יונדאי איוניק (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

מבחינה חיצונית ההבדלים ניכרים כבר במבט הראשון - שכן האיוניק היא מכונית נפוצה מאוד על כבישי ישראל, וכל שינוי מורגש. מלפנים הוחלפו פנסי תאורת היום בכאלו שמזכירים את הלוגו של קבוצת הכדורגל יובנטוס; הגריל קיבל מסגרת כרום עבה ושבכת "יהלומים", במקום הפסים של הדגם היוצא; גם הגימור הפנימי של יחידות התאורה השתנה, ובגרסת ה"סופרים" הבכירה ישנה גם תאורת לד מלפנים ומאחור. 

עוד בגזרת העיצוב, נספר כי אנטנת כריש התמקמה בקצה האחורי של הגג, חישוקי הגלגלים עוצבו מחדש, ומאחור ישנו עיצוב שונה לחלק הפנימי של יחידות התאורה.
 

תא הנוסעים

מבפנים השינוי בולט הרבה יותר. במקום מסך מולטימדיה שקוע בהתקנה מקומית, ישנו מסך צף ומקורי. פתחי המיזוג בצדדים הפכו מחודדים יותר, ופס כרום חוצה את הדשבורד לרוחב ומעניק תחושת מרחב. פתחי המיזוג המרכזיים, שהיו מצידי המסך, ממוקמים כעת מתחתיו; ואילו מתחת למסך המולטימדיה ישנו מערך שלם של כפתורי מגע אשר שולט על מיזוג האוויר, במקום הכפתורים הפיזיים שהיו בדגם היוצא. זהו בהחלט שינוי לרעה: את כפתורי המגע הרבה יותר קשה להפעיל בזמן נהיגה, ובמרבית הפעמים נדרשנו למספר לחיצות סרק עד שהצלחנו לגעת במיקום המדויק.
 

נציין גם כי הגימור השחור-מבריק אמנם מוסיף משהו לתחושה היוקרתית, אך סימני אצבעות מצטברים עליו במהרה.

עוד נזכיר כי איכות החומרים בתא הנוסעים שופרה קלות, אם כי היא עדיין לא מהטובות בתחום. הגימורים הכחולים של הדגם היוצא הוחלפו בפסים כסופים, במטרה להציג מראה מהודר יותר. לוח המחוונים זכה גם כן לנראות חדשה.
 

המסך החדש דומה לזה שקיים ב-i30, בקונה ובטוסון. מדובר במערכת מוצלחת יחסית שנהנית מתפעול נוח ודוברת אנגלית - אך תומכת באנשי קשר בעברית. במקום תוכנת ה-Waze של הדור היוצא, יש כאן קישוריות אפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. המערכת מאפשרת להתאים תצוגות רבות באופן אישי. מי שבכל זאת ירצה, יוכל לקבל את מערכת ה"קונקטד" שפיתחה היבואנית בעלות של 1,600 שקלים.
 

ברשימת האבזור ישנם מספר שינויים. משטח טעינה אלחוטי כבר לא מוצע באף אחת מרמות הגימור, אך בלם יד חשמלי מוצע כסטנדרט במקום בלם הרגל שהיה בדור היוצא. בנוסף ישנה פונקציית "אוטו הולד", שמאפשרת לעזוב את דוושת הבלם בעמידה ברמזור. נהדר. חיישני החניה מלפנים, שהובטחו במפרטים הראשונים שפורסמו, לא הגיעו ארצה.

כפתור View שממוקם ליד ידית ההילוכים מאפשר להפעיל את מצלמת הרוורס גם בנסיעה לפנים, אפילו במהירויות גבוהות. לא ברורה המטרה.
 

מבחינת הבטיחות אין שינוי: האיוניק ממשיכה להציע מפרט נדיב שכולל בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, מערכת לתיקון סטיה מנתיב (שפועלת מצוין), אורות גבוהים אוטומטיית ובגרסה הבכירה יש גם ניטור שטחים מתים במראות והתרעה על תנועה חוצה מאחור.

בקרת השיוט האדפטיבית עברה שיפור משמעותי: כעת היא כבר לא מתנתקת במהירות זחילה של 10 קמ"ש, אלא פועלת עד לעצירה מלאה. לאחר העצירה, לחיצה קטנה על כפתור בקרת השיוט מאפשרת המשך זחילה נינוחה. השדרוג הזה משנה לחלוטין את חווית הנסיעה בפקקים. 

בנוסף ישנו פיצ'ר חדש, אשר מזהה התקדמות של הרכב מלפנים ונותן התרעה קולית וויזואלית לנהג (גם ללא שימוש בבקרת השיוט).

בהיבטים הפרקטיים האיוניק לא השתנתה כלל, וטוב שכך. המרווח במושב האחורי טוב מאוד והנוסעים שם יהנו מפתחי מיזוג. גם תא המטען גדול ושימושי, ובחלל הרכב ישנו היצע רחב של תאי אחסון.

נוחות נסיעה

בתוך העיר האיוניק היא עדיין מכונית נוקשה. בשל המשקל הכבד של הסוללות נאלצו מהנדסי יונדאי להקשיח את מערכת המתלים, והתוצאה היא ספיגה לא מושלמת של השיבושים הקטנים. עם זאת, האיוניק נהנית מריסון ומאופי פעולה "בוגר" של המתלה. כך היא נותרת יציבה ונינוחה גם לאחר פסי האטה וטלטלות משמעותיות. 
 

מחוץ לעיר הריסון הזה מתבטא בנסיעה יציבה ומאוד נינוחה. האיוניק היא מכונית שנעים להעביר בה קילומטרים רבים וארוכים.

יונדאי טוענת לשיפור בבידוד הרעשים שחל במסגרת מתיחת הפנים. אם אכן היה שיפור כזה, הרי שהוא כמעט זניח. המנוע אמנם שקט וגם בידוד רעשי הרוח מוצלח, אך בידוד רעשי הכביש איננו אופטימלי.

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה של האיוניק לא השתנתה. מדובר בהנעה היברידית המשלבת בין מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים לבין מנוע חשמלי. יחד מניבים השניים הספק של 141 כ"ס ומומנט מרשים של 27 קג"מ, נתונים המאפשרים לה להיות זריזה למדי במרבית תנאי הדרך.

זו גם יחידת הנעה שפועלת באופן חלק מאוד, והמעברים בין הנעה חשמלית לבין הנעה משולבת בנזין כמעט ולא מורגשים. בכך, כאמור, אין שינוי בהשוואה לדגם שטרם מתיחת הפנים.

תיבת ההילוכים היא רובוטית כפולת מצמדים ולה 6 הילוכים. היא פועלת באופן חלק ויעיל ומגיבה בזריזות לפקודות הדוושה.

במסגרת העדכון נוספו מנופי שליטה הממוקמים מאחורי ההגה. במצב הנהיגה הרגיל, ECO, הם משמשים לבלימה רגנרטיבית. כלומר, אם תשתמשו בהם ל"הורדת הילוכים", תוכלו לבחור באחד מ-3 מצבי בלימה אשר שונים זה מזה באופן שבו נוצרת הבלימה ברגע עזיבת דוושת הגז. במצב המתוגבר ביותר, כל הרפייה של דוושת הגז מאיטה את הרכב באופן משמעותי, חוסכת שימוש בבלמים ומתגברת את טעינת הסוללה באופן ניכר. צריך להסתגל לסגנון הנהיגה הזה, אך הוא בהחלט יכול להיות נוח ויעיל.
 

כאשר בוחרים במצב הנהיגה הספורטיבי, לוח המחוונים מקבל נראות שונה, תגובות המנוע והתיבה מתחדדות וההיגוי הופך ליניארי יותר. מנופי השליטה מאפשרים במצב זה החלפת הילוכים ידנית, אך מחשב הרכב עדיין משאיר לעצמו חופש פעולה נרחב ומרבה להחליף הילוכים בעצמו גם אם בחרנו במצב הידני.

ביונדאי טוענים גם לשיפור שחל בצריכת הדלק. אנחנו מדדנו במהלך המבחן צריכה של 19 ק"מ לליטר; מדובר בנתונים דומים לאלו מלפני העדכון, אך נדרשת השוואה ישירה מול מכונית קודמת בכדי לקבוע אם אכן מדובר בשיפור. בכל מקרה לא מדובר בשינוי מהותי.

התנהגות כביש

כמו בעבר, יונדאי איוניק היא לא מכונית עם אופי ספורטיבי - ודאי שלא בהשוואה ל-i30 המהנה. מדובר במשפחתית בטוחה, צפויה, יציבה ונינוחה, שבעיקר מציגה אחיזת כביש מוצלחת. לא רע.

סיכום

השינויים שעברה יונדאי איוניק הם לא מהסוג שמשפיע על המלצת הקניה. זוהי עדיין משפחתית שימושית, נעימה לנסיעה, מאובזרת, בטוחה וחסכונית מאוד - כזו שתהווה תחרות קשה ביותר לקורולה ולכל משפחתית אחרת.

ומה בכל זאת? הדגם המעודכן נראה קצת יותר מודרני מקודמו, תא הנוסעים מרגיש מהודר יותר, המולטימדיה השתפרה (אך יחידת המיזוג מסורבלת) וברשימת האבזור ישנם מספר שינויים מינוריים וחיוביים. אם המחיר לא יעלה באופן דרמטי בתחילת השנה הבאה, זו כנראה תמשיך להיות אחת המכוניות הנמכרות בישראל.

לצפייה בכל דגמי יונדאי בישראל

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות