקסווגן זה התחיל עם מנוע 1.4 ליטר, עבר ל-1.2 ורק בסוף קיבלנו את מנוע הליטר הקטן; בג'נרל מוטורס נשארו עם ה-1.4 ליטר ולא ירדו למטה משם. הונדה, לעומתם, מתחילה את קריירת הטורבו שלה עם מנוע 1,000 סמ"ק זעיר אך אנרגטי.

המנוע הקטנטן מורכב מ-3 צילינדרים, אך לא סובל ממרבית המגרעות האופייניות למנועים אלו. כמו המנוע המקביל של סקודה-סיאט, הוא חלק, לא רועד ולא רועש בנסיעה שגרתית. רק במאמץ מופיע צליל מחוספס מעט, אולי אפילו קצת גברי.



הביצועים לכשעצמם לא מלהיבים, אך הם יותר ממספקים. 129 כוחות סוס זמינים לרגלו של הנהג, אך חלקם מגיעים רק אחרי 3,000 סל"ד - כך שלמרות המומנט הזמין בסל"ד נמוך, צריך לגרום למנוע להזיע כדי לתת את התאוצות להן הוא מסוגל. כשזה קורה, הסיוויק מפגינה ביצועים טובים למדי, שלא נופלים מאלו של משפחתיות רבות ולבטח עדיפים על אלו של מנוע ה-1.8 ליטר היוצא.

תיבת ההילוכים הרציפה מצליחה לדלג בקלילות מעל רוב החסרונות של תיבות מסוגה. הפעולה שלה חלקה, כמובן, ויש תחושה (מלאכותית אמנם) של החלפת הילוכים - מה שמונע את הרעש המטריד של תיבות רציפות. גם בסל"ד גבוה היא פועלת באופן שקט יחסית, ובמצב הספורט של תיבת ההילוכים היא מצליחה לגרום לסיוויק להרגיש נמרצת ולהגיב במיידיות.

על מנוע קטן מאוד, שצריך לגדוש כל הזמן, משלמים את המחיר בצריכת הדלק. זו עמדה במבחן על כ-11.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

לאחר הרבה שנים, הונדה סיוויק הופכת סוף סוף למכונית מהנה לנהיגה. האחראי לכך הוא בעיקר ההגה, עם הכיול החדש, אך גם מערכת המתלים המצוינת. תחילת ההפניה של ההגה מרגישה כמו "שטח מת" אחד גדול, אך כממשיכים את הסיבוב הוא מקבל תגבור משמעותי והסיוויק צוללת לתוך הפניות במיידיות. היא לא מאבדת אחיזה בקלות, לא סובלת מתת היגוי ולכן גם מרגישה בטוחה.

אבל האם היא ספורטיבית כמו מאזדה 3 או פורד פוקוס? לטעמי, עדיין לא מספיק. המחסור העיקרי הוא בהיזון חוזר מההגה והשלדה, שהיה אמור להעניק חיבור טוב יותר בין הנהג למכונה.

סיכום

הונדה סיוויק ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בתחומים רבים, והפכה למכונית שהיא היתה אמורה להיות כבר לפני עשור. העיצוב שלה ייחודי ומרשים (גם אם לא יתאים לכל אחד), היא נוחה לנסיעה, מציעה מערכות בטיחות מתקדמות, פרקטית, זריזה ואפילו מהנה. אז האם היא מושלמת? ממש לא: תא הנוסעים דורש ליטוש ועידון, איכות החומרים לא גבוהה, בידוד הרעשים בינוני והמולטימדיה לא מצטיינת. אבל להערכתנו, העיצוב יביא את מרבית הלקוחות לאולם התצוגה, והתכונות החיוביות האחרות ישכנעו לא מעטים לפתוח את פנקס הצ'קים ולהצטייד בסיוויק חדשה.

לדגמי הונדה בישראל - הונדה

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות