בכניסה לאולם התצוגה של
פולקסווגן בישראל נבחין בתופעה מעניינת: יש שם הרבה פחות רכבי פנאי מכפי שמקובל למצוא אצל חלק מהמתחרים. בספירה פשוטה אפשר למנות שלושה בלבד, אולי שלושה וחצי: ה-T קרוס הקטנה, הטיגואן (והגרסה המוארכת שלו העונה לשם "טיגואן אולספייס") והטוארג הענק.
לשם השוואה, אצל סוזוקי ושברולט ישנם ארבעה רכבי פנאי, אצל קיה שישה ובטויוטה ויונדאי יש לא פחות משבעה כאלו. בשנת 2022, לפתוח אולם תצוגה בלי רשימה ארוכה של SUV-ים זה קצת כמו לצאת לטיול בלי מצלמה סלולארית. בשביל מה, בעצם?
אבל אם נדלג כמה אלפי ק"מ צפון-מערבה, אל אירופה הקלאסית, נגלה שלפולקסווגן יש עוד כמה רכבי פנאי רלוונטיים מאוד: ה-ID.4 וה-ID.5 החשמליים, ה-T-רוק הקומפקטי שגם מיוצר בגרסת קבריולה וגם אחד קטן יחסית, פולקסווגן טאיגו, אח ל-T קרוס המוכר שהוצג לפני כשנה וחצי. למרות שהוא לא צפוי להגיע לישראל בקרוב, הסקרנות הובילה אותנו למפגש עם הטאיגו על כבישי גרמניה, במטרה לברר מה אנחנו בעצם מפספסים.
הטאיגו הוא רכב פנאי קטן בתצורת קופה, שמבוסס על הפולו. העיצוב של החזית דומה ליתר רכבי הפנאי של המותג והזנב שואב השראה מה-T קרוס הכמעט התאום. אבל מדובר ברכב מעט שונה. הוא ארוך מהפולו ומהטי-קרוס בפער משמעותי של 17-20 ס"מ, ונמוך במעט מהטי-קרוס עם גובה כולל של 151.5 ס"מ בסך הכל.
עם גג משתפל מצטרף הטאיגו לאופנת הקופה הרווחת, ונמנע ממראה אפרורי של פולו סטיישן מוגבהת. קל לזהות את הקווים הקלאסיים של ה-SUV בזכות מרווח הגחון, פסי הגגון והפגושים הקשוחים יותר. גרסת המבחן, ה-R-line, זכתה לחישוקים מוגדלים וכמה נגיעות ספורטיביות.
את הטאיגו פגשנו בגרסה החזקה בהיצע, עם יחידת ההנעה המוכרת בנפח 1.5 ליטרים (150 כ"ס). אחרי למעלה מ-1,500 ק"מ על כבישים מהירים יותר או פחות במערב היבשת, הוא זוכה לציון גבוה מאוד באולימפיאדה של ה-SUV בכל הנוגע להובלת נוסעים במהירות ולמרחק. למנוע אין בעיה להגיע למהירויות פליליות בצרפת (אך לא בכבישים נטולי מגבלת המהירות של גרמניה), גם כאשר נסענו בהרכב משפחתי מלא. הוא מרגיש גדול בהרבה ממימדיו האמיתיים, יציב ובעיקר בעל מנוע גמיש שמגיב באופן נחוש לאתגרים שונים.
מצד שני, אם הלכתם לחפש בקבוק יין בכפר על גדות הלואר, כאן יכול להיות שהתשלום יגיע. כי במהירות נמוכה המתלים הנוקשים, אלו שדאגו ליציבות ולביטחון, דואגים עכשיו להעביר אי אלו מהמורות לגב שלכם. ממש כמו הקלישאה המפורסמת של עיתונות הרכב, הרכב חובט אך לא מתרסק ואין דרך טובה יותר לתאר את האופן בו המהמורות עוברות אל הנוסעים. עם חישוקים אחרים הוא כנראה יהיה נוח יותר, אך עיצוב הקופה הספורטיבי מגובה כאן בכיול המתלים.
למרות המימדים הצנועים, ארבעה נוסעים בוגרים יכנסו לטאיגו ללא קושי. נוסעים גבוהים מאחור יסבלו מהגג המשתפל, וגם הם וגם הנמוכים יותר יתלוננו על היעדר פתחי המיזוג; אך מלבד שתי התלונות האלו, נציין כי המושב מאחור נוח, תומך היטב בירכיים, מספק מרווח מפתיע לרגליים ומאפשר להושיב בקלות 2 מבוגרים ואולי שלושה לנסיעות קצרות.
עם תא מטען בנפח 440 ליטרים, תוכלו להטמין בטאיגו שתי מזוודות גדולות ללא קושי מיוחד. זה יותר מאשר תוכלו למצוא כמעט בכל רכב פנאי קטן. גם מלפנים לא חסרים תאי אחסון. המושבים מקדימה נוקשים ומספקים תמיכה לגוף כמו שמעט מאוד רכבים מספקים בקטגוריה המדוברת. תנוחת הישיבה היא עניין של טעם – כן גבוהה יותר מזו של הפולו, כמובן, אך לא באופן שמזכיר את המיינסטרים של רכבי הפנאי. שדה הראיה מעולה.
הטאיגו שבחנו אובזר היטב עם כל ציוד הבטיחות הנדרש, וגם עם חיישני חניה, בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, לוח מחוונים דיגיטלי ואפילו מערכת לחניה אוטומטית, אך עם בלם חניה ידני וללא חלון שמש, שמוצע באירופה כאופציה. מסך המולטימדיה של הטאיגו, בגודל נדיב של 9.2, מתפקד היטב. אבל כפתורי מגע להפעלת בקרת האקלים הם גימיק מיותר, שדורש הסטת מבט ממושכת כלפי מטה ומגיב בקלות רבה מדי לנגיעות אקראיות.
האם הטאיגו היה יכול להצליח בישראל? עם תג מחיר יקר במעט מזה של הטי-קרוס, אך עם יתרונות בסעיף העיצוב ועם איכות נסיעה עדיפה בכבישים מהירים, פוטנציאל ההצלחה שלו בהחלט קיים גם בלבנט. את מנוע ה-1.5 ליטרים מציעה היצרנית גם בטי-קרוס, וגם הוא לטעמנו יכול היה לקרוץ ללקוחות רבים.
בכך מצטרף הטאיגו לרשימה ארוכה של דגמי פולקסווגן מסורבי-עליה, כאלה שמדללים את ההיצע המקומי של היצרנית-האם ומפנים את הלקוחות אל מותגי הבת סיאט וסקודה, שמגיעים ארצה בהרכבים כמעט מלאים. ואם ממש תתעקשו על אחד, אנחנו משוכנעים שהיבואנים המקבילים עוד יביאו את הטאיגו לישראל.
לצפייה בכל דגמי
פולקסווגן בישראל
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות