אז עכשיו, משהגיעו לישראל גרסאות הדיזל של הקארוק ולאחר שפיג'ו 3008 קיבל שדרוג משמעותי למנוע הדיזל (למעשה, מדובר במנוע חדש ובתיבת 8 הילוכים), נוצרה ההזדמנות למבחן כזה. שאלת החסכון בדלק תהיה המרכזית במבחן הנוכחי, אך נעסוק גם בתחומים של ביצועים, איכות הנסיעה והתמורה למחיר. ומכיוון שאנו עוסקים ברכבי פנאי עם דגש על חסכון בדלק, צירפנו למבחן גם את קיה נירו - רכב פנאי-משפחתי עם הנעה היברידית. שנתחיל?
עיצוב וסגנון
גם רכבי פנאי מעוצבים בהרבה מהקארוק יתקשו להתחרות ב-3008 בסעיף הזה. מדובר ברכב פשוט יפהפה. הוא נראה כמו רכב פנאי קשוח וגדול יותר, מפתיע עם זוויות מיוחדות, חומרים מבריקים ו"יציאות מהשבלונה" כמעט בכל זווית שבה תסתכלו עליו. הקארוק לא רק נמוך וצנוע מידות ביחס לפיג'ו, הוא גם באמת מעוצב בצורה פשוטה יותר. הקווים ישרים ומעט משעממים - זה לא רכב שיגרור מבטים נוספים ברחוב.
בתוך תא הנוסעים הפער מתעצם, במיוחד לאור העובדה שהקארוק הגיע בגרסת האמבישן השחורה והפשוטה. הכל מסודר בצורה מאוד ברורה והגיונית, אך גם חסרת מעוף. הפיג'ו, לעומתו, נראה כאילו הגיע מהעתיד.
ההגה הנמוך, לוח המחוונים הוירטואלי והמתוחכם, הג'ויסטיק של ידית ההילוכים. הכל נראה מודרני, מלוטש ומרשים במיוחד. נציין כי במחיר של הפיג'ו הבסיסי תוכל לרכוש את הקארוק בגרסת הסטייל, שמשפרת במעט את הנראות מבפנים.
אבזור ותפעול
רשימות האבזור של השניים לא שונות זו מזו באופן משמעותי. לשניהם יש מולטימדיה מקורית (בפיג'ו עם מסך גדול יותר), בלם יד חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות מאחור ומערכת בלימת חירום אוטונומית. הפיג'ו מגיע כסטנדרט גם עם כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס עם פונקציית "מבט על", לוח מחוונים וירטואלי וחישוקי "18.
הקארוק בגרסת האמבישן הבסיסית עולה על הפיג'ו בכל מה שנוגע למערכות הבטיחות: יש לו מערכת לבלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה, בעוד הצרפתי מסתפק בבלימת חירום בלבד - ומציע את המפרט המלא רק בגרסת הפרימיום היקרה.
ועוד עניין שצריך לקחת בחשבון: במחיר של הפיג'ו בגרסתו הזולה ביותר, תוכלו לקבל את הקארוק בגרסת הסטייל ועדיין לצאת עם עודף. במצב הזה רשימת האבזור נוטה שוב לצידו של הקארוק, שמוסיף למפרט תאורת לד מלאה ותאורת אווירה פנימית.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על הנדסת האנוש. העיצוב הייחודי (שלא לומר קיצוני) של הפיג'ו מייצר לא מעט מוזרויות וקשיים: את המיזוג מתפעלים מתוך המסך, המידע בלוח המחוונים עמוס ולא קל להגיע לכל הפונקציות תוך כדי נהיגה. בסקודה, לעומת זאת, הנדסת האנוש מופתית. לא פחות. כל נהג ירגיש בבית בתוך זמן קצר, ויוכל לתפעל את כל המערכות בקלילות הודות לכפתורים פיזיים ברורים ומסך מידע יעיל בלוח המחוונים.
שימושיות ומרווח
למרות הבדלי המימדים, שנוטים לטובת הפיג'ו, אין כמעט הבדלים של ממש בין הקארוק ל-3008. לפיג'ו תנוחת ישיבה גבוהה יותר; הקוקפיט הייחודי ממקם את הנהג מעל להגה אך מתחת ללוח המחוונים, כאשר הקונסולה המרכזית - שבתוכה תא אחסון ענק - יוצרת הפרדה ברורה בין הנהג לנוסע. בקארוק הישיבה מעט יותר נמוכה וישנה תחושה של קרבה בין הנהג לנוסע.
מאחור שניהם מציעים מרווח טוב מאוד לשני נוסעים. המרווח לרגליים מצוין וכך גם המרווח לראש. בפיג'ו יש חלונות גדולים יותר שמכניסים אור ותחושת מרחב בתא הנוסעים. הוא גם מרווח יותר לשלושה מאחור ויתאים יותר לעיגון של 3 מושבי בטיחות - אם כי שלישיית מבוגרים תחוש בצפיפות בשני הרכבים.
תא המטען של השניים גדול. בפיג'ו מקבלים מעט יותר נפח אחסון ועומק, בעוד הסקודה מבריק - כרגיל - עם פתרונות אחסון יצירתיים, ווי תליה ואביזרי עיגון.
נוחות נסיעה
נקדים ונאמר שמדובר בשני רכבים נוחים בהחלט. רמת הנוחות שלהם מושפעת מאוד ממידת הצמיגים: בפיג'ו תקבלו חישוקי 18 או 19 אינץ', בסקודה יש 16 או 17. זה אומר שאת רוב השיבושים הקטנים של העיר הסקודה סופגת בצורה טובה יותר. אולי זה גם בגלל שרכב המבחן בפיג'ו הגיע עם צמיגי ה-"19? ייתכן.
כך או אחרת, שתיהן סופגות טוב מאוד את שיבושי הכביש בעיר ומחוצה לה, ושתיהן מצליחות להיות נוחות גם בתוואי הבין עירוני עם יציבות גבוהה ורמת ריסון מוצלחת. לפיג'ו יש גם יתרון קל בבידוד הרעשים, מה שנותן לה את חצי הכוכב הנוסף.
מנוע וביצועים
והנה הגענו לחלק המעניין ביותר של המבחן, אליו מגיעות שתי המכוניות מנקודת פתיחה מאוד שונה. בפיג'ו מנוע הדיזל היה מההתחלה חלק עיקרי בהיצע של ה-3008. לאחרונה הוא עבר שדרוג משמעותי. עבור פיג'ו כיצרנית רכב, מנועי הדיזל הם מוצר דגל. ראו אפילו את מותג היוקרה DS, שמשווק אצלנו את רכב הפנאי שלו בעיקר בגרסאות דיזל.
בסקודה המצב שונה. קבוצת פולקסווגן שמה את יהבה על מנועי טורבו-בנזין קטנים, לפחות מאז התפוצצות פרשת הדיזל-גייט, ואת גרסאות הדיזל לקארוק ולקודיאק קיבלנו בישראל כמעט במקרה. תקנות ה-WLTP החדשות מכבידות על שיווק רכבי דיזל באירופה, וכך נוצר מלאי זמין במחיר אטרקטיבי עבור השוק הישראלי.
כך או אחרת, מדובר במנועים שונים ומעניינים. לפיג'ו יש 130 כ"ס ו-30.6 קג"מ מנפח של 1,500 סמ"ק. בסקודה מקבלים רק 115 כ"ס ו-25.4 קג"מ מנפח של 1,600 סמ"ק. בפיג'ו משודך המנוע לתיבת 8 הילוכים אוטומטית, בסקודה זו ה-DSG שלה 7 הילוכים.
כמעט בכל תנאי הדרך הפגינה הפיג'ו עליונות, כפי שמתבטא גם בדף הנתונים. היא זריזה יותר בתנועה עירונית, מהירה יותר גם במהירויות גבוהות ובמרבית המקרים גם שקטה מעט יותר. חובבי הביצועים יאלצו כנראה לפנות לגרסאות הטורבו-בנזין של השניים, אבל אם אתם מחפשים את החסכון - דעו שבפיג'ו תקבלו על הדרך גם קצת יותר כוח.
תיבת 8 ההילוכים של היפג'ו עבדה באופן מופתי, אם כי לא השתמשה כמעט בכלל בהילוך השמיני. גם ה-DSG של סקודה, כמו שקורה בדרך כלל במנועים עם מומנט גבוה, עבד בצורה חלקה ויעילה.
במבחני צריכת הדלק הפגינה הפיג'ו יתרון קטן בכל המצבים. בנהיגה בין עירונית מתונה רשמה הפיג'ו נתון של 19.6 ק"מ לליטר לעומת 17.9 בסקודה. בנסיעה עירונית ממושכת מדדנו 12.5 ק"מ לליטר בפיג'ו לעומת 11.4 בסקודה.
התנהגות כביש
סקודה קארוק מפגין תחושה בטוחה מאוד, עם אחיזת כביש גבוהה רוב הזמן ואפס דרמות. יש לו זוויות גלגול מעט בולטות, אבל זה עניין סביר אצל רכבי פנאי מסוגו. אלא שבזמן שהקארוק מרגיש בטוח, הפיג'ו מוסיף את הבונוס של יכולת דינאמית מהנה. יש לו שלדה מצוינת, הגה מהיר, הוא מאפשר את הידוק קו הפניה בהרפיית דוושה ועדיין מצליח להיות אוחז ובטוח. שאפו.
סיכום
כפי שכבר ידענו, אלה שני רכבי פנאי מצוינים. שניהם מרווחים ונוחים לנסיעה, עם יתרון קל לפיג'ו בתחומים האלו; לסקודה יש יתרונות בתחומי המחיר והאבזור, ואילו הפיג'ו משיג עוד קצת נקודות בתחום התנהגות הכביש.
אבל השאלה החשובה ביותר כאן היא המנוע, ובתחום הזה הפיג'ו מובילה בבירור. מנוע הדיזל שלה שקט, זריז ובעיקר חסכוני יותר בכל תנאי הדרך. ולא שלסקודה יש מנוע רע - גם הוא חסכוני ומספק ביצועים הולמים, אלא שזה של הפיג'ו מצליח להעלים כמעט את כל החסרונות המוכרים של מנועי הדיזל; עד כדי כך שאפילו בזיהום האוויר הוא מצטיין.
אז האם הפיג'ו הוא המלצת הקניה הברורה שלנו? לא בהכרח. הוא יקר מהסקודה ב-16,000 שקל בגרסאות הבסיס של השניים. זה אומר שבנסיעה בין עירונית של 20,000 ק"מ בשנה, יהנה הפיג'ו מחסכון של כ-600 שקלים בשנה בצריכת הדלק - כך שיחלפו 26 שנה עד שהפער בצריכת הדלק יצדיק את עצמו במחיר הרכישה...
או במילים אחרות: צריכת הדלק לא יכולה להיות השיקול פה. אם אתם קונים רכב פנאי בהסתכלות כלכלית, כנראה שהסקודה יחסוך לכם יותר למרות צריכת הדלק הגבוהה במעט. כבונוס הוא גם יהיה מאובזר יותר ונוח יותר לתפעול. אבל אם אתם מחפשים את העיצוב, שאר הרוח וחווית הנסיעה, התשלום העודף על הפיג'ו יצדיק את עצמו עבורכם.
האופציה ההיברידית: קיה נירו
הוא אמנם לא עם מנוע דיזל, וגם על ההגדרה שלו כרכב פנאי יהיה מי שיחלוק, אבל הוא ללא ספק מעניק צריכת דלק פנטסטית ומהווה פתרון מצוין למשפחה שרוצה לחסוך. המימדים הקטנים, בעיקר לגובה, הופכים אותו לרכב פחות מרשים וקשוח למראה ביחס לקארוק ול-3008. גם מבפנים הוא שמרן וסולידי, אך באופן מפתיע הוא הציג מרווח פנימי דומה מאוד לזה של שני ג'יפוני הדיזל שעימתנו מולו.
ההנעה ההיברידית של הנירו הפכה אותו לרכב זריז יותר, גם בגלל יתרון ההספק - יש לו 141 כ"ס - וגם בגלל זמינות הכוח המיידית של המנוע החשמלי. במהירויות גבוהות או בסחיבת משקלים יהיה יתרון דווקא למנועי הדיזל.
הנירו הצטיין גם ברמה גבוהה של שקט בתא הנוסעים, בעיקר במהירויות נמוכות. נוחות הנסיעה שלו היתה פחות מוצלחת משל האחרים בשל המשקל הכבד של הסוללה, וגם התנהגות הכביש היתה מהנה פחות.
ומה בשורה התחתונה? הנירו היה חסכוני יותר בכל מצב, בפער ברור. בנסיעה בין עירונית מתונה, כאשר הפיג'ו רשם צריכה של 19.6 ק"מ לליטר והסקודה רשם 17.9, זרח הנירו עם 23.6 ק"מ לליטר - יתרון מוחץ של 20% על פני הפיג'ו ו-31% על פני הסקודה.
בתוך העיר היה הפער בולט יותר: הנירו הגיע לצריכה של 18.1 ק"מ לליטר בתנועה עירונית כבדה ואיטית, יתרון של 44% על פני הפיג'ו וכמעט 60% על פני הסקודה. בכל מה שקשור לצריכת דלק, כך מסתמן, ההנעה ההיברידית מנצחת את הדיזלים בנוק אאוט.
להשוואת נתונים:
פיג'ו 3008 מול סקודה קארוק וקיה נירו
למאמר זה התפרסמו 16 תגובות