סובארו לבורג - מבחן רכב

המראה הכללי של סובארו לבורג הוא לא סטיישן-פנאי כמו זה של האאוטבק, גם לא סטיישן-ספורט כמו זה של ה-WRX ההיא, אבל מצד שני הוא גם לא סתם סטיישן כמו מכוניות משפחתיות מהשורה. ערבוב הסגנונות לא תמיד היה לטעמנו, ולעיתים הרגיש קצת מגושם, אבל הוא נראה שונה בנוף הישראלי.

תא הנוסעים

מבפנים אנחנו פוגשים את הסביבה המוכרת מהאימפרזה, פלוס כמה שדרוגים משמעותיים בכל מה שנוגע לאבזור ולאיכות החומרים. גלגל ההגה, עם בסיס קטום, תיפורי עור ועובי מוצלח, נעים מאוד לאחיזה וגם נאה למראה. לוח השעונים בגוון תכלכל שואל מספר פריטים מה-STI, אך כאן נגמרת האווירה הספורטיבית - ואנחנו נשארים עם משפחתית עממית, אך באיכות גבוהה למדי.

כמעט כל הדיפונים, חלקי הפלסטיק והריפוד שודרגו ביחס לאימפרזה, והלבורג מרגישה איכותית מאוד, מוצקה ונעימה לשהיה. גם מפרט האבזור שודרג בהתאם: מערכת המולטימדיה, מקורית של סובארו, נוחה מאוד לתפעול וכוללת אפשרות שימושית של הקלטת הרדיו בזמן שיחת טלפון, וחזרה להאזנה מאותה נקודה של תחילת השיחה; ניווט של Waze מוצע בתשלום נוסף.

מעל למסך המולטימדיה ישנו מסך מידע נוסף, המציג נתונים אודות בקרת האקלים, חלוקת הכוח של ההנעה הכפולה, צריכת הדלק, גדישת הטורבו ועוד. בלוח המחוונים ישנם עוד שני מסכים קטנים, עם נתוני מחשב הדרך ועוד קצת אינפורמציה. בסופו של דבר, גם אם כל אחד מהמסכים מעניק מידע שימושי - הרי שיחד נוצר עומס רב מול עיני הנהג, שעלול להסיח את דעתו ממלאכת הנהיגה.



עוד כוללת הלבורג כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, מושבים מחוממים, בלם יד חשמלי, מצלמת רוורס, חיישני גשם ותאורה, בקרת שיוט ועוד. בלטו בחסרונן מערכות הבטיחות האקטיביות, ובמקומן מצאנו ברכב מערכת מובילאיי. פתרון חלקי בלבד לצרכי השעה.

המושבים הקדמיים רכים ונוחים, אם כי לבעלי מבנה גוף ממוצע הם עלולים להיות גדולים מדי וחסרי תמיכה צידית. בסביבת הנהג ישנם שפע של תאי אחסון, כולל זוג מחזיקי כוסות עם מכסה נגלל, תא גדול בין המושבים שהוא גם משענת יד מרופדת בעור ועוד תא לסמארטפון לפני ידית ההילוכים.

מאחור המרווח מצוין: שני נוסעים יהנו מכסאות נוחים וממרווח נדיב לרגליים ולראש, כאשר גם 3 כסאות בטיחות יוכלו להיכנס זה לצד זה הודות למבנה השטוח של הספסל. ועדיין, מדובר במרווח טוב בקנה מידה של מכונית משפחתית קומפקטית. ה-B4 תהיה מרווחת יותר.

תא המטען של סובארו לבורג מציע נפח של 486 ליטרים, הנמדדים כמקובל עד לגובה המדף. המבנה שלו גדול ושימושי, ומתחת לרצפה ישנם עוד שני תאים לאחסון של חפצים קטנים. אריזה הולמת לציוד המשפחתי.

נוחות נסיעה

למרות צמיגים בחתך נמוך יחסית, הלבורג מבודדת וסופגת לא רע את שיבושי הכביש הקטנים. היא לא נוחה כמו ה-B4, לטעמנו, אך גם לא סובלת מנוקשות יתרה הנפוצה במכוניות עם אופי ספורטיבי. ברגע שמגיעים לשיבושים גדולים יותר, כמו פסי האטה, הרכות היתרה של המתלים מנענעת את המרכב בצורה מוגזמת - ומעבר לתחושה הלא נעימה שזה מעביר, זה גם עלול להוביל לסגירת המתלה בחבטה עזה.

מחוץ לעיר הדואליות הזו נמשכת: שיבושים קטנים נספגים היטב, וכך גם חיבורי רוחב באספלט, אך גלים בכביש מטלטלים את הנוסעים כאילו מדובר במכונית סאלון אמריקאית ולא ביפנית עם יומרות ספורטיביות.

בידוד רעשי הכביש טוב, וגם המנוע שקט כל עוד לא מאמצים אותו, אך החלל הקופסתי של תצורת הסטיישן יוצר מעין תהודה שנשמעת בחלל הרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

מנוע טורבו בסובארו הוא לא מחזה שגרתי. פגשנו אחד כזה בגרסת הטורבו של הפורסטר, גם ל-STI ישנם מנועי טורבו, כמובן, אך מנוע ה-1.6 ליטר של הלבורג הוא חדש לחלוטין. יש לו הספק של 170 כ"ס ומומנט מרבי של 25.5 קג"מ, אך דפי הנתונים גם מלמדים על רצועת כוח צרה יחסית: שיא המומנט מגיע ב-1,800 סל"ד, ושיא ההספק ב-4,800. טווח של 3,000 סל"ד שבו הסובארו צריכה לתת את כל מה שיש לה.

ויש לה. התאוצה מהמקום נחושה, במיוחד במיאוצי רמזורים קצרים. הגיר הרציף מוריד את הכוח לגלגלים בלי השתהות מיותרת, והסובארו הדי-כבדה יוצאת מהמקום במהירות. בהמשך, מגלים ש-170 כ"ס על כמעט טון וחצי זה נחמד אבל לא המון, וקצב התאוצה יורד ככל שהמהירות עולה. בסוף, 8.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש זה אולי זריז למדי, אבל בטח לא ספורטיבי.



תחושת הביצועים טובה גם בהאצות הביניים ובעקיפות, שם מגיעה הסובארו מהר מאוד למקום בו היא נותנת את כל מה שיש לה - אבל גם אז, מהר מאוד ממצים את היכולות ומבינים שיכולות ספורטיביות צריך לחפש במקום אחר. הלבורג אולי חזקה מהאימפרזה, אבל לא מרשימה ביחס למכוניות מנהלים מהשורה.

תיבת ההילוכים, כרגיל אצל סובארו, היא רציפה. השילוב שלה עם מנוע טורבו נדיר למדי, ואנחנו חושבים שהוא בהחלט מוצלח. האופי הליניארי של התיבה מאפשר להימנע מפרצי כוח אגרסיביים, ויוצר תחושה נעימה לאורך כל קשת הסל"ד. לעיתים, תחת מאמץ, מרעישה התיבה בזמזום מתכתי מטריד.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 9.6 ק"מ לליטר בנסיעה מתונה, ו-8.7 ק"מ לליטר אחרי קטע הנהיגה הדינאמי.

התנהגות כביש

אחיזה, אחיזה ועוד קצת אחיזה. סובארו לבורג נדבקת לכביש כמו נער מפגין עם אידיאולוגיה קיצונית מדי, ומסרבת להרפות מהאספלט אפילו תחת פרובוקציה מכוונת. הנעה כפולה, צמיגים רחבים (225 מ"מ) ומשקל גבוה עם מרכז כובד נמוך, הם המרכיבים הבסיסיים שהופכים אותה למכונית עם אחיזת כביש טובה כל כך. אל המאפיינים הפיזיקליים הללו מצטרפת מערכת מוצלחת שמדמה דיפרנציאל מוגבל החלקה, מחשבת את חלוקת הכוח הדרושה בין הגלגלים ודואגת למנוע תת היגוי עוד לפני שזה מתפתח.

אז האם זה הופך אותה למכונית ספורטיבית מעולה? עדיין לא. כי למרות היכולת הגבוהה שלה לשמור על הנתיב גם תחת עומס, סובארו לבורג עושה את מלאכתה בלי לערב את הנהג. ההגה אילם וקל מדי, השלדה חסרת תקשורת לחלוטין והשליטה מופקעת לחלוטין לטובת האלקטרוניקה. מי שמחפש משפחתית עם ניצוץ ספורטיבי בעיניים, יעדיף כנראה את פורד פוקוס או מאזדה 3.

סיכום

סובארו לבורג היא תשובה מצוינת, לשאלה שכנראה אף אחד לא שאל. היא משפרת את האימפרזה בכל היבט אפשרי, והופכת אותה ממשפחתית אפרורית למכונית רב-שימושית מעולה: זה מתחיל באיכות החומרים ובאבזור, ממשיך בתא המטען השימושי ומגיע עד ליחידת ההנעה ולהתנהגות הכביש. אבל האם זה אומר שמשפחתית מצוינת יכולה להצליח במכירות עם מחיר של מכונית מנהלים? להערכתנו, לקוחות מעטים בלבד יבחרו בה במחיר הזה.

ומה עם אלו שחלמו על ה-STI, ישנו עם פוסטרים של WRX מעל המיטה, וכעת מצאו את עצמם עם תקציב שמספיק לסובארו לבורג? ובכן, גם אלו כנראה לא ימצאו כאן את מבוקשם. הלבורג לא מספיק חזקה או ספורטיבית כדי לקרוץ לעולמן של קלאסיקות הראלי ההן, גם אם כמכונית משפחתית יש לה יכולת דינאמית לא רעה בכלל.


לדגמי סובארו בישראל - סובארו

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות