מיצובישי אאוטלנדר - מבחן רכב

רוכב האופניים הביט עלי במבט תמה. בטח חשב לעצמו "מדוע המשוגע הזה נוסע את אותו קטע מפותל פעם השלישית? ועוד עם ג'יפ?" לך תסביר לו שמתחת לקימונו האופנתי של מיצובישי אאוטלנדר  מסתתרת חרב סמוראית חדה.

האאוטלנדר המחודש של מיצובישי עלה לארץ לפני כמה חודשים. מיהרנו לשים עליו יד ולבדוק מה נשתנה מאז בחנו את האאוטלנדר הקודם. היבואנית כלמוביל מציעה 4 גרסאות של מיצובישי אאוטלנדר. שתי גרסאות עם מנוע 2.0 ליטר והנעה 4X2, ושתיים עם מנוע 2.4 ליטר והנעה 4X4. הגרסה הבכירה ביותר, מיצובישי אאוטלנדר ספורט, כוללת ספסל נשלף שמאפשר הושבת 2 נוסעים נוספים. המחירים נעים מ- 170,000 ש"ח לגרסת הבסיס ועד 230,000 ש"ח לגרסת הספורט.

לעמוד הרכב בקטלוג - מיצובישי אאוטלנדר

 

מיצובישי אאוטלנדר, 2.4 ליטר, בנזין, אוטומט
יתרונות	חסרונות
הופעה	נוחות בינונית בנסיעה עירונית
התנהגות כביש מהנה	יכולת שטח
מרחב מחייה ל-5 אנשים	מרחב מחייה ל-2 האנשים הנוספים
אבזור בגרסת הספורט	תמורה בגרסת הספורט

 

שפר הופעתך

העיצוב דומה למדי לדגמי טרום מתיחת הפנים, למעט החזית אשר שואבת את השראתה ממיצובישי לאנסר. לאאוטלנדר גריל טרפזי ענק המשוך מטה ופנסים עם מבט מרצין אשר מעבירים מסר כוחני. באופן אישי, העדפתי את החזית המתוחכמת והמעודנת של הדגם הקודם, אך מרבית המתבוננים העדיפו את המראה החדש.

פנים הרכב נותן הרגשה מעורבת: הפלסטיקים פשוטים והעיצוב מעט מינימליסטי לרכב במחיר שכזה. מצד שני, הדיפונים והמושבים העטויים עור בגרסת הספורט מחזירים נקודות במדד היוקרה של הרכב. צריך להוסיף ששילוב צבעים בהירים בדיפוני הרכב עדיפים משמעותית על הגרסה הכל-שחורה שהגיעה במכונית המבחן. האבזור כולל בין היתר מראות מתקפלות, כיוון חשמלי למושב הנהג, חימום למושבים והגה עליו מרוכזים כפתורי השליטה לרדיו, בקרת השיוט והבלוטות'. איכות ההרכבה הכוללת טובה מאוד.

 

מיצובישי אאוטלנדר המחודש / צילומים: אורן דורי

מציאת תנוחת ישיבה הייתה עבורי עניין פשוט תודות למושב המתכוונן חשמלי. בוחנים אחרים פחות הסתדרו עם תנוחת הישיבה גם בגלל הגה שאינו מתכוונן לעומק, עניין שקצת מפתיע ברכב ברמת מחירים זו. מרווח הרגלים מקדימה ומאחור טוב מאוד, ומרווח הראש בשורה השנייה יפריע רק לאנשים גבוהים מאוד. המושבים קצת קשים בנסיעות ממושכות. המושבים בשורה השנייה ניתנים להזזה - בהחלט יתרון. הספסל המהווה את השורה שלישית אמנם נוח לשליפה אך הוא קטן מאוד ונמוך. כנראה שלשם תשלחו את הילדים שהתנהגו לא יפה. מהצד החיובי, הספסל האחורי נבלע לחלוטין לרצפה ויוצר תא מטען ענק במקרה הצורך. קיפול השורה השנייה כבר יאפשר לכם להעביר בפנים אופניים וציוד רב, או לפתוח בקריירה שניה כחברת הובלות.

 

קדימה צעד

לאחר הבדיקה המקיפה של נתוני הרכב היבשים יצאנו לנהוג, או אם נדייק, ניסינו לצאת. כבישי המרכז הפקוקים עשו הכל כדי להשאיר את האאוטלנדר במרחב המחייה הטבעי שלו - העיר הגדולה. המנוע, 2.4 ליטר, מציע 170 כ"ס ומשולב יחד עם תיבה רציפה. העלייה בסל"ד ליניארית ובמהירויות נמוכות עד בינוניות המנוע יסחב באופן משביע רצון. במהירויות גבוהות מאוד המנוע מרגיש מעט אנמי, כמי שמתחנן למנת ונטולין.

 

החלום הבורגני - בית פרטי עם גינה וג'יפון

התיבה הרציפה מצידה מעולה ומציעה פעולה חלקה. ששת ההילוכים ה"מלאכותיים" מסודרים באופן אידאלי ותמיד משאירים את המנוע עם כוח זמין. צריכת הדלק לא יוצאת דופן ביחס לקטגוריה, עם 7.1 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת תוך תנאי נסיעה מאומצים.

דיון על נוחות הנסיעה של המיצובישי היא עניין לפילוסופים לא פחות מלבוחני רכב. בסופו של יום, כאשר ישבנו ודנו ברמת הנוחות התקשנו להגיע להגדרה מדוייקת. מצד אחד ה"רייד" - איכות הנסיעה הכוללת - טובה מאוד, עם תחושה מוצקה ובידוד רעשים מוצלח. נסיעה על כביש איכותי או משובש קלות יזכיר משפטים שנהגנו לקרוא על מכוניות גרמניות של פעם: "נוקשה אבל לא מתרסק". מצד שני, שיבושים גדולים, בעיקר בעיר, יהפכו את הנסיעה ל"חובטת ומרסקת איברים". מכונית המבחן צויידה בחישוקי 18 אינצ' אופנתיים, ויתכן בהחלט שבדגמים המצויידים בחישוקים קטנים יותר הנוחות תשתפר.

 

מיצובישי אאוטלנדר. עיצוב נאה לרוב הדעות

הדיבידנד על מהלך המתלים הקצר, שמפריע לנוחות הנסיעה, משתלם ברגע שמגיעים לכביש המפותל. הברייה המגודלת הזאת - 1.7 טון על 4.64 מ' אורך - פונה בצורה כמעט לא מהוגנת. זוויות הגלגול של האאוטלנדר קטנות מאוד והשלדה ששה לשתף פעולה עם שגעונותיו ושיגיונותיו של הנהג.  תת היגוי מופיע מהר יחסית אך קל מאוד לבטל אותו בהעברת המשקל קדימה. ההגה קצת פחות מוצלח, בהתאם לעידן החשמלי. סלחו לי על האנינות, אך הוא קל מאוד עם הרבה לוחמת מומנט ולא משדר דבר לידיים. למרבה המזל, קוטרו הקטן ומשוטי העברת ההילוכים המצוינים שממוקמים על מוט ההיגוי תורמים לחוויה כשהכביש מסתלסל.

 

תן לשים גחון על דיונה

אם בפרק הנוחות נדרשה לנו עזרת הפילוסופים, בפרק השטח כנראה שנאלץ לפנות לפסיכולוגים כדי להבין מה בדיוק האאוטלנדר מחפש שם. הוא מציע מרווח גחון של 21.5 ס"מ ואפשרות לנעילת דיפרנציאל. אך בסופו של יום מדובר ברכב רך עם מהלך מתלה קצר וגחון חשוף. על שבילים האאוטלנדר לא ממש נוח, לפחות כל עוד המהירות נמוכה. נסיונות להכנס לשטח טכני יותר ישלחו אתכם במהרה למוסך. או במידה ומדובר בליסינג - ללשכת המנהל.

 

מיצובישי אאוטלנדר. לא בנוי לשטח רציני, אבל מסתדר עם שבילים

קשה לסכם מבחן שכזה. הבדלים לעומת הדגם הקודם של האאוטלנדר אינם משמעותיים במיוחד. מדובר ברכב איכותי אשר יקרוץ לקהל בזכות עיצוב כוחני, מקום ל-6 או 7 בני משפחה, והתנהגות כביש מעוררת.  מהצד השלילי תאלצו להתמודד עם נוחות בינונית בכר הפעולה הטבעי שלו - המטרופולין - וכן תהיו מוגבלים בירידה לשטח. האם הוא שווה 230 אלף שקל? לא בטוח. לדעתי, למי שלא צריך 6 מקומות או יותר, דווקא גרסת הבסיס של מיצובישי אאוטלנדר, עם החישוקים הקטנים ואותו העיצוב, תהיה חבילה מתאימה ומשתלמת יותר.

לדגמי מיצובישי בישראל - מיצובישי