מאזדה MX5 - מבחן רכב

עיצוב

התמונות, ולא משנה כמה יפות הן, לא יספרו כלום. לדוגמא הגובה. הח"מ לא ממש גבוה, וגם הוא הרגיש כמו אולסי פרי ליד היפנית הננסית. כמה קטנה? סוזוקי סוויפט וקיה פיקנטו נראות כמו מיניוואנים לידה. החזית כאילו ברחה מדפי מגזין מנגה (קומיקס יפני) ולא מדפי תכנון של מהנדסים רציונאליים, הזנב הזכיר לרבים את יגואר F טייפ, וכל הסיפור פשוט מהמם בפגישה פנים אל פנים. במיוחד בצבע האדום-יין העמוק של רכב המבחן.

תא הנוסעים

תיקון לכותרת: היינו מגדירים את זה יותר כמו "תא". זאת אומרת, יש נהג, יש נוסע וזהו. אם נחדד טיפה - גם לסלולארי של הנהג והנוסע אין מקום אם הוא מגיע עם מסך מהדור האחרון. אין תא כפפות, גומחה קטנה בין המושבים יכול להכיל את המפתח ובין משענות המושב יש עוד תא קטנטן לציוד של הנהג. יש לכם תיק? תא המטען (שנראה כמו קופסא עמוקה) יכיל אותו. יש לכם בת זוג עם מזוודה? אחת מהשתיים תישאר בבית.

וזה כל כך לא משנה. המיאטה נשארה מיאטה. היא קצת פחות צפופה מבעבר, והיא מאוד צפופה גם עכשיו. תנוחת הישיבה היא הספורטיבית ביותר שניתן לקבל. על האספלט, בלי יכולת להגביה את הכיסא, עם רגליים שלוחות קדימה והגה שלא מתכוונן לעומק. היא מכריחה את הנהג לשבת כמו נהג מרוצים או אסיר של דאע"ש, ויש לכך כמה סיבות טובות (לישיבה, לא לדעא"ש).



באופן שיכול להפתיע, שאר תא הנוסעים לא מרגיש כמו ביקור בספרטה. יש מושבי עור, בקרת אקלים, חימום מושבים חשוב ומסך מולטימדיה עם גלגל שליטה בין המושבים. האמת, לא ברור למה צריך אותו כשנגיעה במסך המולטימדיה היתה יכולה להתבצע בלי להזיז את היד יותר מדי, וניסיון להגיע לגלגלת, אי שם בין המושבים, יכול להביא לפריקת כתף... אולי זה בגלל שהמסך לא מגיב למגע בנסיעה?

סתם שתדעו, הפתיחה והקיפול של גג הבד הקליל נעשית באופן כל כך פשוט, שקשה להבין למה יצרנים מתעקשים להתקין רובוטים שיעשו את זה.

נוחות נסיעה

תזכורת: מכוניות פתוחות צריכות הרבה חיזוקי מבנה כדי לכפר על חסרונו של הגג. זה אומר שהן כבדות, וזה אומר שצריך מתלים קשוחים שיטפלו במשקל הזה. זו הסיבה שפעמים רבות הן פשוט לא נוחות. מאזדה MX5 לא שוקלת הרבה. באופן לא ברור, המיאטה פשוט לא שוקלת. פחות מטון, ותודה ששאלתם. העובדה הזאת, יחד עם העובדה שהיא תוכננה להפליא, אפשרה למהנדסים לכייל עבורה מתלים רכים. המאזדה הפיצפונת מטפלת בשיבושים באופן מרשים ביחס ליעוד שלה וברוב המקרים (אבל לא תמיד) השיבושים לא יצליחו להעפיל אל הגב שלכם. העסק מפתיע יותר כשנזכרים שהנוסעים יושבים ממש על הגלגל האחורי.

ועכשיו, הפתעה... יש רעשי רוח די נוכחים, גם שהגג סגור. לא צפיתם את זה, אה? שאר רעשי הדרך מגיעים פנימה אבל זה לא נורא מדי ותכף תבינו למה. רעשי מנוע? תישארו איתי.

מנוע ותיבת הילוכים

מנוע 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר עם 160 כוחות סוס לא עושה רעש של מנוע V8, וגם לא מספק ביצועים של מנוע כזה. לאור הזיכרונות ממנועים דומים במאזדה 6 ו-CX5 הציפיות, איך נאמר, לא בשמיים. ואכן, לא מדובר במטוס או ביחידת הנעה שתניע מטוס, אבל על הפחות-מטון של המיאטה המנוע הזה מצליח לבוא בטוב. כבר מ-2,000 סיבובים לדקה הוא מתחיל למשוך בנחישות ורק בקו האדום, 5,000 סל"ד אחר כך, הוא מגיע למנתק ההצתה ודורש החלפת הילוך. זה הופך את פיסת המתכת האדומה למשהו שמתנייד בזריזות מרשימה למרות הנתונים הצנועים. חשוב לציין שלא מדובר במכונית שתשאיר כל מיני סיאטים משופרות מאחור ברמזור, וגם הסאונד של המנוע מסתפק בתואר "חביב". לעזרתו של המנוע מגיעה תיבת הילוכים כמעט מושלמת. מהלך הידית קצרצר, ההילוכים מדוייקים ואפילו יחסי ההעברה לא ארוכים מדי. אז למה רק כמעט? כי למיטב זכרוננו במיאטות קודמות הייתה ידית אפילו יותר מוצלחת. אבל אולי גם הזיכרון שלנו הוא לא מה שהיה פעם.

צריכת הדלק מצויינת. בנהיגה יומיומית מדדנו כמעט 14 ק"מ לליטר, ובנהיגה תובענית (אולי אלה בכלל התנאים היומיומיים של המיאטה?) הגענו לסביבות ה-10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

אי אפשר לתת מכונית קאלט לבוחני רכב ולצפות לתנאי מבחן קלים. במשך יומיים המאזדה הקטנטנה היטלטלה בפיתולים הטובים ביותר שמציעים כבישי ארצנו. באמת שחיפשנו אותה בסיבוב, אבל קשה היה למצוא בה מגרעות. פשוט כך.

אולי הדוגמא הטובה ביותר היא סיבוב אחד בהרי ירושלים שחמק מזכרוני. בלילה גשום ובקצב שלא בייש גם חזקות ממנה, הגענו אני והמיאטה לסיבוב המדובר מהר מדי ועם משקל שמונח לחלוטין במקום הלא נכון. בכל רכב אחר הסיפור היה מסתיים בבלימה חזקה, הרבה תפילות והרחק מאוזניכם. במיאטה זה הסתכם בהעברת משקל מהירה קדימה, שחרור של הזנב בעזרת פרובוקציה קטנטונת בהגה וחזרה עדינה לגז שסיימה את הסיפור בהחלקה קלילה ונשלטת לתוך הפנייה (ובתוך הנתיב!) ויציאה עם הפנים לכיוון המשך הכביש. זה לא הנהג, ממש לא. מדובר באחת מהשלדות הכי חדות ומתקשרות שנמצאות בסביבה. גם אם השקעתם למעלה מחצי מיליון שקל במכונית ספורטיבית, אל תופתעו אם בסעיף יכולות השלדה היפנית הקטנה לא רואה אתכם ממטר.



אז איך היא עושה את זה? בתור התחלה, בסיס הגלגלים קצרצר - דבר שתמיד מוביל למהירות סיבוב גבוהה יותר. השלדה המעולה מגיבה לכל פקודה של הנהג. לא צריך פקודה משמעותית, מספיק שהנהג ירמוז לה באמצעות עזיבה של דוושת הגז או היגוי טיפ טיפה יותר החלטי, וכוכבת הכביש הקטנה תצלול לתוך הפניה. הסיכוי שיתפתח תת היגוי שקול לסיכוי לרגיעה בסוריה במהלך השבוע הקרוב. צריך להיות טמבל לא קטן או לסבול מתנאי כביש ממש מזעזעים כדי שהחרטום יחליט להרחיב את הקו. הזנב, לעומתו, לא מהסס לגלות ליברליות שמעמידה את הממשל הנוכחי בארה"ב באור מאוד שמרני. כל העברת משקל קדימה תזכה את הנהג בהוצאת זנב מרהיבה. היופי בסיפור הזה הוא שזה לא מסוכן. רכות המתלים והעובדה שהמנוע ליניארי ולא ממש חזק מאפשרת טון של מרווח בטחון כשנוהגים על מגבלות האחיזה. לכן, גם כשהזנב יוצא להחלקה מאוד קל ופשוט להחזיר אותו לדרך הישר בלי הפתעות של כניסת טורבו עצבנית או סחרור גלגלים מאחור.

לאור האופי המאוד "שמח" של המיאטה, היא הופכת לסוג של מכונית כיף. לא ממש ראלי, היא לא מספיק מופרעת וקשוחה לזה, ולא מכונית מסלול נקייה (קחו סיאט לאון קופרה או רנו מגאן ספורט בשביל זה). מאזדה MX5 היא משהו אחר. כלי שנועד לספק כיף טהור, בלי להתחייב לסוג כזה או אחר של נהיגה (למרות שכל נהג מנוסה יוכל להוציא ממנה בדיוק את הסגנון הרצוי שלו). ואולי זה הקסם הגדול שלה. היא לא קובעת עבורך, אלא פשוט מתמסרת לחלוטין לסגנון שלך.



אז עד עכשיו דיברנו על אחיזה ובעיקר על הפלא שעושה השילוב שבין שלדה מופלאה להנעה אחורית. אבל יש גם זוג צמיגים קדמי והם מחוברים להגה. זה האחרון טוב, שלא תבינו אחרת, הוא מהיר ומאוד מאוד מדוייק, אבל הוא גם לא מה שהיה פעם (ולנהגי מיאטה זה מאוד חשוב!). התקשרות מההגה, זאת שמספרת על עתודות האחיזה מקדימה, לא ממש מרשימה, ובנוסף מהלכו ארוך והוא קל. למרות הביקורת, זה עדיין הגה מצויין שמסייע רבות בנהיגה מהירה, הוא פשוט לא "מתחבר ישר לורידים" כמו פעם.

אם צריך לחפור ולמצוא עוד איזו ביקורת קטנה, נספר שהמתלים הרכים מובילים ליותר זוויות גלגול מהרצוי בשביל רוב הבוחנים, וזהו, בתכל'ס.

סיכום

אי אפשר באמת לכעוס על האנשים שהביאו לנו את המכונית הכי פחות צינית ובנאלית שניתן לייצר, והזכירו שמכוניות באמת עושים באהבה. מאזדה הצליחה לפתח מכונית נטולת שיקולים של סופרי האפונים (אז מה אם היא מייד נתנה את השלדה גם לפיאט). מאזדה MX5 היא מכונית שפורטת על כל הנימים של חובבי ההגה, ושל סתם אנשים שמבינים שזה לא הגודל או הכוח אלא התרגיל והרוח שמבדרת את השיער. למיאטה יש המון חסרונות בתחום השימושיות, אבל זה אפילו לא מצליח לפוגג במעט את הקסם שלה. היא עדיין אחת המכוניות המיוחדות ומהנות לנהיגה שיש בארץ, ללא קשר למחירה. ובהקשר הזה, התמחור המופרך שלה בישראל אולי לא גורם לנו לאהוב אותה פחות, אבל הוא בהחלט מרחיק אותה מאוד מהישג ידם של חובבי נהיגה אמיתיים. וחבל, כי באמת שזו עיקר הביקורת במבחן הזה.


לדגמי מאזדה בישראל - מאזדה

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות