מבחן השוואתי: 4 רכבי פנאי קטנים

אופל קרוסלנד X

עיצוב וסגנון

העיצוב החיצוני של אופל קרוסלנד X לא בדיוק צועק "אני קשוח", אך לצד זאת יש לו את כל המאפיינים המתבקשים מרכב פנאי קטן: מגן גחון מדומה, מגלש אחורי בצבע כסף ואפילו מגיני צד וקשתות בתי גלגלים מושחרים (שקצת נטמעו ברכב המבחן השחור). למרות זאת הם לא הצליחו להבליט אותו יתר על המידה ביחס למתחרים. העיצוב בסך הכל אלגנטי, עם הגג בצביעה השונה ופס הניקל המפריד.

גם עיצוב הפנים לא מביא עימו בשורות SUV או חידושים כלשהם. הצבעים האפורים שולטים ויש כמה נגיעות כרום במערכת המולטימדיה, פתחי המיזוג ובמסגרת ידית ההילוכים שמוסיפים מעט לאווירה הכהה.

איכות החומרים וההרכבה סבירה ביחס למתמודדים אך לא מתעלה. העור המדומה מרגיש איכותי יותר משל הסטוניק, אך עדיין לא ברמה גבוהה מאוד. גם הפלסטיקה לא מאוד איכותית אך טובה משל הארונה, ולמרות שהיא מגיעה בשני צבעים, הם לא תורמים לתחושת איכות גבוהה יותר.

אבזור ותפעול

אופל קרוסלנד X מגיע בשתי רמות גימור עיקריות: אנג'וי ואינוביישן, כאשר לגרסת האינוביישן ישנן חבילות אבזור נוספות (פרימיום ופרימיום פלוס). ברמת הכניסה תמצאו אבזור סטנדרטי לגמרי וחישוקים קלים בגודל 16 אינץ'. בתחום הבטיחות ישנם חיישני חנייה קדמיים ואחוריים עם מצלמת רוורס, בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב, התרעת עייפות וזיהוי תמרורים.

גרסת האינוביישן מוסיפה פריטים כמו בקרת אקלים מפוצלת, ריפוד בד משולב עור, משטח הטענה אלחוטי, גג בצביעה שונה, חיישנים  וחישוקי 17 אינץ'. החבילות מוסיפות עוד פריטים שנדיר למצוא בקטגוריה, אך המחירים כבר לא נמוכים בשלב הזה.

הנדסת האנוש טובה בסך הכל, אך לא ברמה של הסטוניק או של הארונה. די פשוט להבין איך מתפעלים כל דבר, אך יש צורך להשקיע קצת זמן וללמוד את תפעול מערכת המולטימדיה, מה גם שהמסך לא תמיד קריא באור שמש.

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים בקרוסלנד נוחים לכשעצמם, אך המושב קצר ונמוך וגם לקונסולה המרכזית ישנו שיפוע שלעיתים מפריע לברכי הנהג. חגורות הבטיחות אינן מתכוונות לגובה (לעומת ה-C3 איירקרוס שכן מציע זאת ולמרות שהם חולקים את אותה הפלטפורמה), אך יש משענת יד רחבה ותומכת (ללא תא אחסון). הישיבה גבוהה ורואים היטב החוצה. המרווח לנוסע אינו מצטיין וישנה תחושה עוטפת ופחות אוורירית לעומת הארונה או ה-C3 איירקרוס.

מאחור ישנו מרווח כתפיים מצומצם ל-3 מבוגרים עקב קורה C שמעט "נכנסת פנימה". לצד זאת המרווח לישבנים ולברכיים טוב מאוד, מרווח הראש סביר וישנה גם תעלת הינע בולטת, אך מאחר ויש מספיק מקום לרגליים, היושב באמצע יכול לשבת בפישוק מבלי להפריע ליושבים בצדדים. חלונות הצד קטנים יחסית, אך לא קטנים כשל הסטוניק.

המרווח לשניים כבר הרבה יותר טוב ומזכיר את זה של ה-C3 איירקרוס. יש תחושת מרחב ומרווח הרגליים והברכיים טוב. מצד שני המושב קצר ונמוך משל שאר הג'יפונים במבחן, אם כי לא בפער משמעותי. משענת הגב עצמה לא תומכת במיוחד ותנוחת הישיבה זקופה מידי -  מה שאומר שלמבוגרים יהיה פה פחות נוח בנסיעות ארוכות. המושב יתאים יותר לילדים  ועצם היותו שטוח, עם שקעי חגורות שנטמעים בתוך המושב, הופכת אותו לכזה שמתאים יותר להתקנת כסאות בטיחות.

ליושבים מאחור יש ידיות אחיזה, ווי תליה ותאורה נפרדת לכל נוסע, אך אין משענת בין המושבים. נציין כי חגורת הבטיחות האמצעית (כמו ב-C3 איירקרוס) נגללת אל התקרה והתקעים מתמגנטים אליה - כך שהיא לא מפריעה במבט לאחור ולא מתנדנדת או מרעישה.

בתא הנוסעים של הקרוסלנד ספרנו סך של 12 תאי אחסון. נציין שהתאים בדלתות לא גדולים במיוחד והתא בין המושבים גדול יחסית אך אינו נסגר.

תא המטען בקרוסלנד X מציע נפח של 420 ליטר, הוא בעל סף הטענה נמוך, עמוק ובעל מפתח רחב יחסית, אך לא כמו של הארונה. ישנו מדף חלוקה ובתא התחתון ניתן לאחסן את המדף העליון. יש גם שני ווי תלייה, תאורה אחת מהצד, כלי הנהג נמצאים בתוך הדופן הימנית ומכוסים והתא עצמו בסך הכל שימושי ונגיש. בגאז' מוצלח לכל הדעות, אם כי זה של הסיטרואן גדול ממנו.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה העירונית באופל קרוסלנד X טובה לכשעצמה, כך התרשמנו במבחן שערכנו לו בעבר. אך ההשוואה לסיאט ארונה וסיטרואן C3 איירקרוס חשפה את הפערים. למרות חתך צמיגים גבוה יותר הקרוסלנד פחות נוח, בעיקר במעבר על שיבושים קטנים בעיר.

גם בנסיעה בין עירונית הפערים מוחשיים. בכביש גלי האופל ממשיך להתנדנד ופחות מרוסן לעומת הארונה, אם כי הוא לא נוקשה כמו הסטוניק.

בידוד הרעשים פחות טוב משל האחרים באופן בולט. ישנם רעשי כביש, רוח ומנוע מוחשיים. הג'יפון הגרמני רוכן בפניות בצורה בולטת יותר ויחד עם מושבים פחות אוחזים, גם הנוחות הכללית פחות טובה.

מנוע וביצועים

לקרוסלנד X מנוע ותיבת הילוכים זהים לאלו של הסיטרואן. מדובר במנוע משולש צילינדרים בנפח 1.2 ליטר ובהספק של 110 כ"ס. המנוע עצמו מוכר מדגמי פיג'ו-סיטרואן, והמנוע לכשעצמו בהחלט גמיש וזריז, אם כי רועש במקצת. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 הילוכים.

למרות שיחידת ההנעה זהה לזו של ה-C3 איירקרוס, היא מכוילת בצורה שונה - התחושה הכללית פחות נמרצת והעברת הילוכים איטית יותר, מה שמסרס עוד יותר את המנוע. גם בתפעול ידני נתקלנו ב"בורות" בין ההילוכים ואיבודי הכוח היו מורגשים. ביומיום זה לא נורא, אבל כאשר רצינו להוציא מיחידת ההנעה הזו קצת יותר - גילינו כי המתחרות זריזות ממנה.

התנהגות כביש

במבחן נוכחנו להבין את המשמעות של הכיול. בדומה להבדלים בתגובת יחידת ההנעה בין הקרוסלנד לאיירקרוס, כך גם ההבדלים בהתנהגות הכביש. האופל נהנית מפלטפורמה המשותפת לרכבים נוספים כמו פיג'ו 208 למשל, אך הפידבק מהשלדה היה חסר. כיול המתלים לצד הרך של הסקאלה פגע ביכולות הדינאמיות עם רכינה בולטת מאוד בפניות. לעומת ה-C3 איירקרוס מדובר בהבדלים תהומיים כמעט והקרוסלנד תופס פער משמעותי עוד יותר מהסטוניק או מהארונה הדינאמיות. הוא עדיין מרגיש בטוח רוב הזמן, אך דורש מהנהג להוריד קצב לעיתים. היעדר התקשורת עלול להשפיע על הבנת מגבלות האחיזה בתנאי קיצון.

צריכת הדלק במבחן: 12.5 ק"מ לליטר.

סיאט ארונה

עיצוב וסגנון

סיאט ארונה כידוע מבוסס על האיביזה, אך הקשר המשפחתי הדוק מדי לטעמנו. העיצוב החיצוני דומה מאוד לזה של האיביזה ולא נותן את אפקט ה-SUV הנדרש. אמנם יש לו תוספות "שטח" כמו פסי הגנה שחורים ופסי גגון, ואהבנו גם את הצביעה הנפרדת לגג, אבל זה עדיין שונה מספיק מהאיביזה.

עיצוב הפנים הוא כמעט העתק של האיביזה, מן הסתם, ולא תמצאו פה צבעים שמחים או מאפייני עיצוב חדשניים. הגוון השולט הוא אפור אך מסך המולטימדיה המודרני מציל קצת את המצב.

איכות החומרים וההרכבה לא גבוהה כמו שהתרגלנו לקבל מדגמי קונצרן פולקסווגן. אין דיפוני בד על הדלתות והפלסטיקה מרגישה מגורענת וחלולה. רק ההגה מצופה העור וחיפוי הגומי במעלה הדשבורד נעימים ואיכותיים. באופן כללי איכות החומרים בארונה הייתה הנמוכה מבין ארבעת הרכבים במבחן.

אבזור ותפעול

הארונה מגיע ב-3 רמות גימור, שמתחילות במחירים נגישים יחסית. כבר ברמת הכניסה "סטייל" יש כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני גשם ותאורה, מראות צד מתקפלות, מראה נגד סנוור וחישוקים קלים בגודל 16 אינץ'. בתחום הבטיחות ישנה בלימת חירום אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית. את התרעת הסטייה מנתיב תשלים מערכת מובילאיי.

בגרסת FR יש גם אפשרות לצביעה דו-גונית, בורר מצבי נהיגה, חישוקי 17 אינץ', חיישני חניה אחוריים מקוריים, מערכת התרעת רכב בשטח מת והתרעת תנועה חוצה מאחור; רמת הגימור FR Pro כוללת גם תאורת לד מלאה, מושבי עור בשילוב אלקנטרה, מערכת שמע משודרגת וחישוקים בגודל 18 אינץ'. מרשים.

התפעול של כלל האביזרים בארונה נעשה בקלות ובפשטות. ברור מה כל פקד וכפתור עושים וגם מערכת המולטימדיה מצוינת והשימוש בה נעשה ממש כמו הטלפון החכם. זוהי ללא ספק המערכת המוצלחת במבחן. הנדסת האנוש היא הטובה מבין הרביעייה כאשר הכל נגיש וקל להבנה.

שימושיות ומרווח

לסיאט ארונה מושבים קדמיים נוחים, אך לא כמו אלו שב-C3 איירקרוס. המושבים קצרים יחסית והיינו רוצים יותר תמיכה צידית. הקונסולה המרכזית רחבה מעט אך לא גבוהה מדי, כך שיש מספיק מקום לברכיים. משענת הראש נוחה ומרווח הראש שני רק לסיטרואן. באופן כללי הישיבה אינה גבוהה וג'יפונית כמו שהיינו מצפים מרכב פנאי, אך הראות לפנים טובה.

במושב האחורי המרווח לשלושה פחות טוב משל האופל והסיטרואן וטוב רק משל הסטוניק. היושבים בצדדים מפתחים יחסי קרבה עם קורות הצד ומרווח הראש מצומצם לעומת שאר הרכבים במבחן. מרווח הברכיים מצומצם מאוד וגם הידיות בדלתות גוזלות לא מעט מקום מרגליהם של היושבים. הנוסע במרכז יפגוש תעלת הינע גבוהה שדי מפריעה ואין מנוס מישיבה בפישוק.

המרווח לשניים משפר את המצב. המושב עצמו לא נמוך כמו באופל, אך הוא קצר יחסית. מרווח הרגליים משתפר מאחר והכיסאות מלפנים גבוהים יחסית וניתן להכניס את כפות הרגליים מתחתם. המושב עצמו נוח ואוחז את הגוף.

בניגוד לעושר האביזרים שבסיטרואן, ליושבים מאחור בסיאט אין אפילו אביזרים בסיסיים כמו ידיות אחיזה ותאורת תקרה, כיסים בגב המושבים או שקעי טעינה. אין משענת יד בין המושבים וגם התקרה השחורה לא מוסיפה לאווירה. אין ספק שנסיעה ארוכה או סתם נסיעה עם ילדים לא תהייה אטרקציה מבוקשת.

בתא הנוסעים של הארונה ספרנו 11 תאי אחסון, כאשר התאים שבדלתות לא גדולים במיוחד, אבל יש מגירה קטנה ושימושית מתחת למושב הנוסע.

תא המטען בסיאט ארונה בנפח 460 ליטר והוא גדול דיו ופרקטי. המפתח רחב מאוד עם סף הטענה נמוך אף משל ה-C3 איירקרוס. יש פה מדף לטובת השטחת תא המטען, תאורה אחת, שני ווי תליה וגם תא קטן משמאל. במהלך המבחן הוא התגלה כמרווח מכולם.

נוחות נסיעה

סיאט ארונה הפגין נוחות טובה מאוד במהלך המבחן. הוא מצליח לבודד שברים קטנים בנסיעה עירונית, אף כי ברצף שיבושים עובר הרעד אל הנוסעים. צריך רק לזכור שמדובר בגרסת FR עם חתך צמיגים נמוך יחסית; גרסאות פשוטות יותר ישפרו את השיכוך. שדה הראיה לאחור לא מזהיר עקב קורות עבות, אבל יש מצלמת רוורס באיכות מצוינת.

גם בכביש בין עירוני הנוחות ממשיכה להיות טובה. הארונה נשאר מרוסן בכביש גלי, אך שומעים מידי פעם את עבודת המתלים. שיבושים גדולים יעברו באופן מורגש יותר. לצד זאת הארונה לא רוכן בפניות בזכות מבנה מרכב נמוך.

בידוד הרעשים היה הטוב ביותר. סיאט ארונה מצליח להסוות בצורה טובה את היותו משולש צילינדרים וגם מרבית רעשי הרוח והכביש נותרו מחוץ לרכב.

מנוע וביצועים

סיאט ארונה מצויד במנוע בנפח 1.0 ליטר המספק 115 כ"ס ומומנט מירבי העומד על 20.3 קג"מ. המנוע מוכר מדגמים אחרים של קבוצת פולקסווגן ומשודך לתיבה רובוטית כפולת מצמדים בעלת 7 יחסי העברה ויש גם מנופי העברת הילוכים מאחורי ההגה.

למרות שנתון ההספק נמוך ב-5 כ"ס מהסטוניק, יש לזכור כי שיא ההספק של הסיאט מושג ב-5,000 סל"ד, שהם 1,000 סל"ד מוקדם מהקיה; בנוסף הספרדיה נהנית מנתון מומנט שגבוה בכמעט 3 קג"מ משמעותיים. יחד מתקבל הרכב הזריז במבחן. יחידת ההנעה יעילה, גמישה והיא פועלת בצורה חלקה במרבית הזמן, ורק בתחילת נסיעה ישנה השהייה קצרה ורעידות במהירות נמוכה - עניין מוכר במכוניות עם תיבת ה-DSG.

התנהגות כביש

בהמשך לסעיף נוחות הנסיעה, שם נהנתה הסיאט מהמרכב הנמוך, גם בתחום התנהגות הכביש היא מנצלת אותו בצורה טובה. הרכינה כאמור מנימאלית, האחיזה גבוהה ואפילו יש קצת תקשורת מהשלדה. לצד זאת ההגה חסר תקשורת. בסך הכל החוויה מוצלחת.

צריכת הדלק במבחן: 12.8 ק"מ לליטר.

סיטרואן C3 איירקרוס

עיצוב וסגנון

פה אחד הוסכם שסיטרואן C3 איירקרוס הוא הרכב המעוצב בחבורה. אומנם לא כל הבוחנים אהבו את שילוב הצבעים הכתום, אבל בהתאם לרוח המותג אפשר לבחור חבילת צבע שונה לתא הנוסעים. ב-C3 איירקרוס תוכלו גם למצוא את כל הטרנדים העיצוביים של רכבי הפנאי – מגן גחון מדומה, מגלש אחורי, חצאיות צד, מסגרת בתי גלגלים בפלסטיק שחור ופסי גגון בולטים במיוחד. דווקא פסי הגנה צידיים בדלתות, כמו ב-C5 איירקרוס למשל, לא מוצעים כלל.

עיצוב הפנים ממשיך את הקו החיצוני והצבעוני. נגיעות כתומות/אדומות מופיעות בפתחי המיזוג וגם המושבים עצמם הגיעו בריפוד אפור בהיר עם פס כתום/אדום. למי ששילוב הצבעים הזה קיצוני מדי עבורו, נספר כי גם בפנים הרכב אפשר לבחור בצבעים סולידיים יותר.

איכות החומרים טובה גם ביחס לקטגוריה. ישנו דיפון בד נעים בדלתות ולאורך הדשבורד. הדיפון לא רק מוסיף למראה אלא גם נותן הרגשה איכותית יותר. הפלסטיקה בדלתות הרגישה נעימה יותר וידיות המתכת הוסיפו גם הן לאווירה. מצד שני, איכות ההרכבה לא מצטיינת ונתקלנו בכמה חלקים שעוד קצת הידוק שלהם היה מתבקש.

אבזור ותפעול

סיטרואן C3 איירקרוס משווק בישראל בשתי רמות גימור - Feel ו-Shine. רמת הכניסה כוללת אבזור עשיר למדי כמו מערכת מולטימדיה בגודל 7 אינץ' בשפה העברית, הגה מצופה עור, חיישן אורות, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני חניה אחוריים מקוריים וחישוקים קלים בגודל 16 אינץ'. בתחום העיצוב ישנו צבע פנים אחד (אפור) ובתחום הבטיחות ישנה בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים והתרעת עייפות לנהג.

גרסת "שיין" מוסיפה מראה פנימית נגד סנוור, חיישן גשם, פנסי ערפל קדמיים, בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, משטח הטענה אלחוטי, משענת יד לנהג ומושב אחורי הנע על מסילה לטווח של 15 ס"מ. כמו כן ישנה גם מצלמת חניה אחורית, לא איכותית כמו בסיאט אך יש לה "מבט על". בתחום העיצוב ניתן לבחור בין שני צבעי פנים (אפור בהיר או כהה) ושלושה צבעים לגג הרכב (כתום, לבן או שחור).

הנדסת האנוש בסיטרואן הוא תחום שנדון לא מעט. התפעול של הרדיו, המזגן, מצלמת הרוורס, הניווט והגדרות נוספות, נעשה כולו ממסך אחד מרכזי. אם אתם במסך הרדיו ואתם מעוניינים להדליק את המזגן, עליכם לעבור למסך המזגן, זאת לעומת שאר המתמודדים במבחן שלהם תפעול פיזי לבקרת האקלים. לחיצה עם 3 אצבעות על המסך תקפיץ את קיצורי הדרך, אך התפעול עדיין מצריך הורדת מבט מהכביש. לא נוח.

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים ב-C3 איירקרוס תומכים ונוחים. המושב לא קצר כמו של האחרים ואף טוב יותר מזה של הארונה. כל הבוחנים הסכימו כי הם הנוחים ביותר - מעין כורסת טלוויזיה שכיף לשבת בה. גם כאן הקונסולה המרכזית נמוכה יחסית וישנו מרווח טוב לברכיים. גם מרווח הראש טוב מאוד. הקרוסלנד והאיירקרוס הם היחידים בעלי משענת יד יעודית לנהג, זו של האופל רחבה כאמור, אך זו של הסיטרואן מתכווננת (ומרגישה פחות איכותית). שדה הראיה לפנים ולאחור טוב מאוד בזכות חלון צד שלישי גדול.

נוחות המושבים ממשיכה גם לאחור. המושב האחורי הוא המרווח ביותר לשלושה מבין כולם, הן לכתפיים והן לישבנים. הגג אומנם מעט משתפל בחלקו האחורי, אך תעלת ההינע נמוכה וניתן להניח עליה רגליים. למרות הבליטה של מחזיק הכוסות עדיין נותר מרווח טוב לכפות הרגליים של הנוסע האמצעי.

המרווח לשניים גם הוא הטוב ביותר במבחן. המושב עצמו נמוך במעט משל הארונה ולצד חלונות מעט קטנים יותר, עיצוב משענות היד שבדלתות מאפשר מרחב טוב יותר. התקרה הבהירה נותנת תחושה אוורירית יותר משל הארונה או הסטוניק.

ליושבים מאחור יש פה את האבזור העשיר ביותר במבחן. ישנן ידיות אחיזה, ווי תליה בתקרה ותאורה נפרדת לכל נוסע. לחגורות הצד יש תפס במושב שישמור אותן במקומן וגם החגורה האמצעית נגללת אל התקרה ומתמגנטת שם (קטע חביב שעבר ל-C3 איירקרוס עוד מה-C3 פיקאסו). מאחור יש גם שקע 12V, משענת יד בין המושבים עם מחזיקי כוסות ופתח אל תא המטען. המושבים כאמור נעים על מסילה וניתן לכוונן את זווית משענת הגב (רק בגרסה היקרה), מה שמקל על התקנת מושבי בטיחות או הגדלת נפח תא המטען.

בסיטרואן C3 איירקרוס ספרנו 16 תאי אחסון בתא הנוסעים. נציין כי מלפנים יש מחזיק כוסות אחד בין המושבים אך הוא ממוקם מאחור יחסית ומתחת למשענת היד, מה שהופך אותו לפחות שימושי.

תא המטען של הסיטרואן דומה לזה של האופל, אך סף ההטענה נמוך יותר וגם המדרגה אינה קיימת, מה שמאפשר הכנסה והוצאה קלה של ציוד. המפתח רחב, אך לא כמו בארונה ונפחו עומד על 410 עד 520 ליטר (תלוי במיקום המושבים האחוריים). בנוסף ישנם שני ווי תליה ותאורה אחת. יש מדף חלוקה שימושי שמתחתיו גם ניתן לאחסן את המדף העליון ובסך הכל הוא שני רק לארונה - אך לא בפער גדול.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה העירונית טובה וסיטרואן C3 איירקרוס מצליח להעלים מפגעים קטנים. הוא עושה זאת בצורה טובה יותר מהאופל וגם נהנה מבידוד רעשי מתלים עדיף. גם ה-C3 איירקרוס רוכן בפניות, אך פחות קיצוני מהקרוסלנד X. זוהי תוצאה של מרכב גבוה ומראה ג'יפוני יותר משל הארונה והסטוניק למשל.

בנסיעה בין עירונית הנוחות מזכירה את זו של הארונה עם יתרון קל שעומד לזכות הספרדי. למרות שהסיטרואן פחות מרוסן מהסיאט, המושבים הנוחים והרכות הנעימה מצליחים לחפות על כך בנסיעות ארוכות.

בידוד הרעשים של הסיטרואן פחות טוב משל הסיאט, אך טוב משל הקיה והאופל. רעשי כביש ורוח נשמעים והוא שני רק לארונה. כמו כן מורגש רטט שעובר מהמנוע, זאת לעומת הארונה שמצליח לבודד זאת טוב יותר.

מנוע וביצועים

לסיטרואן C3 איירקרוס משודכת יחידת ההנעה המוכרת משאר הדגמים של קונצרן פיג'ו-סיטרואן. אותה יחידת הנעה משרתת גם את הקרוסלנד X, אך בסיטרואן הג'יפוני היא עובדת בצורה חלקה וטובה יותר.

צליל המנוע נשמע אך התחושה נמרצת יותר והעברת ההילוכים מתבצעת בצורה טובה יותר, אם כי לא מהירה כמו תיבת ה-DSG שבארונה או כפולת המצמד שבסטוניק. התיבה האוטומטית פוגמת ביכולות המנוע וממהרת להעלות הילוכים - מה שיוצר רעידות ולא פעם גם צורך למעוך את הדוושה כדי להוריד הילוך. מצב ספורט (שלא קיים באופל) עוזר לשמור אותה בתחום היעיל ומסייע בנהיגה דינאמית יותר.

התנהגות כביש

גם בכל הקשור להתנהגות הכביש האיירקרוס הציג יכולות עדיפות על פני בן הדודה מגרמניה. התחושה בטוחה, הוא פחות רוכן ואחיזת הכביש עדיפה על זו של האופל. הוא לא מהנה כמו הסופר מיני עליה הוא מבוסס וקיה סטוניק וסיאט ארונה הציגו יכולות דינאמיות עדיפות – שוב, בזכות אותו מבנה נמוך, לעומת האיירקרוס שהינו הגבוה ביותר במבחן.

צריכת הדלק במבחן: 12.5 ק"מ לליטר.

קיה סטוניק

עיצוב וסגנון

בדומה לארונה, גם הסטוניק לא התבלט במיוחד ולא נתן את תחושת ה-SUV. אמנם יש לו את "כל מה שצריך" כדי להפוך מסופר-מיני לג'יפון קטן - פסי הגנה ובתי גלגלים עשויים פלסטיק שחור, דמוי מגן גחון ומגלש אחורי בצבע כסף וכמובן גם פסי גגון שבולטים יותר מאלו של הקרוסלנד - אבל בסופו של דבר הסטוניק מזכיר יותר סופר-מיני מוגבהת עם עיצוב נאה והוא לא מצליח להיראות קשוח או לשדר "שטח".

עיצוב הפנים גם הוא לא חדשה מרעישה. העיצוב כמעט וזהה לקיה ריו. בדומה לסיאט ולאופל גם כאן שולטים גווני אפור ושחור. בתוספת תשלום ניתן לבחור דשבורד בשילוב דו-גוני שבהחלט משפר את המצב, אך האפשרות קיימת רק בגרסה היקרה ביותר.

איכות החומרים לא מתעלה. הריפוד דמוי העור מרגיש פשוט מאוד ואף פחות איכותי מזה של האופל. מנגד, איכות ההרכבה טובה והכל מרגיש מהודק ועמיד.

אבזור ותפעול

קיה סטוניק מוצע ב-3 רמות גימור, כאשר רמת הכניסה Urban מגיעה רק עם מנוע 1.4 ליטר אטמוספרי ותיבה אוטומטית, בעוד לרמות הגימור EX ו-Premium ישנה יחידת הנעה מתקדמת יותר עם מנוע 1.0 ליטר טורבו ותיבה כפולת מצמדים.

בכולן יש בלימת חירום אוטונומית, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים, התרעת עייפות לנהג, חיישני חנייה אחוריים ומצלמת רוורס. הסטוניק נכון להיום הוא היחיד בקטגוריה עם בקרת סטייה מנתיב הכוללת היגוי אקטיבי.

כבר בגרסת "אורבן" יש אבזור מכובד מאוד שכולל מערכת מולטימדיה בגודל 7 אינץ' (שכמו בסיטרואן היא בעברית), בקרת אקלים, מראות מתקפלות וחישוקים קלים בגודל 17 אינץ'.

רמת הגימור EX מוסיפה תאורה עוקבת פנייה ואפשרות לצביעה דו-גונית לגג בכתום או שחור וב"פרימיום" מתווספים כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני גשם, פנסי ערפל וגם דוושות אלומיניום והגה בעיצוב ספורטיבי.

הנדסת האנוש בקיה טובה. הכל נגיש, קל ללמוד ולתפעל את כל הפקדים השונים והתפריטים במולטימדיה. למולטימדיה יש כפתורי תפריטים פיזיים כמו גם גלגלות לווליום ולכוונון התחנות, אך המסך עצמו פחות איכותי מזה של הסיאט. לבקרת האקלים גלגלות גדולות וגם הכפתורים שעל ההגה לא מסובכים להבנה.

שימושיות ומרווח

המושבים הקדמיים בקיה סטוניק קצרים, נמוכים ופחות נוחים ואוחזים מאלו של שאר המתמודדים. יש מספיק מקום לברכיים בזכות קונסולה מרכזית נמוכה ומרווח הראש טוב, אך התחושה הכללית היא שהכל מאוד קרוב ואין תחושת מרחב.

במושב האחורי המרווח לשלושה מבוגרים הוא הצפוף שבחבורה. כמו בארונה גם כאן הידיות שבדלתות גוזלות מעט מן המרווח הצידי. הרצפה כמעט ושטוחה ומרווח הכתפיים אמנם טוב יותר מהארונה, אך בסיס המושב צר - מה שעלול ליצור קושי בהתקנת מושבי בטיחות.

גם המרווח לשניים אינטימי יותר. החלונות קטנים יותר משל ה-C3 איירקרוס ויש תחושה שהרכב סוגר על הנוסעים למרות הגג הבהיר. מרווח הברכיים ומרווח הרגליים פחות טוב משאר המתמודדים וקשה לשלוח רגליים אל מתחת למושבים. המושב עצמו נמוך וצר אך מרגיש מעט גבוה משל ה-C3 איירקרוס והוא די נוח. מצד שני, משענת הגב פחות אוחזת את הגוף ומשענות הראש נוקשות. גם הכניסה והיציאה לרכב פחות נוחה מאחר ויש צורך להרים את הרגל די גבוה ולהכניסה אל תוך "אמבטיה".

ליושבים מאחור יש ידיות אחיזה בתקרה, שקע USB אחד לטעינה וכיס בודד בגב המושב הימני. אין ווי תליה או מחזיקי כוסות מאחור והתא בדלתות יתאים לבקבוק חצי ליטר בלבד.

הסטוניק הוא היחיד במבחן שיש לו תא למשקפי שמש ובסך הכל ספרנו 14 תאי אחסון.

תא המטען בנפח 332 ליטר והוא הקטן מבין שאר הג'יפונים שבמבחן. סף ההטענה גבוה יחסית והמדרגה גבוהה מצריכה הרמה של ציוד בעת הוצאתו. יש תא קטן בצד שמאל, תאורה אחת, שני ווי תלייה בצדדים ועוד וו אחד על המדף עצמו.

נוחות נסיעה

הסטוניק, בדומה לארונה, מרגיש כמו רכב פרטי ולא כמו ג'יפון. הוא לא גבוה במיוחד אך בניגוד לסיאט הוא מרגיש עסוק במעבר על שיבושים קטנים ורעשי המתלים בולטים יותר מהאחרים. הסטוניק הוא הנוקשה מכולם ובדרך כלל נוקשות מתלים מחפה על זוויות הגלגול, אך הוא רוכן בפניות ולא מצליח להינות מאיכויות הנסיעה ברמה של הארונה.

כאשר יוצאים אל מחוץ לעיר הנוחות משתפרת והסטוניק פחות מתנדנד בכביש גלי, אך מהלך המתלה קצר והוא פחות נוח מה-C3 איירקרוס.

בידוד הרעשים לא מצטיין וצליל מנוע 3 הצילינדרים נוכח ומתגבר במיוחד תחת מאמץ. הוא לא שקט כמו הארונה.

מנוע וביצועים

קיה סטוניק הגיע למבחן עם המנוע החזק בהיצע שלו. מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר המספק 120 כ"ס ומומנט של 17.5 קג"מ. המנוע משודך לתיבה רובוטית כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים שפועלת באופן חלק ורהוט מזו של סיאט ארונה, אך ישנה השהייה מסוימת ביציאה מהמקום או בזמן תאוצות ביניים.

מבחינת ביצועים הסטוניק מאוד הזכירה את יכולותיה של הארונה ובזכות שילוב מוצלח יותר של מנוע-גיר, התקבלו תגובות טובות יותר ויכולת נשימה עדיפה בסל"ד גבוה. אולי במיאוץ ל-100 קמ"ש הסיאט מעט יותר זריזה, אך בסופו של יום יחידת ההנעה של הסטוניק היא היתה המועדפת על הבוחנים. היא גם היתה החסכונית ביותר, אם כי בפער קטן.

התנהגות כביש

הסטוניק הציגה יכולות התנהגות כביש טובות מאוד. למרות הרכינה המורגשת בנסיעה עירונית היא לא התגברה ככל שעלה הקצב. האחיזה טובה מאוד, התגובות להפניית ההגה זריזות והתחושה היא של רכב קטן ושובב. כיף.

צריכת הדלק במבחן: 13.1 ק"מ לליטר.

סיכום

עיצוב וסגנון

סיטרואן C3 איירקרוס הוא רכב מסובב ראשים. העיצוב מקורי ואי אפשר לפספס את העובדה שהוא ג'יפון. כל זה, יחד עם העיצוב הפנימי, מקנה לו את הניקוד המירבי. קיה סטוניק וסיאט ארונה לא בלטו בסעיף שאולי הכי חשוב כאשר רוכשים רכב פנאי. הם לא גבוהים במיוחד או מוחצנים וגם לא נראים קשוחים, ועל כן נגרע מהם כוכב. חצי כוכב נוסף נגרע בשל הסגנון ואיכות החומרים בפנים הרכב. האופל אחרון בסעיף העיצוב לנוכח מראה שגרתי שאינו בולט במיוחד ותא נוסעים אפרורי למדי.

אבזור ותפעול

סיאט ארונה מציג רשימת אבזור עשירה והוא גם היחיד בקטגוריה עם בקרת שיוט אדפטיבית. בנוסף גם הנדסת האנוש שלו טובה ומערכת המולטימדיה פשוט מצוינת. קיה סטוניק מתברג אחריו. למרות שהוא היחיד עם תיקון סטיה מנתיב, רשימת האבזור שלו קצרה יותר. סיטרואן C3 איירקרוס ואופל קרוסלנד X חולקים ציון זהה עם מאפיינים שונים: הסיטרואן עדיף באבזור אך מסובך לתפעול, בעוד האופל מאובזר פחות אך פשוט יותר להבנה.

שימושיות ומרווח

סיטרואן C3 איירקרוס היה המרווח מכולם, אך חצי כוכב נגרע לנוכח המרווח מאחור לשלושה מבוגרים. מושב הנהג רחב ותומך, גם מאחור יש מקום רב ותא המטען שימושי. אופל קרוסלנד X מגיע שני, עם תנוחת ישיבה גבוהה אך המרווח שלו ליושבים מלפנים מצומצם יותר ותנוחת הישיבה מאחור פחות נוחה. סיאט ארונה, למרות תא מטען עדיף במעט, היה צפוף יותר מהאופל. קיה סטוניק מתמקם אחרון פשוט כי היה הצפוף ביותר במבחן וגם תא המטען שלו הוא הקטן מכולם.

נוחות נסיעה

סיאט ארונה הפגין נוחות נסיעה גבוהה למדי, גם בנסיעה עירונית וגם מחוץ לעיר, והצטיין גם בבידוד הרעשים. סיטרואן C3 איירקרוס נהנה מהמושבים הנוחים ביותר והנוחות הכללית שלו טובה, אך הוא רוכן לעיתים ובידוד הרעשים שלו פחות מוצלח מזה של הארונה. הפער גדל מול קיה סטוניק עקב נוקשות מתלים, רכינת מרכב ובידוד רעשים סביר. אופל קרוסלנד X הציג רכינה מורגשת מאוד ונשמעו בו רעשי רוח, כביש ומתלים בולטים יותר לעומת יתר הג'יפונים.

מנוע וביצועים

קיה סטוניק וסיאט ארונה חולקים את הציון הגבוה בסעיף זה אך כל אחד זוכה בו מסיבה אחרת. הארונה בעל תחושה "ספורטיבית" אך היא מגיעה רק במעלה הסל"ד; לעומתו, תיבת ההילוכים של הסטוניק פועלת בצורה חלקה יותר, התגובות ליניאריות אך ישנה השהייה מסוימת בתגובה ל"קיק דאון". לסיטרואן C3 איירקרוס מנוע מצוין אך התיבה מסרסת אותו והיא איטית יחסית, ולכן הפער מול הסטוניק והארונה. מאופל קרוסלנד X נגרע כוכב נוסף למרות שמדובר ביחידת הנעה זהה לזו של הסיטרואן - זאת עקב כיול שונה ותגובות איטיות יותר.

התנהגות כביש

גם בסעיף התנהגות הכביש הקוריאני והספרדי חולקים ציון זהה. לסיאט ארונה אחיזה טובה, הוא פחות רוכן מהשאר ואפילו ישנו פידבק מסוים מהשלדה, אך לצד זאת ההגה חסר תקשורת. לעומת הארונה, לקיה סטוניק תגובות הגה עדיפות ואחיזה גבוהה, אך תגובות השלדה חסרות וגם ישנה רכינה מסוימת. סיטרואן C3 איירקרוס לא נמצא הרחק מאחור. הוא אומנם רוכן יותר (שכן הוא גבוה יותר מהם), אך הנסיעה בטוחה מאוד ואפשר לפתח קצב טוב. אופל קרוסלנד X מתמקם אחרון עקב הגה חסר תקשורת, רכינה מורגשת ואחיזה פחות טובה משאר התמודדים. נציין כי בהשוואה למבחן דומה שנערך לפני כשנתיים כל רכבי הפנאי שנבחנו הפעם הציגו שיפור משמעותי בתחום זה.

למאמר זה התפרסמו 12 תגובות