וולוו XC90 - מבחן רכב

בניגוד לעיצוב החיצוני, העיצוב הפנימי מדגיש מאוד את גילו של הרכב ובאופן עקרוני מאכזב למדי.

את ה"קונסולה הצפה" שתקבל את פניכם בשאר התוצרת של וולוו אל תצפו למצוא כאן. במקומה תקבלו קונסולה מוצקה ולא מתוחכמת. הכפתורים בה גדולים וברורים אך מתחבא איזה כפתור קטן שקשה למצוא.

מעבר לעיצוב המיושן, פנים הרכב ממשיך לאכזב עם שלל ריג'קטים קטנים שנותנים תחושה זולה מהמצופה ברכב במחיר הנושק לחצי מיליון ש"ח. הנדסת האנוש בינונית. מערכת בקרת האקלים נמוכה ומקשה על שימוש אינטואיטיבי בנסיעה. הניווט, או חוסר היכולת לנווט, בתפריטי מערכת השמע הבהיר לנו, אחת ולתמיד, מדוע אחוז ההתאבדויות בשוודיה כה גבוה.

גם איכות ההרכבה בינונית. חלק מן המגירות וחלקי הפלסטיק הרגישו שבריריים והמסך הכולל GPS ומצלמת רוורס נראה כמי שהוסף לאחר יד. השיא היה חיבור ה-USB אשר מוסלק בתא הכפפות כשהוא תלוי על חוט רופף.

המושבים, לעומת זאת, טובים. הם נוחים מאוד, גם לאחר נסיעה של שעות ארוכות. הכיוונון החשמלי למושב הנהג מאפשר להגיע בקלות יחסית לתנוחת נהיגה טובה. חמשת המושבים הקדמיים מרווחים, המושבים האחוריים קטנים יחסית ויאפשרו הושבת ילדים בלבד. תא המטען סביר בגודלו, אך אם תקפלו את השורה השלישית יתקבל תא מטען  בעל לשטח עצום. האבזור עצמו די שופע, עם בקרת אקלים, שליטה על הרדיו מההגה, מושב חשמלי, חימום מושבים, גג חשמלי ועוד.

בטיחות:

בוולוו חימשו את הטנק האזרחי שלהם בשפע מערכות בטיחות שיבטיחו שגם אם מישהו יכנס בכם, חלילה, לא אתם תשלמו את המחיר. בין שלל המערכות ניתן למנות בקרת יציבות ובקרת גלגול (למנוע זוויות גלגול מוגזמות), 8 כריות אוויר ומערכת BLIS שמזהירה מרכבים בשטח המת. לטעמי האישי ה-BLIS קצת מיותרת וכיוון מראות נכון יכול להביא לאותה תועלת ללא צורך במצלמה יקרה על מראת הצד של הרכב.

הבלמים מרגישים מעולה, ובכלל, ההרגשה לאורך כל המבחן הייתה שהבטיחות אכן נמצאת בראש מעייניהם של השוודים.

מנוע

הג'יפ המגודל של וולוו שוקל לא מעט, למעלה משני טון. מנוע ה-3.2 במזין מצידו מציע 238 כ"ס ב-6200 סל"ד ומומנט של 32.6 קג"מ מ-3200 סל"ד. אנחנו ציפינו שלאור הנתונים המנוע יתקשה לנייד את הרכב המגודל במהירות. החששות האמורים התבדו לאחר דקות מועטות של נסיעה. לא מדובר במנוע שירשם בספר התורה למנועים. אפילו בנביאים כתובים ספק אם העורך של תנ"ך המנועים היה מכניס אותו. אך עדיין מדובר ביחידה יעילה למדי. היא מושכת בצורה סבירה ומסוגלת לענות על רוב גחמותיו של הלקוח הצפוי לה. האצות ביניים ועקיפות נעשות ללא צורך בתכנון מראש וניתן לשייט עם הרכב במהירויות גבוהות ללא מאמץ יוצא דופן. מי שלא יסתפק בכך מוזמן לרשום בצ'ק 120 אלף שקלים נוספים (מחיר של משפחתית ממוצעת) ולקבל בתמורה את מהדורת ה-V8 העוצמתית. 


וגם למעלה אפרים

יחד עם המנוע מוצעת תיבת 6 הילוכים אוטומטית. השילוב של המנוע והתיבה לא רע בכלל. החלפות ההילוכים נעשות באופן מהיר וחלק, גם בעומס גבוה. לטובה נציין גם שהתיבה, במצב הידני ("טיפטרוניק"), מאפשרת עצמאות מלאה לנהג ולא מתערבת בהעלאות או הורדות הילוכים.

צריכת הדלק לא מרהיבה, כ-6.5 ק"מ לליטר בנסיעה המשולבת שלנו.

נוחות

קהל היעד של ה-XC90 נמצא ברובו בארצות הברית, לפיכך שמו בוולוו דגש רחב מאוד על נושא הנוחות. התוצאה הסופית מפתיעה לטובה. מדובר ברכב נוח מאוד. במהירויות בין עירוניות הנוחות פנומנאלית ורק בתוך העיר רצף שיבושים או מפגעים גדולים במיוחד יחדרו לספונים בתא הנוסעים.

נוחות הנסיעה נשמרת גם עם שבילים מפולסים היטב, אולם ככל שהשטח פחות מפולס כך נוחות הנסיעה נפגעת והרכב מטלטל יותר. לרכב המבחן חישוקי 19", אשר מגיעים  רק כאופציה בשאר הדגמים, וסביר כי נסיעה עם חישוקים קטנים יותר תניב נוחות נסיעה טובה אף יותר.

התנהגות 

הפתעת המבחן הייתה, ללא ספק, התנהגותו של ה-XC90. חשוב להבהיר: מדובר ברכב גבוה וכבד, וקשה להסתיר זאת, אך ביחס לגובהו ולציפיות מהתדמית התוצאה הייתה לא פחות ממעולה.

הוולוו דווקא מרגיש די רך בהפניית ההגה הראשונה. בתוך העיר רכינת המרכב מורגשת וההגה קל יחסית. אולם, מרגע שמתחילים ללחוץ על הרכב והעומס עולה השלדה מתחילה לזרוח. בפניות הארוכות בירידה ממעלה אפרים ה-XC90 מרגיש יציב כמו המשנה הכלכלית של מרגרט תאצ'ר (לצערי לא עלה בדעתי פוליטיקאי אחד בארץ עם אידיאולוגיה יציבה לאורך זמן). גם בכבישים מפותלים יותר ניתן לייצר איתו קצב גבוה מאוד ורק פניות הדוקות יסחטו ממנו תת היגוי אשר ידגיש את המשקל הרב. ההגה, אף הוא, משתפר ככל שדוחפים את הוולוו לפינה. הוא מתקשח ומקבל משקל עדיף. ההיגוי מדוייק מאוד ואף מצליח להעביר קמצוץ של מידע מהגלגלים הקדמיים. 

בקרת היציבות מאפשרת חופש פעולה מסויים ומתערבת רק כשעולה החשש שמאחורי ההגה לא יושב שוודי שוחר שלום אלא לבנטיני שוחר גז, והרבה. 

במהלך יום המבחן אמר לנו קרוב משפחה: "אני לא דואג לכם אבל סעו בזהירות, פשוט חבל על מי שיכנס בכם" ואנחנו הסכמנו ללא עוררין. ה-XC90 מספק תחושת ביטחון עילאית בכל כביש ובכל מהירות. מעטים הרכבים שיגרמו לכם להרגיש כל כך בטוחים, בין אם זה ב-110 קמ"ש בכביש 6 ובין אם במהירות דומה סמוך לנס הרים. אנחנו אמנם מאוד לא אוהבים משגיחים אלקטרונים אבל כאשר מדובר בגי'פ מגודל תחושת הביטחון הזאת אפשרה לנו להרקיד אותו לא מעט וללא חשש.

שטח 

אם אוהבי טיולים אתם, כאלו שמעדיפים את המנה של שבת בבוקר עשירה בסלעים ומתובלת באבק ופודרה, ה-XC90 לא נועד לכם. הוולוו לא מסוגל להתמודד עם שטח טכני, בעיקר בגרסא זו עם חישוקי הענק. על שבילים מהודקים אפשר לייצר קצב גבוה והזנב שש לצאת לטיולים קטנים, כנראה כדי לקסום לשוודים שנאלצים לנסוע על שבילי עפר הנפוצים במדינתם. אך ככל שהשבילים הופכים מורכבים יותר כך הוולוו הופך סרבן. צמיגי הכביש משמיעים קולות מדאיגים שמשכנעים את האוחז בהגה לוותר אחר כבוד ולחזור לשטחי המרעה הרגילים של הג'יפ: הכביש.

סיכום 

גם אני וגם הנוסעים שהתלוו אליי במהלך היום לא מסמפטים, בלשון המעטה, רכבי מדרכות שכאלו. הם יקרים מדי, לא מתאימים לשטח, ופחות מהנים לנהיגה. למרות זאת, ההרגשה בסופו של המבחן הייתה שככל שזה היה תלוי בנו היינו משאירים את הרכב הזה אצלנו בשמחה. הוולוו מספק בדיוק את מה שפרנסי החברה רצו שיספק, תחושת ביטחון לעילא ולעילא. לא משנה אם מדובר בנהיגה דינאמית ותובענית או בהתניידות מנהלתית, בעיר או מחוצה לה, הוולוו ביצע כל מטלה על הצד הטוב ביותר, תוך שהוא שומר על הנוסעים שלו שלווים ובטוחים, ואין טוב מזה בשביל המשפחה.

לזכותו של ה-XC90 נוסיף שהוא אחד הבודדים בקטגוריה עם 7 מושבים ועם זאת עדיין זול משמעותית מהמתחרים. 

רק חבל שהחבילה המאוד שלמה הזאת לא שודרגה בכל הנוגע לעיצוב הפנים והנדסת האנוש, כי אז בשוודיה היו יכולים להמשיך ולייצר את הזקן הזה גם מעבר ל-2012.

 לדגמי וולוו בישראל – וולוו

היכנסו לערוץ הוואטסאפ של