כשמדברים על מכוניות יוקרה בחצי מיליון שקל ומעלה, עוסקים בדרך כלל ב-3 הגרמניות הידועות. מרצדס, ב.מ.וו ואודי חולשות על למעלה מ-75% מהמכירות בתחום הזה - ומדובר בכמות לא מבוטלת של מכוניות, למעלה מ-1,500 מכוניות בשנה רק בישראל. וזה לא שהן היחידות שפועלות שם. לא פחות מ-10 מותגי יוקרה מציעים מכוניות סאלון ופאר, אבל השליטה נותרה כבר שנים רבות בידיים הגרמניות.
אבל האם זה ימשך ככה לנצח? לא בטוח בכלל. בשנים האחרונות עמי המזרח התחילו לגלות עניין הולך וגובר בתחום. לקסוס ואינפיניטי מייצגות את טויוטה וניסאן היפניות, בהתאמה, וולוו נרכשה על ידי הסינים ויגואר עברה לבעלות הודית - וכל אלו, יחד עם קדילאק האמריקאית, לא מתכוונים להסתפק בפירורים.
אז הפעם החלטנו לערוך מבחן יוקרתי ונוצץ, ללא אף אזכור למתמודדות מגרמניה. לא שהן לא רלוונטיות או לא מעניינות - ההיפך הוא הנכון - אבל את הבמה בחרנו לתת למותגי היוקרה הלא-גרמניים, במטרה לבחון את היכולות של המותגים האלה בזירה המתאגרת של רכבי הסאלון.
וולוו S90 הגיעה לישראל לפני חודשים ספורים, כמחליפתה של ה-S80 הותיקה. תחת ידי הסינים יצרה וולוו כבר כמה דגמים שהם תאווה לעינייים, וה-S90 החדשה היא ללא ספק אחת מהם.
לקסוס GS היא מכונית ותיקה למדי, אך לאחרונה היא עברה מתיחת פנים - והיא מייצגת כאן את מותג היוקרה הפופולארי ביותר בישראל שאיננו גרמני, וגם את הטכנולוגיה ההיברידית שהופכת נפוצה יותר ויותר בתחומי היוקרה. קדילאק CT6 גם היא חדשה לגמרי, ולמרות שהמימדים מציבים אותה כמתמודדת בסגמנט גבוה יותר - הרי שהמחירים, וגם המיצוב שביקשה לעצמה החברה האמריקאית, שמים אותה כמתחרה לגרסאות הבכירות של מכוניות הסאלון.
.jpg "לקסוס GS, וולוו S90, קדילאק CT6")
3 מכוניות בשווי כולל של כמיליון וחצי שקלים יצאו למסע ארוך ולוהט בכבישי הדרום, והתוצאות לפניכם.
עיצוב וסגנוןהדור הנוכחי של לקסוס GS כבר נמצא איתנו קרוב ל-6 שנים, וסימני הגיל נותנים בו את אותותיהם. מתיחת הפנים יצרה רענון מסוים, והבליטה את גריל "שעון החול" האופייני של לקסוס - שהוא גם החלק הנאה ביותר ברכב לטעמנו. גם יחידות התאורה נעימות לעין, הקדמיות והאחוריות, אך הפרופורציות שמרניות וליד הוולוו והקדילאק הלקסוס נראתה פשוט מיושנת.
קפיצה פנימה ממחישה עוד יותר את פערי הגילאים בין המכוניות במבחן. הלקסוס עמוסה בפרטים, תצוגות וכפתורים, ועם הצבע החום-כהה של מכונית המבחן, היא מזכירה את סגנון היוקרה האמריקאי משנות השמונים. מזל שלפחות אין כאן תאורה ירקרקה בלוח המחוונים... מצד שני, הכל נוטף איכות ויוקרה. איכות החומרים ללא דופי, הכל נעים, מוצק ופשוט איכותי - במובן הכי טהור של המילה.
אבזור ותפעולאל המבחן התייצבה גרסת ה-High Premium של ה-GS450h, כלומר - אחת הגרסאות היקרות ביותר במשפחת ה-GS. בהתאם, היא מסמנת V כמעט על כל סעיף במפרט. יש הגה מושבי עור חשמליים שזזים לאחור ומקלים על הנהג את הכניסה והיציאה, יש אינספור מערכות בטיחות אוטונומיות, תאורת לד מלאה ומה לא בעצם.
אבל גם פה ניכרים סימני הגיל. נראה שמלכתחילה תכננו את הלקסוס עם מפרט אבזור מסוים, ועם השנים שדרגו אותו והוסיפו פיצ'רים - מבלי לשנות כמעט כלום במבנה תא הנוסעים. זה יוצר עומס משמעותי, עם המון כפתורים על ההגה ולוח המחוונים, מסכים, תצוגות ופקדים שלא פשוט לתפעל בזמן הנהיגה. אל מול הנקיון האלגנטי של הוולוו או הקלאסיות של הקדילאק, הלקסוס מרגישה כמו מכונית מדור אחד אחורה. ה"עכבר" של מערכת המולטימדיה לא מקל על התפעול, אולי דווקא להיפך.
שימושיות ומרווחמושב הנהג בלקסוס גבוה במעט מהשתיים האחרות, והוא גם מציע נוחות נפלאה - שילוב מדויק בין רכות לבין תמיכה. מאחור המושב גם כן נוח במיוחד, וצוות הבוחנים הסכים כי מדובר במושב הנוח במבחן. אמריקן קומפורט. המרווח, מצד שני, הוא הפחות מוצלח: ל-3 הלקסוס תהיה הצפופה ביותר (אם כי גם האחרות לא מרווחות במיוחד ל-3). גם לשניים, מרווח הברכיים בלקסוס פחות נדיב מבאחרות ומרווח הראש עלול להיות גבולי לגבוהי קומה. אבל רק בשביל ליהנות מהכסא היינו מוכנים לבלות בלקסוס שעות רבות מאחור. תא המטען של ה-GS קטן מבאחרות, בשל הסוללה של המערכת ההיברידית.
נוחות נסיעהוואו, ואוו ועוד פעם - וואו. הלקסוס, עם מתלי האוויר של הגרסה הבכירה, מצליחה להפוך את כבישי הדרום המצולקים לאוטוסטרדות גרמניות משובחות, מעלימה את פגעי האספלט והופכת כל כביש - לנסיעה על גבי ענן. על כבישים עירוניים שמזכירים כפר נידח באפריקה, הלקסוס נסעה כאילו מדובר במשטח גומי של החניון בקניון. אנחנו לא בטוחים אם היא נוחה מהקדילאק, אבל שתיהן מכוניות שמציעות נוחות בליגה אחרת. מושבי העור של הלקסוס תורמים אף הם לנוחות המשובחת.
ה-GS גם שקטה במיוחד, בעיר בזכות ההנעה ההיברידית ומחוצה לה בזכות הבידוד המצוין. במהירות גבוהה נשמעים מעט רעשי רוח מינוריים.
מנוע וביצועיםמנועים היברידיים בדרך כלל לא מספקים ביצועים או חווית נהיגה יוצאי דופן, אלא מתמקדים באופי רגוע וחסכוני - אבל בגרסה הזאת הלקסוס מספקת את שניהם, ובגדול. בנסיעה מתונה הלקסוס שקטה, רגועה ומאוד מאוד חלקה. ברגע שלוחצים על הדוושה היא מזנקת מהמקום בנחישות, מספקת שפע של כוח לגלגלים האחוריים ומשיגה את צמד מתחרותיה כמעט בכל תאוצה. אם ההגה לא ישר לגמרי, היא גם תספק החלקת כוח קטנטנה ומהנה. את כל זה היא עושה בצורה רגועה, לא ברוטאלית ובסל"ד רגוע יחסית. תיבת ההילוכים הרציפה אמנם קצת מסרסת את התחושות ומרגישה ליניארית מדי, אבל היא חלקה יותר מהתיבה של הקדילאק. זו מכונית חזקה מאוד, אך לא אלימה וברוטאלית.
התנהגות כבישעל הכביש המפותל הלקסוס הפגינה אחיזת כביש גבוהה, למרות ההנעה האחורית (היחידה במבחן) והכוח הרב שמגיע אליה. נדיר מאוד לפגוש בכשכושי זנב, ובהיבט הזה היא שונה ממכוניות הנעה אחורית כמו ב.מ.וו סדרה 5; אבל בטוח מאוד לנהוג בה, היא מרגישה נשלטת ומגיבה היטב להעברות משקל. עם זאת, היא פחות ספורטיבית ומהנה מהקדילאק. זה קורה בגלל תחושת כבדות מסוימת והגה קל וחסר תחושה.
צריכת הדלק במבחן: 8.7 ק"מ לליטר
עיצוב וסגנוןיש בעולם מכוניות יפות, יש בעולם מכוניות פחות יפות, אבל וולוו S90 לא נמצאת בדירוג הזה. היא יכולה אולי להיספר בתחרויות יופי של כלי רכב, אבל העיצוב שלה מגיע מעולמות אחרים. אולי זה משהו מתחום האדריכלות, אולי העיצוב התעשייתי. היא נראית כמו עבודת פאר של אמנים מסוגם של פיליפ סטארק או סנטיאגו קאלטרווה. יש מי שלא אוהב את הסגנון שלה, ואנחנו יכולים להבין אותו, אבל תראו איזה סטייל וייחודיות!
מבפנים האוונגרד נמשך עם סגנון נקי, מוקפד וסופר-אלגנטי. את קפיצת העיצוב שעשו הסמארטפונים לפני מספר שנים, עושה כעת וולוו - והיא עוד תסחוף את תעשיית הרכב אחריה. מסך ענקי, כמעט אפס כפתורים, והדר ששמור למלונות היוקרה המודרניים ביותר או למשרדי הפאר במנהטן. איכות החומרים משובחת, עם שפע של עור, מתכת והקפדה על הפרטים הקטנים ביותר.
אבזור ותפעולרשימת האבזור של הוולוו עשירה, והיא כוללת את כל המצופה ממכונית במעמדה - כולל ארסנל מרשים של מערכות בטיחות, מערכת אוטומטית לכניסה ויציאה מחניה, מושבים בעלי אינספור כוונונים חשמליים ויכולות כמעט אוטונומית שמרגישות רלוונטיות גם ביומיום ולא רק במצבי חירום. אנחנו ממליצים להשקיע עוד קצת ולקחת גם את מערכת הסאונד האלוהית שמוצעת בתוספת תשלום (Bowers & Wilkins עם 19 רמקולים).
התפעול של כל זה מתבצע דרך מסך ענק ואנכי במרכז הרכב, או מכפתורים קטנים על ההגה שפותחים תפריטים מסובכים מדי לקריאה. וולוו בחרה, שלא כמו מתחרותיה מתחום היוקרה, לוותר על חוגת הפעלה מרכזית לטובת מסך מגע; מבחינה טכנולוגית זה אולי כיוון נכון, אבל כשצריך לעבור בין תפריטים ולשלוח יד ועין אל המסך בזמן נהיגה - זה עלול להיות מורכב מדי ואולי גם קצת מסוכן.
שימושיות ומרווחמושב הנהג בוולוו מעט נמוך וגם קצת קשה, אך הוא גדול וניתן לכוונון בצורה נרחבת - כך שבסוף קל להגיע איתו לתנוחת נהיגה מוצלחת. התנוחה הנמוכה והחרטום השלוח לפנים מעניקים תחושה סאלונית של ממש.
מאחור הוולוו מציעה את המרווח הטוב ביותר ל-3 נוסעים, אך גם בה לא היינו בוחרים למטלות כאלה - אלה מכוניות שמיועדות בעיקר לפינוק של שניים מאחור. כאשר מוותרים על הנוסע האמצעי, נהנים ממרווח נהדר - טוב מבלקסוס, מעט פחות מרשים מזה של הקדילאק, אך לא צריך יותר מזה. התלונה העיקרית נוגעת למושב עצמו - הוא נמוך וקצר יחסית, ולכן יהיה פחות נוח בנסיעות ממושכות. היושבים מאחור יהנו מאבזור נדיב הכולל פתחי מיזוג בדלתות ובמרכז, עם שליטה על הטמפרטורה ועוצמת האוורור, שקע מצת וגם וילון חשמלי לחלון האחורי. תא המטען של הוולוו הוא הטוב במבחן, אך הפערים אינם גדולים.
נוחות נסיעהבגרסה הבכירה מגיעה הוולוו עם מתלי אוויר, אך כמו ב-XC90 הם לא יוצרים שינוי דרמטי לעומת הגרסה הרגילה. ה-S90 היא מכונית נוחה מאוד, שלא תטעו, אך במרבית תנאי הנסיעה היא היתה מעט פחות נוחה מהלקסוס והקדילאק. במצב הרך של המתלים היא סופגת היטב שיבושים קטנים, אך נעה יתר על המידה ויוצרת תחושת נדנוד קלה. במצב הדינאמי היא מתקשחת, ואז גם נוצרת תחושת קופצנות בנסיעה על כבישים לא מושלמים. גם בידוד הרעשים שלה מעט פחות טוב לעומת שתי המתחרות כאן במבחן.
מנוע וביצועיםהמנוע של הוולוו חזק, על כך אין מחלוקת. עם 320 כ"ס ותאוצה של 5.9 שניות ל-100 קמ"ש (נתון זהה בשלושת המכוניות, באופן מעניין) הוולוו תספק את כל מנת הביצועים שצריך על כבישי ישראל. אבל על המסלול, היא היתה פחות מהירה בתאוצות משתי האחרות - והעניין שהפריע לנו יותר היה האופי של המנוע הזה. בגלל שמדובר במנוע קטן, 2.0 ליטר עם 4 צילינדרים בלבד, הוא כל הזמן מרגיש "מתאמץ" ומשמיע צליל מתכתי. לעומת הנונשלנט המרשים של הלקסוס, או ה-V6 הבשרני של הקדילאק, הוולוו תמיד מרגישה מזיעה ועסוקה, רצה בין טווחי הסל"ד השונים ומנסה למקסם את פעולת המגדשים. הוא גם פחות חסכוני מהאחרות, למרות הנפח הקטן. תיבת ההילוכים שלה מצוינת, אגב, וגם המנוע עצמו לא גרוע - חשוב לנו להבהיר את זה שוב - אלא רק פחות נינוח וכיפי מזה של האחרות.
התנהגות כבישעם הנעה כפולה ומרכז כובד נמוך, הוולוו שומרת על אחיזת כביש טובה בסך הכל, אם כי פחות מוחלטת מזו של הקדילאק. היא בטוחה מאוד בתנאי יומיום, מצוינת גם כשהכביש מתעקל, אבל מי שמחפש את האקשן והריגושים - לא ימצא אותם כאן. היא רוכנת יותר ממתחרותיה, לא צפויה ונשלטת וגם ההגה שלה פחות מדויק. ספורט-סאלון היא לא.
צריכת הדלק במבחן: 6.9 ק"מ לליטר.
עיצוב וסגנוןכבר במבט ראשון, הקדילאק נראית גדולה משתי מתחרותיה. היא מרשימה, מכובדת ואלגנטית, נעזרת באלמנטים כוחניים שפגשנו בקדילאקים אחרות - אבל גם מאופקת במידה ומאוד מהודרת. יחידות התאורה שמסתיימות בפס צר ונמוך, יחד עם הגריל התחתון, מקנות לה מראה יציב ומאיים. מאחור היא הרבה יותר סולידית.
בתוך תא הנוסעים מזכירה ה-CT6 דגמים אחרים של קדילאק, אבל בצורה הרבה יותר מאופקת ויוקרתית. יש פה פחות כפתורים, גוונים ותצוגות, והשילוב של הצבעים עם המינימליזם של האבזור יוצר מראה מודרני.
אבזור ותפעולסביבת הנהג של ה-CT6 עשירה ומפוארת. מפרט האבזור כולל כמעט את כל מערכות הבטיחות הקיימות, אך באופן תמוה לא מוצעת ברכב בקרת שיוט אדפטיבית - פריט שהולך ונהיה נפוץ במכוניות זולות בהרבה. בנוסף מציעה האמריקאית שני גגות שמש, אוורור וחימום למושבים, מצלמה היקפית עם חניה אוטומטית, הנעה בשלט רחוק ועוד.
תפעול המערכות, גם כאן, איננו מושלם. אמנם, ה-CT6 הרבה פחות מבולגנת ועמוסה מדגמים אחרים של קדילאק, אך הבחירה להפעיל הכל במגע - בין אם במסך ובין אם על משטח העכבר ליד ידית ההילוכים - מצריכה הסטת ריכוז מהנהיגה. המסך עצמו לא ידידותי למשתמש, וגם על ההגה יש ריבוי כפתורים.
שימושיות ומרווחעם בסיס הגלגלים הארוך במבחן, 310 סנטימטרים אורכו (שהם 15 יותר מהוולוו ו-25 יותר מהלקסוס), לא הופתענו לגלות שהקדילאק מציעה מרווח פנטסטי. מלפנים זה פחות מורגש, ובמושב הנהג הרכב לא מרגיש כמו ספינה ענקית. הכל קרוב, נגיש ואפילו קצת אינטימי.
מאחור זה בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר ברורה. מרווח הרגליים בקדילאק הוא הגדול במבחן, ובפער, המושבים נוחים מאוד וגם המרווח לראש מספק. ל-3 נוסעים יהיה צפוף יותר מבוולוו, אך מרווח יותר מאשר בלקסוס. הנוסעים מאחור יהנו מווילון חשמלי, יציאת מיזוג (ללא שליטה על הטמפרטורה), שני שקעי USB ואפילו שקע 230 וולט. המושבים בלקסוס אולי עדיפים במעט, אבל המרווח והאבזור בקדילאק הם מתכון מנצח. תא המטען קטן רק במעט מזה של הוולוו.
נוחות נסיעהכמו הלקסוס, גם הקדילאק מציגה נוחות נסיעה מופלאה. עם צמיגי "19 ענקיים, זאת חתיכת הפתעה נעימה. היא משככת, מרככת ומסננת את כל תחלואי הכביש האפשריים, בולעת מהמורות בדממה ומשייטת ברכות על גלים ופסי האטה. בסיס הגלגלים הארוך והרכות של המתלה יוצרים לעיתים איזושהי תנועתיות שלא קיימת בלקסוס, אבל מלבד זאת קשה באמת למצוא ביקורת שאפשר להעביר על רמת הנוחות ב-CT6. גם בידוד הרעשים זוכה למחמאות.
מנוע וביצועיםהמתכון האמריקאי הקלאסי? כמעט. אם פעם היינו פוגשים מנועי V8 עתירי נפח במכוניות מסוגה של ה-CT6, כאן אנחנו פוגשים מנוע צנוע במונחים אמריקאיים: V6, עם נפח של 3,600 סמ"ק והספק של 335 כ"ס. עד לא מזמן מנוע כזה השתייך למכונית מנהלים "צנועה" כמו ביואיק לה קרוס. בכל אופן, המנוע הזה מספק את הסחורה בדיוק באופן המצופה. יש לו את נהמת ה-V6 האופיינית, הוא בשרני בסל"ד נמוך וביצועיסט בסל"ד גבוה. הוא קצת יותר ברוטאלי ונוכח מהמנועים של שתי האחרות, וגם תיבת ההילוכים עלולה להעביר חבטה קלה תחת עומס, אבל יש בזה משהו מהנה לעיתים. הנקיון והסטריליות לא מתאימים לכל מצב רוח.
התנהגות כבישעם כל הגודל והרכות, יצא שסיימנו את הקטע הדינאמי עם הבעה של הלם מוחלט על הפנים. הקדילאק לא רק שלא מתנהגת כמו ספינה רכרוכית, אלא ברגע שדוחקים אותה למגבלות האחיזה, היא כאילו מתכווצת סביב הנהג, מגיבה היטב לפקודות דוושה והגה ומצליחה לייצר קצב התקדמות מהיר במיוחד תוך שמירה על אחיזת כביש פנומנאלית. היא צפויה ונשלטת, קצת נוטה לתת היגוי אבל תמיד נצמדת לקו הפניה הנבחר.
צריכת הדלק במבחן: 7 ק"מ לליטר.
סיכום
עיצוב וסגנוןהוולוו היא המנצחת הגדולה בסעיף הזה. יפה או לא - על זה אפשר להתווכח, אבל לראשונה מזה שנים רבות היא מביאה סגנון חדש לעולם עיצוב הרכב, מציגה יוקרה בסגנון חדש והופכת את המכונית למוצר קצת שונה מזה שהכרנו עד היום. הקדילאק משלבת היטב בין אלגנטיות, כוחנות ונוכחות מרשימה, ואילו הלקסוס מעט אפרורית לידן - יוקרתית בהחלט, אבל כבר מפגינה את סימני הגיל.
.jpg "עיצוב וסגנון")
אבזור ותפעולשלוש המכוניות מציגות את מיטב אביזרי הפינוק, הנוחות והבטיחות שניתן למצוא כיום במכוניות. אין כמעט פריט שלא תוכלו לקבל בהן, אך בכל זאת ישנם גם הבדלים: הקדילאק מאבדת חצי נקודה על תפעול לא אינטואיטיבי ומחסור בבקרת שיוט אדפטיבית; הוולוו נמצאת קצת מתחתיה, עם ריכוז מוגזם של פונקציות בתוך מסך המגע; והלקסוס שוב קצת מאחור, בגלל עודף כפתורים, תצוגות ובלגאן כללי שנוצר בעקבות עומס האביזרים והותק של המערכות השונות.
.jpg "אבזור ותפעול")
שימושיות ומרווחהאמת היא שבסעיף הזה הפערים זניחים עד בלתי מורגשים. כל המכוניות יהיו מאוד מרווחות ונעימות ל-4 נוסעים ובשלושתן יהיה צפוף לחמישה. הוולוו משיגה יתרון קטן על הקדילאק ברוחב המושב, בעוד האמריקאית מחזירה לה עם מרווח רגליים עדיף וכסאות משובחים. הלקסוס מעט יותר צפופה, בפער קטן, ותא המטען שלה הוא הקטן בחבורה.
.jpg "שימושיות ומרווח")
נוחות נסיעהכאן ההכרעה היתה קלה, אבל לא מהירה. התלבטנו ארוכות בין הלקסוס לקדילאק, אבל בסוף לא היה מנוס אלא לתת 5 כוכבים לשתיהן. אלו שתי מכוניות עם נוחות נסיעה מופלאה, מתלים משובחים שהופכים כל כביש רעוע לטיסה מפנקת. הוולוו, למרות מתלי אוויר, לא מציגה רמה דומה של ספיגה ושיכוך - על אף שאיננה רעה בכלל בפני עצמה.
.jpg "נוחות נסיעה")
מנוע וביצועיםלעיתים נדירות קורה שמקבלים באותה מכונית את המאפיינים שנחשבים מנוגדים. הלקסוס היא בדיוק כזו. חזקה ועוצמתית, אך גם שקטה, מעודנת וחסכונית. מנוע אדיר בכל קנה מידה. הקדילאק מעט מאחוריה, עם ביצועים מעולים אך עם אופי פחות מעודן. הוולוו אמנם חזקה ומהירה, אך התחושות הן של רכב מתאמץ ו"מזיע", בגלל המנוע הקטן.
.jpg "מנוע וביצועים")
התנהגות כבישהיכולת הדינאמית של הקדילאק היא ללא ספק הפתעת המבחן. המכונית הענקית והנינוחה הזו מצליחה להפוך בהינד עפעף למכונת נהיגה נהדרת, אוחזת את הכביש היטב ומתהדקת מסביב לנהג. הלקסוס בטוחה, אך פחות צפויה ועם הגה מנותק, והוולוו גם היא תהיה בסדר גמור בתנאי יומיום - אך תחת עומס היא מתפזרת ולא נכנעת לגחמותיו של הנהג.
.jpg "התנהגות כביש")
.jpg "לקסוס GS, וולוו S90, קדילאק CT6")
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
