מבחן השוואתי: טויוטה קורולה מול מאזדה 3

עיצוב וסגנון
לשתי המכוניות שמולכם יש ארבע דלתות וארבעה גלגלים, ופה הדמיון נגמר. מאזדה 3, שמכוונת גבוה לגזרת ה"משפחתיות ספורט-פרימיום" מציגה בדיוק את זה - עיצוב ספורטיבי ויוקרתי. כל זה הופך אותה לטעמנו, למרות גילה המתקדם ולמרות שהיא נפוצה יותר ממוצרי מזון נגועים בסלמונלה, לאחת המשפחתיות היפות ביותר בקטגוריה בכלל ובטווח המחירים שלה בפרט.

הקורולה, למרות שיש לה גרסה אחרת לחלוטין שמכוונת לארצות הברית, משדרת "אמריקה" מכל מילימטר רבוע של המרכב. המון כרום, ממדים מרשימים עם זנב ארוך וגבוה ומכסה מנוע משתפל, ופנסים וגריל גדולים ועמוסי כרום גם הם יוצרים המון רושם, אם כי פחות ספורטיביות מאשר במאזדה.

למרות הרושם ה... ובכן, מרשים, של הקורולה, ובוודאי למרות שהיא יפייפיה ביחס לדורות הקודמים שהיו אנמיים משהו, המאזדה עדיין הצליחה להשאיר אותנו עם רושם חזק יותר. חרף הצבע הלבן והמאוד לא מחמיא.

אבזור ותפעול
רשימת האבזור של הקורולה וה-3 הן מהנקודות הבולטות ביותר ששונו במסגרת החידושים שלהן. הקורולה קיבלה מספר מערכות בטיחות אקטיביות, בהן התרעה על סטיה מנתיב, בלימת חירום אוטונומית וקריאת תמרורים. לצידן מגיעות בין היתר גם מערכת כניסה והנעה ללא מפתח ומערכת מולטימדיה חדשה שאמורה לקבל - בתוספת תשלום - גם מערכת "Connected Car" שפותחה ע"י היבואנית (ופעלה טוב מאוד בפגישה הראשונה שלנו איתה בהשקה).

מאזדה 3 אמנם כבר לפני הרענון הציעה מערכות בטיחות אקטיביות בהן התרעה על סטיה מנתיב ובלימת חירום במהירות עירונית, אך הן הגיעו רק בגרסת ספיריט הבכירה וכעת הן מוצעות - כמו בקורולה - כסטנדרט. מעבר לבטיחות האקטיבית הוסיפה ה-3 לרשימת האבזור הבסיסית גם פנסי קסנון, חישוקים קלים וחיישני גשם ותאורה.



כאשר מעמידים את שתי רשימות האבזור זו מול זו, מגלים שקשה להכריע באופן מוחלט מי מהשתיים מובילה. למאזדה יש יותר אבזור נוחות, אך לקורולה יותר אבזור בטיחות. יתרה מזו, הוא גם עובד טוב יותר, עם תצוגה בולטת יותר בלוח המחוונים והתראות קוליות שיותר קשה לפספס.

בנושא הנדסת האנוש והתפעול, כמו עם העיצוב, שתי המכוניות נוקטות גישה שונה לחלוטין האחת מהאחרת. מאזדה הטמיעה ב-3 את מערכת ה-MZD Connect שמנצלת את הקונסולה המרכזית של הרכב לטובת גלגלת ומספר כפתורים מהם נעשית השליטה במערכת המולטימדיה. תפעול המערכת נוח ואינטואיטיבי ואותה תחושת נוחות ואינטואיטיביות ממשיכה גם לשאר הדברים במכונית, החל ממיקום הכפתורים על הדשבורד ועל הההגה ועד תנוחת הישיבה עם טווח הכוונון הגדול יותר.

טויטה מאידך, ויתרה כמעט לחלוטין על כפתורים וחוגות בתא הנוסעים, ובעיקר על הדשבורד והקונסולה המרכזית. המסך המרכזי מתופעל במגע, כמו גם כפתורי התפריטים שלצדיו ופקדי בקרת האקלים. על פניו זה עוזר ליצור רושם נקי ונעים יותר, בייחוד אם תקחו את הקורולה שלכם עם סאלון בהיר, אך בפועל זה מקשה על תפעול "עיוור" ודורש את הסטת המבט מהכביש לשניות יקרות.

מרווח ושימושיות
כן, בטח כבר ניחשתם, אבל גם פה המצב קוטבי. הקורולה מציעה את אחד מתאי הנוסעים המרווחים בקטגוריה, עם מושב אחורי רחב משמעותית מזה של המאזדה, רצפה שטוחה לחלוטין וגם אותו פנים בהיר שעוזר להעניק ליושבים מאחור תחושה אוורירית ונעימה יותר.

ה-3 אמנם תספיק לשני מבוגרים או שלושה ילדים קטנים, אבל לדחוס לתוך המושב האחורי שלה שלושה בוסטריםעלול להתברר כמשימה לא פשוטה בעליל. גם המושבים עצמם מראים כמה שונה התפישה אצל היצרניות - אלה של המאזדה קשיחים ואוחזים, בעוד בקורולה הם רחבים, רכים וארוכים יותר.

עם 414 ו-452 ליטר, תאי המטען של ה-3 והקורולה (בהתאמה) די דומים, אך הקורולה מצליחה לסחוט יתרון בזכות פתח מעט גדול ונוח יותר. יתרונה של המאזדה הוא שאותה אפשר לקבל גם במרכב חמש דלתות שאמנם מקטין מעט את הנפח, אך משפר משמעותית את הנגישות ונוחות ההטענה.

די ברור שהקורולה מנצחת בסעיף הזה, אך היא עדיין לא יכולה לקבל ציון מושלם, לא כאשר היא מתחרה במכוניות דוגמת סקודה אוקטביה שמציעה תא מטען גדול ונוח משמעותית.

נוחות נסיעה
אז למאזדה 3 יש חישוקים גדולים, היא אמורה להיות הספורטיבית - ולכן הקשיחה - מבין השתיים, פחות או יותר כמו כל שאר ליין הדגמים של מאזדה. טויוטה קורולה מקבלת חישוקים קטנים, מושבים רכים, ובמבחן הסולו שערכנו לה היא התגלתה כמכונית נוחה להפליא. אז אפשר להגיד שאת עניין נוחות הנסיעה אנחנו יכולים לסגור כאן, נכון?

ובכן, לא. אפילו ממש לא. המאזדה אמנם מעט יותר עסוקה על שיבושים בתוך העיר ומפיקה יותר רעשי כביש מחוץ לעיר, אבל הפער הרבה פחות גדול ממה שחשבנו כשנכנסנו למבחן. יתרה מזו, המאזדה הציגה בידוד רעשים טוב משמעותית במהירויות גבוהות והרגישה נטועה ויציבה יותר.

מנוע ותיבת הילוכים
זה כבר מתחיל לחזור על עצמו, אבל הנה עוד סעיף בו - על פניו - יש יתרון ברור ומוחץ לאחת המכוניות והשניה אמורה להשתרך מאחור בבושת פנים. 1.6 הליטרים במנוע של הטויוטה מפיקים 132 כ"ס ו-16.3 קג"מ, ומשודכים לתיבת הילוכים רציפה שמיועדת ומעודדת חסכון. במאזדה 3, אחד השינויים העיקריים היה כאמור הוזלה משמעותית של מנוע ה-2.0 לאותה רמה של מנוע ה-1.5 ולכן היא זו שכעת, בתכלס, זו שיותר רלוונטית לצרכן הפרטי. המנוע ב-3 מפיק 165 כ"ס ו-21.4 קג"מ, וגם תיבת ההילוכים הפלנטרית של ה-3 אמורה לספק תגובות טובות יותר מאלו הצמיגיות משהו שמקובלות בתיבות רציפות.

לפני הכל נציין שאת המאזדה קיבלנו עם 6 קילומטרים על השעון, כך שהמנוע כנראה עדיין לא בשיא כוחו ויגיע לשם רק אחרי מספר אלפי קילומטרים. בכל אופן, כבר בזינוק הראשון, היה ברור שההנחות המקדימות שלנו היו - כן, שוב - שגויות.

טויוטה קורולה מצליחה לזנק בנחישות מהמקום, ומרגישה יותר חזקה ממה שציפינו מהמספרים. המאזדה, מאידך, מרגישה אמנם יותר בשרנית ובעלת יותר מומנט (או "סוחבת" טוב יותר) אך ההבדל - גם פה - היה קטן ביחס למה שציפינו.



אבל אל תתבלבלו, באף שלב של המבחן לא היה מצב בו הקורולה הצליחה להתרחק מה-3 ובמיאוצים ארוכים תוספת הכוח שיחקה תפקיד לא קטן. ה"דעה הקדומה" איתה נכנסנו למבחן לא השתנתה משמעותית. מאזדה 3 היא עדיין הבחירה הנכונה מבין השתיים למי שרוצה כוח וביצועים, אבלהפער בינה לבין טויוטה קורולה הרבה יותר קטן ממה שאתם עשויים לחשוב.

יש לציין שיחידות ההנעה נבחנו "בוואקום". כלומר בלי התייחסות לגורמים חיצוניים. ולמה זה חשוב? ובכן, בידוד רעשי המנוע של הקורולה משמעותית פחות טוב מזה של המאזדה, ובמאמץ הצליל שהמנוע מפיק הוא, איך לומר, לא בדיוק ערב לאוזן. כך שלא מן הנמנע שחלק מהלקוחות לא ינצלו את מלוא כוחה, מה שכמובן יגרום לה להרגיש חלשה יותר.

צריכת הדלק גם היא הצליחה להפתיע אותנו, עם 10.5 ק"מ לליטר בקורולה ו-11.2 במאזדה 3.

התנהגות כביש
את ההבדלים בהתנהגות הכביש בין שתי המכוניות היינו יכולים להרגיש בלי בעיה גם אם היינו נוהגים עם כיסויי עיניים ועם כפפות אגרוף.

המאזדה זריזה, פונה בנחישות (לפעמית גבוהה מדי), מספקת פידבק טוב דרך השלדה ומקנחת בהגה עם משקל נכון ותנוחת ישיבה נמוכה וספורטיבית. הקורולה לא יכולה הייתה להיות שונה יותר. היא יוצאת לתת היגוי מאוד מוקדם, ההגה קל, תנוחת הישיבה לא טבעית לנהיגה דינאמית והצמיגים ממהרים לצווח את נשמתם לדעת לא מעט לפני שנגמרת האחיזה.

ההבדלים בין התחושות קיצוניים - המאזדה "מהנה" במובן הקלאסי, מתנהגת ומשחקת, ולזרוק אותה לתוך פניות זה פשוט כיף אדיר (ביחס למכונית משפחתית, כן?). אבל בידיים פחות מיומנות היא עשויה להפתיע עם יציאה לא מתוכננת להיגוי יתר, מה שיכול להיות לא נעים לנהג שלא יודע שזה עומד לקרות, שלא לדבר על זה שהיגוי יתר זה משהו שהרבה יותר קשה לתקן. הקורולה יותר צפויה ולכן יותר בטוחה. היא תפיק פחות חיוכים, אבל יש גם סיכוי קטן בהרבה שהיא תפיל לכם את הלב לתחתונים.

סיכום
אני מניח שאם קראתם את המבחן עד כאן, את הבחירה שלכם כבר עשיתם. ולמען האמת, לא זכור לי מבחן עם תוצאות כל כך נוקבות וברורות.

די ברור שטויוטה קורולה מכוונת לקהל ה"קלאסי" של מכונית משפחתית. היא מציעה מרווח עדיף, שימושיות גבוהה יותר, ובאופן כללי מקבלת על הכל "כמעט טוב מאוד". המאזדה 3, בניגוד מוחלט, נותנת המון מנוע, המון התנהגות והמון עיצוב ואיכות, אבל דורשת פשרות בתחום השימושיות והמרווח, וככל הנראה גם תסבול משמירת ערך פחות טובה מזו של הקורולה.

את מאזדה 3 היינו ממליצים לכל מי שהחיבה לנהיגה עדיין זורמת בעורקיו ועדיין נהנה לסובב הגאים, אבל נאלץ גם להסיע את יורשי העצר שנולדו עם השנים. את הקורולה היינו מציעים שתקנה משפחה, עם מישהו שאמור להסיע אותה.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות