סוזוקי ג'ימני - מבחן וידאו

הג'ימני עצמו לא השתנה כמעט מאז הוצג לראשונה בתערוכת טוקיו בשנת 1997, ולמעשה - לא הרבה השתנה גם מאז קודמו, סוזוקי סמוראי - יליד 1981. הרבה ברזלים, טכנולוגיה ותיקה, מעט פוזה והמון יכולת שטח.

מה שכן השתנה מאז נפרדנו מהג'ימני לפני שנים בודדות, הוא שוק הרכב הישראלי. הג'ימני עזב אותנו כרכב פנאי זול במיוחד, יחיד במינו, שקרץ לצעירות תל אביב ולמטיילי הנגב גם יחד; הוא חוזר אלינו כשבסמוך לו באולם התצוגה עומד רכב פנאי פופולארי אחר של סוזוקי, שנמכר במחיר דומה ונחטף באלפי עותקים; ובשוק כולו יש כיום מגוון עצום של ג'יפונים מודרניים ואופנתיים, צעירים ורעננים בהרבה מהג'ימני הוותיק. בתנאים כאלו, הג'ימני צריך לשלוף את הקלפים המוכחים שלו כדי להצדיק את קיומו.

עיצוב

תכליתי, זו המילה. סוזוקי ג'ימני מעוצב באופן שמבהיר היטב באיזה רכב מדובר, עם החרטום הרבוע, כונס האוויר על מכסה המנוע, המימדים הקובייתיים והגלגל החלופי שתלוי על דלת תא המטען. הוא אמנם לא צעיר ומגניב, אבל הוא בהחלט משדר קשיחות וסקס אפיל בשפע. גברברי גוש דן יעדיפו להיראות בו מאשר ברנו קפצ'ור, למשל.

מבפנים העיצוב גם כן תכליתי, אבל כאן זה כבר נראה מאוד פשוט ואפילו מיושן.

תא הנוסעים

את פני הנהג מקבלים פלסטיקים שחורים, פשוטים וקשוחים, שישרדו גם מלחמת עולם. זה מרגיש מיושן, כי זה באמת מיושן: בוררי המזגן המכאניים קשים ומרעישים, תא הכפפות נפתח בצניחה חופשית, ואין שום דבר שיכול לגרום לכם להרגיש קצת יותר בנוח: ההגה לא מתכוונן בכלל, אפילו לא לגובה, והמושב גם כן לא מתכוונן (למעט התזוזה למרחק). למרות זאת, תנוחה הישיבה מוצלחת יחסית, וכמובן גבוהה מאוד.

תאי האחסון מעטים וקטנים, בתא שבדלת לא ניתן להכניס ארנק סטנדרטי, וגם מקום לסלולארי לא מצאנו בקלות.



המושבים עצמם קטנים יחסית, והדלת משמאל והקונסולה מימין יגרמו תחושת צפיפות לרגלי הנהג. ריפוד המושבים דמוי העור עלול להתחמם בקיץ לגרום לכם להזיע, אבל לפחות יהיה קל לנקות ממנו את הבוץ אחרי הטיול. המושב האחורי נמוך וצפוף, ויתאים בעיקר לילדים. הגישה אליו מהדלתות הקדמיות לא נוחה מספיק, אך בצידי הכסאות האחוריים ישנם תאי אחסון גדולים ומחזיקי כוסות.

תא המטען של הג'ימני קטן מאוד, אך מן הסתם תצאו לטייל איתו בזוג, לכל היותר. במקרה כזה תוכלו לקפל את המושבים האחוריים ולקבל נפח גדול למדי, אם כי לא נוח להעמסה - שכן המושבים לא מתקפלים לרצפה שטוחה. דלת תא המטען גדולה וכבדה, וצריך לשמור לה מקום לפתיחה כשחונים במקום צפוף.

רשימת האבזור של סוזוקי ג'ימני מצומצמת במונחי סוף שנות התשעים, וריקה לחלוטין במונחי 2015: יש שני חלונות חשמל, נעילה מרכזית ומראות חשמל. עם תחילת השיווק המחודש, היבואן הוסיף לגרסה האוטומטית גם מערכת מולטימדיה בסיסית, שכוללת דיבורית בלוטות' ומצלמת רוורס. למרות שזו מערכת מתוצרת פיוניר, שמחוזקת בצמד טוויטרים, היא מאוד לא נוחה לתפעול: הכפתורים קטנים, התפריטים לא ברורים, ואפילו פעם אחת לא הצלחנו להעביר תחנה ברדיו בלי ללחוץ בטעות על כפתור אחר. בנוסף, חסרים חיבורים לנגני שמע.

נוחות נסיעה

סוזוקי ג'ימני יושב על שני סרנים חיים - מדובר במערכת מתלים קשוחה ומיושנת, שאפילו בטנדרים כבר לא קיימת בכל המקרים. בשל כך, ספיגת השיבושים שלו מאוד לא מוצלחת. הוא מקפצץ על שיבושים מכל הסוגים, לא משכך כמעט אף פעם, וגם בכבישים מהירים - שם יש למתלים קשוחים יתרון בדרך כלל - הוא לא רגוע ונינוח. הג'ימני לא יתאים לבעלי גב רגיש, ויעייף גם נהגים צעירים וחסונים בנהיגות ארוכות.

בידוד הרעשים גם הוא לא מוצלח. בהאצה נשמע רעש המנוע יותר מדי, ובנהיגה בין עירונית חודרים רעשי רוח ורעשי כביש באופן מוחשי.

כאן מגיע המקום להחמיא לג'ימני, על יכולת מופלאה של תמרון עירוני. המימדים שלו קטנים, שדה הראיה מושלם לכל הכיוונים, והתנוחה גבוהה - כך שקל מאוד למצוא חניה, להיכנס לחניה ולהשתחל בין המכוניות בפקקים. רק ההגה הכבד פוגע בו בסעיף התמרון העירוני.

מנוע ותיבת הילוכים

את הג'ימני אפשר לקבל עם מנוע אחד, בנפח 1,300 סמ"ק עם הספק של 85 כוחות סוס. זהו מנוע ותיק שנחשב אמין, אך הרבה כוח לא תקבלו ממנו. עם התיבה האוטומטית שהתייצבה למבחן, בת 4 הילוכים בלבד, התאוצה היתה מאוד איטית: למעלה מ-17 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, נתון איטי גם ביחס לרכבים מסחריים כבדים. על כבישים מהירים, האצה מעל ל-100 קמ"ש הרגישה כמו מאמץ שלא מתאים ליכולותיו של הרכב, והעליה המתונה של כביש 443 במחלף בן שמן התבצעה במהירות איטית מהרגיל.



התיבה עצמה איטית בהורדת ההילוך, וממילא אין לה מספיק הילוכים כדי לנצל היטב את כוחו של המנוע. התיבה הידנית תתאים פה יותר, אבל גם במקרה שלה אין לצפות לביצועים טובים.

צריכת הדלק, במבחן שכלל לא מעט נהיגה בשטח, עמדה על 10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

ביחס לרכבי פנאי גבוהים, הג'ימני לא רוכן יתר על המידה בפניות. מצד שני, מרכז הכובד שלו גבוה, אחיזת הכביש נמוכה יחסית, והוא לא מרגיש יציב מספיק בעיקולים. לאור האבחנה הזו, בקרת היציבות היא בהחלט תוספת מבורכת.

שטח

אחרי שהשחתנו כמעט 800 מילים בתיאור המטלות בהן הג'ימני מתקשה להתמודד עם מתחריו הצעירים והמסוגננים, הגיע הזמן להוביל את הסוזוקי הקטן לזירה הביתית שלו: השטח.

הנתונים שלו נדירים, מעוררי כבוד, ומזכירים שלא צריך המון טכנולוגיה כדי לייצר רכב שטח קשוח. הג'ימני מתבסס על שלדת סולם ושני סרנים חיים, יש לו הילוך כוח, ובעיקר - יש לו מימדים שיאפשרו לו לעבור כמעט כל דבר. הוא קטן, והגלגלים שלו נמצאים בקצות המרכב - כך שאין כמעט מגבלה של טיפוס על מדרגות, והחשש מכניסה להצלבות מזערי. המשקל הנמוך של הג'ימני ביחס לרכבי שטח קשוחים כמו לנדקרוזר או רנגלר, מעניק לו יתרון גם בנסיעה בשטח חולי או בוצי.



ברשימת החסרונות נציין את צמיגי הכביש (ניתן לשדרג לצמיגי 50:50 בחבילת השטח, בעלות של כ-5,000 שקל - כולל מיגוני גחון). גם היעדרה של מערכת אלקטרונית לדימוי נעילת דיפרנציאל הפריע בהצלבות שכן נקלענו אליהן, ובקרת היציבות לא מעניקה גיבוי מספק. אחרי תקופה של ניסיון וצבירת קילומטראז' נכבד בשטח, ניתן בהחלט לשקול תוספת של נעילת דיפרנציאל אמיתית לרכב.

בנוסף לעבירות הגבוהה, ישנו מימד נוסף ביכולת השטח של הג'ימני - חשוב לא פחות - והוא החוויה. הג'ימני מחובר לשטח באופן בלתי אמצעי, ומעביר לנהג את כל מה שקורה מתחת לגלגלים. את אלו הקדמיים ניתן לראות בהצצה מחלון הנהג, רעשי המתלים והחצץ הנגרס מגיעים לאוזן באופן מיידי, והאווירה הנספגת מזכירה טרקטורון - או לחלופין את הג'פ"ס המיתולוגי מצה"ל. גם אם קשה להשוות בין הג'ימני לבין רכבי השטח היקרים והגדולים שהוזכרו קודם, בסעיף אחד הוא ללא ספק מתעלה עליהם - והוא החיבור הנפשי שבין הנהג לשטח. קשה להעביר את זה במילים, אבל אי אפשר לפספס את זה כשנוהגים עליו.

סיכום

דווקא היום, מול אינספור ג'יפונים קטנים שמציפים את השוק, ברור למה צריך גם סוזוקי ג'ימני ביניהם. הוא לא מוצלח על הכביש, לא מאובזר, לא חסכוני ומאוד לא נוח ושימושי - אבל הוא גם לא מתיימר להיות. סוזוקי ג'ימני הוא רכב שטח הארד-קור, שנועד למשוגעים לדבר ויודע לבצע את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. כבר שנים רבות שלא פגשנו ברכב כל כך ממוקד, כל כך חדור מטרה, וכל כך מוצלח עבור המטרה לשמה הוא נועד.

לדגמי סוזוקי בישראל - סוזוקי

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות