טויוטה אייגו (מתיחת פנים) - מבחן רכב

לעומת העיצוב החיצוני, עיצוב הפנים נותר כשהיה. גם עכשיו הצבע החיצוני משפיע על עיצוב הפנים. ברכב המבחן קיבלנו את הדשבורד (האפור ממילא) בגימור פתחי מיזוג בצבע לבן (כמו החלקים החיצוניים), ואת הקונוסלה מרכזית בצבע שחור מבריק. ניתן גם לבחור בצבעים שונים לקונסולה המרכזית, לפס האורכי בדשבורד, לשטיחונים ולפתחי המיזוג.

 

תא הנוסעים

המושבים הקדמיים נוחים. הם רכים אך לא מדי ומושב הנהג מתכוון גם לגובה. אין כוונון לגובה החגורה וגם ההגה מתכוונן רק לגובה (יחד עם לוח השעונים שעולה ויורד עימו), כך שלוקח קצת זמן למצוא תנוחת נהיגה. כמעט תמיד נתפשר על מרחק הידיים מההגה או על זווית הברכיים. מצד שני, מרווח הראש טוב יחסית. יש מספיק מקום לברך ימין וגם רגל שמאל נשענת בנוחות על משענת היד בדלת.

שדה הראיה לפנים טוב - למרות בסיס עבה של קורה A - ושטח חלונות הצד הקדמיים גדול יחסית. מנגד, שדה הראיה לאחור מוגבל. השמשה האחורית קטנה, קורות ה-C עבות ועיצוב הדלתות האחוריות עולה מעלה, כך שהוא מצמצם את שטח החלונות האחוריים הצרים ממילא.

העיצוב לדלתות האחוריות משפיע גם על האווירה של הנוסעים מאחור. החלונות כאמור צרים יחסית (ונפתחים רק כלפי חוץ) ובנוסף אין תאורה ליושבים מאחור והאווירה חשוכה. מאחור ניתן לאכלס רק שני נוסעים, עם עדיפות לילדים ובני נוער. למבוגרים כבר יהיה צפוף: מרווח הברכיים והרגליים מצומצם, מרווח הראש סביר בלבד אך לפחות המרווח לישבן ולכתפיים טוב, לנוכח העובדה שישנם שני מקומות בלבד מאחור.

האבזור בטויוטה אייגו טוב בסך הכל. מערכת המולטימדיה חדשה וכוללת קישוריות לטלפון הסלולרי ושליטה מההגה. המערכת פועלת בצורה חלקה, אין עומס תפריטים והצבעים נעימים לעין. ההגה מצופה עור נעים למגע ונוח לאחיזה עם מנופי שליטה להעברת הילוכים. כמו כן ישנם חלונות קדמיים חשמליים (לא אוטומטיים) וכוונון מראות צד חשמלי. נציין כמובן את היעדרם של פתחי המיזוג המרכזיים - במקומם ישנו פתח עילי אחד. מצד שני, פתחי המיזוג הכדוריים נהדרים וניתן לכוונם לכל כיוון. מאחר והרכב לא גדול, הוא מתקרר מהר יחסית.

היצע תאי האחסון מצומצם. ישנו תא כפפות צר יחסית אך שימושי, תאים קטנים במשענות היד בדלתות ותאים נוספים בדלתות עצמן שיתאימו לבקבוק חצי ליטר. ישנם גם שני מחזיקי כוסות עמוקים יחסית ונגישים מלפנים ומחזיק כוסות אחד מאחור (בין המושבים הקדמיים).

בתחום הבטיחות, בנוסף לחיישני רוורס ומצלמת נסיעה לאחור, ישנה גם התרעה מקורית לסטייה מנתיב והתרעת התנגשות עם בלימת חירום אוטונומית.

איכות החומרים אינה גבוהה, כמקובל בסגמנט, אך למרות שהפלסטיקה מרגישה קשיחה לא מצאנו פינות חדות. איכות ההרכבה טובה ויש תחושה ששום דבר לא יתפרק פה בקרוב.

תא המטען באייגו קטנטן ונפחו עומד על 168 ליטר בלבד. לתא עצמו סף הטענה גבוה (מס עיצובי על דלת תא מטען שהיא בעצם השמשה האחורית) והוא עמוק מאוד, כך שכל הכנסה והוצאה של ציוד מצריכה מאמץ נוסף. למרות הנפח הקטן הכנסנו לתוכו 2 מזוודות טרולי (בעמידה) ותיק גב. בניגוד לדור הקודם, אין כאן מדף קשיח ובמקומו יש פיסת בד; אמנם לא ניתן להניח חפצים מעל המדף, אך כאשר מפרקים את כיסוי הבד, הוא לא תופס מקום וניתן להשתמש בכל גובה תא המטען. בנוסף ישנם שני ווי תליה בצדדים.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה באייגו המחודשת בהחלט השתפרה. בנסיעה עירונית האייגו הקטנה מבודדת לא רע מפגעי הכביש השונים. היא לא רכה מדי אך גם לא נוקשה. בסך הכל הנוחות ברמה טובה יחיסת לקבוצה. בכביש מהיר וגלי היא מעט מתנדנדת.

בידוד הרעשים גם הוא השתדרג ובנסיעה מנהלתית בהחלט ניתן לנהל שיחה ברכב. לא מדובר כמובן בבידוד רעשים שתמצאו במכוניות משפחתיות למשל, ועדיין ישנם רעשי כביש ותחת מאמץ גם שומעים את המנוע, אך רמת הבידוד שופרה במסגרת העדכון הנוכחי שעבר הרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

לטויוטה אייגו המחודשת מנוע משולש צילינדרים בנפח 1.0 ליטר המוכר עוד מהדור הראשון, אך במתיחת הפנים הוא עבר עדכון מתבקש. הבשורה העיקרית: הרעידות של מנועי 3 צילינדרים כבר כמעט ולא קיימות כאן. בנוסף המנוע התחזק ב-3 כ"ס וכעת הוא מספק 72 כ"ס. המומנט נותר כשהיה ועומד על 9.7 קג"מ וההאצה ל-100 קמ"ש השתפרה ב-0.3 שניות ועומדת על 15.2 שניות בגרסה הרובוטית.

ואיך זה עובד? בסדר גמור, תודה. אין פה דחף משכנע או האצות חזקות, והביצועים פחות טובים ביחס לקיה פיקנטו, יונדאי i10 או שברולט ספארק - אך בכל זאת האייגו מרגישה זריזה למדי. קולו של המנוע נשמע היטב תחת מאמץ.

למנוע משודכת תיבה רובוטית חד מצמדית שעברה כיול מחדש. לרובנו עובר רעד בגוף כשאחרי המילה "רובוטית" לא מגיע הצירוף "כפולת מצמדים". הרעד מגיע לא רק בגלל חוסר החיבה של הישראלים לתיבות חד מצמדיות, אלא גם בגלל שהיא עדיין מתנדנדת. אבל, וזה אבל חשוב - תחושת הנדנוד קיימת בעיקר בתחילת נסיעה, במעבר בין הילוך ראשון לשני. במידה וההאצה מתונה, העברת ההילוכים פחות מורגשת ובהחלט חל שיפור בתפקוד הכללי של התיבה. אפשר כמובן להימנע מהנדוד הזה על ידי הורדת הרגל מדוושת הגז לפני העברת ההילוך.

למרות הנחיתות בהספק ובתיבה, יחידת ההנעה הזו עושה את העבודה והיא מצליחה לנייד את הטויוטה הקלילה (860 ק"ג בסך הכל) בצורה משכנעת. כמה משכנעת? רוב הקילומטרים שנצברו בימי המבחן כללו שני מבוגרים, ילד ותא מטען גדוש. בשום שלב האייגו לא השתרכה מאחור, וזה כולל נסיעה בכבישים מהירים למדי.

צריכת הדלק במהלך ימי המבחן עמדה על 17.2 ק"מ לליטר. מדובר בפער של כ-30% מנתון הצריכה הרשמי העומד על 23.8 ק"מ לליטר, אך בכל זאת מדובר בנתון מצוין בהתחשב בתנאי המבחן - ובוודאי עדיף על זה של מכוניות המיני הקוריאניות והאוטומטיות.

התנהגות כביש

האייגו מעבירה תחושה בטוחה בסך הכל. אחיזת הכביש מוצלחת והבלמים לא ממש מאותגרים ממשקלה הקל של האייגו. ישנה רכינת מרכב מורגשת שנובעת מרכות המתלים, אך היא עוזרת להבין היכן מגבלות הרכב. 

סיכום

טויוטה אייגו השתפרה. השינויים אולי לא דרמטיים, אך הם בהחלט מורגשים. עם זאת, קשה להתעלם מהמגרעות הבולטות שלה: הגיר הרובוטי אינו פועל באופן חלק, וזה ללא ספק יפריע לרבים מהנהגים. גם תא המטען קטן מאוד והמרווח במושב האחורי מצומצם - שלא לדבר על ההסתפקות ב-4 מושבים.

מצד שני - כלל לא בטוח שהאייגו מנסה להיות רב-שימושית כמו מתחרותיה. היא פחות פרקטית ומרווחת, אבל היא מכונית מיני עירונית עם יעוד מוגדר - שאותו היא מקפידה לבטא בכל תחום. העיצוב משמח, מערכת המולטימדיה מוצלחת, רמת הנוחות שופרה, כושר התמרון מעולה וגם צריכת הדלק נהדרת.

לא משנה אם תקחו אותה עם סמל של טויוטה, פיג'ו או סיטרואן - אם אתם חיים בעיר, כנראה שמצאתם מכונית שתשרת אתכם היטב.

לצפייה בכל דגמי טויוטה בישראל

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות