מאזדה CX-30 הוא למעשה גרסת פנאי של ה-3 החדשה, סוג של SUV קומפקטי בתצורת קופה. הוא גדול ויקר מה-CX-3, זול וקטן מה-CX-5, ולמה בעצם לא קוראים לו CX-4? טוב ששאלתם. הסיבה היא שכבר קיים CX-4 שנמכר בשנים האחרונות בשוק הסיני, וממילא מאזדה מתכננת לשנות בקרוב את שיטת השמות שלה. ה-CX-3 הבא יקרא בשם CX-20 וה-CX-5 יהפוך ככל הנראה ל-CX-50.
אבל בינתיים ניצב לפנינו רכב פנאי מעוצב, שנמכר במחיר התחלתי של 152,000 שקלים ואמור לאיים על דגמים פופולאריים רבים - בהם יונדאי טוסון, קיה ספורטז', טויוטה C-HR, פיג'ו 3008 וסקודה קארוק. איך הוא עושה את זה ולמי כדאי לקנות אותו?
עיצוב
כמו כל מאזדה בשנים האחרונות, גם ה-CX-30 הוא רכב נאה. אפילו נאה מאוד. החזית מחודדת וספורטיבית, יחידות התאורה צרות ופנסי לד מוצעים כסטנדרט בכל הגרסאות. אלו שמאחור גם מרשימים עם חותמת אדומה נאה. אגב, הצבע האדום של רכב המבחן (וגם צבע אפור נוסף) מוצעים בתוספת תשלום.
כדי להעניק ל- CX-30 מראה ג'יפוני, הגביהו אותו ב-10.5 ס"מ ביחס למאזדה 3 וגם הוסיפו לו פגושים וקשתות בתי-גלגלים בצבע שחור. זה עושה את העבודה, אבל רק כמעט: מדובר עדיין ברכב נמוך יחסית. עם גובה של 154 ס"מ, הוא נמוך ב-12 ס"מ מיונדאי טוסון ואפילו קיה נירו יהיה גבוה ממנו בכמה מילימטרים. להערכתנו, יהיו לקוחות אשר ה- CX-30 לא יהיה מספיק "ג'יפון" עבורם.
תא הנוסעים
תא הנוסעים הוא העתק מדויק של מאזדה 3, ויש לנו רק דברים טובים לומר על המראה שלו. הוא נראה יוקרתי ומרשים, העיצוב נקי ואלגנטי ואיכות החומרים גבוהה מאוד.
מושב הנהג נוח יחסית, אך בסיסו קצר, והוא מציע טווח רחב של אפשרויות כוונון. תנוחת הנהיגה טבעית ומוצלחת, אך שוב - לא "ג'יפונית". ה-CX-30 מרגיש מאחורי ההגה יותר כמו "פרייבט". סביב הנהג פוזרו תאי אחסון בנדיבות.
רשימת האבזור מצוינת כבר בגרסת הבסיס. זו כוללת בין היתר היצע מלא של מערכות בטיחות, ובהן בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים במראות עם התרעה על תנועה חוצה מאחור, אורות גבוהים אוטומטיים ותיקון סטיה מנתיב - שכמו ב-3 פעל באיחור וביצע תיקון מוגזם.
עוד בגרסת ה"קומפורט" הבסיסית, תוכלו למצוא בלם יד חשמלי עם פונקציית "אוטו הולד", הנעה בכפתור, חישוקי "18 קלים, מצלמת רוורס, חיישני גשם ותאורה, מראות עם קיפול חשמלי ועוד. הגרסאות הבאות בהיצע משדרגות את המפרט עם אביזרי נוחות רבים, אך חשוב לציין שגם גרסת הכניסה מעניקה תחושה עשירה.
מול הנהג ישנו לוח מחוונים חצי וירטואלי עם תצוגות ידידותיות ונקיות. מסך המולטימדיה המרכזי צר יחסית, אך הוא נוח מאוד לשימוש באמצעות הגלגלת המרכזית וגם מציע תמיכה מלאה בעברית.
מעבר למושב האחורי מלווה בחששות רבים. ה-3 האצ'בק, שלא היתה מכונית מרווחת בלשון המעטה, ארוכה מה-CX30 בכמעט 7 ס"מ וגם בסיס הגלגלים שלה ארוך יותר בשיעור דומה. הרוחב של השתיים זהה לחלוטין. ובפועל?
שני נוסעים בוגרים יסתדרו במושב האחורי של מאזדה CX-30, אך יחושו בצפיפות מסוימת בברכיים. המרווח לראש הוא התחום בו הושג השיפור העיקרי ביחס ל-3, הודות לתוספת הגובה, וגם החלונות כאן גדולים יותר - אם כי לא מאוד גדולים בפני עצמם. גם כאן ישנם פתחי מיזוג מאחור.
ניסיון להכניס 3 נוסעים מאחור יתקל בצפיפות יוצאת דופן: המושב האמצעי מוגבה ומאוד לא נוח לישיבה, במרכז הרצפה ישנה תעלת הינע גדולה וגם רוחב המושב לא יקל על החיים כאן.
נפח תא המטען של מאזדה CX-30 עומד על 430 ליטרים, לעומת 295 בלבד ב-3 האצ'בק. זה אומר שכאן הנפח כבר יספיק למשפחות צעירות (אם כי מרבית המתחרות מציעות נפח עדיף). המבנה שלו נגיש ונוח, אך התאכזבנו מכך שחלל הטעינה לא מאובזר כלל: אין בו תאים צדדיים, ווים לשקיות או רשתות אחסון.
נוחות נסיעה
מאזדה 3 היא מכונית נוקשה. ה-CX-30 נוקשה גם הוא, אך במידה פחותה - והתוצאה המיידית של זה היא הספיגה המשופרת של השיבושים בעיר. הפגמים הקטנים מגיעים לתא הנוסעים, אך בצורה מעודנת, ועל פסי האטה ובורות גדולים עובר ה-CX-30 בצורה מרוסנת ונעימה.
מחוץ לעיר משתפרת רמת הנוחות. גם כאן נרגיש שיבושים אם נפגוש בהם, אך בצורה מינורית, ורמת הריסון והיציבות תורמת לנסיעה שלווה, נינוחה ובטוחה.
בידוד הרעשים הוא אחד היתרונות הבולטים של המאזדה הזו. היא היתה שקטה ומבודדת מאוד בכל תנאי הדרך וכמעט בכל מהירות.
מנוע ותיבת הילוכים
גם יחידת ההנעה כאן מוכרת מדגמים אחרים של מאזדה. מדובר במנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים, עם הספק של 165 כ"ס ב-6,000 סל"ד ועם מומנט של 21.7 קג"מ ב-4,000 סל"ד. המשקל העצמי של ה-CX-30 עומד על 1521 ליטרים, כבד ב-70 ק"ג בלבד מה-3 האצ'בק.
בלחיצה הראשונית על הדוושה התגובה מיידית והרכב יוצא מהמקום בזריזות, אך מהר מאוד מגלים כי על מנת לקבל את הכוח ישנו צורך בלחיצה מהותית בהרבה על המצערת. עם רצועת כוח צרה שממוקמת הרחק במעלה קשת הסל"ד, לא תמיד יש מספיק כוח זמין. לא פעם נדרש מאמץ גדול יותר מצידו של המנוע מכפי שהיינו פוגשים במנועי הטורבו של המתחרות. כך או אחרת, כשמאמצים את המנוע מתקבלים ביצועים טובים מאוד, למעט במשימות מפרכות באמת - שם מרגישים לפעמים שקצת חסר לו אוויר לנשימה.
במקומות האלו מגיעה גרסת ה-2.5 ליטרים, שמשפרת את הביצועים ומציגה נתונים של 195 כ"ס ו-26.3 קג"מ. התוצאה היא שיפור של התאוצה ל-100 קמ"ש ב-1.2 שניות, מ-9.7 ל-8.5, אבל השיפור העיקרי הוא בתחושות. המנוע הגדול פחות מתאמץ מאחיו הקטן ומסוגל לספק ביצועים מצוינים גם במאמץ סביר. בנוסף, את האתגרים המשמעותיים יותר של הדרך הוא ביצע בקלות יחסית.
תיבת ההילוכים האוטומטית של המאזדה היא מהטובות שפגשנו. היא מעבירה הילוכים בצורה חדה, חלקה ומהירה, ומסייעת לנצל כל סוס מהמנוע. ברמות האבזור הבכירות תקבלו גם מנופי שליטה מגלגל ההגה.
נתוני היצרן מצביעים על צריכת דלק קרובה מאוד של שני המנועים, ונתוני המבחן מאששים זאת. בנסיעה רגועה ניתן להגיע ל-12.5-13 ק"מ לליטר, ואילו אחרי מספר קטעים של נהיגה מאומצת הגענו בסוף ל-10.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
למבנה הנמוך של מאזדה CX-30 יש גם יתרונות. מרכז הכובד שלו נמוך יחסית, וכך הוא מצליח לשמור על אחיזת כביש מצוינת ולחסל כמעט כל רכינה שצצה. ההגה מדויק (אם כי לא מתקשר), וגם השלדה היא אחת הטובות בסביבה. הנחישות בשינוי הכיוון אולי פחות בולטת בהשוואה למאזדה 3, אך זה לא יהיה מוגזם להניח כי מדובר באחד הג'יפונים הדינאמיים והמהנים בשוק הרכב הישראלי.
סיכום
נעים מאוד, תכירו את רכב ה"לחם והחמאה" של מאזדה. בדלק מוטורס מעריכים כי ה-CX-30 ימכור בערך כפול מה-3, ויש להם את כל הסיבות הטובות להאמין בכך: הוא עולה רק 4,000 שקלים יותר ממנה, ובתמורה מציע עיצוב יותר "ג'יפוני", תא נוסעים קצת יותר פרקטי, תא מטען גדול יותר, נוחות נסיעה עדיפה ומאפשר בחירה מתוך מגוון גדול יחסית של גרסאות.
החסרונות שלו, מאידך, ברורים אף הם: הוא צפוף יחסית, לא נראה מאוד גבוה וגם מנוע ה-2.0 ליטרים שלו לא גמיש במיוחד. לכאורה, אלה חסרונות שעלולים להרחיק רבים. בפועל המציאות מלמדת שניתן להשיג הצלחות אדירות בישראל על אף המגרעות שמנינו. תשאלו אפילו את טויוטה C-HR.
לצפייה בכל דגמי מאזדה בישראל
פורסם לראשונה ב- 05.12.19
למאמר זה התפרסמו 17 תגובות