ניסאן 370Z - מבחן רכב

אחרי שחיכינו וכמעט התייאשנו, ניסאן 370Z מגיעה ארצה כדי להראות שגם היפנים יכולים להתחרות בפורשה. דניאל סקלי התנדב לבדוק האם אנחנו רוצים אחת כזו

מאת: דניאל סקלי | צילום: אלון רון
פורסם 10.01.11

Getting your Trinity Audio player ready...

מפגש הצילום הסתיים. קרני אור אחרונות מלטפות ניסאן 370Z שחורה. עוברים קצת על התמונות בצג הקטן של המצלמה. תמונות יפות, לטעמי. הצלם, כהרגלו בקודש, פחות מרוצה. תוך דקות ספורות נעלם הנימוס: "למה הניסאן עומדת פה ואף אחד לא נוהג בה?". שאלה טובה שחזרה כמה פעמים במהלך יום המבחן הזה. אנשים שאוהבים לנהוג לא אוהבים לראות מכונית ספורט עומדת דוממת.

ניסאן 370Z, מנוע בנזין 3.7 ליטר, החל מ-350 אלף שקל
יתרונות	חסרונות
התנהגות כביש	תא נוסעים בעל תחושה מעט זולה
יחידת כוח	לא כל כך פרקטי, אפילו ביחס לרכבי ספורט אחרים
תמורה למחיר

מוקדם יותר בצהרי אותו יום, מפגש ראשון עם ה-Z השחורה תחת שמש יוקדת. זו בהחלט מכונית מרשימה למראה. פנסי החזית והירכתיים מעוצבים כמו מחצית מהאות Z. עם שתי שיניים פלסטיות בכונס האוויר בפגוש הקדמי ופרופיל צד שמוכן לזינוק פראי, היא נראית כמו חיה רעה. פנסי האיתות בכנפיים מכילים את האות Z, שלא נשכח באיזו משפחה מדובר: משפחת ה-Z של ניסאן, שנולדה עם ה-240Z בסוף שנת 1969, מחזיקה בתואר של סדרת מכוניות הספורט הנמכרת ביותר בעולם. יש כבוד, אז קדימה לעבודה. ניגש לפתוח את הדלת ואוחז בידית פתיחת הדלתות. היא עשויה מפלסטיק בציפוי כסוף וזול למראה. התחלה לא מבטיחה.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: ניסאן 370Z

ניסאן 370Z. הדרך הכי מהנה שיש לאבד את הרישיון /

קופץ ראש לתוך מושב העור. ל-Z יש תא נוסעים מלא ניגודים: הרבה עור והרבה פלסטיקה. לוח השעונים מורכב משלושה צבירי שעונים נפרדים: מד סל"ד במרכז ומצדדיו מד מהירות וגם כל שאר המידע המיותר. שינוי גובהו של גלגל ההגה העבה והנעים למגע מזיז עימו את שלושת הצבירים. אין כוונון למרחק, אבל אפשר להסתדר בלי. שלושת השעונים הקטנים בראש הקונסולה המרכזית מסתכלים לכיווני. אף אחד מהם אינו מד גדישה, אם שאלתם. העור ההפוך בדלתות נעים מאוד למגע ואני מוצא את עצמי מלטף את הדיפונים במשך כמה שניות. מקווה שאף אחד לא ראה את זה. הישיבה ב-Z מזכירה ישיבה במכונת מלחמה, עם ראות מוגבלת מסביב ויכולת שליטה על כלי משחית. לצורך המשימה מותר לצרף רק עוד חייל אחד ועדיף להשאיר את הקיטבגים הגדולים בבסיס: תא המטען הקטן לא יספיק למזוודות פול-סייז. את מקומו של הגלגל החילופי ממלא סאב-וופר של bose. ההוא שאמר שזו לא מכונית פרקטית, צדק.

לחיצה על כפתור ההתנעה מימין מעירה את המנוע משנתו. נראה לי שמישהו פה התעורר קצת עצבני. בניגוד למגמה הרווחת בעולם הרכב לאחרונה לפיה "קטן ומוגדש זה הדבר", ה-Z מציעה מתכון אחר לחלוטין: מנוע בתצורת V6 בנפח 3.7 ליטר, המספק 330 כ"ס ב-7000 סל"ד ומומנט של 37.3 קג"מ ב-5200 סל"ד. זה בהחלט נשמע ומרגיש כך: המנוע נשמע כמו משהו אחר - בשרני ופראי. לא בכדי נפקד מקומו של מד הגדישה. לחיצה מדודה על דוושת התאוצה ויוצאים לדרך. ה-Z דורשת בגרות מהנהג. לחיצה הגונה על הדוושה תפעיל את כל ההגנות האלקטרוניות בארסנל הבטיחות, לפני שכל 330 כוחות הסוס ימרחו את צמיגי הברידג'סטון היקרים על האספלט. עם כל ההגנות הללו, גם בן/בת הזוג יוכלו לקחת את ה-Z לסידורים (רק במקרים דחופים במיוחד, כמובן). המנוע הבשרני מושך באופן לינארי לאורך קשת הסל"ד. תיבת ההילוכים האוטומטית משתלבת בצורה מצוינת עם המנוע. כשנוהגים בכביש מפותל וצריך להישאר בהילוך הנכון, עדיף להשתמש בתפעול הידני בעזרת הפקדים הקבועים על מוט ההגה. תיבת הילוכים ידנית הייתה מתקבלת פה בברכה, למרות שהתיבה האוטומטית הזו לא רעה בכלל.

אם לא הבנתם את זה עד עתה, מכונית ספורט שכזו מיועדת לנהיגה. נהיגה בכבישים אמיתיים, כאלו שמרוב פיתולים לא רואים את האופק. אם לזה היא מיועדת, מי אני שאמנע זאת ממנה? נתחיל מהסוף: ה-Z היא מכונה מופלאה. הדוושות מדויקות, התחושות הנכונות מועברות דרך המושב התומך ומשקלו של ההגה הוא בדיוק מה שצריך. רמות האחיזה גבוהות וזה לא מפתיע בהתחשב בצמיגים קדמיים ברוחב 245 ואחוריים ברוחב של לא פחות מ-275. כאמור, למרות הצמיגים הסופר-רחבים, אפשר להוציא את ה-Z מאיזון בקלות עם כל הכוח הזה. בדיוק בפרק הזה הניסאן מחפשת נהג בוגר. זה לא אני, כנראה. היכולת הגבוהה של ה-Z באה לידי ביטוי בקצב הגבוה שבו ניתן לצלוח כבישים מפותלים, בלי לאבד את אותו איזון. הנהיגה הופכת להיות מרגשת יותר כשמוציאים מהניסאן את המקסימום ללא ההתערבות של המערכות האלקטרוניות. אם הייתי משורר (או נהג טוב יותר), כנראה שהייתי משווה את הנהיגה על הניסאן לרכיבה על שור זועם בלי שהוא יעיף אתכם לבוץ. הבלמים האימתניים הם מצרך הכרחי במכונה שכזו ואלו של ה-Z אינם מאכזבים. להיפך: מהלך הדוושה, עוצמת הבלימה וחוסר הדעיכה מרשימים מאוד בכל קנה מידה. אין ספק שהמכונית הזו תוכננה לנהיגה ספורטיבית.

"לא ציפינו למשהו אחר מאוטו כזה", תגידו, "אבל איך מכונית הספורט האימתנית הזו תסתדר עם תלאות היומיום?". באופן מפתיע, ה-Z היא מכונית נוחה למדי. בדרך חזרה לעיר הגדולה, עוברים דרך ערים קטנות ומנומנמות וכבישים מטולאים. ה-Z היא לא בדיוק המתחרה ההולמת לסיטרואן C5, אבל היא משככת כהלכה את הכבישים השבורים. תא הנוסעים לא משמיע שום תלונה על פיסות האספלט השבורות שה-Z חולפת מעליהן. מאידך גיסא, הנסיעה בערים הללו מעלה סוגיה שעלולה להטריד חלק מהרוכשים הפוטנציאליים. ה-Z היא מגנט לתשומת לב, אפילו בצבע השחור החמקני של מכונית המבחן. זו לא מכונית לאנשים שנחבאים אל הכלים.

לאחר שהצילומים עברו בשלום (תלוי את מי שואלים), הגיע הזמן להחזיר את הניסאן בחזרה. אני מודה: היה קשה להיפרד. ניסאן 370Z היא מכונית ספורט אמיתית. היא מספקת את התחושות הנכונות, היא חזקה והיא נראית מעולה. למרות שהיא מכונית הארד-קור דו-מושבית, היא לא תעניש את אלו שיסעו בה באופן יומיומי. אז נכון שהיא לא פרקטית, היא מוצעת כרגע רק עם תיבה אוטומטית וחלק מהפלסטיקה בתא הנוסעים מזכירה לך שיש סמל של ניסאן על הפרונט. הגרסא שנבחנה היא היקרה יותר במבחר, המוסיפה לתפריט חישוקים בקוטר 19 אינץ' (במקום 18 אינץ' תקניים), בקרת שיוט, ריפודי עור, חימום למושבים ומערכת שמע מתוצרת bose. האם זה שווה עוד 35 אלף ש"ח? כנראה שלא, אבל במחיר של 350 אלף ש"ח לגרסת הבסיס (טווח המחירים של סובארו B3 STI, ולהבדיל גם של אודי TT), ניסאן 370Z היא מכונית הספורט המשתלמת בארץ. זו מכונית שרוכשים כי רוצים ולא כי צריכים. ואני רוצה, תודה.