מצד אחד ישנם הקוריאנים. הם נמצאים בשלב מתקדם מאוד לקראת הפיכתם ליפנים החדשים, גם בדעת הקהל הישראלית. מצד שני, ישנו הטעם האמריקאי. גם אותם אנחנו, הישראלים, אוהבים, והטעם שלהם במכוניות קצת שונה. גם הם רואים בקוריאנים את כמעט-היפנים-החדשים, גם הם שותים יפנים לארוחת בוקר ויותר מכל - האמריקאים אוהבים כלי רכב גדולים ומלאי רושם. את מה שהם - ואנחנו - אוהבים ביפנים אפשר לסכם בעובדה שלמרות השגרתיות המשעממת-משהו-אבל-יעילה בכלי הרכב שלהם, הם מצליחים להציע מכוניות אמינות וסחירות. את מה שהם אוהבים בממדים וברושם של כלי הרכב - טוב, את זה לא ממש צריך להסביר.
בדיוק למשבצת הזאת נכנס יונדאי סנטה פה - קוריאני, כמעט-יפני מצד אחד אבל גדול, מרשים ומאובזר מצד שני. את גרסת הדיזל של הסנטה פה כבר בחנו כאן מעל דפי iCar והגיע הזמן לבדוק גם את גרסת הבנזין - עד כמה הסנטה פה שלם עם המנוע הזה, ועד כמה הוא עומד במבחן הזמן בכלל.
עיצוב
סקירת קווי העיצוב של יונדאי סנטה פה מבחוץ מגלה כלי רכב מצועצע מעט, אבל עדיין בטעם טוב. גם שלוש שנים אחרי לידתו הקרוסאובר הקוריאני מרשים, מייצר נוכחות בולטת, דינמית, חסונה ומוצקה - אבל לא תוקפנית או אגרסיבית מדי.
מהצדדים פרופיל החלונות הזוויתי שובר את הקובייתיות של מרכב הקרוסאובר המגודל. בעולם נמכרת גם גרסה ארוכה של הסנטה פה - יונדאי גרנד סנטה פה - ושם הפרופיל גמלוני יותר; אצלנו נמכרת הגרסה הקצרה והמחוטבת יותר. מאחור הסנטה פה נראה פשוט ועגלגל; לא מפריע לעיניים, וגם לא מושך אותן.
טיפוס אל תוך מרכב הסנטה פה מגלה לנו עיצוב פנים נעים מאוד, מוקפד ואלגנטי, מודרני אבל גם קלאסי. תחושת הנהג היא של עמדת שליטה - עם כל הבקרים והכפתורים פזורים תחת ידיו. התחושה הזו מלווה גם בפגימה מסוימת של הנדסת האנוש בשל העומס, אבל ההרגשה טובה.
תא הנוסעים
הזכרנו את הנדסת האנוש וכאן המקום לכמה תלונות: למערכת הקול שברכב המבחן, JVC עם מסך מגע, היתה בעיה של ראות בשעות האור - קשה מאוד להבין מה כתוב ועל מה ללחוץ, ועל המסך - כתמי אבק ומגע. תלונה נרשמת גם לכפתור ארבעת מאותתי האזהרה שנמצא במקום טוב, אבל הצבע שלו נטמע בסביבה ומקשה על הזיהוי בשעת מבחן, וגם התלונה ההיא על עומס הנתונים והכפתורים סביב הנהג. בצדדים החיוביים של הנדסת האנוש - אהבנו את התפעול מההגה על מערכות שונות (טלפון, בקרת שיוט, מחשב דרך ומערכת קול) וגם את פיצול המזגן ותאי האחסון. ואכן, הנהג והנוסע נהנים משלל תאים מתאים שונים - אחד גדול ונוח במיוחד לטלפון הסלולרי בקרבת כל השקעים האפשריים - שני שקעי 12V, אחד USB ואחד AUX. נוסף עליו ישנו תא גדול וטוב בין הנהג והנוסע, תאים בדלתות עם שקע לבקבוקי ליטר וחצי ותא נחמד מעל למערכת הקול. איכות החומרים וההרכבה טובות מאוד, גם אם לא ברמת איכות שמקובלת לעתים בכלי רכב באווירה אירופית יותר.
ברשימת האביזרים של גרסת הפרימיום הבסיסית שבה נהגנו, מצאנו 7 כריות אוויר, ריפודי עור למושבים ומראות מתקפלות, אבל חסרו לנו מערכות חשובות כמו בלימה אוטונומית או בקרת סטייה מנתיב ושמירת מרחק. בעידן שבו אפשר למצוא מערכות כאלה במכוניות מיני, אנחנו מאמינים שראוי למצוא אותן במכוניות שעולות פי ארבעה.
כבר בגרסת ה-7 מושבים הבסיסית מאובזר יונדאי סנטה פה במושבי עור. הנהג נהנה מכוונון חשמלי, כולל תמיכה לגב התחתון, שניתנת להתאמה הן מעלה-מטה והן פנימה-החוצה. המושבים הללו מעט נוקשים, אבל המבנה והאופן שבו הם תומכים בגוף - מעולים. בפועל, גם אחרי נסיעה ממושכת מאוד, יצאנו רעננים.
הכניסה אל שורת המושבים האמצעית מצוינת, בזכות דלתות צד גדולות ושימושיות. המושבים הקיצוניים, אלו שליד החלונות, מרווחים וגם נוחים ביותר. את המושבים אפשר להסיט קדימה ואחורה על מסילה, ואפשר גם להתאים את זווית משענת הגב לטעם האישי. המושב האמצעי בשורה הזו נוקשה - הן לגב והן לישבן, וגם מרחב הרגליים והראש כאן אינם טובים. המושב הזה מיועד לילד לא מפונק, או למי שרתום במושב בטיחות.
הגישה אל זוג המושבים האחורי טובה מצידו הימני של הרכב, אבל המרחב מאחור אינו מיועד למבוגרים בגודל מלא, בעיקר בשל מרווח הראש. הישיבה עצמה מעט מכורבלת, עם ישבן נמוך ורגליים גבוהות, אבל מבנה המושבים עושה אותם נוחים ביותר לבעלי הממדים המתאימים. ליושבים בשורה הזו ישנם פתחי מיזוג (כמו אלו שלפניהם) וגם שליטה על עוצמת האוורור.
אם אתם מתכננים להסיע שבעה נוסעים על ציודם, לא כדאי שתבנו על תא המטען של הסנטה פה - הוא קטן מדי למטרה הזו. רף ההעמסה מעט גבוה מדי והנפח שלו אינו מספק למזוודות, עגלות או מספר גדול של תיקים. עם זאת, ברגע שמקפלים את אחד המושבים האחוריים המצב משתפר פלאיים. המסקנה - הסנטה פה על תא המטען שלו, יתאימו מאוד לשש נפשות על ציודן.
נוחות נסיעה
יונדאי סנטה פה מכוון לקהל מפונק, ורמת הבידוד שלו מפני פגעי העולם טובה. הדבר ניכר בבידוד מצוין מרעשי כביש ומרעשי המנוע, ובבידוד טוב מרעשי רוח - כל עוד לא נושבת בחוץ רוח סערה. פעולות הריסון של מערכת המתלים אידיאלית פחות. מחד, הריסון הכללי מרשים בכך שהרכב אינו מתנדנד או "מתרסק" כשהוא נתקל באתגרים דוגמת בורות ופסי האטה אלימים. מאידך, פעולת הריסון נוקשה מאוד וכך מרגישים הנהג ומלוויו בטלטלות קבועות, הן בתנאים עירוניים איטיים יחסית והן בתנאים בינעירוניים מהירים, הן כשבקרוסאובר הקוריאני יושב נהג בלבד, הן כשהוא מלא מפה לפה.
תמרון הרכב בתוך הסביבה העירונית הצפופה אינו קל יתר על המידה, בשל הממדים הגדולים והן בשל הקורות העבות מאחור. חיישני ומצלמת הנסיעה לאחור שמותקנים ביונדאי סנטה פה מקלים מאוד על המלאכה.
מנוע ותיבת הילוכים
את רכב המבחן מושך מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר, ולא מנוע הטורבו-דיזל 2.2 ליטר שבחנו כבר. גרסת הבנזין זולה באופן מורגש ביחס לגרסת הדיזל (כ-12,000 שקלים בעת כתיבת שורות אלו), והנתונים שלה מייצגים את ההבדל - נתון כוח שהוא אמנם דומה (192 כ"ס בבנזין, 197 בדיזל), אבל נתון שיא מומנט (זמינות הכוח) שהוא כמעט כפול בדיזל (24.7 קג"מ בבנזין, 44.5 בדיזל), ומושג בתזמון שימושי הרבה יותר (4,250 סל"ד בבנזין, 1,800 בלבד בדיזל). התוצאה היא מהירות סופית זהה, אבל נתון האצה מעמידה מעט טוב יותר בדיזל, ונתוני האצות ביניים טובים משמעותית - כלומר, עם הדיזל יהיה קל הרבה יותר לבצע עקיפות מהירות ובטוחות.
בחיים, המנוע הזה מושך את הרכב באופן מספק ויותר. אפשר לצאת לעקיפות מהירות ולנסוע מהר מאוד. עם זאת, היינו מצפים לכוח רב ונחוש יותר ברכב פנאי שמחירו רבע מיליון שקלים. פעולת המנוע נעימה וחלקה מאוד.
תיבת ההילוכים של יונדאי סנטה פה בנזין פשוטה וטובה. לעתים פעולתה מעט איטית ומהוססת, אבל בדרך כלל היא משתלטת היטב על כוח המנוע ופועלת בהרמוניה לצידו.
צריכת הדלק: במהלך נסיעת המבחן, ובתנאים המגוונים שכלל, נעה צריכת הדלק בין 8 ל-9 קילומטרים לכל ליטר.
התנהגות כביש
כמו בגרסת הדיזל, כך גם בבנזין: יונדאי סנטה פה גדול וגבוה, אבל העובדות האלה אינן פוגמות כלל בתחושת הבטחון בנהיגה. המרכב המוצק מצליח לשמור על עצמו מאוזן גם בפניות חדות ומהירות. גם כשהרכב היה עמוס, נסיעה מהירה בכבישים מפותלים היתה פשוטה, מדויקת וטובה.
אחת הסיבות לתחושת הבטחון המצוינת בסנטה פה היא אחיזת הכביש המצוינת - קשה להסיט את רכב הפנאי הגדול ממסלולו. מצד שני, הנאה מנהיגה קשה למצוא כאן, בשל ההגה שאינו מדווח על מעשי המתלים.
שטחהמרחק בין הנקודה הנמוכה ביותר על גוף הסנטה פה ובין הרצפה (מרווח הגחון) עומד על 18 סנטימטרים. מדובר בגובה רב יחסית למכוניות כביש סטנדרטיות, אבל בגובה סביר בלבד במונחי רכבי פנאי, וביחד עם אורכו של הסנטה פה, אין כאן מתכון לנסיעת שטח נטולת מפגשים עם סלעים. עם זאת, העובדה שהסנטה פה אינו מתמודד וזה שהוא בכל זאת מורם מהדרך מאפשרת לנהגו ולנוסעיו לבלות בטיול שטח נעים וטוב, כל עוד פני הדרך סלולים יחסית, כלומר - בדרכי עפר שבורות יותר או פחות. בתנאים האלה היה הסנטה פה מעט קופצני, אבל מוצק, יציב ובטוח.
סיכום
מי שמחפש שבעה מקומות ישיבה, והתקציב שלו גבוה מ-200 אלף שקלים, יכול למצוא היום כמה וכמה מיניוואנים גדולים ושימושיים ביותר - כמו טויוטה סיינה, פורד גלקסי, סיאט אלהמברה או סאנגיונג רודיוס. כלי הרכב הללו גדולים, מרווחים ושימושיים יותר מיונדאי סנטה פה.
ובכל זאת, לעומתם, הסנטה פה נראה אלגנטי הרבה יותר, עם נוכחות מושכת ואופי דינמי יותר. גם איכות הנסיעה בו גבוהה יותר והתחושה אינה של נהיגה באוטובוס קטן. כך יתאים יונדאי סנטה פה למי שמבקש מיניוואן עם שישה מושבים והרבה ציוד, או שבעה מושבים, חלקם לילדים, ומעט ציוד. יתרון נוסף למי שיבחר ביונדאי סנטה פה - אפשר לקחת את כל הנוסעים והציוד הזה לטיול שטח נינוח.
לדגמי יונדאי בישראל -
יונדאי
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות