מבחן השוואתי: יונדאי i10, קיה פיקנטו ומיצובישי ספייס סטאר

קיה פיקנטו הפכה נפוצה מאוד על כבישי ישראל ולכן היא פחות מיוחדת, אך היא נאה בפני עצמה - במיוחד בגרסת ה-GT שהתייצבה למבחן, וכך גם לגבי גרסת ה-X ליין החדשה והמוגבהת שלא היתה זמינה במועד ביצוע המבחן. אהבנו את הפסים האדומים מבחוץ ומבפנים, פתחי המפלט הכפולים, ההגה הקטום ומסך המולטימדיה הצף. כל אלה משווים לה מראה רענן וצעיר. רמת הפלסטיקה בתא הנוסעים נופלת מזו של היונדאי, אך עדיפה על זו שבמיצובישי.

המיצובישי עברה שדרוג משמעותי במסגרת מתיחת הפנים, בעיקר בכל הנוגע לחזית שכעת נושאת את ה"דיינמיק שילד" שפגשנו בדגמים אחרים של המותג. עם זאת, מלבד החזית החדשה אין כמעט שינויים, וגם תא הנוסעים נותר פשוט למראה כבעבר - על אף ריפודים נאים ותוספת בד במשענות היד.

לסיכום הפרק, יונדאי i10 מובילה הודות לסגנון המודרני והתוספות הרבות, הפיקנטו שניה ואילו המיצובישי חידשה מעט במסגרת מתיחת הפנים - אך נראית פשוטה ומיושנת ממתחרותיה.

אבזור ותפעול

כל הגרסאות של יונדאי i10 מגיעות עם מפרט אבזור דומה; ההבדלים העיקריים נוגעים לפריטי עיצוב שונים וכן לבקרת האקלים, שזמינה רק בגרסה הבכירה. המפרט כולל מסך מולטימדיה מצוין בגודל "8 עם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי. התפעול נוח מאוד הודות לכפתורים הפיזיים והתפריטים הברורים. ישנה גם מצלמת רוורס כסטנדרט ושני שקעי USB, אך אין שקע 12 וולט.

מפרט הבטיחות של היונדאי הוא הנדיב ביותר במבחן עם בלימת חירום אוטונומית, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה, אורות גבוהים אוטומטיים והתרעת עייפות. מרשים.

גם לפיקנטו מולטימדיה מקורית, אך עם מסך קטן יותר (7 אינץ') וקישוריות סמארטפונים כנ"ל, אך הוא לא מוצע בגרסת הבסיס (LX) שנפוצה בציי הרכב ובמגרשי האפס קילומטר. ה-EX כוללת בנוסף למסך גם בקרת אקלים, חיישני חניה ומצלמת רוורס, ואילו ה-GT ליין שנבחנה מציעה גם חלון שמש בגג, קיפול חשמלי למראות הצד וריפוד דמוי עור. ה-X ליין לא מציעה את חלון השמש אך כוללת במקומו פריטי עיצוב אחרים.

בתחום הבטיחות מציעה הפיקנטו בכל הגרסאות בלימת חירום אוטונומית ולצידה מותקנת גם מערכת התרעה של מובילאיי.

למיצובישי מפרט מצומצם בגרסאות הבסיס, עם מולטימדיה כאופציה בלבד, אך כל הגרסאות כוללות בקרת אקלים, בקרת שיוט וחיישני גשם ותאורה. גרסת הביניים (סופרים) מוסיפה מולטימדיה בהתקנה מקומית, עם מערכת ההפעלה של כלמוביל שמספקת ניווט של וויז ואפליקציות שימושיות נוספות, וכן חישוקים קלים ומצלמת רוורס. הפרימיום הבכירה מובילה כאן באביזרי הנוחות עם כניסה והנעה ללא מפתח, תאורת לד מלאה וריפוד בד משולב עור, אך הנדסת האנוש של המיצובישי פחות מוצלחת ולא הכל קל לתפעול.

בתחום הבטיחות מציעה הספייס סטאר בלימת חירום אוטונומית, אורות גבוהים אוטומטיים והתרעה קולית על סטיה מנתיב הנסיעה, אך זו מספקת צפצוף חלש שלא קל להבחין בו.

לסיכום פרק האבזור נרשם שוויון בין המיצובישי ליונדאי, עם יתרון ליפנית באבזור הנוחות ועדיפות לקוריאנית בתחום הבטיחות והנדסת האנוש. הקיה מעט מאחוריהן, אך גם היא מציעה מפרט לא רע בגרסאות הבכירות.

שימושיות ומרווח

כמו בדור היוצא, מושב הנהג של היונדאי גבוה יחסית והוא מספק תמיכה טובה לגוף. גלגל ההגה שמנמן ונעים לאחיזה והיצע תאי האחסון נדיב. המושב האחורי מציע בסיס מעט קצר, אך הוא המרווח ביותר לשני נוסעים הן מבחינת המרווח לרגליים והן במרווח לראש. כל השלוש מציעות גם מושב אמצעי מאחור, אך בכולן הוא יהיה צפוף. היושבים מאחור יהנו מתאי אחסון בדלתות וגם מווי תליה בתקרה. תא המטען של ה-i10 מציע נפח דומה לזה של הפיקנטו עם סף הטענה נמוך יחסית ושני ווים לשקיות מהסופר, אך למדף שלו אין חוט שמרים אותו יחד עם הדלת. לא ברורה לנו הסיבה לחסכון כאן.

הקיה קטנה רק במעט מהיונדאי, אך הרגישה צפופה יותר במהלך המבחן. הישיבה נמוכה ומעניקה תחושה ספורטיבית יחסית, ומושב הנהג עדיף על זה שבמיצובישי אך פחות מוצלח מזה שביונדאי. המושב האחורי הוא הצפוף ביותר כאן (אם כי הפערים לא גדולים) וגג השמש של גרסת ה-GT ליין פוגע במרווח לראש. תא המטען בפיקנטו מציע את הנפח הגדול ביותר (255 ליטרים) אך בפועל מימדיו דומים מאוד לאלו של שתי האחרות.

המיצובישי גדולה ממתחרותיה בפער לא מבוטל, אך לא השיגה יתרון בולט במרווח - במיוחד לא לעומת היונדאי השימושית. מושב הנהג בספייס סטאר לא תומך היטב בגוף ולא מציע אפשרויות כוונון נוחות (במקום כוונון גובה ניתן להזיז את זווית הישבן, למשל). המושב האחורי שטוח ובסיסו קצר, אך מרווחי הרגליים והראש טובים. תאי אחסון לא מוצעים כלל. תא המטען של המיצובישי מציע גודל דומה לאחרות אך הפתח שלו צר ובתחתית ישנו דיפון בד דק ורופף.

לסיכום פרק השימושיות, היונדאי מובילה בפער קל על המיצובישי ובפער מעט יותר גדול על הקיה. אף אחד מהרכבים במבחן לא יהווה תחליף למשפחתית כמובן, אך הופתענו למצוא ביונדאי מרווח מצוין לארבעה נוסעים.

נוחות נסיעה

יונדאי i10 מציבה למתחרות שלה רף גבוה מאוד בכל הנוגע לאיכות הנסיעה. אמנם, בגלל החישוקים הגדולים יחסית של רכב המבחן ("16) מורגשים חלק מהשיבושים הקטנים, אך הספיגה רכה ונעימה ומייצרת נוחות גבוהה מאוד ביחס למקובל בסגמנט. גם במהירות גבוהה יותר מציגה ה-i10 ריסון מוצלח ובידוד רעשים יוצא מן הכלל עבור מכונית מסוגה.

הפיקנטו נוקשה ממנה בהרבה, במיוחד בגרסת ה-GT ליין בעלת האופי הספורטיבי והצמיגים נמוכי החתך. שיבושי הכביש עוברים כאן באופן ברור לתא הנוסעים וגם רעשי המתלים נשמעים בתא הנוסעים. במהירות גבוהה יותר הנוחות משתפרת משמעותית, אך בידוד הרעשים משמעותית פחות טוב מזה של היונדאי (אך עדיף על זה שבמיצובישי).

המיצובישי כבעבר רכה מאוד ובזכות זאת מצליחה להעניק ספיגה טובה של שיבושי העיר השונים. עם זאת, הרכות מתבטאת ברכינה מורגשת בעיקולים כשהקצב עולה. בידוד הרעשים שלה הוא הפחות טוב בחבורה עם רעשי כביש ורוח נוכחים וגם עם צליל מתכתי בולט מכיוונה של תיבת ההילוכים הרציפה.

בסיכום סעיף הנוחות, יונדאי i10 מובילה בפער גדול עם איכויות שלא פגשנו עד היום בסגמנט. הקיה והמיצובישי חולקות ציון זהה, אך הן שונות באופיין: המיצובישי רכה ונעימה בעיר, אך רועשת וגם רוכנת במהירויות גבוהות יותר; הקיה יותר נוקשה במהירויות נמוכות, אך מציגה אופי בוגר בהרבה בכבישים הבינעירוניים.

מנוע וביצועים

יונדאי i10 קיבלה יחידת הנעה חדשה לחלוטין, עם מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטרים שלא פגשנו עד כה, וחידוש מעניין הרבה יותר - תיבת 5 הילוכים רובוטית בעלת מצמד יחיד. הנתונים דומים לאלו של הדור הקודם עם הספק של 84 כ"ס ומומנט של 12 קג"מ, אך מדובר במנוע מוצלח יותר בזכות אופי פעולה חלק, ליניארי ושקט. עם זאת, תיבת ההילוכים הרבה פחות מוצלחת: היא אמנם אחת הטובות מסוגה ומפתיעה עם החלפות הילוכים כמעט חלקות, אך היא עדיין פועלת באופן פחות חלק מתיבות הילוכים אוטומטיות מסורתיות ובעיקר פוגעת בביצועים. השינויים שביצעה היבואנית בתוכנת הגיר (שינויים שלא קיימים בעולם בשלב זה) כוללים הפחתה של המומנט בעת החלפת ההילוך וגם החלפות מאוחר יחסית, ואלו מסייעים ליונדאי להחליף הילוכים ללא טלטול מוגזם של הרכב. במקום זאת ישנה תחושה של "עזיבת" דוושת הגז במהלך התאוצה, מה שמתבטא באיטיות מופגנת ביציאה מהמקום. נתוני הביצועים מגבים זאת - עיינו בטבלה שבסוף המבחן.

לפיקנטו מנוע בנפח 1.2 ליטרים שמשודך לתיבת 4 הילוכים אוטומטית-פלנטרית. החלפות ההילוכים כאן חלקות והביצועים זריזים, אך הורגש מחסור בהילוך נוסף שיכול היה להוריד את הסל"ד הגבוה בשיוט וגם לשפר את צריכת הדלק. 

גם למיצובישי מנוע בנפח 1.2 ליטרים, אך עם 3 צילינדרים בלבד הוא מייצר צליל מחוספס יותר. תיבת ההילוכים הרציפה פועלת כמובן באופן חלק לחלוטין וגם מגיבה במיידיות לפקודת הדוושה, אך גם היא מייצרת רעש רב. המיצובישי היתה זריזה מהיונדאי אך איטית במעט מהפיקנטו.

צריכת הדלק במבחן הראתה יתרון ברור ליונדאי ולמיצובישי. בשיוט בין עירוני מתון מדדני 16.6 ק"מ לליטר ב-i10 ובספייס סטאר, לעומת 14.5 ק"מ לליטר בפיקנטו. בסיכום המבחן הובילה המיצובישי עם 13.8 ק"מ לליטר, אחריה מיד היתה היונדאי עם 13.7 ק"מ לליטר והפיקנטו סיימה שלישית עם 11.7 ק"מ לליטר.

את סעיף יחידות ההנעה מסיימת הפיקנטו ראשונה הודות לביצועים טובים מאוד לצד אופי פעולה נעים. המיצובישי זריזה יחסית אך מאבדת ניקוד בשל הפעולה הרועשת של חטיבת ההינע, בעוד היונדאי אחרונה כאן עם ביצועים איטיים - אך מגיעות בכל זאת מחמאות ליצרנית על פיתוח התיבה הרובוטית הטובה ביותר שפגשנו עד כה.

התנהגות כביש

יונדאי i10 היא מכונית מאוזנת, נעימה, בטוחה וצפויה מאוד, שמשרה שקט ובטחון על הנהג גם בתנאים מאתגרים ובעיקולים מהירים. האחיזה גבוהה מאוד, ההיגוי מדויק והרכינה מצומצמת יחסית. היונדאי לא "מהנה" במובן הספורטיבי של המילה, אך היא מרגישה לפרקים כמו מכונית מקטגוריה גדולה יותר.

קיה פיקנטו נהנית מאופי ספורטיבי יותר, עם תגובות היגוי ושלדה מוצלחות וזריזות וגם רכינה מינימאלית. עם זאת, האחיזה האבסולוטית שלה פחות גבוהה מזו של היונדאי.

המיצובישי רחוקה משתי מתחרותיה. היא רוכנת מאוד בעיקולים, ההיגוי מעורפל, התחושה בבלימה לא מדויקת ומגבלות האחיזה נחשפים במהירות בתנאי קיצון. עם זאת, נציין שגם כאן מדובר במכונית שרוב הזמן תעניק תחושה בטוחה יחסית.

היונדאי מובילה גם בסעיף הזה, אך הקיה קרובה אליה מאוד ולפרקים היתה גם מהנה וספורטיבית יותר. המיצובישי פחות מלוטשת משתיהן.

סיכום

מיצובישי ספייס סטאר היא המכונית הותיקה במבחן, ולמרות מתיחת הפנים שעברה - סימני הגיל ניכרים. אמנם, היא כיום נאה מבעבר, תא הנוסעים שלה מעט יותר איכותי ויש לה מערכות בטיחות אקטיביות; היא גם יחסית נוחה בעיר, מאובזאת היטב ועדיפה בביצועים על היונדאי ובמרווח ובצריכת הדלק על פני הקיה, אך יש לה גם חסרונות מול המתחרות שנבדקו: תא הנוסעים שלה פשוט ומיושן מזה של האחרות, היא רוכנת בעיקולים ורועשת מאוד, התנהגות הכביש שלה פחות טובה וגם הביצועים לא מבריקים.

הקיה מודרנית ממנה, נהנית מעיצוב נאה, הנדסת אנוש מעולה, איכות נסיעה מוצלחת בכבישים בין עירוניים ויש לה גם את הביצועים הטובים ביותר במבחן הזה. עם זאת, גם היא לא חפה מחסרונות. רשימת האבזור בגרסאות הבסיס צנועה, היא המכונית הצפופה ביותר במבחן, הנוחות בעיר לא אידיאלית וצריכת הדלק היא הגבוהה בחבורה.

גם היונדאי לא מושלמת, כמובן. הביצועים שלה הם האיטיים ביותר בשל תיבת ההילוכים הרובוטית, שעם כל המחמאות - לא מתפקדת כמו תיבה אוטומטית-פלנטרית. עם זאת, ביונדאי הצליחו לצמצם את החסרונות של התיבה הזו למינימום האפשרי ויצרו כאן את התיבה הרובוטית הטובה ביותר שפגשנו עד כה. בכל תחום אחר, יונדאי i10 מציגה רף איכות גבוה מאוד עבור מכונית מסוגה: היא נאה ומאובזרת, נהנית מעושר של אביזרי בטיחות, המרווח הפנימי שלה נדיב, נוחות הנסיעה מצוינת, בידוד הרעשים טוב והתנהגות הכביש בטוחה ומהנה. 

כתמיד, נמליץ שלא לוותר על נסיעת מבחן בטרם הרכישה; זו המלצה חשובה עבור כל דגם שהוא, ובמקרה הספציפי הזה נסיעת המבחן תאפשר גם התרשמות ישירה מאופיה של תיבת ההילוכים.

למאמר זה התפרסמו 23 תגובות