נהיגה ראשונה - אופל אסטרה-e

עיצוב וסביבת נהג
למעט חישוקים בעיצוב שונה המיועדים להפחתת מערבולות, העיצוב החיצוני זהה, ולמרות שהאסטרה נחשבת לאחד הדגמים הנאים בקטגוריית המשפחתיות בנזין, ניתן היה לצפות לבידול משמעותי יותר שחסר כאן.

גם סביבת הנהג זהה, עם צמד מסכי "10, המשמשים כלוח מחוונים ומסך מגע (מופנה לכיוון הנהג) עם תפעול קל ונוח הודות לשמירה על מתגים פיזיים לבקרת האקלים ויכולת מעבר מהיר לתפריטים ייעודים.

מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת ותאורת מטריקס לד.

שימושיות ומרווח
תנוחת הנהיגה מצוינת, הישיבה נמוכה וקרובה לאספלט וטווח כיוון ההגה נדיב. המושבים תומכים היטב בגוף ונוחים גם לאורך זמן, אבל כיוון חשמלי הוא רק לגובה ולזווית המסעד בעוד שהכיוון למרחק ידני. הסיבה לכך היא שמיקום המצברים תופס מקום מתחת למושב ומונעים אפשרות לכיוון חשמלי מלא.

לדברי אופל, מיקום המצברים נעשה תוך שמירה על מרחב מחיה זהה לשאר הגרסאות, מרשים מבחינה הנדסית. רק צריך לזכור שהאסטרה אינה נחשבת למרווחת שבמשפחתיות בנזין ומול מתחרות חשמליות ייעודיות, הצפיפות מאחור בולטת עוד יותר. נפח תא המטען (352 ליטר) זהה לאסטרה ההיברידית-נטענת שלא משווקת כאן, אבל צנוע ב-70 ליטר מגרסת הבנזין.

יחידת הנעה
המנוע החשמלי הוא מהדור המעודכן של הקונצרן, עם 156 כ"ס והנעה קדמית. זמינות הכוח המידית מאפשרת לחשמלית לסיים את המיאוץ ל-100 קמ"ש חצי שנייה מהר יותר מהאסטרה בנזין המשווקת כאן, אבל 9.2 שניות הוא נתון איטי משמעותית מכל מתחרותיה, מאירופה ומסין. אופל מתגאה בכך שהמהירות המרבית גבוהה מהמתחרות (170 קמ"ש, 10+), אבל זהו יתרון חסר רלוונטיות בתנאים המקומיים.

עוד מאכזב לגלות שאופל לא שדרגו את מערכת הבלימה הרגנרטיבית, שכוללת שני מצבים בלבד, רגיל ו-B מחוזק במעט, אך שאינו מאפשר נהיגה ללא שימוש בדוושת בלימה כמקובל בחשמליות מודרניות. מצברים בקיבולת 54 קוט"ש מבטיחים 418 ק"מ בין טעינות, נתון דומה לגרסאות הבכירות של צמד הסיניות המשווקת כאן. אלא שתנאי ההשקה לא אפשרו בדיקת טווח נסיעה, ונמתין עמו למבחן המקומי. טעינה מהירה (100 קילוואט) תאפשר מילוי ל-80% בתוך כחצי שעה.

נוחות והתנהגות
הפלטפורמה היא המוכרת של פיג'ו (EMP2), אך שילוב המצברים ברצפה (מתחת למושבים הקדמיים, לספסל האחורי ותא המטען) מאפשר חלוקת משקל מאוזנת יותר לפנים-אחור מגרסת הבנזין, ומאפשר גם שימוש בהם לצורך שיפור הקשיחות המבנית (31%+). למיתלים כיול שונה (ועיצוב שונה לקורת המתח מאחור) והצמיגים צרים בסנטימטר (215/40) וייעודיים לרכב חשמלי (מישלין e-פרימסי).

מרושם ראשוני נדמה שאיכויות הנסיעה בחשמלית טובות משמעותית מהבנזין, הן בספיגת מהמורות במהירות נמוכה, ועוד יותר מכך ביכולת הדינמית, עם הרבה פחות נטייה לתת היגוי. גם בידוד הרעשים טוב יותר הודות לשמשות כפולות מלפנים.

סיכום
כמו שאר הגרסאות, גם הגרסה החשמלית לאסטרה משלבת איכויות נסיעה גבוהות, בעיר ומחוצה לה, ומבחינה זו היא אפילו עדיפה על גרסת הבנזין. מצד שני, הבסיס המוסב יעמוד לה לרועץ מול המתחרות, הן מבחינת מערכת ההנעה (ביצועים ורגנרציה למשל) המיושנת ביחס למקובל כיום, ומכיוון שאינה מרגישה שונה מספיק מגרסת הבנזין, כמו הבידול הקיים בפולקסווגן בין גולף ל-ID3 למשל.

בגרמניה היא מתומחרת (40 אלף יורו) ישירות מול המתחרה הגרמנית מבית, וזה עשוי לעמוד להקשות עליה להתמודד מול אחת החשמליות הנמכרות ביותר ביבשת הישנה. והמצב אצלנו לא צפוי להיות שונה, שכן היא תגרד את רף ה-200 אלף שקל ובכך תתייצב מול טסלה מודל 3 העדיפה עליה מבחינות רבות.

עבור קהל שמרני שמעוניין לנטוש את הבנזין לטובת החשמל, מבלי להודיע לעצמו ולכל הסביבה על כך, זה עשוי להספיק. כדי להתמודד על ראשות הקטגוריה מול המתחרות המשובחות מאירופה וגם מסין, אופל צריכה לעשות הרבה יותר.

הכתב היה אורח חברת אופל

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות