סופר מיני "חמות" היו בעבר מהדגמים הנחשקים ביותר לצעירים חובבי הגה, בוגרים שעדיין שמרו על רוח נעורים ואפילו מבוגרים שילדיהם עזבו את הבית. בעיקר הודות לשילוב בין יכולת שימושית יומיומית, בית-עבודה-בית באמצע השבוע, לצד ביצועים ויכולת דינמית גבוהה בכביש הנהיגה המועדף עליכם. אבל כיום מדובר בקטגוריה שנמצאת על סף הכחדה. רנו קליאו RS, פיג'ו 208 GTI, סיאט איביזה קופרה ואופל קורסה OPC לא מיוצרות עוד, כי הן ״לא כלכליות״.
האחרונה שנשארה בכל זאת היא פולקסווגן פולו GTI, הזוכה להצלחה בין היתר בזכות ההילה והמוניטין של אחותה הגדולה, גולף GTI. אבל עכשיו היא כבר לא לבד. יונדאי i20N שנחתה כאן סוף סוף היא אלטרנטיבה ראויה על הנייר. מכונית שמגיעה עם ציפיות אדירות, שכן היא תוכננה תחת ידיו המיומנות של אלברט בירמן, מי שערק מתפקיד ראש חטיבת M של ב.מ.וו כדי להקים את N כחטיבת ביצועים מקבילה ביונדאי.
קבלו אם כן דו-קרב בלעדי בקטגוריה, כנראה אחרון מסוגו. ואנחנו כבר מתגעגעים.
- מנוע: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 204 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 6.5 שניות, 240 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 14.7 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר: 200 אלף שקל
- מבחן בודד
- מנוע: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 1.6 ליטר, 204 כ"ס
- תמסורת: שישה הילוכים ידנית, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 6.2 שניות, 230 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 14.5 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, התרעת שטח מת
- מחיר: 176 אלף שקל
- מבחן בודד
הגישות העיצוביות שונות לגמרי. ה-GTI סולידית, דומה מאוד (מדי) לפולו רגילה. ה-i20N מוחצנת הרבה יותר, ולא רק בגלל צבע התכלת הייחודי, אלא בעיקר בגלל "נוצות קרב" בולטות ובידול משמעותי מה-i20 רגילה. עם תוספת מסיטי וכונסי אוויר מודגשים וספוילר (מוגזם) מאחור.
בסביבת הנהג המצב הפוך ופולקסווגן מרשימה בהרבה. עם איכות חומרים גבוהה יותר, כולל מושבי בד משובץ נהדרים – נוחים ותומכים - כהומאז' לגולף GTI הראשונה. מתגי המגע לבקרת האקלים נראים טוב, אבל תפעולם מסורבל.
ה-i20N לעומת זאת דומה מאוד (מדי) ל-i20 ליסינג. עם יותר מדי פלסטיק שחור, קשיח, מחוספס וזול למגע. פתיחה אוטומטית בלחיצה אחת? רק לחלון הנהג, לעומת כל החלונות בפולו. לזכותה עומדים מתגי שליטה במצבי נהיגה על ההגה המאפשרים מעבר קל ומהיר. גם תצוגת נתוני האקשן מרשימה יותר על לוח המחוונים הדיגיטלי ובמסך המגע. בשתיהן אגב בלם חניה מכאני, לחובבי שעשועים.
מרווח הרגליים ביונדאי גדול במעט הודות לבסיס גלגלים ארוך במקצת (258 ס"מ לעומת 255) אבל המושב עצמו פחות נוח. גם תא המטען של הקוריאנית גדול במעט (352 ליטר לעומת 305) אבל הוא נטול גלגל חלופי למרות שיש לכך מקום.
אבזור הנוחות בשתיהן כולל מפתח חכם ומשטח טעינה אלחוטי, בזמן שבפולו יש גם בקרת אקלים מפוצלת וחלון שמש. מערך הבטיחות כולל בשתיהן בלימה אוטונומית, שמירת נתיב והתרעת שטח מת, בפולו יש גם בקרת שיוט אדפטיבית ותאורת מטריקס לד.
לשתיהן מנועי בנזין מוגדשים, עם ארבעה צילינדרים בהספק דומה של קצת יותר מ-200 כ"ס. בפולקסווגן עם תיבת שבעה הילוכים כפולת מצמד, ביונדאי עם תיבת שישה הילוכים ידנית די נדירה במקומותינו. למרות שתיבות כפולות מצמד מציעות העברות הילוכים מהירות וכוללות גם בקרת שיגור יעילה, ה-i20N הייתה מהירה מהפולו GTI, גם בזינוק מהמקום (6.2 שניות ל-100 קמ"ש, 0.3 שניות פחות) וגם בתאוצת הביניים, בין היתר משום שהיא קלה ממנה בכ-100 ק"ג.
אבל היא מחייבת נהג מיומן בתיבה ידנית והעברות הילוכים מוקפדות כדי להוציא ממנה את המיטב. מבחינה זו, הביצועים בפולקסווגן נגישים יותר. גם צריכת הדלק של יונדאי הייתה חסכונית יותר עם 11.2 ק"מ לליטר לעומת 10.7 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
עוד יותר מיתרון הביצועים אהבנו את האופי הדרמטי והסוער יותר של המנוע הקוריאני, ההופך כל לחיצה על הדוושה הימנית לחגיגה, הנכונות לטפס לסל״ד גבוה מעוררת השתאות, ופס הקול שכולל פצפוצי פריקת מגדש מסעפת הפליטה האקטיבית אחראי לעור ברווז.
את תיבת ההילוכים הידנית ביונדאי אהבנו במיוחד, עם יחסי העברה קצרים ובורר מדויק שמאפשר העברות מהירות. וגם סידור דוושות מושלם למשחקי גז ביניים, למרות שהמערכת האוטומטית (המופעלת באמצעות מתג אדום על ההגה) תעשה את זה טוב מכם. התיבה של הפולו אומנם לא מחייבת מאמץ מיוחד, אבל אופי הפעולה שלה אינו מבריק. היא איטית בתגובותיה להורדת הילוך וקופצנית לעיתים בתחילת נסיעה. אנחנו העדפנו גם אותה לנהוג במצב הידני באמצעות מנופים מאחורי ההגה.
שתיהן עברו השבחת מכלולים מקיפה במטרה לאפשר יכולת דינמית משובחת, עם מיתלים קשיחים יותר והנמכת מרכב קלה (1.5 ס"מ בפולו GTI, 1 ס"מ ב-i20N) ובלמים גדולים יותר. יונדאי מציידת את ה-i20N גם בגומי ייעודי לדגמי ביצועים (פירלי P-זירו), פולקסווגן לעומת זאת בחרה באופן תמוה בצמיגים המיועדים לחיסכון בדלק (מישלין פרימסי 3). ר', הבעלים של הפולו GTI הנבחנת, החליף לצמיגים שמתאימים יותר למכונית מסוגה (מישלן פיילוט ספורט 5), שינוי שעושה פלאים לגרמניה הקטנה ומשדרג משמעותית את היכולות הדינמיות, עם אחיזה גבוהה יותר ותחושת ביטחון טובה משמעותית במגבלות. אבל.
ה-i20N היא מכונית חדה ומושחזת הרבה יותר מכל בחינה. גם ביכולת הכניסה שלה לפניה ללא שמץ של תת-היגוי (אלא אם ממש תגזימו) וגם ביכולתה לטוס ביציאה ממנה הודות לדיפרנציאל מוגבל החלקה המסייע להורדה אפקטיבית בהרבה של הכוח לאספלט. זאת לעומת המערכת בפולקסווגן המדמה דיפרנציאל מוגבל החלקה באמצעות הבלמים.
גם ההגה של היונדאי חד, מדויק ומהיר יותר (2.1 סיבובים מקצה לקצה לעומת 2.5) ומציע אפילו משוב נדיר בהשוואה לתחושה העמומה בפולקסווגן. הבלמים גדולים יותר (320 מ"מ מלפנים לעומת 312 מ״מ בפולו) בעלי יכולת גבוהה ומדויקת יותר לרבות עמידות מרשימה בפני דעיכה.
ובעיקר ה-i20N מתמסרת טוב יותר לכל סגנון נהיגה שיבחר היושב מאחורי ההגה, חלק ומדויק או וירטואוזי ופראי יותר, עם תגובות מיידיות לכל פעולה שהנהג מבצע בהגה ובדוושות. מייצרת כך תקשורת נהג-מכונה שכמעט ולא קיימת כיום, והרבה מאוד ביטחון. ובהתאם, הקצב שהקוריאנית מאפשרת בכבישים מפותלים גבוה בהרבה מהגרמניה, גבוה יותר גם מדגמים חזקים ויקרים ממנה.
עוד אהבנו את בורר מצבי הנהיגה של יונדאי עם מצב N ייעודי, או התאמה אישית נרחבת לשלושה מצבים בכל אחת מהמערכות השונות (מנוע, סעפת פליטה, הגה, גז ביניים ובקרת יציבות), בעוד פולקסווגן מסתפקת רק במצב ספורט ובנוסף ניתוק חלקי לבקרת היציבות שעדיין שומר על מידת מעורבות גבוה מהרצוי. יונדאי מאפשרת ניתוק מלא לבקרת היציבות או חלקי המקנה בדיוק את מידת החופש הנדרשת כדי ליהנות מבלי להסתכן.
נוחות נסיעה? הפולו עדיפה בשימוש יומיומי ובעיקר בתנועה עירונית איטית, היכן שהיונדאי הנוקשה יותר מרגישה פחות בנוח ומעבירה כך את השיבושים לנוסעיה, אבל הפער קטן מכפי שאפשר היה לדמיין.
זו כנראה הפעם האחרונה שאנחנו עורכים מבחן השוואתי לדגמי סופר מיני ביצועים, הוט האץ', לפחות במתכונת המוכרת על בנזין וללא סוללות מכבידות. והמסקנות ברורות לחלוטין.
הפולו GTI היא ללא ספק מכונית שמתאימה למרבית הלקוחות, היא תהיה נעימה יותר לנסיעות השגרתיות, עם נוחות עדיפה בעיר ותיבה אוטומטית אידיאלית לפקקי התנועה, סביבת הנהג איכותית יותר והיכולת הדינמית ממספקת ויותר מכך. אבל היא לא מסיימת כאן כמנצחת.
כמכונית סופר-מיני ביצועיסטית, ה-i20N טובה ממנה משמעותית. היא אומנם משווקת רק עם תיבה ידנית וזה הופך אותה ללא ראויה עבור קהל גדול. אבל היא המרגשת מבין השתיים ובפער ניכר. הביצועים, היכולת הדינמית, ההנאה מנהיגה, כל מרכיבי סלט האקשן המוטורי נמצאים שם, ועדיפים על הפולו GTI. בניסיון הראשון שלה בקטגוריה יונדאי לא רק סגרה את הפער על המייסדת, אלא גם גברה עליה.
פורסם לראשונה ב- 28.07.23
למאמר זה התפרסמו 37 תגובות