מבחן השוואתי: יונדאי i30, הונדה סיוויק ופולקסווגן גולף

יונדאי i30

עיצוב וסגנון

העיצוב החיצוני ביונדאי אלגנטי וזורם. הוא ללא ספק עוצב במטרה להתחרות בתוצרת האירופאית כמו הגולף. אין פה את הקווים החדים והמודרניים כמו בסיוויק, אך הוא נאה ונעים לעין.

גם עיצוב הפנים נאה. הקווים זורמים והוא אינו שמרני מידי כמו בגולף ואינו פורץ גבולות כמו בסיוויק למשל. פשוט ומדויק. איכות החומרים גבוהה ואחרי שסיימנו למשש את חלקי הגומי העבה והאיכותי, הגענו לחלקי הפלסטיקה הפשוטה יותר. למרות זאת הפלסטיקה הרגישה איכותית יותר מזו שבגולף (שבעצמה מציגה איכות גבוהה). אהבנו את ידיות פתיחת הדלתות בגימור אלומיניום שמרגישות איכותיות.

אבזור ותפעול

ליונדאי i30 החדשה שתי רמות גימור, Premium ו-Luxury הגבוהה יותר. המפרט עשיר וכולל בקרת אקלים מפוצלת, חיישן תאורה ותאורת יום, מראות צד מתקפלות חשמלית והגה מצופה עור. רמת הגימור Luxury מוסיפה גם גג פנוראמי נפתח חשמלית, מושב נהג עם כוונון חשמלי, תאורה עוקבת פנייה, חיישן גשם, משטח הטענה אלחוטי וכניסה והנעה ללא מפתח. בנוסף לאבזור המקורי, מערכת המולטימדיה מצויידת במערכת "קונקטד" של היבואן, שכוללת אפליקציות חניה וניווט של ווייז.

בתחום הבטיחות נציין לזכותה של ה-i30 כי אין הבדל באבזור בין שתי רמות הגימור וגם ברמת הכניסה נמצא התרעת התנגשות ובלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת והתרעת עייפות לנהג. אין ליונדאי תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב, אך יתר המערכות פועלות מצוין.

הנדסת האנוש טובה מאוד. קל מאוד להתאקלם ב-i30 - כל הפקדים נגישים וברורים, הכפתורים בגודל מספק ורק תפעול מערכת ה"קונקטד" לא תמיד מסתדר עם המערכת המקורית עליה הוא "רוכב".

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים ב-i30 היו הנוחים במבחן. הם מרגישים עמוקים ותומכים היטב בצידי בגוף מבלי להרגיש צרים מידי. תנוחת הנהיגה טובה וברכי הנהג לא פוגעות בקונסולה המרכזית כמו בסיוויק למשל. משענת היד נוחה, מתכוונת למרחק אם כי לא לגובה כמו בגולף. שדה הראיה לפנים טוב, אם כי החלון מרגיש מעט צר. שדה הראייה לאחור הוא הפחות טוב מבין השלוש – החלון קטן והקורות האחוריות עבות, אך מצלמת הרוורס מעולה.

במושב האחורי יצטופפו להם שלושה מבוגרים, אך מרווח הכתפיים טוב משל הסיוויק. הראשון לשלם את מס העיצוב הוא מרווח הראש, כאשר הראשים נוגעים בידיות האחיזה. מרווח הראש לנוסע האמצעי דווקא סביר. תעלת ההינע אינה גבוהה אך רחבה, כך שהנוסע ישב בפישוק או עם הרגליים עליה (מה שיתאים יותר לילדים).

לעומת זאת, המרווח לשניים טוב יותר. המושב עצמו נעים ואיכותי, גבוה וארוך כך שהברכיים לא נשארות באוויר. התמיכה בגב הנוסעים טובה גם היא ומרווח הרגליים טוב, אך אינו מצטיין. קו החלונות צר ונכנס פחות אור לעומת הגולף למשל והחלון בקורה האחורית מנסה להציל קצת את המצב. דרך אגב, כל החלונות ברכב עם פתיחה אוטומטית.

היושבים מאחור יהנו מפתחי מיזוג יעילים, ידיות אחיזה עם ווי תליה, ווים נוספים על הקורה האמצעית, תאורת קריאה נפרדת לכל נוסע, כיסים בגב המושבים הקדמיים ושני תאים בכל דלת, אך אין משענת יד בין המושבים, מחזיקי כוסות או שקעי טעינה.

ביונדאי i30 ספרנו 15 תאי אחסון, לא פחות. נציין כי התאים הגדולים שבתחתית הדלתות הקדמיות והאחוריות בעלי חלוקה פנימית טובה, כזו שלא מפריעה לאחסון עצמו. למחזיקי הכוסות יש מכסה נגלל ובתוך התא שבין המושבים "מסתתר" שקע טעינה.

תא המטען ב-i30 רחב ועמוק יותר מזה של הגולף אך הוא אינו מצטיין כמו זה של הסיוויק. לתא המטען סף הטענה גבוה לעומת האחרות. בנוסף לכך, כאשר מדף החלוקה ממוקם בחלקו התחתון, ישנה מדרגה בולטת במיוחד. את מדף החלוקה קצת מסובך להרים מאחר והוא מתקפל, אך אם תמקמו אותו שלב אחד למעלה, תצמצמו משמעותית את המדרגה. השימושיות של תא המטען טובה בסך הכל, עם תאי אחסון צידיים גדולים יותר משל הגולף ובנוסף נמצא שם גם שני ווים לשקיות ושקע 12 וולט.

נוחות נסיעה

כבר בדור הראשון של יונדאי i30 היא הציגה לעולם משהו אחר. לא עוד מכוניות נוקשות, אלא משהו "אירופאי" יותר, משכך ומרסן. הדור הנוכחי עושה קפיצת מדרגה נוספת. רמת הנוחות בנסיעה עירונית גבוהה משמעותית מזו של הסיוויק ודי דומה לגולף. במהירות בין-עירונית ה-i30 מגדילה עוד יותר את הפער ומגלה עדיפות על הגרמניה. בנוסף לריסון מצוין ורכינה מינימאלית בפניות, היא גם מצליחה לבודד את הרעשים בצורה הטובה ביותר במבחן. נציין כי ה-i30 הגיעה עם חישוקים גדולים יותר מהגולף והסיוויק (17 אינץ') ואילו הגולף בגרסתה החזקה יותר (עם 150 כ"ס) מקבלת מערך מתלים שונה ומשופר יותר, כך שיתכנו הבדלים נוספים. בכל מקרה, יונדאי i30 הצליחה להרשים את כל הבוחנים ברמת הנוחות הגבוהה במבחן.

מנוע וביצועים

כמו בגולף, גם ב-i30 יש מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטר, אלא שכאן הוא מספק 140 כ"ס. המנוע חד ויעיל, מייצר זריזות טובה וביצועים מעולים, אך הוא פחות ליניארי וגמיש מזה של הגולף למשל. בכל מקרה, היונדאי חזקה מהסיוויק. תיבת ההילוכים, לעומת זאת, מעולה. מדובר גם כן בתיבה רובוטית כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים, והיא מגיבה מהר ופועלת בצורה חלקה מזו של הגולף.

התנהגות כביש

התנהגות הכביש של היונדאי טובה מאוד. היא מרגישה בטוחה, נשלטת והאחיזה גבוהה מאוד. למרות שהיא פחות "עגולה" מהגולף, היא מביאה ניחוח ספורטיבי משהו, עם תגובות שלדה טובות יחסית והגה מדויק על אף שאינו מתקשר.

צריכת הדלק במבחן: 10.4 ק"מ לליטר.

הונדה סיוויק

עיצוב וסגנון

הסיוויק היא ללא ספק המכונית המעוצבת בחברה ואחת הבולטות בתחום זה בכל הקטגוריה. העיצוב מחודד עם זוויות ישרות ובולטות מכל כיוון – בחזית עם הפנסים הצרים וכונסי האוויר המגודלים, לאורך הדלתות וכמובן בחלקה האחורי עם הפנסים הזוויתיים והחלון האחורי המפוצל. יש שאהבו ויש שפחות, אך ללא ספק היא מושכת מבטים.

עיצוב הפנים כבר אינו "רובוטריקי" כמו העיצוב מבחוץ. הקווים ישרים וסולידיים יותר, אם כי ישנם נסיונות לסגנון ייחודי כמו בעיצוב הקונוסלה המרכזית למשל.

איכות החומרים אינה גבוהה כמו ביונדאי או בפולקסווגן, ובאופן כללי היפנית אכזבה בסעיף הזה והעניקה תחושה פשוטה. בנוסף, גם איכות ההרכבה לא תמיד מציגה אחידות. לא אחת נצפו מרווחים גסים ולעיתים אף נשמעו קרקושים.

אבזור ותפעול

הונדה סיוויק האצ'בק משווקת אצלנו בשתי רמות גימור, קומפורט וספורט, כאשר רמת הגימור קומפורט היא היחידה שנוכל לקבל עם מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר. היא כוללת מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית, בקרת אקלים (לא מפוצלת), חיישני תאורה, בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, חימום למושבים הקדמיים ומנופי שליטה להעברת הילוכים בגלגל ההגה.

למרות הפערים בין רמות הגימור, בתחום הבטיחות נקבל אבזור זהה הכולל חיישני חניה אחוריים ומצלמת רוורס, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת התנגשות ובלימת חירום אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי (היחידה בחבורה) ומערכת זיהוי תמרורים.

תצוגת מצלמת הרוורס לא איכותית במיוחד והמיקום של המצלמה לא אידיאלי. בנוסף מערכת המולטימדיה מרגישה ונראית פשוטה מאוד. שאר הפקדים נמצאים במקומות נגישים אך התפעול מעט מבלבל, כמו למשל גלגלות התפעול של בקרת האקלים או סידור הכפתורים על ההגה.

הנדסת האנוש בסיוויק לא תמיד טובה. דוגמאות? בבקשה: שקעי ה-12V וה-USB נמצאים מאחורי הקונסולה המרכזית. הגישה אליהם לא נוחה ועל-מנת לנסות לפתור זאת, עשו בהונדה פתח ייעודי שדרכו אפשר להעביר את הכבלים ולתפוס אותם שם. אך גם זה אינו פתרון מושלם - תחשבו על הפעמים שהמטען השתחרר וצריך להכניסו שוב או כשבן משפחה מבקש גם הוא גישה לכבל הטעינה.

שימושיות ומרווח

תנוחת הישיבה בסיוויק עוטפת, אבל לא תמיד זה חיובי. הקונסולה המרכזית גבוהה מאוד וברך ימין של הנהג פוגעת בה. מציאת תנוחת נהיגה דורשת לא מעט התאמות. לצד זאת, למרות שמשה קדמית צרה יחסית - שדה הראיה לפנים טוב. הקורות הקדמיות נמשכות קדימה עם דשבורד נמוך וארוך (שלא תמיד מאפשר לראות איפה הרכב נגמר). שדה הראיה לאחור אינו טוב כמו בגולף, והוא די מזכיר את זה של ה-i30. כאשר אין נוסעים מאחור, הפיצול של השמשה האחורית שימושי, אך מנגד אין בסיוויק את מצלמת הרוורס הטובה של ה-i30.

המושב האחורי לשלושה מבוגרים פחות טוב משל ה-i30. מרווח הכתפיים צפוף יותר וגם המרווח לישבנים פחות טוב ומזכיר את זה של הגולף. הנוסע האמצעי יפגוש בתעלת הינע גבוהה מאוד, שבניגוד ליונדאי אינה מאפשרת הנחת רגליים בנוחות יחסית, אלא מצריכה ישיבה בפישוק בלבד, זאת בנוסף למשענת מעט בולטת שלא תהיה נוחה לכל אחד. מרווח הראש לנוסע האמצעי טוב יחסית, אך ליושבים בצדדים המרווח מצומצם מאוד.

ריפוד המושבים אינו מרגיש איכותי במיוחד ומדובר בבד פשוט יחסית. מנגד, יש תחושה ספורטיבית משהו, עם הדיפון השחור, דוגמת פס קרבון בריפודים והטוויטרים ששוכנים בחלקה העליון של הדלת.

המרווח לשניים אינו טוב כמו ב-i30, אך טוב משל הגולף. מרווח הרגליים טוב וכך גם המרחק בין שני הנוסעים. מנגד, חסרה תחושת האווריריות שמצאנו בגולף, עקב קו חלונות צר יחסית. מרווח הראש לשניים משתפר משמעותית, אך הכניסה והיציאה מהרכב מצריכה מעט אקרובטיקה עקב רצפה עמוקה למדי וגג משתפל - מה שגם יקשה על הכנסה והוצאה של תינוק מכיסא בטיחות.

מאחור ישנן ידיות אחיזה, כיס אחד בגב המושב הקדמי ימני, תאים קטנים בדלתות ותאורת תקרה ליושבים מאחור שנמצאת במרכז הגג (התאורה הקדמית נמצאת מעל המראה המרכזית). כמו כן אין מחזיקי כוסות או שקעי טעינה, וחסרונם של פתחי המיזוג לאחור היה המורגש ביותר בימי המבחן החמים ועומד לחובתה של הסיוויק.

בהונדה סיוויק ישנם 11 תאי אחסון (8 מלפנים ועוד 3 מאחור). התא המרכזי בין המושבים הקדמיים הוא אחד הטובים שפגשנו. הוא ורסטילי מאוד ואת חלקו הפנימי המכיל מחזיקי כוסות ניתן להזיז קדימה ואחורה או אפילו להוציא לגמרי וכך להגדיל עוד את שטח האחסון.

הדלת החמישית של תא המטען בסיוויק נפתחת אל-על ומציגה בפנינו תא מטען רחב, עמוק וגדול. אין לסיוויק מדף קשיח המוכר מרוב ההאצ'בקים, ובמקומו יש וילון נגלל. למי שלא נוהג להניח על המדף הזה ציוד נספר שהוילון נגלל מצד ימין לשמאל (בניגוד לוילון הנגללים קדימה ואחורה), כך שאם יש צורך להעמיס ציוד גבוה יותר – קל מאוד להזיז את הוילון ואין צורך להישען קדימה או לתוך תא המטען. בתא המטען בסיוויק יש וו אחד לשקיות והתאורה נמצאת בצד ומעט מוסתרת. ישנו מדף תחתון המסתיר בתוכו את הגלגל הרזרבי וניתן למקם בתוכו ציוד נוסף אם תרצו (זאת מאחר וכלי הנהג והג'ק מאוחסנים בתא ייעודי בצידו השמאלי של תא המטען). תא המטען של ההונדה הוא הטוב מבין השלוש - למרות מדרגה קטנה בתוכו הוא מציג פתח רחב וסף טעינה נמוך יחסית.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה בסיוויק לכשעצמה לא רעה. היא רכה ונעימה בעיקר בשיבושים הקטנים (כמו נסיעה ברחוב משולב), אך מנגד תחושת הרכינה בפניות מורגשת. כאשר עברנו אליה מהגולף או מה-i30 פערי הנוחות הפכו משמעותיים הרבה יותר. במעבר על שיבושים רציניים, נשמעו רעשי מתלים ובולמים והסיוויק המשיכה בנדנוד שלא היה קיים בגולף וב-i30 המרוסנות. רעשי צמיגים ותהודה נכחו ברכב, והתגברו עוד יותר בנסיעה בין-עירונית.

מנוע וביצועים

לסיוויק המנוע הקטן בחבורה, 1,000 סמ"ק המתחלקים על פני שלושה צילינדרים. למרות הנפח הצנום, הוא מספק 129 כ"ס - יותר מאשר בגולף. צילילו של משולש הצילינדרים הזה היה חביב על כל הבוחנים – מעיין גרגור ספורטיבי שכזה. בנוסף לכך, השילוב של הטורבו הקטן עם התיבה הרציפה יוצר תגובת דוושה מהנה למדי - והתיבה אפילו הצליחה לדמות העברת הילוכים בקטעים הדינאמיים. עם זאת, הסיוויק היתה באופן ברור פחות זריזה ומהירה משתי מתחרותיה, ותחת עומס יצרה תיבת ההילוכים רעש רב.

התנהגות כביש

התנהגות הכביש בסיוויק איננה אחידה. מחד, היא מרגישה קלילה יחסית עם תגובות בלם טובות וזנב קליל. מנגד, היציאה של הזנב אינה פרוגרסיבית ולנהג לא מיומן הדבר עלול לגרום לאובדן אחיזה מפתיע במקרים של התחמקות ממכשול למשל. בנוסף לכך התקשורת מהשלדה וההגה אינה גבוהה.

צריכת הדלק במבחן: 10.6 ק"מ לליטר.

פולקסווגן גולף

עיצוב וסגנון

העיצוב בגולף הוא כבר מתכון ידוע וגם לאחר מתיחת הפנים של הדור השביעי רק מעטים יבחינו בשינויים (כמו תוספת תאורת יום לד, פנסי לד מאחור ופגושים בעיצוב משודרג). פולקסווגן, כמו פורשה בת חסותה, נוהגים בגולף וב-911 (אלף אלפי הבדלות) באסטרטגיית "ליטוש היהלום" - יש לנו מוצר טוב, מוכר ואהוב, אז אין סיבה לשנות יותר מידי.

גם עיצוב הפנים ממשיך את אותו הקו. העיצוב פולקסווגני קלאסי – סולידי ושימושי. הקווים ישרים ורבועים, עם פקדים שונים המוכרים משאר קו הדגמים של הקונצרן.

איכות החומרים גבוהה. ריפוד הדלתות איכותי וטוב משל היונדאי, אך הגומי שעוטף את הדשבורד מרגיש מעט מגורען וחלקי הפלסטיק מרגישים פחות איכותיים לעומת אלו שב-i30.

אבזור ותפעול

פולקסווגן גולף בגרסת הטרנדליין מציעה מערכת מולטימדיה, בקרת אקלים עם פתחי מיזוג מאחור, הגה וידית הילוכים מצופים עור וחישוקים קלים בגודל 15 אינץ'. רמת הגימור הבכירה מגיעה עם מנוע חזק יותר במחיר גבוה יותר.

בתחום הבטיחות אין הבדל בין רמות הגימור וישנן 7 כריות אוויר, התרעת התנגשות ובלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת עייפות. מערכת מובילאיי מוסיפה גם התרעת סטייה מנתיב.

מערכת המולטימדיה היא אחת הטובות שנתקלנו בהן. התצוגה בהירה וברורה והתפעול חלק ומהיר – היא מרגישה ממש כמו סמארטפון. תפעול שאר הפקדים ברכב (כמו למשל הכפתורים שעל ההגה או פקדי מערכת המיזוג) מתבצע בנוחות ויחד עם הנדסת האנוש טובה מתקבל רכב שנעים לשהות בו.

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים נוחים אך המושב עצמו קצר יותר מזה של היונדאי ומרווח הרגליים פחות טוב. ברך ימין של הנהג פוגעת בקונסולה, אך לא באופן בולט כמו בהונדה. לזכות משענת היד נציין כי היא היחידה במבחן שמתכווננת גם לגובה, אך התא שבתוכה קטן יחסית ואין שם שקעי טעינה כלשהם. בסוככי השמש יש מראות קטנות, אך אין תאורה.

שדה הראיה לפנים טוב מאוד. הקורות הקדמיות צרות וממוקמות מעט אחורה, מה שמגדיל את שטח השמשה הקדמית. יש גם חלון קטן בתחתית הקורות, שבמבט ראשון אינו נראה שימושי במיוחד, אך הוא מסייע להשלים את התמונה הרחבה. גם שדה הראיה לאחור טוב.

במושב האחורי המרווח לשלושה דומה ליונדאי, אך עם מספר הבדלים. מרווח הרגליים והכתפיים צפוף יותר, אך מרווח הראש טוב יותר והמושב עצמו דומה ושטוח יחסית, מה שיקל על התקנת מספר כיסאות בטיחות והכנסה של ילדים. לצד זאת המושב נמוך יותר והברכיים מעט באוויר, מה שעלול לגרום לחוסר נוחות לנוסעים מבוגרים בנסיעות ארוכות. ובנוסף ישנה תעלת הינע גדולה, כך שהנוסע האמצעי יאלץ לשבת בפישוק.

המרווח לשניים טוב, אך המושבים פחות תומכים מאלו של ה-i30. המושב באופן מפתיע ארוך יחסית, אך כאמור הוא נמוך והברכיים נותרו באוויר. הריפוד אינו מרגיש מעודן כמו של היונדאי וגם הפלסטיקה הפשוטה שבגב המושבים הקדמיים לא תורמת לאווירה - אך לפחות יהיה קל לנקות אותה מסימני רגליהם של הילדים.

היושבים מאחור יהנו מידיות אחיזה עם ווים ובנוסף ישנם גם ווים על הקורה האמצעית. תאורת הקריאה מאחור נמצאת בתקרה בין הנוסעים. לצד זאת אין משענת יד, שקעי טעינה וכיסים בגב המושבים (אך ישנם תאים מרופדים בדלתות, כך שחפצים שונים לא ירעישו במפגש עם הפלסטיקה). החלונות מאחור גדולים ותורמים לתחושת האווריריות ברכב. לצד זאת חום חודר דרכם מאחר והם אינם כהים כמו בסיוויק וב-i30, אך פתחי המיזוג מאחור בהחלט מצילים את המצב.

בגולף ספרנו 10 תאים. התאים בדלתות מרופדים כמובן ותא הכפפות הוא אחד המרשימים. הוא מרופד ואיכותי, גדול ומקורר, עם תאים קטנים לכרטיסי אשראי ומטבעות, והוא גם משכן בתוכו את פתח כרטיס ה-SD והקומפקט דיסק (עוד משתמשים בזה?).

תא המטען בגולף קטן לעומת היונדאי וההונדה. סף ההטענה נמוך משל הסיוויק וקל להכניס ציוד, אך התא עצמו אינו גדול ושימושי כמו של ההונדה. אין ידית סגירה לדלת תא המטען והתאורה בו חלשה יחסית. יש מדף חלוקה לשתי קומות, אך גלגל רזרבי בגודל מלא (בניגוד לגלגלים דקים למשל) מונע את האפשרות להציבו בקומה הנמוכה ולהרוויח שטח אחסון נוסף. בתא עצמו ישנם 4 ווי תלייה, שני תאים בצדדים, משולש החירום נמצא בהתקן חביב על דלת תא המטען וישנו גם פטנט נחמד שמאפשר לתפוס את מדף החלוקה כאשר מרימים אותו.

נוחות נסיעה

הנוחות בגולף טובה בהחלט. בנסיעה עירונית היא אומנם רכה יחסית ומצליחה לשכך שיבושים קטנים, אך היא מרגישה עסוקה כאשר עוברים על רצף שיבושים. לצד זאת, בידוד הרעשים טוב ותורם לתחושת הנינוחות ברכב, אם כי היא לא מבודדת כמו ה-i30. בנסיעה בין-עירונית השקט היחסי נשמר. המנוע שקט יחסית והנוחות טובה מזו של הסיוויק - אך היא אינה מרוסנת ונעימה כמו ה-i30.

מנוע וביצועים

בגולף ישנו מנוע בנפח 1.4 ליטר בהספק של 125 כ"ס. המנוע בגולף יעיל ונינוח. מנגד, חסר לו את הפאנץ' שיש ביונדאי למשל או אפילו את הגרגור החביב ממשולש הצילינדרים של הסיוויק. אך אל תטעו, הוא מציג גמישות טובה והוא גם החסכוני בחבורה. למרות ניסיון רב שנים בתיבות כפולות מצמדים, התיבה בגולף פחות חלקה מזו של ה-i30. בנוסף, תחת מאמץ העברת ההילוכים מורגשת באופן מוחשי לעומת כפולת המצמדים החלקה של הקוריאנית. 

התנהגות כביש

התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת. התקשורת חסרה וישנה מעט רכינה, אך מדובר ברכינה שדווקא עוזרת להבין מהן מגבלות הרכב והשליטה בו. התנהגות הכביש של הגולף אינה משדרת ספורטיביות מסויימת כמו ב-i30 או תזזיתיות כמו בסיוויק - היא משדרת נינוחות ומשרה ביטחון.

צריכת הדלק במבחן: 12.8 ק"מ לליטר.

סיכום

עיצוב וסגנון

הסיוויק היא ללא ספק הרכב המעוצב בחבורה. העיצוב החיצוני מושך מבטים, אך הסגנון הנועז שלה לא יתאים לכל נהג וגם עיצוב הפנים אינו מרשים. ה-i30 מציגה עיצוב אלגנטי, עם קווים זורמים, חזית מפוסלת, אחוריים מעוצבים ותא נוסעים חדשני. היא לא מרוויחה את הכוכב החמישי מפאת היותה דומה מידי לאירופאיות אחרות. לעומתן, הגולף בעלת עיצוב סולידי ומוכר, מוכר מידי יש שיגידו ואינו חדשני. בנוסף, גם תא הנוסעים, תכליתי ככל שיהיה, אינו מביא בשורה עיצובית כלשהי.

אבזור ותפעול

בסעיף זה הקוריאנית פותחת פער על פני האחרות. האבזור ביונדאי עשיר במיוחד ברמת הגימור הגבוהה, שעולה רק 4,000 שקל יותר מגרסאות הבסיס של המתחרות. יש לה גם מולטימדיה מקומית טובה למדי, מערכות הבטיחות שלה נהדרות והכל ברור וקל מאוד לתפעול.

בהונדה יש מספר אביזרים מפתיעים (כמו חימום למושבים) והיא גם היחידה שיודעת לתקן סטיה מנתיב, אך לצד זאת ישנם גם חוסרים בולטים (למשל, הנעה ללא מפתח), מצלמת הרוורס לא איכותית, מערכת המולטימדיה שלה לא מוצלחת והנדסת האנוש גם כן לא טובה.  בגולף יש פחות אביזרים מאשר בסיוויק (אין מצלמת רוורס או התרעת סטיה מנתיב), אך יש לה את המינימום ההכרחי - מולטימדיה, בלימה אוטונומית, מיזוג מאחור ועוד, והיא גם מציגה תפעול פשוט, אינטואיטיבי ונעים מאוד.

שימושיות ומרווח

להונדה סיוויק תא המטען הגדול והשימושי במבחן, אך זהו יתרונה היחיד בסעיף זה על פני יונדאי i30 ופולקסווגן גולף. המרווח הפנימי שלה קטן יותר עקב הגג הנמוך והמושב האחורי פחות מוצלח, הן במרווח והן בגישה אליו. הגולף וה-i30 בעלות מרווח דומה ושימושיות טובה, עם יתרון קל ליונדאי. המרווח מאחור ב-i30 מעט טוב יותר, גם המושבים הקדמיים עדיפים, יש לה תא מטען גדול יותר ותאי אחסון חשובים הפזורים ברחבי תא הנוסעים - ולכן היא זוכה לחצי כוכב יותר מהגולף. אף אחת מהשלוש לא מעניקה פתרון מספק למשפחה עם ציוד מלא, ולכן אף אחת לא זוכה במלוא 5 הכוכבים.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה בגולף הפתיעה: הנוקשות הגרמנית הוחלפה במכונית רכה יותר, סופגת ומרוסנת. לצד זאת המתלים מרגישים עסוקים והיא מבודדת רעשים פחות טוב מה-i30, שהיתה הנוחה במבחן. היונדאי מציגה קפיצת מדרגה נוספת לעומת הדור הקודם - היא סופגת שיבושים קטנים וגדולים בצורה טובה מאוד, היא מרוסנת גם במעבר על רצף שיבושים וכבונוס מקבלים גם בידוד רעשים מוצלח. הנוחות בסיוויק טובה בעיקר בשיבושים הקטנים הנפוצים בכבישים עירוניים, אך היא אינה מרוסנת תחת שיבושים גדולים יותר או בנסיעה בין-עירונית, וגם בידוד הרעשים נחות משמעותית.

מנוע וביצועים

גם בסעיף הביצועים היונדאי מובילה, עם נתוני הספק ומומנט הגבוהים ביותר שבאים לידי ביטוי לא רק על דף הנתונים. למרות זאת, הפער מהגולף לא גדול במיוחד, מה גם שהגולף הציגה את נתון צריכת הדלק הטוב במבחן. הסיוויק מגיבה באופן זריז במהירות נמוכה עם שילוב מנוע-גיר טוב, אך בהשוואה לפולקסווגן וליונדא היא איטית ורועשת יותר. התיבות כפולות המצמדים בגולף וב-i30 פועלות בצורה חלקה במרבית הזמן, אם כי זו שבגולף פחות חלקה תחת מאמץ. התיבה הרציפה שבסיוויק פועלת גם היא בצורה טובה - יחסית לתיבות רציפות.

התנהגות כביש

יונדאי i30 מביאה איתה למבחן התנהגות כביש סופר בטוחה. היא נשלטת, אוחזת היטב ואפילו הרגישה ספורטיבית ומהנה לפרקים. עם זאת, היא מעט פחות מתקשרת ולכן קצה האחיזה מרגיש קרוב יותר. פולקסווגן גולף גם כן משדרת ביטחון, והיא אולי פחות חדה וספורטיבית, אבל קל יותר לשלוט בה תחת עומס והיא תהיה בטוחה במיוחד לנהג השגרתי. הסיוויק, למרות התנהגות כביש קלילה ושמחה (מדי), הפגינה תקשורת נמוכה ואחיזת הכביש שלה נגמרה במפתיע. היא עלולה לגרום לאיבוד שליטה ברגע של חוסר תשומת לב או בעת התחמקות ממכשול למשל, ולכן היא מפסידה כאן כוכבים חשובים.

למאמר זה התפרסמו 31 תגובות