ל-6 מכוניות מנהלים. סקירות שכאלו מקיפות את כל הדגמים החשובים בקטגוריה, ובדרך כלל "נותנות לנו שקט" למספר שנים בנוגע למבחנים השוואתיים באותו תחום. אבל בזמן הקצר שחלף מאז אותו מבחן, קטגוריית המנהלים שינתה את פניה כמעט לגמרי. 3 דגמים חדשים שהושקו בתקופה הזו השתלטו על למעלה מ-50% מהמכירות בסגמנט, ולולא מגבלות מלאי של חלקם - המספרים היו גבוהים הרבה יותר.
מובילת המכירות בקטגוריית המנהלים, ב-3 הרבעונים הראשונים של 2016, היא יונדאי סונטה הייבריד. אותה אחת שנמצאת אצלנו קרוב לחצי שנה במסגרת
, והמשך מעמדה כמובילת הסגמנט מוטל בספק לאור הצפי לעליית מחיר משמעותית עם השינוי במס הירוק. אמנם, בתחילת 2016 השינוי היה מינורי, אך ישנו חשש מעליית מחירים לאחר שיסתיים המלאי שכבר הגיע לישראל. סגניתה, סקודה סופרב, הפכה בשנה החולפת למוצר מבוקש במיוחד בקטגוריה. שרי הממשלה, חברי כנסת ורבים אחרים ממתינים במשך חודשים ארוכים לאספקת הרכב, ולאור היכרותנו עם המכונית - ניתן בהחלט להבין את הביקוש הגבוה. הצלע השלישית במבחן הזה היא שברולט מאליבו, שהגיעה השנה לישראל בדור חדש ומאוד "לא אמריקאי" - עם מנוע טורבו בנפח קטן, אך במחירים אטרקטיביים שקורצים ללקוחות רבים. אז מה ההבדלים בין השלוש, והאם מישהי מהן מסוגלת לעצור את הסחף שנוצר לכיוון הג'יפונים?
שברולט מאליבועיצוב וסגנוןאפשר לאהוב את זה ואפשר גם שלא, אבל כל הבוחנים הסכימו שהמאליבו היא המכונית הכוחנית והמעוצבת בחבורה. הפנסים הצרים בחזית, ה"גבות הזועפות" של מכסה המנוע מעל הגריל הנוצץ, והחרטום שיורד נמוך - כל אלו נועדו כדי לעורר אסוציאציות ברורות לקאמרו ולאימפלה, ולגרש נהגים איטיים מהנתיב השמאלי.
מאחור המאליבו קצת פחות מיוחדת ויותר שבלונית, אבל בפנים חוזר העיצוב המיוחד עם מסך מולטימדיה "חצי צף", ניקלים וקווים לא שגרתיים ללוח המחוונים ולדשבורד. איכות החומרים אכזבה משהו, והיתה הנמוכה במבחן לדעת הבוחנים. למרות שימוש מתוחכם בבד רשת שמסתיר את חלקי הפלסטיק, היה במאליבו משהו שהרגיש זול ועממי ביחס לסונטה ולסופרב הסמי-יוקרתיות.
אבזור ותפעולגם רשימת האבזור של המאליבו לא התבלטה ביחס לשתי המתחרות, למרות שלמבחן התייצבה גרסת ה-LT הבכירה. אמנם, יש לה פריטים יחודיים כמו הנעה בשלט רחוק, 10 כריות אוויר ומערכת לבקרה על הנהג הצעיר, אבל אין לה אפילו בקרת אקלים - כן, צריך לסובב את הכפתור בין האדום והכחול - וזה לפני שדיברנו על חיישני גשם ותאורה למשל, או מערכות בטיחות מתקדמות. לאור המחיר הנמוך יחסית של רמת האבזור הבכירה, היה מקום להציע גם גרסה מאובזרת יותר שעדיין היתה יכולה לעמוד במחיר מול המתחרות.
גם הנדסת האנוש של המאליבו לא מבריקה. נדרשו לנו לא מעט נסיונות ודפדופים על מנת לאתר בין תפריטי המסך המרכזי את נתוני לחץ האוויר בצמיגים, למשל, והמולטימדיה גם היא דורשת מבט נוסף במעבר בין הפונקציות השונות.
מרווח ושימושיותמושב הנהג במאליבו נוח ותומך, אך הישיבה נמוכה בסגנון מעט ספורטיבי - מה שפוגע בשדה הראיה. הראות מצטמצמת גם בגלל קורות קדמיות גדולות, מראות קטנות וחלון אחורי קטן, כך שלא תמיד קל לתמרן עם המאליבו בעיר.
הכניסה למושב האחורי היא הפחות נוחה במבחן בגלל גג נמוך יחסית ודלתות קטנות, אך המרווח לשני נוסעים מעולה. לרגליים יש פחות מקום לעומת הסופרב - לא בטוח שזה כל כך משנה, כי גם כאן יש די והותר מרווח. המרווח לראש פחות מוצלח, וגבוהי קומה עלולים לשפשף את הפדחת בתקרה. לשלושה נוסעים יהיה צפוף יחסית, כמו בסופרב ומעט יותר מאשר בסונטה המרווחת.
מבחינת האבזור לנוסעים - יש כאן פתחי מיזוג מאחור, שקע 110 וולט, חיבור USB ושקע מצת. תא המטען של המאליבו לא גדול, אך הוא עדיף על זה של היונדאי - וכמובן נחות משמעותית מזה של הסופרב.
נוחות נסיעהכל המכוניות במבחן הפגינו רמת נוחות גבוהה, וגם המאליבו הרשימה בסעיף הזה. בתוך העיר היא ספגה מצוין את השיבושים, גדולים כקטנים, והיתה רק מעט פחות נוחה מהסופרב הנהדרת. כשהסופרב עברה למצב "נורמל" במתלים האדפטיביים, שמדמה את מתלי הברזל הרגילים של גרסת הבסיס, השתיים הפגינו רמת נוחות דומה.
מחוץ לעיר הפגינה המאליבו רמת ריסון גבוהה, אך לעיתים המתלים הרגישו מעט עסוקים וטורדניים. בידוד הרעשים היה מעולה והשיוט התבצע בסל"ד נמוך, רגוע ומרגיע.
מנוע ותיבת הילוכים1.5 ליטר בסך הכל, עם הספק של 160 כ"ס - נתון שהיה מתקבל בברכה כמעט אצל כל מכונית מנהלים, אבל גרם להרמת גבה כשהוא נרשם במפרט הטכני של שברולט מאליבו. לדור הקודם היו 100 כ"ס נוספים, והיתרון הגדול של האמריקאית בסעיף הביצועים נמחק בדור החדש שלה.
שלא תבינו לא נכון: יש לה מספיק כוח, היא זריזה ביציאה מהמקום וגם מסתדרת מצוין בעקיפות במהירות גבוהה, אבל תיבת ההילוכים האוטומטית גוזלת חלק ניכר מהכוח, ובכל המבדקים המאליבו הרגישה פחות חזקה משתי מתחרותיה. המחסור בכוח בא לידי ביטוי גם בצריכת הדלק, שהיתה הגבוהה במבחן (אם כי לא רעה בכלל בפני עצמה).
התנהגות כבישעוד הפתעה, הפעם לכיוון השני. המאליבו, שנטשה את הספינתיות האמריקאית, החליטה לעשות את הדרך לאירופה עד הסוף - והרשימה אותנו בכביש ערד-ים המלח עם שלדה מצוינת שמערבת את הנהג, הגה מהיר ואפילו יכולת לשמח עם היגוי יתר פה ושם. זו לא מאזדה 6 הספורטיבית, אבל זו מכונית שמחוברת מאוד לנהג. רק חבל שאחיזת הכביש האבסולוטית מעט פחות טובה מזו של הסופרב.
צריכת הדלק במבחן: 10.2 ק"מ לליטר.
