לנדרובר דיסקברי - מבחן דרכים

בדרכי העפר והמעלות התלולים של דרום הארץ יש שרשרת מזון ברורה. אי שם בתחתית השרשרת נמצאים הפנלקטון של אנשי השטח. אותם אנשים, כמוני וכמוך, שקיבלו צו מילואים וזכו בשבוע מפנק עם ג'פ"ס חבוט שראה ימים טובים יותר יחד עם שרון בתעלה. אחריהם יש את את אלו שאספו שקל לשקל ורכשו סוזוקי סמוראי או סופה חבוטה ומשופרת. אותם תמצאו ב"מעלה עשוש" טוחנים את המעלה ואת הג'יפ. מיד אחר כך יש את אלו ששפר עליהם גורלם והם מתניידים בכלי רכב מודרני ומפנק כמו פאג'רו או לנד קרוזר, והם כבר מביטים על העולם בזלזול קל. אבל גם אלו משפילים מבט באכזבה כאשר צץ בסביבה לנדרובר דיסקברי. כי הדיסקברי הוא מהכלים היותר טובים שתוכלו להביא לטיול בדרום.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: לנדרובר דיסקברי

לנדרובר דיסקברי 4, טורבו-דיזל 3.0 ליטר, 210 כ"ס, החל מ-439,000 שקל
יתרונות	חסרונות
יכולת שטח גבוהה	איכות הרכבה בינונית
תחושת יוקרה	תחושת ניתוק מהסביבה
נוחות נסיעה	מחיר רכישה יקר

הדור הרביעי של הדיסקברי, בעיקר אחרי מתיחת הפנים של 2012, צריך להסתכל מדי פעם במראה כדי להיזכר שהוא בכלל ג'יפ. משלדת סולם נטו הוא נפרד כבר לפני שנים ועבר למבנה המשלב סולם ושלדה אחודה. ידית ההילוכים העצומה התחלפה בכפתור קטן והיי-טקי, ועל מזבח הפלסטיקה הקשוחה של הדור הקודם הוקרבו פרות רבות שתרמו את עורן למגע (והוא מרגיש מצויין ברוב המקרים). מבחוץ הקווים הרבועים מזכירים כלי שטח מסוקסים עם מכסה מנוע רבוע וענק ובתי גלגלים עצומים, אך הגלגל שתלוי מאחור ברכבי שטח קרביים נעלם מתחת לתא המטען. כניסה פנימה והדיסקו מכריז על יעודו. הקווים חדים והכפתורים גדולים כאותיות של קידוש לבנה. חלונות הענק מספיקים ראות נפלאה לכל כיוון ומקלים על תימרונים בחניונים צפופים ובשבילים מסולעים, שם מבט עד לנקודה המדוייקת בה מסתיים הרכב חשוב לכם ולמנהל הבנק באותה מידה. השילוב בין עיצוב קשוח של כלי שטח לבין נגיעות כרום ועור הופכים את הדיסקו למי שהוא. דור ה-X יורד לשטח.

אבל עד שהוא יורד לשטח יש לדיסקו עוד כברת דרך ארוכה לעשות. המרווח הפנימי מעולה. על הנוסע והנהג אין צורך להרחיב, גם השלישיה במושב האמצעי לא תשפשף מרפקים. בשורה השלישית טמונים שני כיסאות מתקפלים בלעדיהם מתקבל תא מטען עצום. מרכב באורך שלו מצפים לשורה שלישית מרווחת שתתאים לילדים גם בנסיעה ארוכה, ואכן מימד הגובה ותכנון פנימי מרשים מאפשרים להושיב מאחור גם מבוגרים שספק אם יתלוננו. אבל למה להתלונן? ליושבי השורות האחוריות יש שליטה עצמאית על מערכת המיזוג, שפע תאי אחסון וראות נפלאה החוצה.



כמו כל דבר בעולם, גם הדיסקברי לא מושלם ואנחנו התאכזבנו מאיכות ההרכבה שלא עמדה ברף הגובה שמציב הדיסקו. מצד שני, זה אחד המינוסים הבודדים שלו. עיצוב תא הנוסעים מצויין ומחדד את תחושת הפרימיום עם שעון אנלוגי ונגיעות כרום במקומות הנכונים. האבזור בגרסת ה-GS3 בה נהגנו כולל כל פריט שתמצאו בפורד פוקוס, ומוסיף מסך מגע גדול לשליטה בכלל המערכות, מושבי עור, מערכת שמע של "הרמן קרדון", בלם יד חשמלי, מושבים חשמליים, חיישני חניה, בקרת שיוט והנעה ללא מפתח. זה נשמע כמו הרבה אבזור, עד שמתברר שיש שתי גרסאות אבזור עשירות יותר עם המנוע החזק. הגרסה הזולה מוותרת על מרבית הפינוקים אבל שומרת על פריט אחד חשוב: מתלי האוויר.

בנסיעה בעיר ומחוצה לה מתברר שמתלי האוויר מספקים לענק האנגלי נוחות נסיעה מצויינת. נכון שהוא אמור לטפס על סלעים, אבל בישראל אפשר למצוא כבישים באזורי תעשיה בהם יש יותר מהמורות מהדרך שחוצה את נחל נקרות. הדיסקו מטפל בכל בור, שבר חד ומכסה ביוב בולט בצורה שווה. זאת לא התחושה המרחפת של מרצדס S קלאס, אלא ריסון מוצק של מתלי האוויר המעבירים תזכורת על המהמורות אך לעולם לא ישלחו חבטה לחבורת האריסטוקרטים שמתרווחת בתא הנוסעים. מעבר למראה, לאבזור ולמחיר, הצד היוקרתי של הדיסקברי נחשף בזכות נוחות הנסיעה מעוררת ההשתאות. נוחות הנסיעה לא מסתכמת רק בבידוד מתלאות הכביש אלא גם מרעשי הסביבה. הנוחות יחד עם תנוחת הישיבה הגבוהה עלולה לבלבל את הנוסעים ולגרום להם לחשוב שהיעד המתקרב במהירות הוא נתב"ג ולא שדה תימן או שדה בוקר. בידוד רעשי הכביש מעולה. רעשי רוח יתקבלו במהירויות טיסה בלבד ורעשי מנוע יתקבלו בתאוצות לקראת המראה.



בלנד רובר ידעו בעבר ליצר מנועי דיזל כל כך דלים בהספק, שלידם גם גבינה 1.5% נראית מבטיחה. למנוע 3.0 הליטר של הדיסקו הנוכחי יש 210 כוחות סוס, שזה לא דל בכלל. העניין שהם צריכים להתמודד עם 2.5 טון משקל לפני נוסעים וציוד. בפועל המנוע הזה סוחב. מה זה סוחב, כאילו שמו לו פלפל חריף באגזוז. ההסבר טמון בנתון המומנט המכובד (52 קג"מ) ובתיבת ההילוכים החדשה. לאחרונה יש שמונה הילוכים קצרים שעוברים במהירות וכמעט מבלי שתרגישו. התיבה גם דואגת להשכיח את העובדה שהמנוע לא ממש מתפקד מתחת לשיא המומנט ומאבד אוויר מעל לשיא ההספק. היא פשוט שומרת אותו, כמעט תמיד, בתוך התחום היעיל - והקצב, כאמור, מכובד.

הירידה לשטח, אותה כמעט פיספסנו... לא בכתבה אלא במציאות. התחושה הראשונה כשיורדים לשטח היא "וואוו, איזה שיכוך". אם במקרה שכחתם את החלונות סגורים, כמעט יקשה לשמוע ולחוש שבעצם ירדתם מהכביש, לפחות כל עוד השטח לא מאתגר מדי. הדיסקברי כמעט משעמם שם. הוא יעשה הכל עבור הנהג שלו, כל עוד הוא לא עושה שטויות גדולות מדי. למרות העידכון בשלדת הרכב והחלפת הסרנים ה"חיים" למתלי גלגלים נפרדים כבר מהדיסקברי 3, הוא שומר על יכולות השטח המעולות שלו ברוב המצבים. שלל האפשרויות הטמונות בחיבור בין הנתונים הפיזיים שלו יחד עם מערכות העזר האלקטרוניות המנהלות אותם מייצר מכונת שטח מהטובות והנעימות לתפעול שקיימות. מערכת ה"Terrain Response" שמנהלת את המנוע, תיבת ההילוכים, נעילות הדיפרנציאל ומערכת המתלים בהתאם לבחירת הנהג מבין חמישה סוגים של תנאי דרך (רגיל, קרח, בוץ, חול וסלעים) מאפשרת ניתן לשלוט בגובה הרכב, ביחס ההעברה של תיבת ההילוכים (הילוך רגיל או כוח) ולהפעיל את מערכת בקרת המשיכה בירידה בנפרד וע"פ שיקול הדעת של הנהג. מבחן השטח שלנו כלל מעבר במספר תאי שטח בהם נבחנו המערכות השונות. איתגרנו את הדיסקברי בצליחת מכשולים מייצגים שלא עלולים לסכן את שלום הרכב או את יושביו. בכל המקרים התחושה הכללית היתה של מעבר, טיפוס או ירידה, בקלילות וביעילות. מי שיקח את הדיסקברי ממש רחוק ישמח לדעת שהמתלים מאפשרים להרים את גחון הרכב (עד לגובה של 31 ס"מ!) כדי לא להסתכן במפגשים יקרים עם סלעים בולטים. למרבה ההפתעה נוחות הנסיעה לא תושפע מכך באופן משמעותי.



אז ככה, המשפחה לא אוהבת נסיעות שטח קופצניות רועשות ומאובקות? הדיסקברי 4 יקנה לכם שקט ותוכלו לטייל בשבילי ושטחי ישראל בנוחות. מי שידו אינה משגת, יוכל להסתפק ברכב פחות מנתק, ואם כבר מדברים על ניתוק, אז זה גם מה שהפריע לנו כחובבי שטח. הדיסקברי על כל מעלותיו הטכניות בשטח ונוחות הנסיעה מייצר בידוד כל כך מוחלט בין הנוסעים לשטח שמתחת לגלגליהם, עד כדי אובדן מסויים של חוויית הטיול. אחד הבוחנים זרק במהלך המבחן שלהביא דיסקברי לשטח "זה כמו להביא מכונת אספרסו איכותית למילואים". כאנשי שטח, שאוהבים את הודאות שבשילוב ההילוך הנמוך ובשליטה בכל האספקטים המכאניים של הרכב, עודף הטכנולוגיה מעט מרתיע. כי באמצע שום מקום במדבר, מה בדיוק תעשה כשהחיישן יחזיר נשמתו לבורא? אנליזה? מצד שני, עם נתוני הבסיס של הדיסקו גם אנשי שטח לא מנוסים יצליחו בסבירות טובה להחלץ ממצבים מאתגרים.

ויש עוד עניין קטן. המחיר. כי כדי להרשות לעצמכם דיסקברי תאלצו להיפרד מלמעלה מ-400,000 שקל, וגם זה אחרי ירידת מחיר ורק לגרסה הבסיסית ביותר. האם זה שווה? אם חשבון הבנק שלכם מכיל יותר מדי מספרים ואת סופי השבוע אתם מעדיפים להעביר במדבר יהודה או ברמת הגולן, מדובר באחד מכלי השטח היותר מתגמלים שניתן לקנות. רק אל תשכחו לפתוח חלון.


לדגמי לנדרובר בישראל - לנדרובר