מיני קופר S - מבחן רכב

עיצוב

מיני קופר S היא פיסת יופי שמאוד מודעת לעצמה. במבט ראשון קשה להבחין בינה לבין הדורות הקודמים, אך כאשר שמים אחת ליד השנייה ההבדלים מתחילים לצוץ. לטובת ההשוואה התייצבה מיני קופר S נוספת, מבציר 2008, ששייכת לאחד מצוות הבוחנים של iCar. במבט מצד לצד אפשר לראות שהחרטום ארוך, משמעותית, ושהחזית נראית אגרסיבית יותר. הפנסים האחוריים צמחו למימדים אדירים והספויילר מאסיבי יותר. הדיפיוזר האחורי גדל משמעותית ועכשיו הוא עוטף לחלוטין את שני פתחי הפליטה.

תא הנוסעים

תא הנוסעים בדור הנוכחי של הקופר S שונה משמעותית. דבר ראשון, הוא מרגיש יותר מרווח. למרות שאיכות ההרכבה במיני לא הרשימה במיוחד' היא הרבה יותר טובה מבעבר וכך גם איכות החומרים. אבל בקופר S עסקינן, אז מה שחשוב לדעת הוא שזוג המושבים מצויין ועוטף והמיני מרגישה דרוכה לקרב מיד בשנייה שנשמע ה"קליק" של אבזם החגורה.

רשימת האבזור מצויינת כבר בבסיס. יש מערכת בסגנון i-Drive של ב.מ.וו (בעלת הבית של מיני) שנשלטת מגלגלת, שלא ממש ממוקמת נוח, בין המושבים. האבזור כולל בקרת שיוט ומגביל מהירות, דיבורית בלוטות', חיישני חנייה ועוד. גרסת ה-Pure Led כוללת בנוסף גג שמש גדול ופנסי לד שיכולים לסנוור מטוסים.

הכניסה למושב האחורי תדרוש גם מילדים גמישות מופלאה, וזה המקום להזכיר שלמיני קופר S יש גם גרסה בעלת 5 דלתות. אבל די עם הדיבורים. ה-S הקטנה בהמשך השם קוראת לנו לצאת לדרך.


סביבת הנהג של מיני קופר S / צילום: מיני

נוחות נסיעה

מיני מעולם לא הייתה מכונית נוחה, ומיני קופר S נחשבה מאז ומתמיד למכונית שהיא מקור פרנסה זמין לאורטופדים וכירופרקטים. כשנציגי החברה באולם התצוגה הצביעו על זוג צמיגים בחתך 17 אינצ' (16 בגרסת האבזור הבסיסית), חיפשנו כרית ישיבה כדי שנוכל לחזור הביתה בשלום. ואחרי המבחן, יש לנו בשורה משמחת לספק לאלו שיוכלו להרשות לעצמם קופר S. לא, זאת עדיין מכונית נוקשה ולא נוחה, אבל היא יותר נוחה מבעבר. המתלים הקשים מצליחים להפוך את השיבושים לדיווחים (ברורים וישירים), אבל תחושת ההתרסקות הכואבת, שהייתה מנת חלקם של בעלי הקופר S הקודמת, כמעט ואינה קיימת. הצמיגים דקי הדופן נושאים באשמה כשמדובר בטיפול לקוי בשברים חדים, ואנחנו מניחים שבחירה בגרסת ה-Pepper הבסיסית תשפר מעט את נוחות הנסיעה. בידוד הרעשים לא רע בהתחשב בעובדה שאילוצי העיצוב פוגעים באווירודינאמיקה, ולאור מידת הרוחב של הצמיגים. רק את המנוע היינו שמחים לשמוע יותר.

מנוע ותיבת הילוכים

בזמן שמנועי המיני התכווצו בשאר הגרסאות (ירדו מ-1.6 למנועים מוגדשים בנפח 1.2 ו-1.5 ליטר) בגרסת ה-S הנפח דווקא גדל ב-400 סמ"ק ועכשיו שוכן מתחת למכסה מנוע בריא וגדול עם 2,000 סמ"ק. דוגרי? ציפינו להספק גבוה יותר מ-192 כוחות סוס, במיוחד לאור העובדה שבפיג'ו, רנו ואופל מוציאים הספקים זהים ויותר ממנועים קטנים משמעותית. מצד שני, כוח הוא הדבר האחרון שחסר ל-S. יש משהו מהמם באופן בו הקופר S מושכת מסל"ד אפסי כמעט, לתוך רצועת הכוח של המנוע ועד ל-6,500 סל"ד (קצת מעל שיא ההספק). משם והלאה יש קצת רעש ופחות קצב, אך תיבת ההילוכים המעולה תדאג שלא תגיעו לשם אם לא תרצו. צריכת הדלק טובה מאוד בהתחשב בתנאי הנסיעה ועמדה על כ-10 ק"מ לליטר.

למרות שחסרה התחושה המתפרצת ביחידת ההנעה הזו, הביצועים מרגישים ליניאריים יותר והיכולת לבצע עקיפה הופכת ליותר יעילה וקלילה מבעבר. את הביקורת היחידה צריך לייחס לתחושות. ממכונית קטנטנה כמו ה-S ציפינו שתרגיש יותר "נשוכת נחש" ויותר מיידית בתגובות המנוע. כמובן שמצב ספורט + הופך אותה ליותר "עצבנית", אבל היא לא מרגישה סנסציונית בשום שלב.

התנהגות כביש

התחושות הללו ממשיכות גם כשנכנסים עמוק לחלק הדינאמי של המבחן. הקופר S החדשה הרבה פחות נושכת ומיידית ביחס לקודמת. אם בקודמת היה מספיק מצמוץ לכיוון הדוושה כדי לדלג לנתיב הסמוך, והעברת משקל בסיבוב הייתה דורשת זוג ידיים מהירות על ההגה ואינסטינקט חייתי ברגל ימין, החדשה פשוט אדישה לניסיונות הפרובוקציה של הנהג הממהר.

צריך להיות כנים לרגע ולציין כמה דברים חשובים: הנסיון מלמד כי מיני קופר S תשמש בעיקר כמכונית עירונית לנהגים שלא ממש לובשים סרבל מירוצים כשהם נכנסים לרכב. לרובם, המעבר של המיני ממכונית שלוחת רסן וזנב לכלי רכב צפוי ובטוח - תהיה בונוס אדיר. את זה מבינים גם במיני. וצריך גם לציין שתחת פרובוקציה חריפה במיוחד הזנב יוצא, ולא באופן פרוגרסיבי או מעודן אלא במהירות וחדות שעשויות להפתיע.

ביום השני של המבחן המיני יורדת למקצה האולטימטיבי של מכוניות ספורטיביות: כביש סדום ערד. על הכביש הזה, הסלול היטב, הרבה מכוניות מצליחות להפיק דברים שבכבישים חלקלקים צרים ופחות צפויים קשה לחוש. כבר בדרך, בכבישים המהירים היורדים דרומה, המכונית הקטנה מרגישה נטועה על הכביש כמו עץ. הביטחון שהיא משרה בכל מהירות ובכל תנאי דרך גוררים השתאות. בסדום-ערד נחשפת עוד מעלה גדולה של המכונית הקטנה: תת ההיגוי נעלם. אין. למרות שמדובר במכונית הנעה קדמית חזקה, החרטום שש אלי פנייה יותר מכל מכונית בה פגשנו בתקופה האחרונה. הניטרול המוחלט של תת ההיגוי, יחד עם ההגה המדוייק, הופכים את המיני למכונית בטוחה וצפויה ומגרים את הנהג להגביה את הרף יותר ויותר. ההגה לא אלוף התקשורת ולא מספק מספיק מידע, אך הוא לא בולט לרעה בדור המכוניות האחרון. הבלמים הם סיפור יותר מורכב. בנסיעת המבחן הם הרגישו ספוגיים מדי אבל יכול להיות שהאשמה נופלת על החיים הקשים שעברה מכונית המבחן.

סיכום

מיני קופר S היא מכונית יותר טובה מקודמתה. היא קצת יותר נוחה, חסכונית ובעיקר צפוייה ובטוחה לנהיגה. מצד שני, אי אפשר שלא להתרשם שהיא איבדה מהקסם של הדורות הקודמים וכבר לא מרגישה חצופה וסוערת. לרוכש הממוצע לא יהיה מדובר במשבר גדול מדי: המיני תעניק לו את קורטוב היוקרה ומנת הרטרו הנדרשת לסיבוב במרכז תל אביב, וגם את הביצועים הנדרשים כדי לספק את היצר הרע. עבור חובבי הנהיגה מגזע ההארד-קור יש כבר פחות סיבות לרכוש ויותר סיבות להתגעגע.

צפייה בתוכן מיני קופר S - מבחן רכב

לדגמי מיני בישראל - מיני

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות