נהיגה ראשונה: דאצ'יה דאסטר החדש

טוב מראה עיניים

כבר במבט ראשון אפשר לראות עד כמה הרכב שונה. העיצוב הקודם היה תכליתי, רבוע ולא ממש מרשים. הדור החדש מציג מראה הרבה יותר הרמוני, יותר קשוח ויותר מתוחכם. הפנסים הקדמיים זזו לצדדים ויצרו חרטום רחב למראה, בצד קו החלונות גבוה יותר ויש גם פס פלסטיק שחור.  מאחור יש פנסים בעיצוב X שנראים כאילו נלקחו מג'יפ רנגייד האופנתי. בקצות המרכב יש פלסטיקים שנראים כמו מגני גחון בצבע שונה.

השינוי בתוך הרכב משמעותי עוד יותר. אבל לפני הטוב, נספר לכם על הפחות טוב. הפלסטיקה נותרה פשוטה מאוד בדשבורד ואיכות החומרים ברכב לא מתעלה - אבל מכאן הדברים הולכים ומשתפרים.

כל הרכיבים עלו קומה. 3 פתחי מיזוג נמצאים בחלק העליון. מתחתם נמצא אותו מסך מולטימדיה אבל בניגוד לדור הקודם היום הוא ממוקם גבוה ובנקודה שבה אפשר להעיף לכיוונו מבט גם תוך כדי נסיעה.

מתגי בקרת האקלים (בגרסה המאובזרת כמובן) נראים כאילו הגיעו מדגמי אודי. הם עם גימור כרום, והנתונים מוצגים במספרים דיגיטלים במרכז כל כפתור עגול. אפילו שורת כפתורי התפעול של המערכות השונות נראית כמו משהו שמתצאו במכונית מודרניות ולא במותג לואו-קוסט.

כרגע יש יותר פקדים על ההגה, שזה סך הכל טוב, ורק הכפתור הבורר בין בקרת השיוט למגביל המהירות נותר משום מה בין המושבים - כמו בדגמי רנו.

מוביל נוסעים מוביל

תנוחת הישיבה השתנתה לגמרי. במקום הכסא הפשוט והגבוה שאפשר ישיבה גבוה מעל הרכב, הישיבה כרגע עמוקה יותר. הנהג מרגיש הרבה יותר "בתוך הרכב" ולא מעליו. קו החלונות הגבוה מוביל גם הוא לתחושה הזו. המושב נוח בהרבה ועוטף את הנהג בצורה עדיפה. וסוף סוף, ההגה מתכוונן כעת גם לעומק. ההגה עצמו מרגיש איכותי יותר ונעים יותר לאחיזה.

המושב האחורי עדיין מציע מרווח ראש טוב, מרווח רגליים סביר ורוחב מפתיע לטובה. הריפודים נעימים סך הכל ושלושה נוסעים יצליחו לשבת שם לאורך זמן.

תא המטען סביר (450 ליטר) אבל הוא איבד כמה ליטרים ביחס לדור הקודם. יש בו נקודות עיגון, מתלים לשקיות ולדברי נציגי המותג גם שקע טעינה (שאנחנו לא מצאנו במבט חטוף).

האבזור הבסיסי טוב מבעבר. ברמת הבסיס "לוריאט" יש בקרת שיוט כסטנדרט, 6 כריות אוויר, חיישני חנייה, מצלמת רוורס וחיישני אורות.

רמת האבזור הגבוה יותר, פריסטיז', מוצעת בשלב זה רק בגרסה האוטומטית והיא כוללת בנוסף בקרת אקלים, הנעה ללא מפתח, זיהוי רכבים בשטח מת וגולת הכותרת של ההשקה - 4 מצלמות היקפיות לרכב שמאפשרות לנהג לראות את הסביבה של הרכב בנהיגת שטח. חבל רק שהן לא קיימות בגרסת ה-4X4...

שקט יותר, רך יותר

אולי ההבדל המשמעותי ביותר בין הדור הראשון והשני מגיע כשהרכב צובר מהירות. בידוד הרעשים עשה צעד משמעותי לכיוון הנכון. זה לא שמדובר ברכב הכי שקט בסביבה, ורעשי רוח ודרך עדיין קיימים, אבל הפער כל כך משמעותי שגם עם מוסיקת רוק כבד ברקע אפשר להבחין בהבדלים.

נוחות הנסיעה גם היא עדיפה. מהמבחן הקצר שלנו נראה שמערכת המתלים עברה ריכוך מסויים. הדור השני של הג'יפון הרומני מציג מתלים שמצליחים לספוג יותר מפני הדרך. למעשה די הרבה יותר. הרכות באה במחיר של רכינת מרכב מוחשית יותר. ההגה עצמו קל בהרבה מבדור הקודם, אך הוא מדוייק יותר ובעל שטח מת מצומצם.

יחידת ההנעה לא השתנתה. במבחן קיבלנו לידינו את את גרסת הדיזל האוטומטית. קשה למצוא הבדלים משמעותיים בין הרכבים, אבל הדור החדש מרגיש קצת יותר נינוח באופן שבו עובר הכוח.

צעד גדול לדאצ'יה

אין ספק שדאצ'יה דאסטר החדש מציע חבילה טובה לאין ערוך ביחס לדור הקודם. ההפתעה הגדולה יותר היא העובדה שמדובר באותה פלטפורמה בבסיסה. קשה לנו להבין איך עם תוספת הבידוד וחיזוקי המרכב (שלכאורה הפכו את הרכב לקצת יותר בטוח) צריכת הדלק והמשקל לא השתנו.

בכל מקרה, החבילה הסופית מוצלחת. היא תקסום, יותר מתמיד, ללקוחות שמחפשים רכב פנאי זול או רכב שבילים ושטח רך. המחיר, שנשאר דומה מאוד לזה של הדור היוצא, הופך את החבילה לכזאת שתתאים לקהל הרבה יותר רחב.

הדאסטר החדש הוא לא פשרה. הוא כלי רכב לא רע בכלל (להוציא את תחום הבטיחות) במחיר תחרותי במיוחד, וזה אולי השינוי המשמעותי ביותר שבין הדור הראשון והשני של דאצ'יה דאסטר.

לדגמי דאצ'יה בישראל - דאצ'יה

פורסם לראשונה ב- 10.05.18

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות