תחום הטנדרים נשלט באופן מסורתי, גם בשוק האירופי, על ידי היצרניות היפניות. הדגמים הדומיננטיים בסגמנט כבר שנים ארוכות הם טויוטה היילקס, איסוזו די מקס, מיצובישי L200, ניסאן נבארה ובעבר גם דגמים של מאזדה. וזה לא שהאירופיות לא נמצאות שם - לפיג'ו, רנו ופיאט יש טנדרים שזוכים להצלחה רבת שנים בדרום אמריקה, וגם
פולקסווגן עשתה שם את צעדיה הראשונים בתחום - עד שנכנסה לזירה האירופית לפני כעשור עם האמארוק.
פולקסווגן אמארוק הראשון הציג זהות פולקסווגנית קלאסית עם תא נוסעים מרווח ואיכותי, ביצועים עדיפים על פני אלו של המתחרים וגם עם איכויות נסיעה גבוהות בכביש. מצד שני, הוא היה פחות קשוח ממתחריו היפניים, הן ביכולת העמסה ובעיקר עם יכולת שטח רחוקה מלשכנע.
כעת זה צפוי להשתנות, עם דור חדש שפותח כחלק משיתוף הפעולה עם פורד, בעלת הניסיון העשיר ביותר בתעשייה בייצור טנדרים. זאת מכיוון שהאמארוק מבוסס על הריינג'ר החדש, שצפוי גם הוא לנחות כאן במהלך השנה. ולא סתם מציינת פולקסווגן בגאווה כי תהליך הפיתוח וניסויי הנהיגה התבצע בתנאי השטח הקשים והמגוונים של אוסטרליה. אז כן, הוא צפוי להיות קשוח בהרבה מקודמו, אך גם לשמור על היתרונות של קודמו. האם לטויוטה היילקס ואיסוזו די מקס יש סיבה לחשש?
מעמד הפועלים משתדרג
בשונה ממרבית המתחרים בקטגוריה בעלי העיצוב התכליתי, האמארוק החדש בולט ואגרסיבי למראה עם סבכה קדמית ענקית ויחידות תאורת מטריקס לד מלפנים. בתי גלגלים מורחבים מכילים חישוקי ענק ("21) שנראים מעט מוזרים ברכב עבודה מסוגו וככל הנראה לא יוצעו במפרט המקומי. טוב שכך.
סביבת הנהג מודרנית עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) בעל מגוון תצוגות (כולל זוויות השיפוע וההיגוי, או מד חום מנוע ותיבת הילוכים) ומסך מגע ענק ("12) האחראי על תפעול מרבית המערכות. זה נראה טוב, אבל התפעול פחות נוח ואינטואיטיבי, מחייב הורדת מבט מיותרת רק כדי לשנות את טמפרטורת בקרת האקלים למשל. איכות החומרים גבוהה מהמקובל בקטגוריה וגם רשימת אבזור מרשימה לרבות ריפודי עור, כיוון חשמלי למושבים הקדמיים, מצלמות היקפיות ומערכת שמע משובחת של הרמן קרדון.
יש צמד תאי כפפות שימושיים, ושקע USB סמוך למראה המרכזית לחיבור מצלמת דרך, אבל לא אהבנו את המיקום המוזר של ידיות פתיחת הדלתות. המושבים הקדמיים נוחים, מציעים תמיכה טובה ומאפשרים ישיבה ממושכת ללא מאמץ, בין היתר הודות לטווח כיוון נדיב של ההגה למרחק.
והוא גדול מהאמארוק היוצא, ארוך ב-9.5 ס"מ (535 ס"מ) עם בסיס גלגלים ארוך ב-17 ס"מ (327 ס"מ). בהתאם, מרווח הרגליים טוב משמעותית ליושבים מאחור, שגם זוכים לפתחי מיזוג נפרדים ולשקע חשמל (230V) ייעודי. גם הארגז גדול יותר עם תוספת 7 ס"מ לאורך. יש בו שקעי חשמל, תאורה פנימית ואפשרות למנגנון סגירה חשמלי לחלקו העליון. כושר ההעמסה גבוה מבעבר ב-190 ק"ג (1.19 טון).
שדרוג משמעותי יש לבטיחות עם תשע כריות אוויר (ארבע בעבר) כולל מרכזית בין הנהג לנוסע, ומערכות אקטיביות שלא הוצעו בעבר כמו בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח
האמארוק שומר על תצורה דומה לדגם היוצא ולמקובל בקטגוריה, עם שלדת סולם ומיתלי עצמות עצה כפולות עם קפיצי סליל מלפנים וסרן חי עם קפיצי עלים מאחור. אבל כולם תוכננו מחדש. ואכן, איכות הנסיעה בכביש גבוהה עוד יותר מהאמארוק היוצא, מי שקבע רף גבוה בקטגוריה, הודות לכיול מיתלים מוקפד עם שילוב נכון בין יכולת שיכוך לריסון ובאיזון בין הציר הקדמי לאחור, ללא נוקשות מיותרת וקיצונית מאחור שמאפיינת טנדרים רבים. וזה בולט בעיקר בנסיעה מהירה על שבילים משובשים, אותם הוא מגהץ בצורה מעוררת הערכה. גם בידוד רעשי הרוח והדרך טוב מאוד ביחס למקובל בטנדרים.
כל המנועים הם מתוצרת פורד עם היצע מגוון מבעבר, אבל בינתיים ללא אופציה חשמלית או משולבת חשמל שכנראה תוצע רק בעתיד. יש ארבעה צילינדרים בנזין מוגדש (302 כ"ס) וטורבו-דיזל בכמה רמות הספק (150, 170 או 205 כ"ס) שלא ישווק כאן. כן יגיע ה-V6 טורבו-דיזל בנפח 3.0 ליטר עם 240 כ"ס ותיבת עשרה הילוכים אוטומטית (שמונה בעבר).
הביצועים יוצאי דופן לטנדר מסוגו, ויותירו את המתחרים היפנים הרחק מאחור במיאוץ רמזורים מזדמן. גם תאוצות הביניים מרשימות הודות לתגובות טובות של תיבת ההילוכים, אבל לא אהבנו את האפשרות לשליטה ידנית המתבצעת דרך צמד מתגים על בורר ההילוכים האלקטרוני, סידור שרחוק מלהיות נוח וחבל שפולקסווגן לא הציבה כאן מנופי שליטה מאחורי ההגה.
בשונה מהאמארוק היוצא שהוצע עם הנעה כפולה קבועה, תיבת העברה כאן מאפשרת בחירה בין הנעה אחורית לכביש יבש, לכפולה עם העברת כוח אוטומטית לפנים באמצעות מצמד רב דסקיות לכביש רטוב. סידור שאמור לסייע בשיפור צריכת הדלק ללא פגיעה בהעברת הכוח לכביש רטוב או לשביל לא מהודק. מעניין לציין כי בורר הנהיגה כולל גם מצב גרירה ייעודי וייחודי בקטגוריה, המתאים את מערכת ההנעה לנסיעה עם נגרר (3.5 טון, 400 ק"ג יותר מבעבר).
גם היכולת הדינמית מפתיעה לטובה. זוויות הגלגול צנועות ואחיזת הכביש גבוהה מהמקובל בקטגוריה. ההגה בתגבור חשמלי (הידראולי בעבר) מדויק ובעל משקל טבעי, כשלמרות הגידול בממדים קוטר הסיבוב נותר זהה (12.9 מטר). גם כושר הבלימה טוב למדי, בין היתר הודות לדיסקים (גם) מאחור לעומת בלמי תוף במתחרים היפניים.
שטח? אש!
נקודת התורפה הגדולה ביותר באמארוק היוצא הייתה יכולת העבירות, וזה גם התחום בו בוצע השיפור הדרמטי ביותר. זווית הגישה נותרה דומה (30 מעלות) אבל זווית הנטישה שופרה משמעותית (26 מעלות לעומת 18) ומרווח הגחון גדל בלא פחות מ-4.5 ס"מ (23.7 ס"מ), שינויים שגורמים להרבה פחות חיכוך עם אמא אדמה.
אבל השינוי המשמעותי יותר הוא שתיבת העברה כוללת כעת הילוך כוח שלא הוצע בדגם היוצא, מה שמאפשר לו לשמור בקלות על קצב זחילה בטיפוס קטעי עבירות, ועל בלימת מנוע יוצאת דופן בירידות תלולות. בנוסף יש בורר עם מצבי נהיגת שטח ייעודיים (בוץ-חריצים או חול-שלג עמוק) המתאים את המערכות השונות (מנוע, גיר, בקרת משיכה) לתוואי הנבחר, וגם נעילת דיפרנציאל אחורית כציוד תקני שמאפשרת לו להתמודד בקלות עם הצלבות צירים.
התמורה והמחיר
בשונה משיתופי פעולה בין יצרניות אחרות בתחום הטנדרים, כמו פיאט עם מיצובישי או מרצדס עם ניסאן שהסתיימו בכישלון מוחלט, נראה שדווקא שיתוף הפעולה של פולקסווגן עם פורד העניק לאמארוק זריקת מרץ משמעותית. בעיקר ביכולות עבירות טובה משמעותית, כמו גם יכולות עבודה (העמסה וגרירה) טובות מבעבר, וכל זאת תוך שמירה על יתרונותיו המסורתיים כמו תא נוסעים איכותי ומאובזר מהמקובל, איכויות נסיעה משובחות בכביש וביצועים עדיפים על מתחריו היפנים.
הבעיה העיקרית שלו, כמו שאר המתחרים בקטגוריה, תהיה תג המחיר שצפוי לעמוד על כ-300 אלף שקל, כאשר יגיע האמארוק החדש לישראל ברבעון השני של 2023. וזה המון כסף, בהתחשב בכך שמדובר ברכב שמיועד לשמש קודם כל כלי עבודה.
הכותב היה אורח חברת פולקסווגן
פורסם לראשונה ב- 08.12.22
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות