זה לקח הרבה זמן. היו לקיה דגמים "על יד", היו לה כאלה שכמעט (למשל סול או נירו) - אבל ג'יפון קטן אמיתי עדיין לא היה לה. האמת היא שבקיה לא מיהרו. עם כל הכבוד לטרנד הג'יפונים, מי ששולט בתחום אלו רכבי הפנאי הבינוניים - כלומר, הספורטז' וחבריו. הם מוכרים בישראל כמעט פי 3 מכוניות לעומת רכבי הפנאי הקטנים יותר, ולכן קיה היתה די מרוצה מהנוכחות של הספורטז'. נדמה שהשנה המגמה הזאת משתנה.
אל הקטגוריה של רכבי הפנאי הקטנים הצטרפו בשנה האחרונה כמה שחקנים משמעותיים. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את סיאט ארונה, יונדאי קונה ומיצובישי ASX. במקביל הגיעו ארצה גם אופל קרוסלנד, סיטרואן C3 איירקרוס, MG ZS, ובסך הכל נמצאים בקטלוג של iCar כרגע לא פחות מ-26 ג'יפונים קטנים. כמעט כפול מהכמות שנמצאת בקטגוריית המשפחתיות סדאן.
קיה סטוניק מגיע אל הקטגוריה הזו כמוצר בשל. יש לו פלטפורמה מוצלחת שמשמשת גם את האח יונדאי קונה, מנוע טורבו קטן ומודרני, עיצוב נאה וארסנל מרשים של מערכות בטיחות. וחשוב מכל - יש לו מחירים אטרקטיביים, שמציבים אותו במרחק נגיעה ממכוניות הסופר מיני. יצאנו איתו לנהיגה ראשונה והזדרזנו לספק לכם את האבחנות והרשמים. בהמשך נפרסם גם מבחן מלא עם סקירת וידאו.
***
ככה צריך להיראות ג'יפון קטן. יש לו את כל המרכיבים הג'יפוניים - מרווח גחון של 18.3 ס"מ, עיטורי פלסטיק מסביב לגלגלים, פסי גגון ואפילו אלמנט מוכסף שקצת מזכיר מיגון גחון בחלק האחורי. לצד זאת, הוא מלא צבעוניות ושמחת חיים, כראוי לרכב שמיועד לסביבה העירונית. שילוב הצבעים ניתן בגרסאות הטורבו ללא תשלום נוסף, בניגוד לחלק מהמתחרים שדורשים סכום נפרד עבור הצביעה הדו-גוונית.
מבפנים ניתן גם כן לקבל צביעה ססגונית, שמצליחה לחפות על איכות החומרים הבסיסית. בדלתות, על הדשבורד ובמקומות נוספים ברכב מוצאים בעיקר פלסטיק מחוספס וקשיח. ההגה דווקא נעים למגע.
***
מהבחינה הפרקטית הסטוניק הוא לא מהמצטיינים בקטגוריה. מלפנים המושבים נוחים יחסית ותומכים לא רע אך בסיסם קצר. תנוחת הישיבה נמוכה ביחס למקובל בעולם הג'יפונים - קצת כמו אצל הנירו.
מאחור יש מרווח סביר לשני נוסעים. מרווח הברכיים לא נדיב אך מספק. מרווח הראש טוב מאוד, ולשלושה יהיה צפוף. גם תא המטען פחות מרשים מזה של סיאט ארונה או אופל קרוסלנד. למעשה, הנפח שלו קטן יותר גם מזה של סיאט איביזה.
***
היבואנית הקצתה ביום ההשקה רק מכוניות מגרסת הטורבו. זו, מן הסתם, תהיה המכונית שתוצב בחזית - וברור למה. גרסת הבסיס, עם מנוע 1,400 סמ"ק אטמוספרי (100 כ"ס) ותיבת 6 הילוכים אוטומטית, מאיצה ל-100 קמ"ש בתוך 13.8 שניות ארוכות ולא מרשימה גם בצריכת הדלק. זו תהיה הבחירה של ציי הרכב, שיהנו כנראה מהנחות מרשימות עבורה, ואולי גם של חלק מהלקוחות הפרטיים שישימו את המחיר בראש סדר העדיפויות.
גרסת הטורבו, לעומתה, ניצבת בטופ של הקטגוריה. מנפח של 1,000 סמ"ק מייצרת הסטוניק הספק של 120 כ"ס ומומנט של 17.5 קג"מ, שזמינים כבר ב-1,500 סל"ד. הכוח יורד לגלגלים הקדמיים דרך תיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים, ויחד מתקבלים נתונים מצוינים: 10.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ו-19.2 ק"מ לליטר (נתוני יצרן).
עבורנו זהו מפגש ראשון עם המנוע הזה. מחוץ לישראל הוא משווק גם עם יונדאי i30, יונדאי קונה, קיה פיקנטו, קיה סיד ועוד - אך בכולם הוא נמצא עם תיבה ידנית בלבד. מהתרשמות ראשונה, זהו מנוע מצוין. מגיב טוב, פועל בצורה חלקה ומייצר די כוח זמין כדי להניע את הסטוניק בלי כל קושי. זהו בהחלט ג'יפון זריז, ובניגוד לחלק מהמתחרים שמצוידים במנועים דומים - כאן התחושה חלקה כמעט כל הזמן, ללא רעידות מיותרות. יש אמנם צליל מחוספס בשל מבנה 3 הצילינדרים של המנוע, אבל קל לסלוח לו על זה (ורבים פשוט לא ישימו לב).
לקראת סוף היום הצלחנו להגיע גם לכמה כבישי נהיגה מאתגרים באיזור חבל לכיש, והופתענו למצוא ג'יפון דינאמי ומהנה. התחושה היא של רכב קליל, ששמח לפנות וממהר לשנות קו בהתאם לדרישת הנהג. יש לו הגה מהיר ושלדה מצוינת, ויחד מתקבלת מכונית מהנה מאוד - במגבלות הז'אנר כמובן.
על רמת הנוחות עוד נרחיב במבחן המלא, אבל כבר עכשיו נספר שהיא לא רעה - אבל גם לא מצטיינת. הסטוניק מרגיש נוקשה יחסית על הפגמים השונים בעיר, אך הוא יציב וגם שקט בדרכים מהירות. לא רך ומפנק כמו סיטרואן קקטוס למשל, אך גם לא קשה וקופצני כמו מיצובישי ASX או סוזוקי ויטרה.
***
אבל עוד לפני שתימכר מכונית אחת בישראל, הסיפור המעניין ביותר בשלב הזה הוא לדעתנו החבילה שהצליח לבנות היבואן הישראלי, יחד עם היצרן הקוריאני כמובן. הסטוניק פוגע בול במרכז השוק של הג'יפונים, ומביא לתחרות את הקלפים החזקים ביותר במשחק: עיצוב מדויק מאוד, אבזור עשיר (שכולל כסטנדרט מולטימדיה מצוינת, מצלמת רוורס, בקרת אקלים, בקרת שיוט ועוד), מערכות בטיחות אקטיביות - ובראשן בלימת חירום אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב, שימושיות מספקת (אם כי לא מצטיינת) וגם מחירים טובים מאוד.
הוא אמנם יקר במעט מסיאט ארונה וסיטרואן קקטוס, אך מגיע במפרט עשיר יותר; הוא זול משמעותית מלהיטי מכירות כמו סוזוקי ויטרה, מיצובישי ASX, יונדאי קונה ואחרים, והוא משתייך למותג שכבר הצליח לייצר כמה להיטי על ישראליים.
בין הפיקנטו הזולה לספורטז' הג'יפונית יש פער של 60,000 שקל; עד היום לא היתה לקיה אף מכונית משכנעת שנכנסה לתחום הזה. עכשיו נראה שיש לה את המוצר הנכון, שמגיע בזמן הנכון ועם המחיר הנכון. לא נופתע אם נראה אלפים כמוה מסתובבות על כבישי ישראל בתוך זמן קצר.
לדגמי קיה בישראל - קיה
למאמר זה התפרסמו 12 תגובות