ידניות במבחן השוואתי: פורד פיאסטה מול אופל קורסה מול קיה ריו

תפיסת הקנייה של הצרכן הישראלי השתנתה מקצה לקצה בשנתיים-שלוש האחרונות עם תחייתה של קטגוריית המיני. כלי רכב עירוניים הפכו ללחמניות החדשות במאפיות של יבואני הרכב אחרי שבמשך שנים נמכרו פחות מעוגות גזר. מכוניות המיני, שנמכרות במחיר שנע בין 60 ל-70 אלף שקל, גרמו אפילו למר ישראלי להסכים ולבחוש בתיבה ידנית. ישנם מספר יבואנים שלא היו מסוגלים להציע רכבי מיני במחיר המתאים, אך לא רצו לפספס את חגיגת המכירות ללקוח הפרטי – ולכן החליטו למכור מכוניות סופר-מיני עם גיר רגיל ובדרך כלל מנועים מוקטנים במחירים שאינם גבוהים משמעותית מאלו של קטגוריית הננסיות. את קפיצת הנחשון ביצעה בשנה שעברה רנו קליאו שנמכרה ב-70 אלף שקל. אחריה הגיעו סיאט איביזה וסקודה פאביה במחירי מבצע דומים, וכיום נמכרות בסכום שנע בין 82 ל-85 אלף שקל אופל קורסה וקיה ריו החדשה שמסמנות את הרף העליון של הקטגורייה מבחינת מחיר (להוציא את טויוטה יאריס שיקרה מהן משמעותית). לאחרונה נחתה בארץ גם פורד פיאסטה בגרסה ידנית, עם מנוע קטן ומחיר שמציב אותה בול באמצע הקטגורייה – 75 אלף שקל. הפיאסטה ניצחה מבחנים רבים בגרסת ה-1.4 ליטר האוטומטית, ויצאנו לברר האם ב-1.2 הידנית היא מסוגלת להתמודד מול מכוניות יקרות, מאובזרות וחזקות ממנה.

פורד פיאסטה

גרסה: 1.25 Ambiente
מחיר: 75,000 שקל

חמישה דורות עברו על פורד פיאסטה, עד שבדור השישי הבינו בפורד שרכב מוכרים גם בזכות העיצוב ולא רק בזכות מוניטין של אמינות או שימושיות. פורד פיאסטה הנוכחית נמכרת בארץ כבר שלוש שנים עם גיר אוטומטי ומנוע 1.4 ליטר. המחיר של הגרסה האוטומטית עומד על 105,500 אלף שקל, בעוד הגרסה הנבחנת זולה ממנה בלמעלה מ-30 אלף שקל! בשביל ההנחה המשמעותית תאלצו להפעיל את רגל שמאל, ולוותר על אי אלו פריטי אבזור. האם היא שווה זאת?

צריכת דלק וזיהום: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 17.8 ק"מ לליטר. צריכת הדלק בתנאי המבחן המאומצים: 10.9 ק"מ לליטר – החסכונית ביותר במבחן. דרגת זיהום: 3.



עיצוב: אלגנטית. זאת התחושה שעלתה למראה הפיאסטה אצל רוב הבוחנים. גם טרמפיסטים ושאר עוברי אורח שנשאלו לגבי המראה העדיפו את הפיאסטה על פני קיה ריו ואופל קורסה. הקווים המפוסלים, הפנסים המחודדים והמראה הזורם הפכו את הפיאסטה למנצחת כשמדובר במראה. רק מראות בצבע שחור העיבו מעט על החזות המאוד מוצלחת.

ביצועים, התנהגות, מנוע-גיר: בהתאם למחיר, המנוע בפיאסטה קטן מבגרסה האוטומטית ומציע נפח של 1250 סמ"ק. המנוע הקטן הזה מספק 82 כוחות סוס. לעומת האופל, שלה יש מנוע חזק משמעותית, הפיאסטה הייתה איטית. גם הריו מציעה מנוע חזק מעט יותר ונתוני תאוצה עדיפים, אך הפרשי המשקל הגדולים בין הרכבים (170 ק"ג פחות בפיאסטה) העניקו לקטנה של פורד תחושה נמרצת ביחס לקוריאנית. יחסי ההעברה בגיר טובים למעט בור קטן בין ההילוך השני לשלישי. ההילוך החמישי הוא הילוך שיוט, וכמעט לא יאפשר עקיפות או האצות. מהלך מוט ההילוכים קצת ארוך ומעורפל. בכביש המפותל הפיאסטה הייתה עדיפה משמעותית על שתי המתחרות עם כניסה חדה לפנייה, זנב שמח והרבה מידע שזורם מהשלדה אל הנהג, בעוד ההגה מצדו אכזב עם משקל קל מדי גם בעומס.



נוחות ומרווח פנימי: המרחב הפנימי בפיאסטה הוא הקטן במבחן אולם אינו רע בפני עצמו. גם הבוחן לענייני מרווח (1.86 מ') הסתדר היטב במושב האחורי ורק רוחב המושב היה צר ביחס למתחרות. תא המטען אף הוא קטן ביחס למתחרות והפער בשימושיות הבגאז' גדול משמעותית מכפי שמראים הנתונים. נוחות הנסיעה בפיאסטה היא הטובה במבחן. את מרבית השיבושים תעבור הפיאסטה מבלי טלטלות מוגזמות ורק בורות או מכסי ביוב בולטים יעבירו זעזוע קל לתא הנוסעים. מושב הנהג נוח אבל אינו מאפשר כיוון לגובה, מה שהפריע לחלק מהבוחנים. ההגה מצידו מתכוונן לגובה ולעומק.

בטיחות: הפיאסטה היא המצטינת של המבחן, עם 5 כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP ולא פחות משבע כריות אוויר.

סביבת נהג: איכות החומרים בפיאסטה גבוהה בדרך כלל. החלק העליון של הדשבורד רך ונעים למגע. גם הפקדים השונים טובים ורק מעט פלסטיקים בתחתית תא הנוסעים לא יעמדו ברף הגבוה. איכות ההרכבה מעולה. האבזור סביר וכולל מערכת שמע עם שליטה מההגה, כניסות ל-USB ו-AUX וחלונות קדמיים חשמליים. חסרים בדגם זה מחשב דרך וחלונות חשמל מאחור. תוספת של כ-2,500 שקל תאפשר לצייד את הפיאסטה במראה מרכזית עם GPS ומצלמת רוורס. התוספת מאוד משתלמת לטעמנו, והיא משדרגת משמעותית את רמת האבזור של הרכב. המראה הכללי בתא הנוסעים שחור וקודר, אך עיצוב הדשבורד בסגנון טלפון נייד נשמר מהגרסה האוטומטית.


אופל קורסה

גרסה: 1.4 Essentia
מחיר: 84,990 שקל

אופל קורסה אינה מכונית חדשה - היא הושקה כבר ב-2006. הקורסה מתייצבת למבחן עם תג מחיר גבוה משמעותית לעומת הפיאסטה אבל בניגוד לשתי המתמודדות האחרות המנוע בקורסה זהה לזה של הגרסה האוטומטית. השאלה היא האם מנוע עדיף מצדיק תוספת מחיר משמעותית מול הפורד.

צריכת דלק וזיהום: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 17.5 ק"מ לליטר. צריכת הדלק בתנאי המבחן: 9.9 ק"מ לליטר. דרגת זיהום: 4



עיצוב: ככה ככה. הקווים פשוטים ונקיים, אבל מול הפיאסטה האלגנטית והריו האגרסיבית הקורסה לא ממש זכתה לתשומת לב. גם צבע מכונית המבחן – לבן פשוט – פחות מחמיא לה לעומת צבעים אחרים.

ביצועים, התנהגות, מנוע-גיר: לאופל קורסה יש מנוע 1.4 ליטר המספק 100 כוחות סוס. כל עוד תנועו בשיוט או בנהיגה עירונית רגילה לא תחושו ביתרון המשמעותי של האופל ביחס לשתי המתחרות, אך הגעה לכביש מפותל או הררי תחשוף את הפער הגדול. כמעט בכל מצב בו כח מנוע משחק תפקיד (האצה חזקה, עקיפה וכו') הקורסה השאירה אבק לשתי האחרות. גם גמישות המנוע טובה יותר ונאלצנו "לשחק" פחות בתיבת ההילוכים בכדי לשמור על קצב. התנהגות הכביש של הקורסה צפויה ובטוחה, אך פחות שובבה. ההגה מדוייק ומשקלו סביר אך הוא אינו מעביר מידע לידי הנהג.



נוחות ומרווח פנימי: המרווח באופל קורסה טוב מאוד. אמנם הריו מעט יותר מרווחת, אבל בפני עצמה הקורסה טובה ועדיפה על הפיאסטה בפער קטן. תא המטען של הקורסה גדול מזה של הפיאסטה אולם הוא פחות גדול ושימושי לעומת תא המטען של הקיה. הקורסה נוחה יחסית. היא מאוד גרמנית ונוקשה בבסיסה, אך רק בתנאי כביש קטסטרופליים היא חובטת. קל מאוד להגיע לתנוחת ישיבה טובה בזכות שפע אפשרויות הכוונון של ההגה והמושב.

בטיחות: גם לקורסה 5 כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP, אולם במבחן הריסוק נבחנה הקורסה עם 6 כריות אוויר בעוד היא מגיעה ארצה בגרסה הידנית עם 4 כריות בלבד. בהמשך ייתכן ויתווספו שתי הכריות החסרות, אך עד אז צריך להתייחס לציון בערבון מוגבל.

סביבת נהג: איכות החומרים בקורסה מאכזבת. לא מדבר רק בפער ניכר לעומת שתי המתחרות אלא גם באיכות ירודה ביחס למחיר. החלקים פשוטים וקשים וגם הפלסטיק האפור שמקיף את מערכת השמע נותן תחושה זולה. האבזור, או יותר נכון העדרו, משאיר טעם רע עוד יותר. למרות שהקורסה עולה עשיריה יותר מהפיאסטה, אין לה שליטה מההגה על מערכת השמע וגם לא חלונות חשמל מאחור. כפתורי החלונות הקדמיים ממוקמים במקום מוזר, ונראים ומרגישים זולים. עיצוב הפנים אף הוא מאכזב ולא קשה להבין שמדובר במכונית הישנה ביותר במבחן הזה. לזכות הקורסה נציין איכות הרכבה סבירה.


קיה ריו

גרסה: 1.25 LX
מחיר: 81,900 שקל

להגיד על קיה חדשה שהיא מפתיעה זה כבר לא מקורי. הריו שהוצגה ב-2011 מציגה עיצוב מיוחד ובקלות ניתן לזהות שמדובר במכונית החדשה ביותר במבחן. קיה ריו התמודדה מול שתי מתחרות אירופאיות ותיקות ומוכחות ולא רק שעמדה בכבוד אלא אף הצליחה להתבלט בסעיפים לא מעטים.

צריכת דלק וזיהום אויר: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 19.6 ק"מ לליטר. צריכת הדלק בתנאי המבחן המאומצים: 10.4 ק"מ לליטר. דרגת זיהום: 2



עיצוב: אגרסיבי. הריו הייתה המכונית שעלייה נחלקו מרבית הבוחנים. למבחן היא הופיעה בצבע אדום-בורדו מהמם ויחד עם העיצוב האגרסיבי והמחודד היא בהחלט השאירה רושם טוב. רוב המתבוננים העדיפו את הפיאסטה אבל לא מעט אהבו את הריו המסוגננת ובהחלט מגיע לקוריאנים הרבה קרדיט על העיצוב המושך.

ביצועים, התנהגות, מנוע-גיר: על הנייר מנוע הריו חזק וגמיש מזה של הפיאסטה, וגם נתוני התאוצה עדיפים. בפועל הפיאסטה הרגישה זריזה יותר מרבית הזמן. אנחנו תולים זאת במשקל הכבד של הריו ובעובדה ששני ההילוכים הגבוהים מרגישים כהילוכי שיוט ומתקשים להאיץ את הרכב. הביצועים בהתאם לא מרטיטים והעומס הגבוה שחוו הרכבים במהלך המבחן מסביר את צריכת הדלק הגבוהה יחסית לנתוני היצרן. הריו היא המכונית הפחות מהנה לנהיגה מבין השלוש. הזנב מסוגל לצאת באופן לא פרוגרסיבי תחת עומס, אך בתנאים יומיומיים לא יורגש הבדל לעומת המכוניות האחרות.



נוחות ומרווח פנימי: בסעיף זה הריו מנצחת ללא עוררין. כל כך מנצחת שאחד הבוחנים טען בתוקף שהיא לא סופר-מיני אלא משפחתית קטנה. המרווח בשורה השנייה ובתא המטען גדול משמעותית לעומת הפיאסטה והקורסה. הניסיון הוכיח ששלושה מבוגרים יכולים לשבת בה – בצפיפות אמנם – גם למשך נסיעה ארוכה ואפילו לשרוד את החוויה בשלום. נוחות הנסיעה בקיה היא הפחות טובה במבחן הזה. לא מדובר ברכב לא נוח באופן מוחלט, אך במהירות עירונית הריו חובטת ומעבירה את שיבושי הכביש לתא הנוסעים. עלייה למהירויות בין עירוניות תשפר משמעותית את המצב ובשיוט בכביש 6 כבר תורגש נוחות נסיעה טובה מאוד.

בטיחות: לריו 5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של EuroNCAP והיא מצוידת ב-6 כריות אוויר.

סביבת נהג: מבין השלוש הריו היא המכונית שהכי נעים להתיישב בה. האבזור שופע עם 4 חלונות חשמל, חיבורי USB ו-AUX, 4 חלונות חשמל, חיישני תאורה ומחשב דרך (היחידה מבין השלוש). מעבר לאבזור העשיר, העיצוב נותן תחושה מושקעת ויוקרתית בזכות מסגרות כרום ופלסטיק בצורת "פה הנמר" וכפתורים גדולים וברורים. רק אם תתחילו לדפוק על הפלסטיקים תגלו שהם נוקשים וחלולים ביחס לאלו של הפיאסטה (וגם ביחס לגרסאות היקרות של הריו עצמה). הריו היא גם הנוחה לתפעול בזכות גיר מדוייק יותר. למי שעובר אליה מרכב אוטומטי החיים יהיו פשוטים יותר הודות למערכת Hill Holder שמסייעת לנהג לבצע זינוק בעלייה.




סיכום:

בסופו של מבחן התקשנו לבחור מנצחת ברורה. למרות שעל פניו מדובר בשלוש מכוניות מאותה קטגוריה, כל אחת מהם תתאים לפרופיל שונה של נהגים. לפניכם סיכום קצר על כל מכונית ובעיקר פרופיל האנשים שלדעתנו יעדיפו כל אחת מהן.

פורד פיאסטה: לצעירים בגופם וברוחם

הפיאסטה מכונית מעוצבת, נוחה, תשנע בקלות ארבעה מבוגרים, חסכונית להפליא וכבונוס היא מתנהגת כמו סופר-מיני של פעם. יחידת הכוח לא ממש חזקה, אבל ביחס למחיר – 75 אלף שקל, מדובר בתמורה מצויינת. לרוכשים נמליץ להוסיף מעט ולרכוש את המראה שמשלבת מערכת ניווט ומצלמת רוורס.

קיה ריו: למשפחה הקטנה

למי שמחפש סופר-מיני שגם תוכל לנייד משפחה קטנה, הריו היא התשובה. היא מרווחת ביחס לאחרות, מאובזרת, מחניפה במראה החיצוני והפנימי ומתנהגת לא רע. לרעתה נציין נוחות נסיעה בינונית.

אופל קורסה: לירושלמים, תושבי הגולן וכל מי שנוסע הרבה

הקורסה מכונית טובה מאוד בפני עצמה ולא רעה גם ביחס לאחרות. היא מספקת נוחות נסיעה טובה, מרווח סביר והאס בשרוול שלה הוא המנוע. מי שעושה את העליות לירושלים, לגולן, או באופן כללי נוסע הרבה בכבישים בין עירוניים ותקציבו מוגבל, צריך לשקול בכובד ראש קנייה של הקורסה.

לדגמי פורד בישראל - פורד

לדגמי אופל בישראל - אופל

לדגמי קיה בישראל - קיה