סקודה סופרבעיצוב וסגנוןהיא שמרנית, לא מרגשת, אבל גם נראית גדולה, אלגנטית ומכובדת. אהבנו את העיצוב של סקודה סופרב. הוא משדר בדיוק את הרושם שאמורה להעביר מכונית מנהלים מסוגה, אם כי חסר את הייחוד והעוצמתיות שיש במאליבו.
מבפנים היא כבר פחות מרשימה ויותר אוקטביה. הקווים בסיסיים ופשוטים, נעדרי תחכום כמו בשברולט או נגיעות יוקרה כמו ביונדאי או בפולקסווגן פאסאט. מה שמציל את הסופרב מבפנים זו איכות החומרים המעולה, כמעט בכל מקום בו נוגעת היד. אחרי כמה דקות ברכב מבינים שזו מכונית מנהלים ולא עוד משפחתית.
אבזור ותפעולהסופרב התייצבה למבחן ברמת האבזור סטייל, השניה מתוך ארבע - אך כבר היא הספיקה כדי להפוך את הסקודה למכונית היקרה במבחן, עם תוספת של 25 אלף שקלים לעומת גרסת האמבישן הבסיסית. יש כאן לא מעט אביזרים: מושבים חשמליים עם זכרונות, חיישני חניה היקפיים, תא מטען חשמלי, בלימת חירום אוטונומית ועוד. כמעט כמו בסונטה (שגם עולה הרבה פחות).
תפעול המערכות, כמו בכל דגמי קבוצת פולקסווגן, פשוט ואינטואיטיבי. מסך המולטימדיה הגדול מוקף בכפתורים פיזיים שמקלים על המעבר בין הפונקציות בזמן נהיגה, וכמעט הכל נשלט גם ממסך נוסף קטן שנמצא בלוח המחוונים ונשלט מההגה.
מרווח ושימושיותלפני תחילת המבחן, היה ברור לנו שהסופרב תנצח בקלות בסעיף המרווח הפנימי. בסוף היום היא אכן זכתה בדירוג הגבוה ביותר - אבל בדרך לשם היא צלחה מאבקים קשים, הפסידה נקודות יקרות למתחרות והזיעה לא מעט.
מלפנים - הכל מצוין, מרווח ונוח. הלאה. במושב האחורי, שמאז ומתמיד היה גולת הכותרת של הסופרב, מצאנו מרווח רגליים אדיר - כזה שיכול להתחרות בקלות גם במכוניות סאלון, ויאפשר לנוסעים גם לשבת רגל על רגל, אבל גם מצאנו כמה חסרונות בולטים. רוחב המושב לא מרשים, ואם יש לכם 3 נוסעים שתרצו להושיב מאחור - כנראה שתעדיפו את הסונטה. גם הגג קצת נמוך ועלול להפריע למרווח הראש, והכסא עצמו סובל מבסיס קצר יחסית ובמאליבו תהיה תמיכה טובה יותר לגוף.
המושב האחורי בסופרב מאובזר בפתחי מיזוג עם שליטה על הטמפרטורה, שקע 220 וולט, וילונות נגללים, מתלי מעילים ומה לא. תא המטען הוא כבר אגדה בפני עצמה, והוא מציע לא רק נפח אדיר - ורבותיי, הוא אדיר - אלא גם פתיחה חשמלית של דלת עצומה שמקלה מאוד על הכנסת חפצים, וגם אינספור ווים, ידיות ופתרונות אחסון יצירתיים שיעזרו לכם לארגן את כל הכבודה. בראבו.
נוחות נסיעהלרוב, מכוניות גרמניות - כולל כאלו מבית גרמני - נוטות להיות נוקשות למדי, עסוקות על שיבושים בעיר אך נוחות מאוד מחוצה לה. הסופרב שהתייצבה למבחן הצטיידה בבולמי זעזועים אדפטיביים, שאיפשרו לה לדלג באלגנטיות מעל דילמת הנוקשות הזו. בחירה במצב הנוחות בתוך העיר יצרה ספיגת זעזועים קרובה לשלמות; כבישים שנראו מרוסקים ופצועים במבט ראשון, נבלעו מתחת גלגליה של הסקודה כאילו היו אוטוסטראדה משובחת.
גם מחוץ לעיר הפגינה הסופרב רמת נוחות מעולה, ככל הנראה הטובה במבחן - וכשהכבישים התפתלו אז מעבר למצב הספורטיבי הקשיח את הבולמים ויצר ריסון מצוין. עקב האכילס הבולט של הסופרב בסעיף הזה הוא בידוד הרעשים, בעיקר רעשי הכביש. כנראה שהיו צריכים להשאיר משהו לפולקסווגן פאסאט.
מנוע ותיבת הילוכיםאת הסופרב הזמנו למבחן עם המנוע הבסיסי, ראשון מתוך ארבעה: 1,400 סמ"ק טורבו-בנזין עם 150 כ"ס. אם אתם לא חובבי ביצועים נלהבים, אין צורך ביותר מזה. הסופרב בגרסה הזו זריזה, מפתחת בקלות מהירויות גבוהות וגם שומרת עליהן בשקט ובצורה נעימה. מערכת לניתוק שני צילינדרים מתוך ארבעה משפרת את צריכת הדלק ופועלת בצורה שקופה לחלוטין.
אבל אם ביצועים כבר מדברים אליכם קצת יותר, לא תמצאו כאן חוויה מסעירת רגשות. הסופרב טובה, אפילו חזקה למדי, אבל לא מעבר לזה. במבחני התאוצות הסקודה ישרה קו עם המאליבו פחות או יותר, אבל שתיהן פחות חזקות מהיונדאי. בתוך העיר תיבת ה-DSG מעט מהוססת ורועדת במהירויות נמוכות. פחות מבעבר, אבל זה עדיין קיים.
התנהגות כבישאוהבים נהיגה ספורטיבית? אתם כנראה לא בסגמנט המתאים, ואם בכל זאת התעקשתם - נפנה אתכם למאזדה 6. אבל אם אתם פשוט אוהבים לנהוג מהר, ורוצים לעשות את זה בבטחה גם על כבישים פחות ישרים, סקודה סופרב תהיה בת לוויה מצוינת עבורכם. יש לה אחיזת כביש גבוהה מאוד שמשרה תחושת בטחון בכל תנאי הדרך. גם נהגים לא ממהרים ישמחו לדעת שהאחיזה הגבוהה בסופרב תפתור לא מעט בעיות במקרי חירום.
צריכת הדלק במבחן: 11.9 ק"מ לליטר.
יונדאי סונטה עיצוב וסגנוןהסונטה היא המכונית האמריקאית האמיתית בחבורה, והתובנה הזו חזרה לא מעט פעמים במהלך המבחן. בעיצוב זה מתבטא בחוסר הרמוניה מסוים בקווים הכלליים, אבל גם בלא מעט גימורי כרום נוצצים, פסי לד בולטים והופעה יוקרתית ומרשימה - גם אם לא הכי מעודנת או אלגנטית.
בתוך תא הנוסעים הסונטה מזכירה קצת את שנות השמונים והתשעים: אין כאן קווי עיצוב יחודיים, הכל נראה שמרני ושבלוני, אבל דיפוני העור הבהירים והמשטחים דמויי העץ נמצאים שם כדי לתת את הרושם היוקרתי. איכות החומרים טובה, אם כי בחלק מהמקומות הסופרב תרגיש איכותית יותר.
אבזור ותפעולכאן הסונטה מנצחת בנוק אאוט. מה אין כאן? מערכת המולטימדיה הביתית של היבואנית כלמוביל מציגה תמיכה מלאה בעברית, ניווט אינטרנטי דרך Waze ותפעול אינטואיטיבי; בימי החורף הקרים תוכלו לחמם את המושבים מלפנים ומאחור, וגם את גלגל ההגה; בקיץ תוכלו לקרר את המושבים, ובכל עונות השנה תוכלו ליהנות מכוונון חשמלי עם זכרונות, כניסה והנעה ללא מפתח, גג שמש פנוראמי ועוד.
כשמוסיפים לכל זה את אבזור הבטיחות העשיר - ובתוכו בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור רכב בשטח מת וזיהוי תנועה חוצה מאחור - מקבלים מכונית שמאובזרת כמו בעולמות היוקרה, ובמחיר לא רע בכלל.
מרווח ושימושיותלסונטה יש את בסיס הגלגלים הקצר במבחן, אבל זה מקרה קלאסי של נתונים יבשים שלא מספרים את הסיפור במלואו. כניסה למושב האחורי, עם 3 מבוגרים לא רזים, מגלה כי השניים הקיצוניים יהנו כאן מהמרווח הטוב ביותר. הגג לא נמוך, והמושבים רחבים ונוחים. הנוסע האמצעי יהנה פחות. המרווח לרגלי הנוסעים פשוט מעולה, ויחד עם חלונות גדולים וריפוד בהיר נוצרת תחושת מרווח ואווריריות נעימה.
הנוסעים מאחור גם יהנו מחימום למושבים, פתחי מיזוג, שקע טעינה, וילונות ומתלי מעילים. תא המטען הוא הקטן בחבורה בפער לא גדול, בשל הסוללות של המערכת ההיברידית שתופסות מקום. לסונטה גם אין גלגל חלופי וגם לא ווים או פריטי אחסון שימושיים אחרים.
נוחות נסיעהההיכרות המצוינת שלנו עם הסונטה, אחרי 5 חודשים של מבחן ארוך טווח, גרמה לנו להעריך מאוד את רמת הנוחות שלה. מתלים רכים בסגנון אמריקאי תמיד עושים טוב לענייני הנוחות והספיגה, וגם בסוף המבחן נותרנו עם התחושה הזו - אלא ששתי המתמודדות האחרות כאן פשוט הפגינו נוחות גבוהה יותר.
רכות היתר של הסונטה, יחד עם מהלך מתלה קצר יחסית, גורמים לכך ששיבושים גדולים עוברים לתא הנוסעים יחד עם רעש מתלה נוכח. מחוץ לעיר היא נוטה להתנדנד קלות על גלים גדולים, ובאופן כללי היא מטפלת בשיבושים בצורה פחות חלקה ומעודנת מכפי שעושות זאת המאליבו והסופרב. בידוד הרעשים בסונטה טוב מאוד.
מנוע ותיבת הילוכיםשתי מכוניות עם מנועי טורבו-בנזין פוגשות מכונית היברידית, ובסוף האחרונה היא זו שמציגה את הביצועים הטובים ביותר. הפער קיים כבר בנתונים היבשים: 193 כ"ס יש לסונטה, לעומת 150 כ"ס בסופרב ו-160 כ"ס במאליבו. זה בא לידי ביטוי בכל תאוצה, עקיפה או טיפוס במעלה הררי. הסונטה חזקה ממתחרותיה, מאיצה מהר יותר וגם נהנית מזמינות כוח מצוינת הודות למנוע החשמלי. אין כאן חווית ביצועים כמו במנועי טורבו חזקים יותר, אבל כוח בהחלט יש.
בניגוד לתיבות רציפות ורועשות שמקובל לפגוש במכוניות היברידיות, לסונטה יש תיבה אוטומטית אמיתית. זו פועלת בצורה חלקה ומוצלחת. בנוגע לצריכת הדלק, היא לא רק היתה הטובה ביותר במבחן - אלא מהיכרותנו ארוכת החודשים עם הסונטה אנחנו יכולים לומר שבתנאי יומיום ניתן לשפר את הצריכה בכ-10% לפחות.
התנהגות כבישטוב, אז כוח יש לה, וגם אבזור נדיב וצריכת דלק מצוינת, אבל היכולות הדינאמיות של הסונטה קצת נדחקו לצד. היא אמריקאית באופייה, רכה ומעט רופסת, נוטה לרכון על צידה בפיתולים ומעדיפה תת היגוי על פני כל אופציה אחרת. אחיזת הכביש המוצלחת שלה תספק את דרישות הבטיחות של מרבית הנהגים במרבית תנאי הדרך, אך מי שמחפש קצת פאן עלול להתאכזב מהרכינה, מהתקשורת הלקויה ומההיגוי האלסטי.
צריכת הדלק במבחן: 13 ק"מ לליטר.
סיכוםשנה אחרי המבחן ההוא, שבו פגשנו מכוניות שמתמחות כל אחת בתחום אחר, נראה ש-3 המתמודדות החדשות זכו בצדק באהדת הציבור. כל אחת מהמכוניות שנבחנו כאן מציגה יכולות מצוינות בתחומים של נוחות, מרווח, עיצוב ואבזור, ושלושתן מצדיקות לגמרי את הפרמיה הנדרשת במעבר ממכונית משפחתית לרכב מנהלים. אבל מי טובה יותר בכל תחום?
עיצוב וסגנוןהקרב היה בין המאליבו המוחצנת והכוחנית לבין הסופרב השמרנית והאלגנטית. קשה להכריע מה הסגנון העדיף, זה כנראה עניין של טעם אישי, אבל תא הנוסעים הייחודי של המאליבו נתן לה את היתרון אל מול הפשטות היחסית של הסקודה. הסונטה, לדעת הבוחנים, היא הפחות מעוצבת מבין השלוש.
.jpg "ציונים")
אבזור ותפעולכאן משחקים המפרטים, ועוד לפני שמשקללים את המחיר - הסונטה מנצחת בגדול. יש לה מפרט שנדיר למצוא גם בסגמנט המנהלים, מולטימדיה שמותאמת לקהל הישראלי ובונוס חשוב בדמותן של מערכות בטיחות מתקדמות. גם הסופרב מאובזרת לא רע, והתפעול שלה קל ונוח, אבל מעט פחות. למאליבו רשימת אבזור דלה יחסית, ואין אופציה לשדרג אותה באופן משמעותי.
.jpg "ציונים")
שימושיות ומרווחחשבנו שהסופרב תנצח בקלות בסעיף הזה; היא אכן ניצחה, אבל לא בפער משמעותי כל כך. המושב האחורי שלה מציע מרווח רגלים באמת יוצא דופן, אבל זה לא שיחסר מקום באחרות. הסונטה מרווחת יותר לשלושה, אך מפסידה לסופרב בגלל תא המטען. המאליבו היא הפחות מרווחת, אם כי לא בפער גדול.
.jpg "ציונים")
נוחות נסיעהושוב, מדובר בשלוש מכוניות מאוד נוחות, אבל הסופרב נוחה קצת יותר. זה נכון לגרסה עם המתלים האדפטיביים, שמאפשרים לה להעלים כמעט לחלוטין את שיבושי הכביש. רק בידוד הרעשים מונע ממנה לזכות ב-5 כוכבים. המאליבו גם היא נוחה מאוד, והסונטה ממש לא רעה - אך קצת אכזבה על חלק מסוגי השיבושים בכביש.
.jpg "ציונים")
מנוע ותיבת הילוכיםלא בהרבה מקרים ההיברידית שבחבורה תהיה חזקה ממנועי הטורבו, ונדיר עוד יותר למצוא מקרים בהם המכונית החזקה ביותר היא גם החסכונית ביותר. היתרונות הברורים האלו הקנו לסונטה את הציון המקסימלי. והאחרות? זריזות, נעימות, אבל קצת פחות.
.jpg "ציונים")
התנהגות כבישמי שמחפש מכונית עם אופי ספורטיבי, לא ימצא אותה במבחן הזה. אולי המאליבו קצת קורצת לכיוון, אבל זה עדיין לא שם. הסופרב, לעומת זאת, מייצרת אחיזת כביש פנומנאלית ומשרה בטחון אין סופי, וזה יתרון חשוב. הסונטה מעט רכה ורוכנת יתר על המידה, אם כי גם היא בהחלט בטוחה.
.jpg "ציונים")
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
