מבחן השוואתי: מיצובישי ASX, סוזוקי קרוסאובר ויונדאי קונה

עיצוב וסגנון

המראה של המיצובישי השתדרג משמעותית במסגרת מתיחת הפנים והוא נראה צעיר לגילו. הפרופרוציות שלו, עם מימד גובה משמעותי ובסיס גלגלים ארוך, מעניקות לו מראה של רכב שטח קשוח. החזית עברה את השינוי הבולט ביותר וזכתה ליחידות תאורה מודרניות ולשכבת כרום עבה, ואליה מצטרפים כמה פריטי עיצוב שמשדרגים את הנראות שלו: חישוקי "18, תאורת לד מלפנים ומאחור, חצאיות שחורות וצמד פסי גגון שחורים אף הם. עם זאת, תא הנוסעים שלו מיושן לעומת מתחריו ובכלל לעומת הסטנדרט המקובל בשוק. זה מתבטא בתצוגות פשוטות יחסית, איכות חומרים בסיסית והרבה מאוד מיקומים שהם מעין "הכנה" לכפתור שאיננו. מסך המולטימדיה, שהוגדל במסגרת מתיחת הפנים, משדרג במשהו את הנראות של סביבת הנהג.
 

היונדאי מודרני בהרבה. הפנסים שלו מלפנים מחולקים לשתי קומות ויוצרים מראה מעט חריג, אך גריל הטרפז משייך אותו מיידית למשפחת דגמי יונדאי. המימדים הקטנים שלו, ובעיקר הגובה המצומצם, מעניקים תחושה של רכב ספורטיבי למראה - ובכל מקרה הוא פחות קשוח וג'יפי ממתחריו. בתא הנוסעים הוא המודרני מכולם הודות למסך מולטימדיה צף והסגנון שלו נקי ונעים לעין.
 

הסוזוקי נראה בסדר בפני עצמו, אבל הוא ללא ספק מתחיל להזדקן. מתיחת הפנים שהוא עבר לפני כ-3 שנים שדרגה את המראה והפכה אותו ממשפחתית מוגבהת לרכב פנאי של ממש, אך בחלוף השנים הוא מתקשה להתמודד עם הצעירים שבקטגוריה. תא הנוסעים שלו פחות פשוט מזה של המיצובישי, אך הוא עדיין מרגיש בסיסי מאוד - הן באיכות החומרים והן בעיצוב.

חלוקת הציונים כאן ברורה: המיצובישי זוכה לארבעה כוכבים בשל החידוש של מתיחת הפנים, אך מאבד את החמישי בגלל תא הנוסעים. היונדאי נאה ומודרני אך מסתפק בציון דומה בגלל היעדר תחושת ה-SUV, ואילו הסוזוקי נראה בסדר ותו לא.

אבזור ותפעול

המפרט הבסיסי של המיצובישי לא רע בכלל. מלבד תאורת הלד וחישוקי הענק שכבר הזכרנו, יש לו גם בקרת אקלים, בקרת שיוט רגילה, מצלמת רוורס, חיישני גשם ותאורה, מראה נגד סנוור וגם מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית, עם מערכת ההפעלה של היבואנית כלמוביל שכוללת ניווט של וויז, תמיכה מלאה בעברית וגם הפעלה קולית חדשה. בתחום הבטיחות הוא מציע בלימת חירום אוטונומית, התרעה קולית על סטיה מנתיב הנסיעה (ללא תיקון אקטיבי) ומעבר אוטומטי לאורות גבוהים.

עם זאת, תפעול המערכות במיצובישי פחות נוח: למערכת המולטימדיה אין כפתורים פיזיים ותפריטי מחשב הדרך מסורבלים. את המיצובישי ניתן לבחור גם בשתי רמות אבזור עשירות יותר.
 

לסוזוקי מפרט עדיף. אמנם אין לו תאורת לד וגם לא מראה נגד סנוור, אך הוא מציע במקום זאת כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת ובקרת שיוט אדפטיבית. אמנם, את ההתרעות על סטיה מנתיב מספקת כאן מערכת של מובילאיי בהתקנה מקומית - אך כמו במיצובישי, ישנו צפצוף בלבד במקרה של סטיה. גם כאן מותקנת מולטימדיה מקומית, וגם היא תומכת בעברית ומציעה ניווט של ווייז - אך סובלת מהשתקפויות אור. הנדסת האנוש בסוזוקי עדיפה על זו של המיצובישי.
 

היונדאי הצעירה היא גם המאובזרת יותר בחבורה, והיא אמנם לא כוללת תאורת לד וגם לא הנעה בכפתור - אך מציעה תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה, התרעת עייפות ומסך מולטימדיה מקורי עם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. המסך המקורי נוח לשימוש יותר מאלו של מתחריו ובכלל הנדסת האנוש בקונה מרשימה יותר. בתוספת מחיר לא גדולה במיוחד ניתן לשדרג לגרסת ה"פרסטיז'" שמציעה מפרט נדיב בהרבה, הן באביזרי הנוחות והן בבטיחות.
 

בסעיף הזה היונדאי מנצחת הודות ליתרונות במפרט ובנוחות השימוש. הסוזוקי אחריה עם מעט פחות אבזור ומולטימדיה פחות מוצלחת, ואילו המיצובישי שלישית בשל פערי האבזור לעומת האחרות ובשל הנדסת האנוש.

שימושיות ומרווח

המיצובישי מציע את תנוחת הישיבה הגבוהה ביותר בחבורה. מאחור הוא מרווח מהיונדאי אך צפוף במעט מהסוזוקי, בעיקר בכל הנוגע למרווח הראש ולרוחב המושב עבור 3 נוסעים. לשני בוגרים יהיה מקום רב במיצובישי, אם כי הכסאות עצמם מעט פחות נוחים ותומכים בשל בסיס מושב קצר. תא המטען של ה-ASX מציע נפח לא רע של כמעט 400 ליטרים, אך אין בו שקע טעינה או חלוקה למפלסים. הוא גם קטן מזה של הסוזוקי, אך יתאים למרבית השימושים המשפחתיים.
 

הסוזוקי הוא הרכב המרווח במבחן. הישיבה בו אמנם פחות גבוהה לעומת ה-ASX, אך היא גבוהה מכפי שניתן היה לצפות במבט חיצוני על מימדי הרכב. מאחור החלונות הגדולים מעניקים ראות טובה, והמושב עצמו מציע מרווח לא רע אפילו לשלושה נוסעים - אך גם בו, כמו באחרות, אין פתחי מיזוג. תא המטען של הקרוסאובר הוא הגדול במבחן עם נפח של 440 ליטרים, והוא מציע חלוקה לשתי קומות, תאים בצדדים ושקע 12 וולט.
 

לא קשה לנחש שהיונדאי היא הקטנה והצפופה בחבורה. תנוחת הנהיגה שלו גבוהה רק במעט מזו של מכונית פרטית והנהג קרוב מאוד לנוסע שלצידו. מאחור המושב קצר אך גבוה. לשני נוסעים יהיה מרווח מספק, אך החלונות הקטנים יוצרים תחושה חשוכה ומעט צפופה. לשלושה יהיה כאן צפוף מאוד בכל המדדים. גם תא המטען של הקונה הוא הקטן ביותר, עם נפח של 361 ליטרים - אך הגישה אליו נוחה ויש בו תאי צד ושקע 12 וולט.

הסוזוקי מוביל בדירוג עם מרווח שלא נופל מזה של מכונית משפחתית. המיצובישי לא רחוק ממנו ואילו היונדאי קרוב יותר לעולמן של המכוניות הקטנות.

נוחות נסיעה

המיצובישי עבר שיפור לא מבוטל ברמת הנוחות בהשוואה לדגם טרום מתיחת הפנים. הוא רך יחסית וסופג את השיבושים בעיר טוב יותר מיונדאי קונה ומסוזוקי קרוסאובר, אבל הוא גם פחות מרוסן על פגמים גדולים, מרבה לנוע על מתליו וגם עבודת המתלים שלו פחות שקטה. מחוץ לעיר רמת הנוחות טובה בסך הכל, למעט רכינה מסוימת בעיקולים. בידוד הרעשים עדיף על זה של היונדאי אך נחות מהסוזוקי.
 

הסוזוקי מעולם לא נחשב לרכב מצטיין בכל הנוגע לנוחות הנסיעה, אבל במבחן הזה הוא בלט לטובה. הוא קצת נוקשה ולעיתים קופצני בתנאים עירוניים מאתגרים, והמיצובישי היה נוח ממנו בעיר (הקונה הרבה פחות). רעשי המתלים מינימליים ואילו מחוץ לעיר רמת הנוחות שלו היא הטובה ביותר כאן. גם בידוד הרעשים של הקרוסאובר, הבינוני לכשעצמו, הוא הטוב במבחן.

היונדאי לא רק נראה ספורטיבי - הוא גם תוכנן להיות כזה ולכן מציע כיול מתלים נוקשה. הכיול הזה יוצר קופצנות ופוגע בספיגת השיבושים, הן בעיר והן מחוצה לה. הוא אמנם ממעט ברכינת מרכב, גם בשל הגובה המצומצם, אך הוא הרכב הפחות נוח במבחן הזה וגם בידוד הרעשים שלו פחות טוב מזה של המתחרים. 
 

לסיכום סעיף הנוחות, המיצובישי מתבלט בתנאי נסיעה עירוניים - אך גם רוכן יותר ממתחריו ומציע בידוד רעשים סביר בלבד, ולכן הסוזוקי מקבל ציון גבוה במעט. רמת הנוחות של הקרוסאובר לא מושלמת, אך הנסיעה בו מאוזנת ונעימה. הקונה מרגיש עסוק, קופצני ורועש יותר ממתחריו, פועל יוצא של האופי הספורטיבי שלו.

מנוע וביצועים

למיצובישי מנוע דומה לדגם שלפני העדכון, עם התאמות קלות לטובת שיפור תצרוכת הדלק והזיהום. הנתונים הבסיסיים לא השתנו: מדובר במנוע 2.0 ליטרים אטמוספרי, עם הספק של 150 כ"ס ומומנט של 19.9 קג"מ. המנוע הזה מייצר ביצועים לא רעים, עם תגובה ראשונית נחושה ויציאה זריזה מהמקום - אך כאשר המהירות מתגברת הדחף יורד ותיבת ההילוכים הרציפה מייצרת רעש נוכח. שני המתחרים שלו זריזים ממנו הודות למנועי הטורבו הגמישים שלהם, אך המיצובישי נהנה מפעולה חלקה ונעימה בעיר בשל התיבה הרציפה.
 

לסוזוקי יחידת הנעה טובה מאוד, עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטרים שמייצר 140 כ"ס ו-22.4 קג"מ. תיבת ההילוכים היא אוטומטית-פלנטרית עם 6 הילוכים, והשילוב מייצר חווית נסיעה מוצלחת מאוד. הקרוסאובר אמנם פחות חזק מהקונה אבל גם מעודן יותר ופחות פראי. הוא מאיץ בזריזות, קל לעקוף איתו והוא יחסית שקט - במיוחד לעומת שני המתחרים כאן במבחן. 

הקונה, כפי שכבר אמרנו, הוא רכב ספורט שרק במקרה לבש בגדים של ג'יפון. יש לו מנוע רב-יכולת, טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטרים עם הספק של 177 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ. הוא מאיץ ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות ומרגיש חזק, אגרסיבי, כמעט אלים. הוא לא רק הרכב החזק במבחן; הוא גם יהיה מהיר יותר מכל משפחתית במחיר הזה ויעניק חתיכת חווית ביצועים מרשימה. המנוע שלו קצת מחוספס ורועש תחת מאמץ, והוא גם פחות חלק בנסיעה איטית בהשוואה לאחרים, אבל כמה כוח יש לו!
 

הסוזוקי היה הרכב החסכוני במבחן עם צריכת דלק של 13.7 ק"מ לליטר. השניים האחרים לא רחוקים ממנו, עם 11.9 ק"מ לליטר ביונדאי ו-11.8 ק"מ לליטר במיצובישי.

לסיכום פרק הביצועים, הקונה קוטף את הציון המירבי בזכות יכולות באמת יוצאות דופן. הסוזוקי לא רחוק מאחור, עם ביצועים לא רעים לכשעצמם ואופי מעודן ונעים יותר ביומיום. המיצובישי מאחורי שניהם, עם מנוע זריז אך פחות גמיש.

התנהגות כביש

מיצובישי ASX נולד בעידן שבו רכבי פנאי הגיעו מעולמות השטח, ובתהליך איטי עברו הסבה לנהיגת כביש. לכן הוא מצוין בשבילים, אבל פחות מהודק ומלוטש בנהיגה דינאמית. הוא רוכן בפניות יותר ממתחריו, נוטה לתת היגוי וההגה שלו לא מדויק. למרות כל זה, בסוף מדובר ברכב יציב שאוחז היטב את הכביש ומעניק תחושת בטחון לנהג. במובן מסוים, למרות נחיתות ביכולות הדינאמיות ה"טהורות", אנחנו סבורים כי לרוב הנהגים הוא יהיה בטוח יותר מהקונה.
 

הסוזוקי מרגיש כמו רכב פרטי, ובסעיף התנהגות הכביש זה לגמרי משחק לטובתו. זוויות הגלגול שלו מתונות, אחיזת הכביש שלו היא הטובה במבחן, ההיגוי מוצלח והכל מתנהל על מי מנוחות. הוא אולי פחות ספורטיבי ותזזיתי מהיונדאי, אבל אנחנו בכלל לא בטוחים שזה חסרון.

והנה הגענו ליונדאי. כשהוא הושק בישראל לפני כשנתיים, תהינו למה הוא צריך הנעה כפולה. לפני כשנה, כאשר יונדאי צירפה גרסת הנעה קדמית במחיר מופחת, בירכנו על המהלך - אבל רק במבחן הזה אנחנו מבינים עד הסוף את המשמעויות שלו. גרסת ההנעה הקדמית של הקונה מתקשה להתמודד עם הכוח האדיר של המנוע, מה שיוצר רכב פרוע ואגרסיבי. אמנם יש פה מעט רכינה, אך עודפי הכוח יוצרים תת היגוי מוחשי ולא אחת פגשנו גם בלוחמת הגה - כלומר, ההגה מתקשח בלחיצה חזקה על הדושה ולא מצליח לייצר הפניה מלאה של הרכב תחת כוח. אם תנסו למצות את יכולותיו של המנוע בכבישים שאינם ישרים, תצטרכו לגלות משנה זהירות.
 

בסופו של יום הקרוסאובר לא היה מאוד ספורטיבי, אך הוא זוכה בניקוד הגבוה ביותר כאן בשל התחושות הבטוחות שהוא מעניק לנוסעיו. המיצובישי אחריו בשל הרכינה העודפת, ואילו הקונה אולי היה מרוויח כאן ניקוד אילו זה היה מבחן למכוניות ספורטיביות - אך הוא פחות צפוי ובטוח ממתחריו במבחן, בשל עודפי הכוח וההנעה הקדמית.

סיכום

מדובר ב-3 כלי רכב שעולים פחות או יותר כמו מכונית משפחתית, מציגים יתרונות מסויימים עליהן, אך דורשים לא מעט פשרות. מרבית המשפחתיות שתוכלו לקנות בתקציב דומה יהיה מרווחות, נוחות, חסכוניות ושימושיות יותר - אך הן לא ג'יפונים ולא נהנות מאותה תחושת גובה שמציעים רכבי הפנאי.

יונדאי קונה הוא רכב עם אופי מאוד ממוקד. הוא מעוצב, מאובזר, ספורטיבי וחזק במיוחד, אך לא מצטיין בתחומים של מרווח, שימושיות או נוחות נסיעה. הוא גם לא גבוה כמו צמד מתחריו, אך הוא יתאים למי שמחפש את חווית הביצועים במרכב של ג'יפון.
 

מיצובישי ASX הוא אולי הרכב שהכי ראוי לתואר "ג'יפון" מאלו שנבחנו. הוא גבוה ומרשים למראה, וגם יתמודד היטב עם שבילים. במסגרת מתיחת הפנים שופר משמעותית העיצוב שלו וגם טופלו נושאים של נוחות נסיעה והתנהגות כביש. עם זאת, הוא עדיין לא מרווח כמו רכב משפחתי, יחידת ההנעה שלו מיושנת יחסית וגם תא הנוסעים מתחיל להפגין את סימני הגיל.

סוזוקי קרוסאובר נמצא איתנו יותר זמן מכל רכב אחר בסגמנט, אבל כוחו עדיין במותניו. הוא אולי לא נראה כמו רכב שטח קשוח ולא מציע את מימד הגובה המרשים, אך הוא מרווח ופרקטי, נהנה מאבזור טוב ומיחידת הנעה מוצלחת, נוחות הנסיעה שלו טובה והתנהגות הכביש בטוחה. הוא יהיה בחירה סולידית יותר מהשניים האחרים - אך ידרוש פחות פשרות ויתאים יותר לשימושים משפחתיים.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות