סוזוקי סלריו - מבחן וידאו

הדרישה לחלל פנימי גבוה עם מושב אחורי מרווח, כמענה ללקוחות הספלאש, חייבה את המתכננים ליישר את הקווים - מה שפגע במראה האווירודינאמי. חבילת גימורי הפלסטיק השחורים, שנמצאים לרוחב הדלתות ומעל קשתות בתי הגלגלים, לא מקנים לו מראה "ג'יפי" - אבל אהבנו את החישוקים הקלים שמוצעים כסטנדרט ואת הכרום על הגריל הקדמי.

מבפנים העיצוב עוד פחות ייחודי. הצבעים שחורים, הקווים פשוטים ואין אפילו יומרה לחדשנות. את הכיף או את תחושת המודרניות שתקבלו בטויוטה אייגו ויונדאי i10 לא תמצאו בסוזוקי סלריו.

תא הנוסעים

לאורך כל הדרך, סוזוקי סלריו ממשיכה בקו הפרקטי והפשוט משהו. איכות החומרים לא גבוהה, הפלסטיקים אינם רכים או נעימים למגע, אך ההרכבה עושה רושם מוצלח. מסוג תאי הנוסעים שישרדו גם בעוד שנים רבות.

הפשטות מובילה גם להנדסת אנוש טובה, כך שקל לתפעל את המערכות ולהתמצא בסביבת הנהג. לכך מוסיפה גם העובדה שרשימת האבזור קצרה למדי: אין בסלריו כפתורים על ההגה שהתרגלנו לקבל אצל המתחרות, אין גם מסך מולטימדיה מקורי (ניתן לקבל בהתקנה מקומית בתשלום נוסף). מה כן יש? מערכת שמע בסיסית עם חיבור USB, דיבורית בלוטות', מערכת מובילאיי, מחשב דרך, מראות עם כוונון חשמלי ו-4 חלונות חשמל. זהו שדרוג משמעותי ביחס לאלטו, אך עדיין לא מספיק כדי להציב את הסלריו מול המתחרות המאובזרות יותר.



אבל אמרנו כבר שפרקטיקה היא הקו שמנחה את הסלריו. כמות תאי האחסון נדיבה ביחס למכונית מסוגה (ראו סרטון) וגם המושב עצמו - שאמנם אינו נוח במיוחד ולא תומך במותניים - מתכוונן לגובה, וכמוהו גם ההגה. זה לא מובן מאליו בסגמנט הזה.

מאחור המרווח פשוט מעולה. העובדה שהכסא זקוף וגבוה אפשרה לקבל שפע של מקום לרגליים, למרות שהמכונית לא ארוכה במיוחד. המרווח לראש מצוין גם כן, ואת יתרונות הגובה תרגישו גם כשתנסו לחגור ילדים בכסאות בטיחות. המושב השטוח יאפשר לאכלס גם 3 ילדים בתנאים מסוימים עם כסאות בגודל סביר. תא המטען מציע נפח גדול, אך הדיפון שלו לא איכותי והוא נעדר תאורה ואביזרים נוספים.

נוחות נסיעה

סוזוקי סלריו היא מכונית שמיועדת להתמודד בעיקר בסביבה העירונית, ושם יש לה כמה יתרונות בולטים - לצד חסרונות בולטים לא פחות. ראשית, היתרונות: שדה הראיה מעולה לכל הכיוונים, גם לאחור - עניין בעייתי במכונית "מעוצבות" יותר. תנוחת הישיבה הגבוהה יחד עם שטח החלונות הגדול מאפשרים לתמרן אותה בקלילות. גם קוטר הסיבוב קטן למדי, ההגה קל ועל תיבת ההילוכים נרחיב בהמשך - אך כבר נציין שהיא ממוקמת באגף הפלוסים. מצד שני, ספיגת השיבושים לא מוצלחת. הסלריו מרככת מעט את פגמי האספלט, אך לאחר שיבושים ישנה תנודת משנה של המרכב. על כבישים משובשים זה יוצר תחושה קופצנית ולא נוחה מספיק.



מחוץ לעיר הנוחות סבירה על כבישים איכותיים, אך גם כאן כאשר נפגוש שיבושים - הם יעברו בצורה ברורה לתא הנוסעים. כאשר המהירות עולה, התנודות שלאחר השיבושים מיתרגמות לא פעם לתחושה של חוסר יציבות.

בידוד הרעשים לא מוצלח, אם כי לא נחות מזה של מכוניות מיני אחרות.  למי שנוסע בעיקר בעיר זה כנראה לא יפריע במיוחד.

מנוע ותיבת הילוכים

סוזוקי סלריו מצוידת באותו מנוע שהותקן באלטו - מנוע ותיק בנפח 1,000 סמ"ק, בהספק של 68 כ"ס. השינוי המשמעותי ביחידת ההנעה הוא השימוש בתיבה רובוטית במקום תיבה אוטומטית, עניין מקובל למדי במכוניות מיני מהאגף הזול - אבל די חדש אצל סוזוקי.

המנוע עצמו מספק די כוח להתנהלות השגרתית, ותגובת דוושה טובה ומעט "עצבנית" תורמת לתחושת זריזות בתאוצות קצרות. בגלל התיבה, התחושה היא של ביצועים טובים יותר מאשר באלטו. מחסור בכוח יורגש רק במהירויות גבוהות יחסית, וגם אז לא בשיוט אלא בעיקר בהאצות ביניים (מ-80 ל-120 קמ"ש, למשל) ובעליות ממושכות. מי שלא יחשוש להציב את מחט הסל"ד בקצה העליון של הסקאלה, יהנה מביצועים לא רעים גם בתנאים יותר מאתגרים.



תיבת ההילוכים היא ההפתעה הגדולה מבחינתנו. בדרך כלל תיבות רובוטיות פועלות באופן איטי ומנדנדות את הרכב, וזה מציק במיוחד במכוניות עירוניות. כאן התיבה פועלת באופן שכמעט משכיח את עובדת היותה רובוטית. החלפת ההילוכים חלקה כמעט לגמרי, למעט במעבר בין ראשון לשני - אז מורגשת תנודה קלה בלבד. היא אמנם לא מחליפה הילוכים במהירות גבוהה, אך ההחלפה שקופה כמעט לגמרי מבחינת הנהג - גם אם לא מאמצים את ה"טריק" של הרמת הרגל מהגז בהחלפת הילוך.

בנוסף, לתיבה קיים מצב זחילה, שכמו בתיבות אוטומטיות אמיתיות מאפשר לרכב לנוע ברגע שמרימים את הרגל מהברקס. המצב הזה קצת מהיר מדי עבור תמרוני חניה, אך הוא יעיל בהרבה מתיבות רובוטיות סטנדרטיות שלא מזיזות את הרכב בלי לחיצה על הגז.

הודות לתיבת ההילוכים המוצלחת ולמשקל העצמי הנמוך, צריכת הדלק במבחן עמדה על 17.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

שילוב של מתלים לא הדוקים, צמיגים צרים (רוחב 165 מ"מ), הגה קל ומרכז כובד גבוה לא נשמע מבטיח בכל מה שנוגע ליכולת הדינאמית של הסלריו. בכבישים המתפתלים אחיזת הכביש נגמרת מוקדם מדי, זוויות הגלגול בולטות והתחושה היא שעדיף פשוט להוריד קצב.

סיכום

סוזוקי סלריו ממשיכה את דרכה של האלטו בכל מה שנוגע לעלויות הנמוכות של הרכישה והוצאות הדלק, אך כמוה גם היא מרגישה ספרטנית ופשוטה מבחינת האבזור, איכות החומרים ונוחות הנסיעה. מנגד, היא מאמצת את המאפיינים של הספלאש ומציגה מרווח פנימי מעולה, תנוחת ישיבה גבוהה ומוסיפה גם תא מטען גדול למדי.

אז למי היא תתאים? למי שצריך מקסימום מכונית במינימום מחיר, לא מוכן להתפשר על הגודל ועל צריכת הדלק - אך יכול להסתדר עם איכות חיים קצת פחות גבוהה.


לדגמי סוזוקי בישראל - סוזוקי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות