סובארו פורסטר Z - מבחן וידאו

נראה טוב או לא? מה זה משנה. רק מלהסתכל עליו מקבלים רמיזות עבות שזהו הדבר האמיתי.

העיצוב בתוך תא הנוסעים הרבה יותר פרקטי ממלוטש. איש לא ייצא משולהב מהעיצוב, אבל התחושה כאן מאוד ביתית, 'נכונה', נעימה ופשוטה להתמצאות ותפעול. הכפתורים והחוגות גדולים וברורים, השעונים והמחוונים משדרים את המסרים שלהם בשבריר שנייה תוך כדי נסיעה. בדגמים המאובזרים יותר ישנם מחשב דרך ולוח מחוונים צבעוניים ומעוצבים באופן מעניין יותר. בדגמים ההם גם מסך המגע של המולטימדיה גדול יותר.

תא הנוסעים

המושבים הקדמיים בפורסטר הם בסדר גמור, אבל לא מעבר לכך. המושבים אינם תומכים היטב לצדדים, אבל כל ההינדוס של סביבת הנהיגה מציב את הנהג בעמדת שליטה מצוינת. ולא רק זה, אלא ששטח החלונות הגדול מעניק הן ראות מעולה לנהג שמסייעת להשתלבויות ותמרונים בעיר ומחוצה לה, הן מיפתח נפלא לנופי הארץ והן - תחושה נדירה בקבוצה הזאת שבאמת נוסעים ברכב שטח גדול וגבוה ולא בגרסה מוגבהת של מכונית כביש.

המושבים האחוריים נהנים גם הם משטח החלונות הנרחב והמפנק. בגרסאות המאובזרות יותר אפשר לכוונן את הזווית של המושב, אבל גם ב-Z המושב נוח וטוב. המרווח מצוין לראש ולברכיים.



כדי לאחסן את כל הטובין שאתם מתכוונים לקחת אתכם לשטח, צריך בגאז' טוב, ומקבלים אותו בהחלט בפורסטר. החיסרון המרכזי שלו נמצא ברף העמסה גבוה, כמו בעולם רכבי השטח ולא בעולם רכבי הכביש. מעבר לזה הוא מצוין - רחב, גדול וגם נגיש. בגרסאות המאובזרות אפשר לקפל מרחוק את המושבים האחוריים כדי להגדיל את תא המטען. כדאי לוודא קודם שלא נשארו במושבים האחוריים ילדים או ג'ירפה.

רמת האבזור בפורסטר הבסיסי - די בסיסית. כן יש מערכת מובילאיי מתקדמת לשיפור הבטיחות והפחתת המס, מערכת עזר לזינוק בעלייה, בקרת שיוט וחיבוריות בלוטות', AUX ו-USB. בגרסאות המתקדמות יותר - ב-X יש בק' אקלים מפוצלת והעברת הילוכים מגלגל ההגה וב-XS גם גלגלי 17 אינץ' קלים, חלון גג פנורמי ומושב נהג עם כוונון חשמלי.

נוחות נסיעה

כבר נתנו כמה רמזים על יכולת פוטנציאלית של הפורסטר בשטח, אבל הרבה פעמים יכולת טובה בשטח באה על חשבון יכולת דומה בכביש. המקרה של סובארו אחר - רכב הפנאי הזה נוח מאוד בעיר ומחוצה לה. המתלים של הרכב בנויים לעומסים גדולים, כך שכשהוא קל ומהיר ישנם אלמנטים של קופצנות, אבל לא ברמה מטרידה. בסך הכל הוא מרסן מצוין את הפגמים בעיר ומספק נוחות מצוינת גם בה וגם בדרכים מהירות. תלונה מסוימת בסעיף הנוחות כן קשורה למבנה השטח, וליתר דיוק - לגובה ולרכות מסוימת של המתלים: הפורסטר רוכן לא מעט על הצד בעיקולים ובפניות, דבר שפוגם לפעמים באיכות הנסיעה.

מנוע ותיבת הילוכים

למי בעולם יש מנועים בתצורת בוקסר (בשתי מלים כלליות מאוד, מנועים שטוחים)? לא להרבה: בעיקר לחיפושית המקורית של פולקסווגן, לסיטרואן דה-שבו, למרבית דגמי פורשה, לכמה פרארים ולדגמי סובארו. את המנוע בעל הצליל הבלתי-שגרתי אפשר לקבל בפורסטר בשתי תצורות, שתיהן בנפח של 2,000 סמ"ק. רוב הגרסאות (ובתוכן ה-Z שכאן) מגיעות עם גרסת הבסיס שמציעה 150 כ"ס. הטורבו מטפס ל-240 כ"ס.

מנוע ה-150 כ"ס לא חזק במיוחד. המרכב הגדול והמאסיבי של הפורסטר אינו דוהר בנחישות עם המנוע הזה, לא ביציאה מהמקום ולא בעקיפות, תוך כדי תנועה. לצד המנוע פועלת תיבת הילוכים אוטומטית-רציפה (אינסוף יחסי העברה) והיא מתקנת לא מעט מהרושם: שילוב המנוע והגיר חלקים ונעימים מאוד, והגיר מנצל היטב את כוח המנוע שכן ניתן. זהו אחד השילובים ההרמוניים ביותר בין מנוע וגיר שנתקלנו בהם לאחרונה.

צריכת הדלק במהלך המבחן היתה סביב 10 קילומטרים לכל ליטר. כללית הפורסטר מציע צריכת דלק טובה יותר מהמקובל בקבוצה שלו.

התנהגות כביש

רוב רכבי הפנאי העדכניים עושים מאמץ גדול שהנהגים ייהנו מהעיצוב הבולט של רכב שטח, אבל על הכביש - לא ירגישו שינוי מהותי ממכונית הכביש שנהגו בה עד כה. בפורסטר זה לא עובד ככה. רכב שטח זה רכב שטח - ההגה והשלדה שלו לא מדויקים או חדים במיוחד וכבר התלוננו על הרכינה המשמעותית שלו.

אבל אלו לא באמת תלונות. אופי ההתנהלות של הפורסטר אחר - הוא מתנהג הרבה יותר כמו רכב ראלי מאשר כרכב ספורט לכביש. קל מאוד לשלוט באחיזה שלו ובהחלקות, אם הן חלק מהתפריט של הנהג השולט. אחרי שמכירים את האופי הזה אפשר להתנהל עם הפורסטר מהר מאוד וליהנות מכל רגע. אנחנו רק ממליצים, למי שלא מכיר היטב אופי של כלי רכב כאלה, לקחת על עצמו תהליך של לימוד והיכרות עם התגובות של הפורסטר. הוא טוב מאוד, כשמכירים אותו.

שטח

רכבי הפנאי הקומפקטיים שנמכרים כעת במספרים הולכים וגדלים מתאימים בהחלט לנסיעה בשטח. כשנשארים בסביבה של שביל כבוש פחות או יותר, כמובן. הפורסטר יודע לעשות הרבה יותר מזה. זוויות המרכב שלו מאשרות לו התקרבות גדולה יותר לסלעים ומדרגות-טיפוס. מערכת ההנעה שלו לא עוצרת את כל התהליך כשמתגלה איבוד אחיזה, אלא מאפשרת התקדמות רציפה ורבת-אחיזה. המרחק של הפורסטר מהקרקע (מרווח הגחון) וגם המבנה ההנדסי שמרחיק את הגחון הרגיש מהענפים וקפלי הקרקע - כל אלו ייאפשרו לנהג הפורסטר לטייל בשטחים מורכבים ומסובכים הרבה יותר מכפי שמאפשר הג'יפון החתיכי של השכנים. אלא אם יש להם סוזוקי ג'ימני או סובארו XV.

בגרסאות המאובזרות יותר של הפורסטר מקבלים הנהגים שתי מערכות חשובות נוספות, שיסייעו בוודאי בשטח: בקרת ירידה במדרון (שמאפשרת נסיעה איטית ומדודה בירידות מתדרדרות ותלולות) ומערכת שמכונה X-Mode. המערכת הזו מאפשרת שליטה ממוחשבת על מערכות הנהיגה כדי לשפר את היכולת בשטח ומנגישה תנאי נסיעה קשים גם לנהגים מיומנים פחות.

סיכום

מה הופך את סובארו פורסטר לאייקון? אם מתעלמים מהמנוע החלש ולא מחפשים עיצוב חטוב, הרושם הוא שמשהו בפורסטר מאוד נכון, גם מעבר למוניטין המפורסמים של סובארו באמינות, סחירות וגם בטיחות: הוא נוח מאוד, בכביש ובשטח, קל לתמרן אותו בזכות שטח החלונות הגדול וסביבת הנהיגה והשליטה מאוד 'ביתיים' וידידותיים. ואז יש את השילוב המשובח בין התנהגות כביש ברמה גבוהה ובין יכולת שטח ברמה שכמעט ואינה קיימת ברמות המחיר האלה. ואגב, אם אתם מחפשים משהו דומה לפורסטר, אבל במחיר יותר נגיש, האח הקטן שלו, סובארו XV, הוא בהחלט מין 'מיני פורסטר', בלי לוותר על נתח משמעותי מדי מהיכולות הכלליות.


לדגמי סובארו בישראל - סובארו

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות