מי שמחפש את הרכב למשפחה מתחום רכבי הפנאי, כמו רוב עם ישראל בתקופה האחרונה, יוכל למצוא את מבוקשו במבחן הג'יפונים הענק שערכנו לאחרונה; מי שמקבל רכב מהעבודה, יפנה למבחנים שערכנו למשפחתיות "עממיות" כמו יונדאי אלנטרה, טויוטה קורולה, רנו פלואנס ואחרות. עכשיו, אחרי שכולנו כבר יודעים ומבינים שהקהל עובר לג'יפונים, אפשר לחזור ולבחון מכוניות משפחתיות בראש נקי. המבחן שלפניכם פונה לקהל שהולך ומצטמצם, אבל גם הולך ומעלה את רף הדרישות שלו מהמכונית המשפחתית. נקרא לו, לצורך העניין, "הקהל האנין".
הקהל הזה לא יחפש את הדיל עם המבצע האגרסיבי ביותר שיש, וגם לא יתלהב מעסקאות "אפס קילומטר" למכוניות ששיווקן יפסק בקרוב. אניני הטעם דורשים מהמשפחתית שלהם את האיכויות הגבוהות ביותר, וגם מוכנים לשלם בהתאם. 3 משפחתיות אירופאיות, גרמניות במידה זו או אחרת, שומרות על הגחלת של מה שפעם היה המיינסטרים של שוק הרכב.
אופל אסטרה היא המכונית הצעירה ביותר במבחן הזה. היא הגיעה לישראל בשבועות האחרונים, לאחר שזכתה בתערוכת ז'נבה בתואר מכונית השנה באירופה לשנת 2016. פורד פוקוס עברה מתיחת פנים משמעותית בתחילת השנה, ואחרי ההצלחה בציי הרכב ומשבר תיבות ההילוכים, היא מסתערת מחדש על השוק עם יחידת הנעה חדשה ועיצוב משודרג. השלישית בחבורה, פולקסווגן גולף, נחשבת כבר עשרות שנים לאמת המידה בתחום המכוניות המשפחתיות. המבחן הזה מעניק לה הזדמנות לממש את ההצהרות.
אופל אסטרה עיצוב, אבזור וסגנוןעיצוב זה עניין של טעם, אבל בין הבוחנים לא היתה מחלוקת על כך שהאסטרה היא המכונית הנאה במבחן. גימורי הכרום בחזית, האחוריים המפוסלים עם הספוילר בקצה הגג, קו הפרופיל שמשתפל בחדות לאחור והקורה האחורית המוסתרת מקנים לה מראה מודרני וחתיכי, שמזכיר במשהו את גרסת הקופה של הדור הקודם - האסטרה GTC.
גם מבפנים האסטרה בלטה לטובה, עם תא נוסעים שלפחות בגרסת ה-Innovation הבכירה מותיר רושם יוקרתי ומהודר. איכות החומרים מצוינת, עם גימורי עור במקומות הנכונים וכפתורים מוצקים ונעימים למגע. האבזור עצמו עשיר, והוא כולל מערכת מולטימדיה מקורית ונוחה לתפעול (אך הניווט באנגלית בלבד), ובקרוב תוצע גם התממשקות למכשירי אייפון ואנדרואיד; בנוסף מציעה האסטרה גם כניסה והנעה ללא מפתח, גג שמש חשמלי, חיישנים היקפיים עם מצלמת רוורס וחבילה של מערכות בטיחות הכוללת התראה על סטיה מנתיב כולל תיקוני היגוי, אזהרת התנגשות עם בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים וניטור רכב בשטח מת במראות. חבילת המערכות הזו, לטעמנו, אמורה להפוך כבר לסטנדרט במכוניות חדשות ברמת המחיר הזו - אך האסטרה היא היחידה בסגמנט שמציעה אותה, נכון לשעת כתיבת המבחן. חבילה דומה תוכלו למצוא בקיה ספורטז' וברנו קדג'אר, שניהם מסגמנט הג'יפונים.
נוחות, שימושיות ומרווחהכניסה לתא הנוסעים של האסטרה משרה אווירה נעימה, הודות לחומרים המעולים ולצבעים הבהירים - אך עם הזמן מתחילות להתגלות המגבלות. המושבים מלפנים קטנים למדי, ולא יתמכו היטב בנהגים בעלי גוף ממוצע ומעלה. כן הורגש מחסור בתאי אחסון.
מאחור המושב בנוי כשני "שקעים" נוחים המותאמים לשני נוסעים מבוגרים. שניים שיסעו באסטרה מאחור יהנו מתמיכה מצוינת לגב וממרווח רגליים נדיב, אך המבנה הזה של המושב יקשה על הושבה של שלישיה - ועבורם היא תהיה הצפופה מבין המכוניות במבחן. הגג הנמוך אמנם לא פוגע דרמטית במרווח לראש, שכן גם המושב נמוך למדי, אך הוא מקנה תחושה מעט חשוכה וקלסטרופובית, ומסרבל את תהליך החגירה של ילדים במושבי בטיחות. האסטרה לא מציעה מחזיקי כוסות או פתחי מיזוג מאחור, אך יש לה זוג שקעי USB.
תא המטען מציע נפח גדול מזה של הפוקוס וקטן מזה של הגולף, והוא לא מאוד נדיב בפני עצמו - 335 ליטרים בלבד, עם סף הטענה גבוה, שני ווים בלבד וללא תאים פנימיים. מזל שיש גרסת סטיישן.
נוחות הנסיעה באסטרה הרשימה אותנו במפגש הראשון איתה, אך המבחן ההשוואתי חושף את חולשותיה ביחס למתחרות. בתוך העיר היא נוקשה למדי, ומעבירה את השיבושים באופן בולט בהרבה לעומת האחרות. היא אמנם לא מנדנדת את הנוסעים יתר על המידה, אך החבטה במעבר על פסי האטה או מכסי ביוב קצרה וברורה. מחוץ לעיר הפערים בין השלוש הצטמצמו, והאסטרה שומרת על מוצקות וריסון גם במהירויות גבוהות - אך לדעת הבוחנים גם בכביש המהיר היא הפחות נוחה מבין השלוש, בפער קטן. בידוד הרעשים מצוין.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישעל אף נתונים דומים לאלו של האסטרה היוצאת, המנוע של הדור הנוכחי חדש לחלוטין. יש לו 150 כ"ס ו-25 קג"מ, והאמת היא שכלפי המנוע בפני עצמו אין לנו תלונות מיוחדות. הוא חלק ויעיל, מספק כוח בצורה ליניארית, וגם אם הוא לא מרגיש זריז או "עצבני" יותר מהמנועים של הפוקוס והגולף - הוא בטח לא מנוע רע.
הבעיה היא בתיבת ההילוכים. זו פועלת בצורה איטית, מסרסת את כוחו של המנוע ומגיבה באיטיות לפקודות דוושה. בנהיגה מתונה-עירונית זה לא יורגש, אבל ברגע שרוצים לנצל את יכולותיו של המנוע - נתקלים בסרבנות ובהססנות מרגיזה מצידה של התיבה. אם נשווה את האסטרה למשפחתיות 1,600 סטנדרטיות, תקבל האופל עדיפות בסעיף יחידת ההנעה; אבל מול הפוקוס והגולף היא בהחלט נופלת.
כך גם בסעיף התנהגות הכביש. האסטרה מציגה אחיזת כביש מוצלחת ויש לה את היכולת לגמוע מרחקים במהירות גם כשהכביש מתעקל, אבל מצד שני יש לה גם הגה קל מדי עם שטח מת במרכזו, מתלה קדמי שמרגיש "רופף" ונטיה בולטת לתת היגוי. במרבית הסיטואציות היא לא תהיה פחות בטוחה מהפוקוס והגולף, אבל היא כמעט תמיד תהיה פחות מהנה, במובן הספורטיבי של המילה.
צריכת דלק בשיוט בין עירוני: 13.6 ק"מ לליטר
צריכת הדלק במבחן כולו: 9.8 ק"מ לליטר
פורד פוקוס
עיצוב, אבזור וסגנוןמבחינה חיצונית, הפוקוס המעודכנת דומה לקודמתה בקווי המתאר החיצוניים - אבל רק שם. הגריל הקדמי שלה מקבל את הסגנון א-לה אסטון מרטין, הפנסים הפכו צרים יותר, ומאחור עודכנו גם כן יחידות התאורה והשתנתה גם זווית הקצה של השמשה האחורית. בגדול, ניתן לומר שהיכן שהיו קווים מעוגלים - הם התרבעו, והפוקוס הפכה יותר אלגנטית ומחודדת. בוגרת ורצינית יותר מהאסטרה, אבל גם ספורטיבית ונועזת יותר מהגולף.
מבפנים השינויים מתונים יותר, והם מתמקדים בעיקר באיכות החומרים שהשתפרה ובסידור מחודש של חלק מהמתגים. הכפתוריזציה המבולגנת של הדור הקודם הוחלפה במסך מגע גדול עם מעט מתגים מרווחים, אך מדובר במסך מהתקנה מקומית, שאמנם מצויד ב-Waze וברדיו אינטרנטי, אך מגיב לאט, סובל מבאגים רבים ולא נוח לתפעול. בנוסף למסך, מוצעת הפוקוס (בגרסת הטיטניום שנבחנה) גם עם בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, מצלמת רוורס (באיכות נמוכה) וכפתור התנעה.
הנדסת האנוש נותרה מסורבלת גם במקומות אחרים ברכב - למשל, כפתורי הגברת והנמכת עוצמת האוורור של המזגן שממוקמים הרחק אחד מהשני, או בקרת השיוט שמופעלת מהפינה השמאלית-תחתונה של ההגה. גם העיצוב הפנימי מיושן, ולבוחנים הפריע הצבע הכחול של תאורת המחוונים וגם העיצוב הלא-אחיד של הפקדים השונים.
נוחות, שימושיות ומרווחאם לאסטרה נכנסנו בתחושה אלגנטית, ודמיינו את עצמנו בחולצה מכופתרת ומכנס מעומלן, תא הנוסעים של הפוקוס מזמין אותנו להיכנס בנעלי ספורט וחולצת דרייפיט. הישיבה הנמוכה יחסית, ההגה העבה שיוצא לכיוון הנהג והקונסולה שפונה שמאלה - כל אלו מבהירים שזו מכונית שמדברת לנהג, ובשפת הספורט.
המושבים עצמם מוצלחים, גדולים מאלה של האסטרה אך קטנים ממושביה של הגולף. שדה הראיה הוא הפחות טוב במבחן בשל הקורות הגדולות מלפנים. מסביב לנהג ישנה כמות מספקת של תאי אחסון, אך לא תמיד הסידור שלהם אידיאלי.
במושב האחורי הפוקוס מתגלה כצפופה בחבורה. אמנם, לשלושה נוסעים יהיה פחות נוח באסטרה, בשל מבנה המושב המותאם לשניים, אך מושביה של הפוקוס פחות תומכים, המרווח לרגליים מצומצם והקרבה למושבים הקדמיים יוצרת תחושת צפיפות. גם כאן אין פתחי מיזוג מאחור, אך יש מחזיקי כוסות.
תא המטען לא גדול בנפחו, אך הדלת האלכסונית בסגנון ליפטבק מעניקה גישה קלה ונוחה. התא מצויד ב-4 ווי תליה, שתי נורות ורצועות לעיגון בצדדים.
על אף צמיגים במידה רצחנית של 235/40R18, הפוקוס מצליחה להתמודד לא רע עם מרבית השיבושים בכביש. חתך הצמיגים הנמוך מעביר לנוסעים את השיבושים הקטנטנים והמרגיזים, אלו שמסוננים היטב בגולף, אך ככל שהכביש הולך ומשתבש - כך נוחות הנסיעה של הפוקוס משתפרת, והיא מציגה שיכוך מעולה וריסון נהדר. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה קרובה לשלמות, וגם על הכבישים השבורים והגליים של רמת הגולן הפוקוס שמרה על ריסון כאילו מדובר בכביש 6. בידוד הרעשים, עם זאת, הוא הפחות טוב בחבורה - בעיקר בשל רעש נוכח מהצמיגים.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישמושב הנהג הכניס אותנו למצב רוח ספורטיבי, והמנוע ממשיך באותה מגמה. הוא לא חזק או מהיר יותר מזה של הגולף; למעשה, על פי הנתונים הרשמיים הפוקוס היא האיטית במבחן עם 9.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. אבל למנועים יש לא רק יכולת אלא גם אופי - וזה של הפוקוס משדר אופי נמרץ ועירני. בנהיגה שגרתית הוא נותן תחושה של זריזות ועצבנות בכל לחיצה על הגז, וכשמעלים אותו לסל"ד גבוה הוא נושם היטב ומנגן בסאונד שיוצר תחושה של עוד. התחושה הזו נתמכת מהעובדה ששיא ההספק שלו מושג ב-6,000 סל"ד, 1,000 יותר מהשתיים האחרות.
כמו באסטרה, אם כי במידה פחותה באופן ניכר, גם כאן תיבת ההילוכים קצת מקלקלת את החגיגה. היא אמנם פועלת באופן חלק, אך היא לעיתים משתהה בהורדת ההילוכים וגם גוזלת מכוחו של המנוע בדרכו אל הגלגלים.
התנהגות הכביש הנפלאה של הפוקוס לא התעמעמה גם לאחר מתיחת הפנים, ואולי אפילו להיפך. צמיגי הענק של גרסת הטיטניום העלו משמעותית את רמת האחיזה הזכורה לנו מהדור הקודם, מה שמוסיף לתחושת הבטחון; ההגה, מצידו, מדויק ומהיר, והתחושה היא שהמכונית ניתנת לשליטה כמעט בכל מהירות שהיא. עם זאת, השלב בו נגמרת האחיזה של הצמיגים ומתחילה השובבות של השלדה מתבצע כאן באופן חד ומהיר מדי, מה שעלול לעיתים להפתיע.
צריכת דלק בשיוט בין עירוני: 13 ק"מ לליטר
צריכת הדלק במבחן כולו: 8.4 ק"מ לליטר
פולקסווגן גולף עיצוב, אבזור וסגנוןככה צריכה להיראות פולקסווגן גולף: שמרנית, סולידית, רצינית ומאוד אלגנטית. אבל האם גם ככה צריכה להיראות המשפחתית הקומפקטית שלכם? רק אם אתם שמרנים כמוה. הגולף לא התעדכנה מאז יצאה לשוק ב-2012, ולטעמנו היא זקוקה למתיחת פנים על מנת ליישר קו עם הדגמים הנוכחיים של פולקסווגן. ככה, עם הקווים הרבועים, החישוקים הפשוטים וללא זכר לכרום נוצץ בחזית או אפילו מסביב לחלונות, היא נראית פחות כמו הגרסה הבכירה של הגולף ויותר כמו "גולף ליסינג".
גם מבפנים אין הפתעות: העיצוב שמרני, הקווים פשוטים וברורים, והכל זמין, נגיש ונוח לתפעול. היא לא נותנת תחושה יוקרתית כמו האסטרה, אך ההרגשה נעימה ואיכותית יותר מזו של הפוקוס המצועצעת. איכות החומרים, כמצופה, לעילא ולעילא.
הגולף בגרסה הזו היא היקרה במבחן, ובתמורה מקבלים רשימת אבזור נדיבה למדי: כניסה והנעה ללא מפתח, חלון שמש בגג, מולטימדיה מקורית, בקרת אקלים, מראות עם קיפול חשמלי ובלם יד חשמלי שגם מחזיק את הרכב בעמידה. והכל ברור, פשוט ומסודר.
נוחות, שימושיות ומרווחלא נופתע אם נגלה שמידותיה של הגולף הנוכחית היו שייכות בעבר לגולף פלוס המיניוואנית. התחושה בתא הנוסעים מרווחת, אוורירית ונינוחה, ולא "ספורטיבית" ומהודקת כמו באסטרה ובפוקוס. מושבי הנהג והנוסע בגולף הם הגדולים במבחן, והם מציעים גם תמיכה מוצלחת לגוף. שדה הראיה גם הוא הטוב ביותר הודות לשטח חלונות גדול וקורות דקות יחסית, מה שגם מעניק תחושה של מרווח במושב האחורי.
המושב האחורי עצמו מרווח בהרבה משל הפוקוס, ולשני נוסעים יהיה דומה לזה של האסטרה. לשלושה, הגולף מנצחת בכלל בלי להתלבט הודות למבנה רחב יותר באופן משמעותי. הפולקסווגן היא גם היחידה במבחן שמציעה פתחי מיזוג מאחור, ובנוסף ניתן למצוא תאים גדולים בדלתות עם ריפוד בד (כדי שהחפצים לא ירעישו), תאורת קריאה, מתלים למעיל ומשענת יד גדולה עם מחזיקי כוסות - שמאחוריה מסתתרת דלת קטנה שמובילה לתא המטען.
תא המטען הוא גם הגדול במבחן עם נפח של 380 ליטר, והוא גם מציע תאים שימושיים בצדדים, שקע 12 וולט ומדף שמאפשר אחסון באיזור נפרד בחלק התחתון.
נוחות הנסיעה של הגולף מצוינת. היא רכה מהפוקוס, ולכן סופגת טוב יותר את פגמי האספלט הקטנים, ואת המחיר הקטנטן היא משלמת בתנועתיות יתר על כבישים גליים במהירויות גבוהות. היינו צריכים לבצע נסיעות הלוך-חזור על כביש משובש במיוחד כדי לגלות את ההבדלים ביניהן, כך שניתן לסכם ולומר ששתיהן מציעות נוחות נסיעה משובחת. האסטרה מעט פחות נוחה מהן.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישמנועים של פולקסווגן מאז ומתמיד הרגישו לנו חזקים יותר מכפי שמספר דף הנתונים, וגם הפעם התחושה לא השתנתה. בעדינות ובלי שנשים לב, הגולף מאיצה בקלילות למהירויות גבוהות ומשייטת בנינוחות במהירויות גבוהות לא פחות. כושר הנשימה של המנוע מצוין גם בסל"ד התחלתי וגם במאמץ, וכמעט בכל סיטואציה היא היתה המהירה במבחן.
את המחמאות, בין היתר, צריך לתת לתיבת ההילוכים. ה-DSG כפולת המצמדים של פולקסווגן אמנם מהססת מעט בעיר וגם קופצנית לעיתים בתמרוני חניה צפופים, אך כשהכביש נפתח היא מפליאה לבצע ומחליפה הילוכים במהירות וביעילות, מבלי לגזול אפילו סוס בודד מכוחו של המנוע.
התנהגות הכביש של הגולף פחות ספורטיבית מזו של הפוקוס, אך היא לא פחות מוצלחת ממנה כשצריך לשמור על קצב מהיר בכביש מפותל. אחיזת הכביש פנומנאלית, וכמעט בלתי אפשרי להוציא אותה מקו הפניה. תוסיפו לזה היגוי מוצלח (אם כי מעט ארוך מדי), זוויות גלגול מתונות ותגובה מהירה ומדויקת לפקודות דוושה, ותקבלו מכונית משפחתית סופר-דינאמית. ועדיין, פחות ספורטיבית מהפוקוס.
צריכת דלק בשיוט בין עירוני: 15.1 ק"מ לליטר
צריכת הדלק במבחן כולו: 10.7 ק"מ לליטר
סיכוםאל מול הפופולאריות הגוברת של רכבי הפנאי, מוכיחות המשפחתיות האירופאיות שניתן לוותר על הגובה ולקבל באותו מחיר מנועים משובחים, נוחות נסיעה גבוהה והתנהגות כביש מצוינת. שלושת המכוניות במבחן הזה הפגינו איכויות מעולות כמעט בכל פרמרטר, וההבדלים ביניהן זה עניין של ניואנסים. ובכל זאת:
עיצוב, אבזור וסגנוןאופל אסטרה, הסכימו הבוחנים, היא המכונית הנאה במבחן. אבל עיצוב זה עניין של טעם, ואת הציון הגבוה היא לא מקבלת רק על כך שקלעה לטעמנו - אלא גם בזכות הסגנון הייחודי, תא הנוסעים היוקרתי והחומרים האיכותיים שמקנים תחושה של מכונית מודרנית יותר. גם הפוקוס מצליחה לככב בזכות עיצוב חיצוני מוצלח, למרות תא נוסעים מבולגן, והגולף? היא כבר זקוקה למתיחת פנים, ובכלל - על שמרנות יתרה קשה לקבל ניקוד גבוה בסעיף העיצוב.
רשימת האבזור של האסטרה היא הנדיבה ביותר, ובמיוחד ראויות לציון מערכות הבטיחות המקוריות. חצי כוכב היא מאבדת בגלל הניווט, שלא תומך בעברית. הגולף מאובזרת היטב וגם התפעול אינטואיטיבי ונוח, והפוקוס סובלת ממערכת מולטימדיה לא מוצלחת וגם מרשימת אביזרים קצרה יחסית.
נוחות, שימושיות ומרווחהגולף אולי לא סקסית כמו האסטרה והפוקוס, איך היא ללא ספק הפרקטית מכולן. יש לה את המושבים הקדמיים הנוחים ביותר, היא המרווחת ביותר מאחור לשלישיית נוסעים, תא הנוסעים מואר ואוורירי וגם תא המטען מנצח. במקום השני ניצבת האסטרה, בזכות מושב אחורי מרווח (לשניים בלבד) ומושבים מוצלחים. הפוקוס אחרונה בשל המרווח המוגבל מאחור.
נוחות הנסיעה היתה מעולה בשלושתן, והמאבק פה הוא בניואנסים זעירים. לגולף יתרון קטן בעיר, הפוקוס עדיפה עליה במעט מחוץ לעיר, ושתיהן נוחות מהאסטרה - שוב, בפער קטן. לאופל יתרון בבידוד הרעשים.
מנוע, ביצועים והתנהגות כביש"מרחף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה". במילים האלו בחר אחד מהבוחנים לתאר את המנוע של הגולף, והיתר הנהנו בהסכמה. הפוקוס פחות חזקה וגם סובלת מתיבה לא מושלמת, אך יש לה אופי ספורטיבי - וזה לא מובן מאליו. האסטרה חזקה בפני עצמה אך פחות מהמתחרות, וגם תיבת ההילוכים שלה נחותה משמעותית.
התנהגות הכביש של הפוקוס והגולף משובחת להפליא, גם אם שונה בתכלית: הפוקוס משעשעת את הנהג החובב, הגולף היא "מר בטחון". והאסטרה? שוב, לא רעה בכלל בפני עצמה, אבל הרבה פחות דינאמית מהשתיים האחרות.
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
