סובארו פורסטר (מתיחת פנים) - מבחן רכב

נגיעות כתומות בפגושים, בצידי המרכב ובפסי הגגון מוסיפות לו משהו יותר דינמי וצעיר. הפורסטר נאה גם בלעדיהן אך אין ספק שמבחינה ויזואלית רכב הפנאי נאה יותר כך.

תא הנוסעים

גם בפנים אין כמעט הבדלים. הפורסטר שומר על המראה המוכר ועל תחושה פשוטה וחסונה. ידית ההילוכים נותרה גדולה ומכאנית לתחושה, הדשבורד אנכי יחסית, ידיות האחיזה גדולות וכמויות הכתום שעיטרו את הרכב לפני מתיחת הפנים צומצמו קלות.

איכות החומרים טובה יחסית עם פלסטיקה רכה לעיתים והרבה בד בטקסטורה מעניינת בדלתות. התפעול לא אחיד. מסך המולטימדיה מרגיש מעט קטן ואיטי לתפעול, ואת עיקר המידע של מחשב הדרך תקבלו ממסך קטן שנמצא מעל מסך המולטימדיה. המסך המרכזי, בגודל 8 אינץ', מופיע כעת גם בגרסת ה-Z הבסיסית, שעד כה שווקה עם מסך קטן יותר של 6.5 אינץ'.



חלוקת המידע בין מסך המולטימדיה, מסך המידע העליון ומסך התצוגה הקטן בלוח המחוונים מבלבלת וכך גם התפעול של המסכים וההגדרות. למרות ההערה הזאת, לא מדובר בנושא מהותי. שאר התפעול פשוט ויעיל. רוצים מיזוג? הכפתורים מסורתיים ולא מתחבאים בתפריטים במסך. ברחבי התא יש מספיק כפתורים כדי לתפעל את רוב הדברים היומיומיים מהר בלי לסבך.



האבזור סביר אך לא יוצא דופן, בטח ביחס למחיר. ברשימה נמצאים בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, בקרת אקלים מפוצלת, חלון שמש בגג, חימום למושבים ולהגה ועוד. אבזור הבטיחות מקיף והוא נעזר במערכת בטיחות ייחודית של סובארו הכוללת שתי מצלמות לתפיסת עומק עדיפה. בין היתר יש בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית ועוד.

תנוחת הישיבה מושלמת למי שאוהב רכבי פנאי-שטח קשוחים. המושב ממוקם מעט גבוה ומאפשר תצפית מושלמת לכל הכיוונים. קווי המתאר הזוויתיים של הרכב והחלונות הענקיים מעניקים תחושה של רכיבה על הרכב ולא של ישיבה עמוקה בתוכו. בשטח זה כמעט מושלם. כמעט, כי מכסה המנוע האנכי מקשה לראות מה קורה מלפנים.



מושב הנהג גדול ועוטף יחסית אך הוא מעט רך ובנסיעות ארוכות הוא לא תומך מספיק בגוף. כשעוברים אחורה מגלים מושב רחב מאוד שיכול בקלות 3 ילדים או שני מבוגרים וילד. אפילו שלושה מבוגרים יוכלו להיכנס פנימה והמצב לא יהיה נורא. מעבר לזה, החלונות גדולים כך שיש מספיק אור. המושב עצמו יכל להיות מעט יותר גבוה ולהציע עוד תמיכה לירכיים אבל באמת שאלו הערות קטנות.



תא המטען נפתח חשמלית בגרסה הזו. הוא רחב מאוד, עמוק יחסית אך המדף הנמוך פוגע בנפח ההטענה כשהוא סגור. אם הוא פתוח המבנה הרבוע של הרכב יאפשר להעמיס ציוד בכמויות. בתא המטען מצאנו תאורה, שקע 12 וולט, ווים לשקיות ואפילו משטח גומי (אופציה) שמאפשר לאכלס שם כלב או ציוד מלוכלך לטיולים בלי חשש.

נוחות נסיעה

הפורסטר ממשיך את מסורת המתלים הרכים של הדגם וגם אחרי מתיחת הפנים הרכב נותר מאוד רך. בתוך העיר הוא סופג באופן יוצא מהכלל את רוב המהמורות ומצליח להעלים כאלו שרכבים אחרים היו בוודאי מעבירים. פה ושם יש שברים שמפריעים לו יותר, אך באופן כללי זהו רכב נוח מאוד.

בכבישים בין עירוניים המתלה הרך לא מוביל לנדנוד מופרז אחרי מעבר על מהמורה או גל בכביש. אכן, זהו לא הרכב הכי מרוסן בסביבה ותנועה כזו או אחרת של הרכב יכולה לתחושת אי-נוחות עבור נוסעים רגישים מאוד.

את רעשי הדרך, נקודת החולשה ברכב, אפשר לשמוע די בקלות. רוב הרעש נוכח במהירויות בין עירוניות ומגיע בעיקר מהגלגלים, כך שאיכות הכביש משפיעה על רמת הדציבלים ברכב. גם המנוע לא חוסך את קולו. תיבת ההילוכים הרציפה אחראית מצידה לעוד רעש כי גם בתאוצות קלות יחסית היא מקפיצה את המחט גבוה בקשת הסל"ד. דווקא רעשי רוח לא היו נוכחים יתר על המידה ברכב הפנאי הקובייתי.

מנוע ותיבת הילוכים

כמעט כל רכב פנאי בסדר הגודל של הפורסטר מציע היום סוג זה או אחר של הנעה מתקדמת. אלו יכולים להיות מנועי טורבו קטנים, מנועים היברידיים או אפילו אופציה חשמלית, אך כמעט שלא תפגשו יותר רכבים עם מנוע אטמוספרי בלבד. גם סובארו מציעה מנועים כאלו, אבל לא בישראל.

בפורסטר הישראלי יש מנוע בוקסר בנפח 2.5 ליטרים עם 182 כוחות סוס. למנוע הזה אין בעיה להביא את הפורסטר לשיוט מהיר בכביש 6 וגם יותר מזה. מהבחינה הזאת, מפתיע לגלות עד כמה יעיל הקונספט של התיבה הרציפה המנצלת כל רסיס של פוטנציאל מהמנוע. הבעיה מגיעה באופי של ההתנהגות – כל לחיצה על הדוושה מעלה את הסל"ד ויוצרת את התחושה (שהיא רק תחושה) שקצב ההתקדמות נמוך ממה שקורה במציאות, בגלל הרעש הרב לו אחראית התיבה.

רובנו מבלים את מרבית הזמן בנסיעות עירוניות ובין עירוניות שגרתיות ומעט זמן בשטח. ברוב הזמן התחושה המתקבל היא של יחידת הנעה פחות מודרנית ובעיקר מאוד עסוקה.

בשטח, למנוע אין בעיה למצות את הכוח ולאפשר לרכב להתמודד עם מכשולים כאלה ואחרים שרכבים המקבלים בעיטות של טורבו פחות יהנו מהם. יכולת של התיבה לספק סל"ד גבוה במהירות נמוכה היא חלק מהיכולת לספק נסיעה שטח לא רעה.

בסוף יום הנהיגה צריך להגיע לתחנת הדלק ושם לבעלים עלולה להיות בעיה עם מחירי הדלק המזנקים. בתנאי המבחן הרגועים צריכת הדלק הייתה מעט טובה יותר מ-10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

התנהגות הכביש של הפורסטר היא כמעט פלא. למרות שמדובר ברכב עם מתלים רכים מאוד ורכינה מורגשת, הוא מצליח להישאר כיף של ממש לנהיגה. התגובות של השלדה לפקודות של הנוהגים ברכב מפתיעות לטובה. הרפייה של דוושת התאוצה תוביל להידוק מהיר וצפוי של הפניה. במקביל ההגה מדויק דיו והחלק הקדמי מרגיש צפוי. באופן כללי הפורסטר מעניק הרבה מידע, חף ממסננים, ומאפשר להבין די טוב את המגבלות שלו. גם במובן הזה הוא מרגיש Old fashion ופה זה לטובתו.

לאלו שמעדיפים נסיעה על פני נהיגה, נספר שהפורסטר אוחז באופן נפלא את הכביש. הוא בטוח מאוד למרות שהרכינה המורגשת בסיבובים עלולה להרתיע מעט. במקביל ההנעה הכפולה מבטיחה התנהגות טובה גם כשלוחצים אותו לפינות על הכביש ובשטח. הבלמים, רכיב מהותי בתחושת הביטחון, מרגישים ספוגיים עם הרבה לחיצה על הדוושה לפני שמורגשת נשיכה משמעותית.

שטח

השינויים המינוריים שעברו על הפורסטר מגיעים גם לשטח. מערכת ההנעה שלו מגיבה באופן מהיר ויעיל לאובדני אחיזה. זוויות הגישה והנטישה נותרו טובות יחסית למקובל בקבוצה ומרווח הגחון מוצלח. יחד עם מהלך מתלה נדיב יחסית, הוא עובר בקלות מכשולים לא קשים מדי ונהגי שטח מעולים יביאו אותו למקומות יוצאי דופן ומרוחקים מאוד מדרך העפר הכבושה.

סיכום

מתיחת הפנים הייתה הזדמנות מעולה עבור סובארו בכדי להקפיץ את רכב הפנאי המרשים שלה ליגה אחת למעלה במספר תחומים כמו יחידת ההנעה, תא הנוסעים ובידוד הרעשים. זה לא קרה. אבל מה כן?

הפורסטר נותר אחד מכלי הרכב המוצלחים והמרשימים בקטגוריה שלו ואחד מהבודדים שמציע יכולת שטח טובה מאוד. בהמון סעיפים המהנדסים של סובארו מוכיחים עד כמה הפלטפורמה של הפורסטר מעולה. נוחות הנסיעה נפלאה, התנהגות הכביש והשטח מרשימות, המרווח הפנימי אדיר וגם העיצוב נאה לדעת רבים.

אבל שוק הרכב רץ מהר יותר מקצב ההתקדמות של הפורסטר. לסובארו חסרה יחידת הנעה מתקדמת ומערכת מולטימדיה מרשימה שיהפכו את היום יום ליותר נעים, מפנק וחסכוני. במובנים האלו סובארו פורסטר אולי לא השתנה, אבל השוק נתן קפיצה קדימה.

לדגמי סובארו בישראל - סובארו

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות